01 פברואר 2017 | 20:27 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

מהפכה? הנה התקנון החדש של פרסי אופיר

ב-25.12.2015 הודיע יושב ראש האקדמיה הישראלית לקולנוע, מוש דנון, על חידוש מהפכני בתקנון של פרס אופיר: כדי להתחרות על הפרס, סרט קודם כל צריך להיות מופץ מסחרית בבתי הקולנוע. מה זה מהפכנית? כל כך מהפכנית שזה הסטנדרט הכי ברור מאליו בכל פרסי האקדמיה בעולם – קודם הסרט יוצא לבתי הקולנוע, ורק אחר כך הוא מגיע לפרסי סיכום השנה של התעשיה. אלא שבישראל זו באמת היתה החלטה רדיקלית: כמה ממייסדי האקדמיה הישראלית לקולנוע, שהתנגדו בתוקף רב לשינוי הזה (מסיבות שאני פשוט לא מצליח להבין), ובהם מרק רוזנבאום וריקי שלח, שניהם יו״רים בעבר של האקדמיה, התפטרו מההנהלה. וכל כך רדיקלית וסבוכה היתה ההחלטה הזאת, שלקח להנהלת האקדמיה 13 חודשים כדי לשבת ולנסח את התקנון איך באמת ליישם את זה בפועל. והיום סוף סוף זה קרה.

האקדמיה שלחה היום לאלף חבריה את התקנון החדש להשתתפות בתחרות הסרט העלילתי, כבר משנה זו. וזה נוסח המכתב:


הוועד המנהל של האקדמיה, בהמלצת ועדת תקנון פרסי הקולנוע, החליט לשנות את תקנון תחרות הסרטים העלילתיים, במטרה לקרב את תחרות פרסי האקדמיה אל הקהל הרחב, לייצר עניין רב יותר בטקס הפרסים ולהנגיש את הקולנוע הישראלי אל האוכלוסייה המתגוררת מחוץ למרכזים הגדולים.

לאחר שוועדת התקנון נפגשה עם נציגים של האיגודים השונים ונציגים של החברים הבלתי מאוגדים, שמעה מגוון רב ביותר של דעות ושל הצעות כיצד להגשים את המטרות הללו, וערכה ישיבות רבות וארוכות כדי להגיע לתקנות שיבטיחו את התוצאות המיטביות, נוסחו השינויים בתקנון על ידי היועצים המשפטיים של האקדמיה.

ברור לנו כי למרות העבודה היסודית שנעשתה על ידנו, יתגלו קשיים בשנה הראשונה לקיום התחרות על פי התקנון החדש. אנו מקווים כי קשיים אלו יהיו מינוריים ככל האפשר ומתחייבים לתקנם במהירות האפשרית לקראת התחרות הבאה.

השינוי המרכזי שחל בתקנון תחרות סרטי הקולנוע העלילתיים הוא כי יוכלו להשתתף בתחרות רק סרטים שהופצו קודם לכן בהפצה מסחרית בישראל. לצורך זה, "הפצה מסחרית בישראל" תחשב אם יתמלאו התנאים הבאים:

1. הסרט הוקרן בפני הקהל הרחב על בסיס מסחרי (בעבור תשלום כספי). הקרנות במסגרת פסטיבלים ו/או במסגרת הקרנות האקדמיה לא יחשבו כהקרנה בפני הקהל הרחב.

2. ההקרנות דלעיל בוצעו לכל הפחות, באיכות של ProRes/DCP.

3. הסרט הוקרן לכל הפחות 35 פעמים, בלא פחות משישה ישובים שונים ברחבי ישראל כאשר סך הקרנות אלו יסתיימו לא יאוחר מיום ה-1 באוגוסט בשנת הטקס.

4. תוקם וועדה מלווה החל מחודש פברואר בראשות המפיק חיים מקלברג אשר תלווה את התהליך ותעסוק בהטמעת הרפורמה באופן תקין ותבחן את עמידת הסרטים בתנאי הסף.

5. ההרשמה לתחרות 2017 תחל ב-19 בפברואר 2017 ותינעל ב-3 במאי 2017 בשעה 16:00.

חברי האקדמיה יוכלו לצפות ללא תשלום בסרטי הקולנוע הישראליים בבתי קולנוע נבחרים בעת הפצתם המסחרית. הנהלת האקדמיה תפרסם בין החברים את מועד היציאה לאקרנים של הסרטים ואת רשימת בתי הקולנוע בהם יוכלו לצפות ללא תשלום.

=======================

ועכשיו בואו נבחן את התקנון הזה קצת יותר לעומק ונתהה: האם הוא באמת עושה את העבודה?

השורה התחתונה אמורה להיות ברורה: סרט קולנוע ישראלי באורך מלא צריך להיות מופץ מסחרית עד 1 באוגוסט כדי להיות זכאי להתחרות על פרסי אופיר של אותה שנה.

נתחיל מההחלטה הראשונה והטובה מאוד של הנהלת האקדמיה: כדי לעמוד בתנאי הסף לתחרות, סרט צריך להיות מופץ מסחרית עוד לפני תחילת ההצבעה לשלב הראשון. זו באמת החלטה מהפכנית שעשויה לשנות לחלוטין את אופי הטקס. עד היום, ובאופן מובהק מעבר לכל ספק, חברי האקדמיה בחרו – באדיקות פנאטית – רק בסרטים שהופצו מסחרית אחרי הטקס או בסמוך אליו. כולם ידעו את זה: מי שסרטו הופץ בקיץ, אפסו סיכוייו לזכות בפרס אופיר. ב-26 שנות הטקס את כמות הסרטים שהופצו בקיץ וזכו בפרס אפשר לספור על כף יד אחת. ובכן, העידן הזה הסתיים, וברוך שפטרנו. זו היתה אחת המחלות האיומות של האקדמיה.

אבל עכשיו בואו וננסה להבין, אליבא דהאקדמיה לקולנוע, זה בעצם ״הפצה מסחרית״?

נצייר לנו בראש תרחיש קטן. נגיד ואני שמוליק מעוז, ואני רוצה להקרין את סרטי החדש בפסטיבל ונציה בתחילת ספטמבר. אני רוצה להעניק לפסטיבל בכורה עולמית ולא ארצה להפיץ את סרטי באופן מסחרי ביולי. מצד שני, מאוד הייתי רוצה לזכות בוונציה בתחילת ספטמבר, לזכות בפרס אופיר באמצע ספטמבר, לזכות בפסטיבל חיפה באמצע אוקטובר, לצאת לבתי הקולנוע מיד אחרי החגים, כשאני מעוטר פרסים, תהילה ובאז ואז להיות מועמד לאוסקר הזר בינואר 2018. אם כך, מה אעשה?

אופציה א׳, וזו האופציה המתבקשת שאליה חותרת הנהלת האקדמיה, היא: תעשה את כל זה, אבל את ההתמודדות על פרס אופיר תעשה ב-2018 ותהיה מועמד לאוסקר ב-2019.

לוח הזמנים של האקדמיה בעצם מבקש לשנות את הפריים טיים של הקולנוע הישראלי ולהזיז אותו מספטמבר-אוקטובר ליולי-אוגוסט. או לחילופין, מי שרוצה לדבוק בהפצה בתקופת החגים, שיבוא לפרסי אופיר שנה אחר כך. יש לי תחושה שזה מה שהולך לקרות השנה, אף מפיק לא יזוז עדיין (חלקם ירצו לעשות לאקדמיה דווקא), ולכן יהיו מעט מאוד סרטים בתחרות (פחות או יותר ״החטאים״ נגד ״לא פה, ולא שם״ והסרט שיזכה בפסטיבל ירושלים, בואו נהמר שזה יהיה ״געגוע״ של שבי גביזון), ואז כל סרטי ספטמבר-אוקטובר 2017 יתחרו על פרסי אופיר ב-2018 (מה שאומר ש-2018 תהיה שנת צוואר הבקבוק).

אופציה ב׳, וזו האופציה שאני חושש ממנה, היא שיוצרי הסרטים יתבוננו היטב ברשימת התנאים המאוד עמומה שמופיעה כאן וירקחו מזימות.

אם מבקשים מהם 35 הקרנות מסחריות בשישה ישובים לפני 1 באוגוסט, מה מונע מהמפיקים/המפיצים – בייחוד אלה שיש בבעלותם גם רשתות קולנוע – להקרין את הסרט המדובר פעם אחת בשבוע, בצהריים, למשך ששה שבועות, בששה בתי קולנוע שונים ובכך להגיע ל-36 הקרנות בקלות, בסתר גמור, ואז להוציא את הסרט באופן גלוי ופומבי בתקופת החגים? כלום. תחשבו שאני מדמיין? אז לא. זו בדיוק היתה השיטה של מפיקים ומפיצים שהפיצו סרטים בסתר כדי לעמוד בתנאי הסף של האוסקר הזר ואז להפיץ את הסרט באופן רחב וגלוי כמה שבועות אחר כך. זו לא היסטוריה עתיקה, זה בדיוק מה שקרה לפני שנה עם ״באבא ג׳ון״. המפיק חיים מקלברג, שיהיה אחראי על בדיקת עמידת הסרטים בתנאי הסף הזה, מכיר את השיטה הזאת מצוין: הוא השתמש בה ב-2010 בעת הפצת ״שליחות של הממונה על משאבי אנוש״. הסרט הופץ בישראל באוקטובר, אבל הדדליין להפצה כדי להתחרות באוסקר הזר הוא הקרנה מסחרית של שבוע רצוף עד 30.9. אז הסרט הוקרן במשך שבוע, פעם אחת ביום, ללא פרסום, בחצות, בסינמה סיטי ראשון לציון. האם זה מה שהולך לקרות עכשיו עם פרסי אופיר? עלק-הפצות?

כדי להבטיח שהמפיקים לא מתחילים לעבוד על האקדמיה, התקנון צריך להיות הרמטי יותר, ולהשתמש במושג ״הפצה״, כפי שהוא מוגדר בקרן הקולנוע, שתומכת במענקי הפצה. מה זה הפצה? לא 35 הקרנות. 35 הקרנות זה מועדון טרום בכורה של ״אסכולות״. הפצה זה מינימום של שבוע הקרנות רצוף, מינימום שתי הקרנות ביום. ופרסום. כרגע המפיקים יכולים לארגן לעצמם הקרנות בוקר במתנ״סים, כי תנאי הסף הוא קיום ההקרנה ולא שמישהו יודע עליה.

בקיצור, הולך להיות מעניין מאוד.

=========================

הכותרת השניה באותה הודעה: טקס פרס אופיר יתקיים השנה ב-14 בספטמבר.

זהו לוח הזמנים לתחרות האקדמיה השנה:

19 בפברואר: פתיחת הרשמה
3 במאי: סגירת הרשמה
18 במאי: הגרלת סלוטים להקרנה בסינמטק
22 במאי: הכרזה על פתיחת התחרות ופרסום לוח הקרנות
יוני -יולי: הקרנות אקדמיה בסינמטק.
2 ביולי: תאריך אחרון להגשת תיקי הפצה מלאים לבדיקת הוועדה המלווה.
1 באוגוסט: תאריך אחרון לעמידה בתנאי הסף לתחרות.
6 – 9 באוגוסט: הצבעה סבב א' (לסבב ההצבעה יכנסו רק סרטים שעמדו בתנאי הסף)
14 באוגוסט: פרסום החמישיות
3 – 6 בספטמבר: הצבעה סבב ב'

14 בספטמבר: טקס פרסי אופיר 2017

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “מהפכה? הנה התקנון החדש של פרסי אופיר”

  1. גדעון 3 פברואר 2017 ב - 0:32 קישור ישיר

    לא כל כך הבנתי לפי דעתך מה השיטה הראויה
    ==================
    רוה לגדעון: השיטה הראויה היא להפיץ את הסרט מסחרית לפני שמצביעים לפרסי אופיר. על פניו, זו גם ההכרזה של האקדמיה, אבל התקנון שהם הפיצו מאפשר בקלות ליצור הפצות-סרק, שכאילו עומדות בתקנון אבל לא באמת נחשבות הפצה מסחרית.

  2. spartak 3 פברואר 2017 ב - 3:19 קישור ישיר

    תרשה לא להסכים איתך. דבר ראשון, גם בארה"ב נהוג להוציא את הסרט שבוע לפני הדד-ליין האוסקרי (25 בדצמבר) ולהוציא אותו באופן מורחב לקולנוע, רק בעוד מספר שבועות. דבר שני, אופציה ב' לא תהיה רלוונטית בשביל אלו שירצו להתחרות בוונציה, לדוגמא (או שאני טועה).
    אם הדרישה שלך הייתה מתקבלת, "למלא את החלל" לא היה עומד בתנאי הסף (לא היה לסרט זה לעולם שבוע הקרנות רצופה)… תמיד יהיו כאלא שימצאו פרצה…
    בנוסף, התחושה שלי (אני מאד מקווה שאני צודק וזאת לא רק פנטזיה) שצעד הבא הוא הפרדה בין הסרט הטוב לנציג, כי בחירת הדד-ליין בהצבעה ולא בטקס (מה שגם לכאורה היה מקרב את הסרטים אל הקהל), החודשיים בין ה1 לאוגוסט עד ל30 לספטמבר נותנים אפשרות לבחור בסרטים שונים מבלי להתחשב "סרט אוסקר" אל מול "סרט הכי טוב".

    ==================
    רוה לספרטק: אין בעיה עם השיטה האמריקאית, אבל האקדמיה בחרה שלא להשתמש בה. מרגע שאתה מבקש הפצה בשש ערים, אתה כבר לא נמצא בעולם של ״הפצה מצומצמת״. וגם: באמריקה הם אכן מפיצים בצורה מצומצמת בסוף דצמבר, ומרחיבים במהלך ינואר, אבל אין מצב שבו סרט מופץ רק אחרי האוסקרים, וזה בעצם מה שקורה בישראל. ההפרדה בין פרס הסרט ובין הסרט המועמד לאוסקר אכן צריכה להיות השלב הבא. ונדמה לי, אפרופו מה שאצה מציין לגבי ונציה, שלאקדמיה בסופו של דבר לא יהיה מנוס: הם יצטרכו להזיז את הטקס. הבחירה לסרט המועמד לאוסקר תיעשה און-ליין בספטמבר, ופרס אופיר יהיה – כמו כל הפרסים בעולם, בדיוק מהסיבה הזאת – בינואר-פברואר.

    • איתן 5 פברואר 2017 ב - 13:42 קישור ישיר

      לא חייבים להזיז את הטקס.
      בגרמניה, למשל, מחלקים את הפרסים באפריל. הם משתמשים בפלטפורמה של פסטיבל ברלין כדי לקיים את הקרנות האקדמיה שלהם (בדקתי באתר האקדמיה הגרמנית לפני כמה ימים. לתחרות של השנה נגשו 27 פיצ'רים. קצת פחות מבישראל)
      ואם ישתמשו בפלטפורמה של פסטיבל ירושלים כדי לקיים הקרנות אקדמיה לסרטים שכבר הופצו (שהרי זאת תהיה רק השלמת צפיה למי שלא הספיק) יוכלו להצביע בספטמבר, ואת הסרטים שיוקרנו בונציה (ויופצו בחודשים שלאחר מכן) יגישו לתחרות בשנה שלאחר מכן (בלי קשר לבחירה בנציג לאוסקר).


השאירו תגובה ל - גדעון