להיות ג'ין וויילדר
פתאום נזכרתי בג'ין וויילדר, אחד השחקנים הקומיים הגדולים של שנות השבעים. מעניין איך וויילדר התמודד עם שנת 2005. האם הוא מרגיש שזנחו אותו מאחור, או שחוגגים את מורשתו? קודם כל בא ג'וני דפ ונכנס לנעליים שלו בתור ווילי וונקה ב"צ'רלי בממלכת השוקולד" בסרט שהיה במקור מיוזיקל והפך עכשיו לסרט עלילתי רגיל (וויילדר היה טוב יותר). ואז בא מתיו ברודריק ונכנס לנעליו ב"המפיקים", בסרט שהיה במקור עלילתי והפך עכשיו למיוזיקל (עוד לא ראיתי, אבל וויילדר היה כל כך מדהים ב"המפיקים" המקורי שעם כל חיבתי לברודריק אני בספק אם הוא מצליח להשתוות לו). והשילוב בין נוף הכבשים והארוטיקה ב"הר ברוקבק" הזכירו לי את האפיזודה של ג'ין וויילדר ב"כל מה שרצית לדעת על מין" של וודי אלן, בה הוא רופא המתאהב בכבשה.
ולמה בכלל נזכרתי בוויילדר? בגלל ד"ר פרנקנשטיין… סליחה, פרופ' היס. קראתי היום את תחקיר העצמות היבשות של "7 ימים" בו סופר על חלקי הגופות שפרופ' היס (לכאורה, ועל פי כל הסתייגות שמכסה אותי מבחינה משפטית) ליקט לאוסף הפרטי שלו ופתאום היכתה בי התובנה: הוא מנסה לבנות אדם חדש מחלקי גופות של מתים! עכשיו דמיינו את מנהלת המכון המשפטי באבו כביר בתור פראו בלוכר, ואת נהג האמבולנס שחופר קברים באישון לילה בתור איגור (או אייגור) ותקבלו משהו בין סרט אימה גותי ישראלי או פארסה סאטירית קורעת מצחוק. וגם ג'ין וויילדר, ב"פרנקנשטיין הצעיר", היה דוקטור מבטיח שהתעקש שלא יקראו לו פרנקנשטיין.
עוד לא ראיתי את הר ברוקבק (אני עובד על זה), אבל משום מה, רוב הסצנות של ווילדר וקליבון ליטל ב"אוכפים לוהטים" נראות פתאום הרבה יותר הומו-ארוטיות מבעבר. אני חושב שהפרסום של ברוקבק מתחיל להשפיע.
יאיר, הצחקת אותי. הבלוג הזה מאפשר לך לנצל בצורה הטובה ביותר את חוש ההומור המופלא שלך
הוא התארח בוויל וגרייס, והיה חמוץ-מתוק להיזכר בו. בעיניי, הוא ווילי וונקה האמיתי, ומה-שמו דפ סתם חיקוי מייקל ג'קסון תמוה.
מצחיק שאתה מציין את הסרט הזה דוקא, כי מראיון שהתפרסם לאחרונה עם מל ברוקס הגאוני, מתברר ש"פרנקנשטיין הצעיר" הוא הסרט הבא ברשימה להפוך למחזמר.
אני באמת חושב שהיס צריך כבר לרוץ ולתפוס מקום בקדימות גבוהה לגרסה העברית.
חיים טופול מאחוריך