31 אוגוסט 2015 | 11:00 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

סיכום קיץ 2015: עונת המיליארד

״עולם היורה״. יש לכם את זה ביותר ענק?

״עולם היורה״. יש לכם את זה ביותר ענק?

מחר 1 בספטמבר. היום הוא היום האחרון של עונת סרטי הקיץ ההוליוודיים, העונה היקרה והמכניסה ביותר בשנת הקולנוע, עונה שהניבה השנה ארבעה סרטים שהכניסו מעל מיליארד דולר בקופות בעולם, מהם שלושה סרטים שהפכו למצליחים בכל הזמנים. ובתוכם, סרט אחד, שובר קופות היסטרי, שכנראה פיצח את הנוסחה ליצירת להיט בין-דורי, ושאת השפעותיו על הוליווד נרגיש עכשיו למשך שנים.

פורסם בגיליון אוגוסט של ״ליברל״

קיץ 2014 היה קטסטרופלי עבור הוליווד. אחרי שנים שבהן נתוני הקופות האמריקאים רק הלכו וגדלו, הגיעה שנת 2014 ורשמה ירידה בהכנסות, שלוותה ברצף של אכזבות מהסרטים עצמם. מדורי הקולנוע מיד התחילו לנתח ולהוכיח: הולווד איבדה מגע עם הקהל; סרטי ההמשך כבר לא עובדים, די כבר איתם, הגיע לזמן לחפש חומר מקורי; כוכבי הקולנוע כבר לא מושכים קהל. יכול בהחלט להיות שהכל נכון, אבל שנה אחר כך, אותה הוליווד, עם פחות או יותר אותם סרטים היכתה עם קיץ אימתני, היסטרי והיסטורי. שלושה מהסרטים שיצאו בארבעת החודשים האחרונים הכניסו כ-1.5 מיליארד דולר בעולם, כל אחד, וזינקו לצמרת מצעד הסרטים הקופתיים בכל הזמנים. מבין ששת הסרטים המצליחים ביותר בכל הזמנים בעולם, רשימה שבראשה צועדים שני סרטים של ג׳יימס קמרון (״אווטאר״ ו״טיטאניק״), שלושה יצאו בארבעת החודשים האחרונים. עד כמה גדול הפער בין 2014 ל-2015? הנה המחשה. הסרט הכי קופתי לשנת 2014 באמריקה היה ״צלף אמריקאי״ שהכניס 350 מיליון דולר (חלק ניכר מההכנסות האלה, אגב, היה ב-2015, בעקבות המועמדות של הסרט לאוסקר, אבל הרישום הולך על פי שנת הבכורה ולא שנת רכישת הכרטיס). הסרט הכי קופתי לשנת 2015, נכון לסוף אוגוסט, הוא ״עולם היורה״ עם 620 מיליון דולר בהכנסות באמריקה בלבד. כולל הכנסות בעולם, הוא חצה את רף 1.5 מיליארד דולר בהכנסות ממכירות כרטיסים והוא כעת הסרט השלישי הכי קופתי בכל הזמנים. מיד אחריו נמצאים ״מהיר ועצבני 7״, גם הוא עם 1.5 מיליארד דולר, ו״הנוקמים: עידן אולטרון״ עם 1.3 מיליארד דולר. רגע לפני סוף הקיץ גם ״המיניונים״ הצליחו לחצות את קו מיליארד הדולר. ארבעה חודשים לפני סוף השנה וארבעה סרטים חצו את הקו הזה. אם בארבעת החודשים הקרובים סרט נוסף יכניס למעלה ממיליארד דולר, זה יהיה שיא חדש אחרי שנת 2012, שגם שלחה ארבעה סרטים אל מועדון המיליארד. עוד נתון מפתיע? שלושה מארבעת הסרטים האלה הופצו על ידי אותו אולפן: יוניברסל.

איך זה קרה? מה השתנה בין 2014 ל-2015? בכנות? כלום. כשם שזה היה אידיוטי להספיד את הוליווד על שנה חלשה אחת, כך זה אידיוטי להכתיר כתרים ולשורר שבחים על סמך שנה מוצלחת אחת. ובכל זאת, אנחנו לא יכולים להתאפק. תגובות בטן פזיזות הן הדלק שמזין את המקצוע שלנו. בייחוד כשיש באמת מה ללמוד על תעשית הקולנוע מהנתונים האלה, שלכאורה אמורים לעניין רק את בעלי המניות בתאגידים השולטים בתעשיית הקולנוע. מצד שני, זו היתממות לחשוב שנתוני הקופה אמורים להיות שמורים רק למדורי הכלכלה ולא למדורי הקולנוע: ברגע שסרט מצליח מאוד אנחנו יודעים שכל התעשייה מנסה לפצח את ההצלחה ולייצר עוד סרטים כמוהו. לעומת זאת, ברגע שסרט נכשל, הסוגה הזאת מוסרת מפס הייצור (אנחנו מסתכלים עליך, אדם סנדלר). ההצלחה העצומה של ״עולם היורה״ לא רק תייצר עוד ועוד סרטים בסדרת ״פארק היורה״, היא תייצר – שוב – חיקויים. ״פארק היורה״ המקורי של סטיבן ספילברג היה מחזיק התואר ״הסרט הקופתי בכל הזמנים״ בין 1993 ל-1998, והוא הוליד לא רק סרטי המשך אלא גם ניסיונות לחיקוי. העובדה ש״עולם היורה״ עקף אותו בהכנסות, והקים מחדש את המותג תשפיע על סוג הסרטים שנראה בשנים הקרובות (ואכן, במאי הסרט, קולין טרוורו, כבר קיבל את הג׳וב לביים את ״מלחמת הכוכבים 9״).

הקיץ הוא הפריים-טיים של תעשיית הקולנוע, זה נכון לרוב העולם אבל בייחוד בהוליווד. ובאופן ספציפי: מזה 25 שנים שיולי הוא החודש הכי קופתי של השנה בבתי הקולנוע באמריקה (יוצאת הדופן היחיד ברבע המאה האחרונה? שנת 2014). רוב הכסף של אולפני הקולנוע – בהפקה ובשיווק – מכוון ל-16 השבועות שבין תחילת מאי לסוף אוגוסט (ובשנים האחרונות התחילו כבר לגרור את סרטי הקיץ לתוך אפריל). פרסים, כבוד, איכות ואוסקרים, זה בין אוקטובר לדצמבר. כסף? זה בקיץ. שנים מנסים להוכיח לנו בהוליווד שזה כבר לא ככה, שכל השנה היא בעצם עונה רצופה אחת, ושסרטי דצמבר הם שוברי קופות וסרטי יולי זוכים באוסקר, וזה נכון, אבל בסופו של דבר המתמטיקה הקרה לא משתנה. והיא לא משתנה כבר 40 שנה. השנה מלאו 40 לבכורת ״מלתעות״ של סטיבן ספילברג, סרט אדיר, יצירת מופת, בכורתו על קנווס גדול של גדול הקולנוענים האמריקאים של דורנו, אבל תמיד הוא ייזכר בתור הסרט שבעצם המציא את המושג הזה ״סרט קיץ״: סרט שמופץ בבת אחת במאות, ובהמשך באלפי, בתי קולנוע ושתקציב הפרסום, השיווק והכנת העותקים שלו מתקרב לתקציב הסרט עצמו. סרט שהוא לא רק אירוע אמנותי תוכני, אלא אירוע מסחרי, שיווקי. סרט שהוא מוצר, שמתלווים אליו צעצועים וטי-שירטים.

"הנוקמים: עידן אולטרון״. 1.5 מיליארד דולר

“הנוקמים: עידן אולטרון״. 1.5 מיליארד דולר

ההצלחה הכבירה של ״עולם היורה״, ״מהיר ועצבני 7״ ו״הנוקמים: עידן אולטרון״ מחייבת אותנו לשאול: האם הוליווד למדה השנה את המתכון ליצירת להיטי ענק? התשובה הברורה היא: לא. כי אם היה מתכון ידוע, לא היו יותר כשלונות קופתיים לעולם (אנחנו שוב מסתכלים עליך, אדם סנדלר). העובדה שהתחום הזה כה לא יציב היא עדות לכך שיש גם פקטורים מחוץ לשליטתם של אנשי השיווק והכספים. מזל ותזמון. ואפילו כשרון. העניין הוא שאם מנסים להבין מה סוד ההצלחה של קיץ 2015, שלושת הסרטים שהצליחו מניבים, כל אחד תשובה שונה לחלוטין.

מה היה לנו? שלושה סרטי המשך. אבל להבדיל מ״מהיר ועצבני 7״ ומ״הנוקמים 2״, ״עולם היורה״ הוא סרט המשך לסדרה שנקטעה בסוף שנות התשעים. והיה לנו עוד דבר: אם מסתכלים על המספרים של מכירות הכרטיסים רואים שההצלחה של ״מהיר ועצבני 7״ שונה לחלוטין מההצלחה של ״עולם היורה״. ״מהיר ועצבני 7״ הכניס 400 מיליון דולר בצפון אמריקה – מספר מרשים מאוד, אבל הוא הכניס למעלה ממיליארד דולר בשאר העולם. זה סרט שהצלחתו העיקרית היא מחוץ לגבולות אמריקה. זה מסוג הסרטים שהאמריקאים גילו בשנות השמונים שמאוד מצליחים במקומות כמו הפיליפינים ומלזיה, מקומות שצורכים בידור אמריקאי כשאין בו אמריקנה. בשנות השמונים חברת קאנון של גולן-גלובוס עשו מזה עסקים היסטריים, עם צ׳אק נוריס וז׳אן קלוד ואן דאם. ארנולד שוורצנגר בנה מזה קריירה. ״מהיר ועצבני 7״ הוא סרט ״קנון״ ב-150 מיליון דולר (מנחם גולן היה עושה בסכום הזה 150 סרטי ״מהיר ועצבני״). ״עולם היורה״, לעומת זאת, הכניס למעלה מ-600 מיליון דולר בצפון אמריקה, מספר שמעט סרטים מגיעים אליו, והשאר בשוק הבינלאומי. ההצלחה של ״עולם היורה״ ראויה להיחקר, כי נדמה שהסרט הזה הצליח לתפוס את כולם.

״כולם״ היא מילה נחשקת בשוק הקולנוע, אבל לא ריאלית. כשאולפן מאשר תקציב לסרט, הוא עושה את זה על פי ההנחה הסטטיסטית לגבי גודל קהל היעד הפוטנציאלי שלו. סרט יכול להיות חזק אצל נשים או אצל גברים, לעיתים נדירות גם וגם. סרט יכול להצליח אצל מבוגרים או אצל צעירים, לעיתים נדירות גם וגם. גבר/אשה/צעירים/מבוגרים היו החלוקות הבסיסיות לזיהוי קהל יעד. נוטים לומר שהוליווד מכוונת את עיקר תוצרת הקיץ שלה לקהל של נערים/זכרים. בני 13, מכאן ריבוי סרטי הקומיקס וגיבורי העל. אבל למרות שזה הקהל שהולך הכי באדיקות לקולנוע – כשהוא לא עסוק במשחקי מחשב וקונסולות – גם המוסכמה הזאת כבר מתערערת. הזמנים השתנו וכעת התווספו נתונים חדשים בעשורים האחרונים: קהל לבן או קהל שחור/לטיני (או ״אורבני״, כמו שהוא נקרא בהוליוודית), ועכשיו גם קהל אמריקאי מול קהל בינלאומי. פתיחת השוק הסיני לקולנוע אמריקאי, ובעקבות כך כניסתם של משקיעים סינים להפקות אמריקאיות (כמעט ואין להיט אמריקאי ענק מהשנה האחרונה שאין עליו לוגו של חברה סינית), הוסיפה כמות עצומה של צופים פוטנציאליים, ואחר השפעתם על תכני הסרטים שהוליווד תפיק עלינו לעקוב. העובדה שגם ״מהיר ועצבני 7״, גם ״הנוקמים 2״ וגם ״משימה בלתי אפשרית״ החדש הם כולם סרטים בשותפות סינית, וכולם סרטים שעלילתם נודדת בין אתרים שונים ברחבי העולם, היא עדות לפזילה אל קהל שאינו דובר אנגלית (והעובדה שבימים אלה ההצלחה הגדולה של ״שליחות קטלנית: ג׳נסיס״ בסין הופכת את הסרט מכשלון להצלחה, תשנה עוד יותר את שיקולי ההפקה והתוכן של האולפנים).

כשסרט מאוד מצליח, מאוד-מאוד מצליח, זה אומר שהוא מצליח לקפוץ מעל הגדרות שלתוכן תחמו אותו. ובכל זאת, קל לראות ש״מהיר ועצבני 7״ הצליח יותר בשוק הזר מאשר בשוק המקומי (האמריקאי), ועבד יותר אצל הקהל הגברי האורבני. לעומת זאת, ההצלחה העצומה של ״עולם היורה״ היא עדות לכך שבניגוד לכל תחזית הסרט הזה לכד את כולם: גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, אמריקאים, אירופאים, אסיאתיים ומזרח-תיכוניים. איך הוא עשה את זה? מי יודע. אבל יש נקודה אחת לגבי הסרט שיכולה להסביר משהו לגבי הצלחתו והכיוון שאליו תנסה הוליווד ללכת כעת: החיבור בין הקהל המבוגר (בני ה-40) לצעיר (בני העשרה). אם הקומדיה הרומנטית הומצאה כדי למצוא סוג של סרטים שיביאו גברים ונשים לקולנוע, ״עולם היורה״ הוא סרט שמביא הורים וילדיהם לקולנוע. ההורים, שהיו נערים כשיצא ״פארק היורה״ המוקרי ב-1993. כשמבינים את ההגיון הזה, ברורה ההשקעה העצומה של אולפני דיסני בהחייאת מותג ״מלחמת הכוכבים״: חיבור של בני ה-40 עם בני ה-14. סרט כמו ״פיקסלים״ ניסה לעשות את זה ונכשל, אבל ״אנטמן״ ו״שומרי הגלקסיה״ הצליחו. ויש עוד נקודה אבל עליה לא מדברים: ״עולם היורה״ היה – למרות הכל – אחלה סרט. מיומן, קצבי, סוחף, מבדר מאוד. יותר אטרקציית לונה פארקים מאמנות גבוהה, אבל בעולם שמנסה לפצח נוסחאות ולהפוך הצלחה למתכון ידוע מראש, מרגיע שיש גם את פקטור האיכות, ושהסרט הטוב יותר הוא גם זה שמצליח יותר.

==================

נספחים:

א. ובישראל?

מביך או מנחם? אם עד לפני עשרים שנה נדמה היה שאין התאמה בין הטעם הישראלי לבין הטעם האמריקאי, ואין חפיפה בין הלהיטים ההוליוודיים ובין הלהיטים בישראל (תמיד חשבנו שאנחנו יותר אירופה מאמריקה בטעם התרבותי שלנו), הרי שהשנים האחרונות הוכיחו שגם ישראל היא אמריקה. האם הקהל הישראל נכנע להכתבות האמריקאיות או האם האמריקאים למדו לתקשר עם קהל בינלאומי? אני מאמין ש-ב׳ היא התשובה הנכונה יותר. רשימת שוברי הקופות של הקיץ באמריקה דומה מאוד לרשימת שוברי הקופות בקיץ הישראלי. על פי אומדנים כלליים וראשוניים של אנשים הקשורים לעולם בתי הקולנוע בארץ, אלה שוברי הקופות בישראל בחודשים האחרונים:

״מהיר ועצבני 7״: 700,000 כרטיסים

״מיניונים״: 500,000

״טד 2״: 400,00

״עולם היורה״: 350,000

״הנוקמים 2״: 200,000

יוצא הדופן ברשימה? ״טד 2״: הסרט השיג נתונים מאכזבים באמריקה, אבל זכה בישראל להצלחה גדולה יותר מהסרט הראשון.

ב. אולפני יוניברסל

בתוך חגיגת ההצלחות הזאת, די מדהים לגלות שיש אולפן אחד שאחראי על רובם: אולפני יוניברסל. ״עולם היורה״, ״מהיר ועצבני 7״, ״מיניונים״, ״חמישים גוונים של אפור״, ״פיץ׳ פרפקט 2״, ״טד 2״ ו״אסון מהלך״, כולם הופקו על ידי אולפני יוניברסל והופצו בין אפריל ליולי, והכניסו לאולפן סכום שיא של 5.5 מיליארד דולר בשמונה חודשים. השנה הגדולה של יוניברסל לא נגמרה: האולפן הולך להיות שחקן בכיר ואגרסיבי בעונת האוסקרים, עם שלושה סרטים המבוססים על סיפורים אמיתיים: ״Straight Outta Compton״, ״אוורסט״ ו״סטיב ג׳ובס״. ״סטיב ג׳ובס״, בבימויו של דני בויל, עשוי להיות זוכה האוסקר הבא.

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “סיכום קיץ 2015: עונת המיליארד”

  1. עמית איצקר 1 ספטמבר 2015 ב - 1:39 קישור ישיר

    התמונה ששמת היא לא מ”עולם היורה” אלא מ”העולם האבוד: פארק היורה”. אני מזהה שם את וינס ווהן, ריצ’רד שיף וג’ף גולדבלום

  2. דורון (אחר) 1 ספטמבר 2015 ב - 9:40 קישור ישיר

    ומעניין לבחון מול ההצלחה של יוניברסל את ההתרסקות של סוני/קולומביה, שהתחילו את 2015 עם הפיאסקו של “הראיון (סוף)” והפריצות לשרתי המחשב של החברה, והמשיכו עם כשלונות קופתיים אחד אחרי השני והכנסות כוללות של כ-325 מיליון בלבד – ירידה של כ-60%(!) מהסכום השנתי עד סוף אוגוסט מהשנים הקודמות.

  3. רוני 1 ספטמבר 2015 ב - 22:21 קישור ישיר

    הקול בראש עבר את ה500 אלף צופים


השאירו תגובה