04 ינואר 2010 | 09:00 ~ 49 תגובות | תגובות פייסבוק

הפראזה של אווטאר

אני מהמר שעבור כמאה מיליון אנשים ברחבי העולם, זו כרגע הפראזה המוזיקלית שהכי מזדמזמת להם בראש:

“אווטאר”, ג’יימס הורנר. לחצו על הקישור כדי להפעיל את הנגן


==========


בידיעה ב”ידיעות אחרונות” מאתמול נכתב ש”אווטאר” מכר כ-250 אלף כרטיסים בישראל עד כה. שלשום ביס פלאנט, בשעה 18:00, כל הכרטיסים לכל הצגות הערב של “אווטאר” כבר היו מכורים. ובינתיים בשאר העולם: “אווטאר” ירד בעשרה אחוז באמריקה, והכניס עוד 68 מיליון דולר בסוף השבוע. אבל מי שציפה שיקח לו עוד שבוע-שבועיים להגיע למיליארד דולר ברחבי העולם, התבדה: הסרט חצה את הרף הזה אתמול, ביום ה-17 לצאתו. להזכירכם, “טיטאניק”, הסרט הקופתי בכל הזמנים, הכניס 1.8 מיליארד דולר בכל העולם. די ברור שג’יימס קמרון הולך לשלוט על שני המקומות הראשונים בטבלת שוברי הקופות של כל הזמנים, השאלה רק באיזה סדר. “אווטאר” יעקוף תוך שבועיים את “האביר האפל”, “שר הטבעות: שובו של המלך” ו”שודדי הקריביים: תיבה של איש”. השאלה היא: מתי הסרט ייעצר, מתי תתחיל ההאטה, והאם הוא יעבור את ה-1.8 מיליארד דולר עד שזה יקרה. ההימור שלי: אולפני פוקס ינסו להחזיק את “אווטאר” בבתי הקולנוע כמה שיותר זמן, בוודאי עד האוסקרים במרץ, ואם הוא יזכה שם, אז גם אחרי זה. אם הוא יזכה באוסקר הוא חוצה את ה-1.8 מיליארד דולר בוודאות והופך לסרט הקופתי בכל הזמנים (אולי).


=========


לא רק “ידיעות” גילה רק השבוע את “אווטאר”. גם “לייף מגזין”, ששלח את הצלם ג’ף וספה לתעד את מסע יחסי הציבור של ג’יימס קמרון ושחקניו בלונדון, ברלין, פריז ומוסקבה.

נושאים: בשוטף

49 תגובות ל - “הפראזה של אווטאר”

  1. עמית איצקר 4 ינואר 2010 ב - 9:23 קישור ישיר

    זה עדיין סרט מחורבן:)

  2. astupidog 4 ינואר 2010 ב - 9:50 קישור ישיר

    האם לא ייתכן שההכנסות גבוהות יותר גם בגלל מחירי הכרטיסים הגבוהים יותר של 3D?

    מעניין לראות השוואה של כמות כרטיסים שנמכרו.

    =========

    רוה לסטופיד: עניין מחירי הכרטיסים בהחלט משפיע. באמריקה כרטיס לסרט תלת מימד עולה ב-4 דולר יותר מכרטיס לסרט רגיל. בישראל זה עשרה שקלים.

  3. מיקי 4 ינואר 2010 ב - 10:59 קישור ישיר

    אכן סרט מחורבן

  4. okok4 4 ינואר 2010 ב - 11:19 קישור ישיר

    וכמובן שתצא גם בשלב כלשהו גרסת במאי ארוכה בשעה, שתגרור את כולנו שוב לאולם הקולנוע (כי מה הטעם לצפות בה ב-DVD?). הסרט הדה יעשה בוכטות לאורך חודשים.

  5. דן 4 ינואר 2010 ב - 11:30 קישור ישיר

    אז אני רואה שעכשיו “מגניב” לקרוא לאווטאר סרט מחורבן? איזה אנרכיסטים אתם.

  6. דניאל 4 ינואר 2010 ב - 12:13 קישור ישיר

    סרט אדיר, איזה קונפורמיסט אני =(

  7. מיקי 4 ינואר 2010 ב - 13:00 קישור ישיר

    אז אני “מאאאאגניב” לראשונה בחיי.

  8. א. 4 ינואר 2010 ב - 14:34 קישור ישיר

    אחח.. מוטיב הארבע תווים המפורסם של ג’יימס הורנר (המסמל סכנה לעיתים קרובות). לאהוב אותו או לשנוא אותו. הוא משתמש בו כמעט בכל סרט שהוא מלחין, אזי קשה לי להאמין למה פתאום עכשיו, אחרי כ”כ הרבה שנים, 100 מיליון אנשים סביב העולם יתחילו לבמבם מנגינה זו. אבל כן, ל”אווטאר” יש פסקול יפהפה בלי קשר לזה. אם כבר, חשבתי שתביא לינקים לחלקי המקהלה המרהיבים שמכיל הפסקול הזה.

  9. יואב 4 ינואר 2010 ב - 14:58 קישור ישיר

    מגניב? אנרכיסטים? לפעמים סיגאר הוא פשוט סיגאר, ולפעמים סרט מחורבן הוא פשוט סרט מחורבן. אם קשה לך עם זה שכל כך הרבה אנשים מזלזלים בסרט שאתה מעריץ, תתמודד עם זה, אל תאשים את השליח.

  10. גיא טל-אור 4 ינואר 2010 ב - 15:06 קישור ישיר

    דן, אנרכיסטים לא מתאגדים, זה מוציא את כל העוקץ מאנרכיזם. המילה שאתה מחפש היא “דווקאים”.

  11. יוני 4 ינואר 2010 ב - 15:08 קישור ישיר

    יואב,

    ולמה בדיוק אתה מזלזל באוואטר?
    שים לב, לא אמרת שיש בסרט רגעים רעים. לא אמרת שהתסריט לוקה לדעתך ואף ציינת מדוע ואיפה. לא דיברת על הויזואלס והחוויה. אמרת “הסרט מחורבן”. זוהי תגובה כל כך גורפת ממישהו שוודאי יש לו מושג מדוע הסרט מחורבן ואולי אף מרגיש פנימה שהיה יכול להוציא עבודה טובה יותר. זה נחמד לשמוע. שתף אותנו בהגיגיך, ידידי.
    מעטים הסרטים שראיתי בחיי וזוכים לכינוי “סרט מחורבן”. אך אומר לך כבר עתה שמי שמסתפק בהגדרה כמו “סרט מחורבן” על סרט בן שעתיים וארבעים שמחזיק את הקהל שלו עד הסוף, כנראה שיש לו צורך עז להטיל שתן. והמבין יבין.

  12. אבי 4 ינואר 2010 ב - 15:08 קישור ישיר

    דווקא התו הזה הוא לא הכי בולט בפסקול של אווטאר, אני מוצא את אצמי מזמזם קטע אחר יותר בולט שחוזר על עצמו בכמה חלקים בפסקול, ממש יפה:
    http://www.youtube.com/watch?v=rXngtO8sSYY

    החל מ 52 שניות לתוך הקטע זה מתחיל…ואח”כ הוא חוזר על עצמו בטונים ובקצב שונים בכמה קטעים בפסקול.

    הקטע ששמת אגב יאיר, מאוד מזכיר את הפסקול של “טרויה”.

  13. עידו 4 ינואר 2010 ב - 15:56 קישור ישיר

    לאווטאר חסר 100 מיליון דולר ע”מ לעקוף את שובו של המלך ולהפוך לסרט השני המצליח בכל הזמנים (גלובאלית). זה יקרה כבר ביום שישי הקרוב (או, לכל המאוחר, שבת) – לא עוד שבועיים.

  14. א. 4 ינואר 2010 ב - 16:04 קישור ישיר

    אבי, מה שלינקקת אליו היא אכן נעימת הנושא של הסרט “אווטאר”. היא נעימה מאוד לאוזן (והיא היוותה בסיס לשיר הדווקא לא משהו של הסרט, אשר אפשר לשמוע בקרדיטים), אך היא מאוד דומה בתחילתה לנעימת הנושא של “טיטניק” ולדעתי מאוד קשה לקלוט אותה בסרט והיא די קשה אם רוצים לזמזם אותה.

  15. יואב 4 ינואר 2010 ב - 17:05 קישור ישיר

    יוני,
    דיון מחורבנותו של “אוואטר” נטחן עד דק בפוסטים קודמים בבלוג זה ובפורומים רבים מספור ברשת. בקצרה: הקונצנזוס של מבקרי הסרט הוא שאמנם הויזואליה מרהיבה ויכולת בימוי האקשן נדירה, אבל הסיפור המסופר בו ילדותי, מביך, עמוס בקלישאות ושטחי. שים לב – הסיפור, שהוא סך כל המשמעות הנגזרת ממעשה היצירה האמנותי על כל חלקיה. ולכן הסרט מחורבן.

  16. Eran 4 ינואר 2010 ב - 17:27 קישור ישיר

    בכתבה השבוע באנטרטיינמט וויקלי הם מעריכים את הסכום שהרוויח אווטאר רק מגביית ההפרשים במחיר כרטיסי ה- 3D בכ- 150 מיליון דולר. רק ההפרש, לא מחיר הכרטיס כולו. ואגב, 75% מהכרטיסים שנמכרו גלובלית הם להקרנות 3D.

  17. Eran 4 ינואר 2010 ב - 18:33 קישור ישיר

    בתחילת הפרק החדש של Family Guy ששודר אתמול באמריקה הם הרביצו קטע מצחיק על צפיה בסלון הבייתי בסרט בפורמט סינמסקופי. הם רואים קטע מלורנס איש ערב כשרוב המסך מוקדש לפסים שחורים ורק פס דק במרכז המסך מכיל תמונה…

  18. מוטי 4 ינואר 2010 ב - 18:58 קישור ישיר

    ראיתי את הרמוניית וורקמייסטר ולא הבנתי שום דבר, חוץ מהפתיחה שהייתה מעוררת השראה.

    ===========

    רוה למוטי: אני גם.

  19. אסף 4 ינואר 2010 ב - 20:05 קישור ישיר

    ומשהו לא קשור לאווטר.

    בניגוד לציפיות הגבוהות מהאווטר, the blind side ממשיך להפציץ בשביל סרט דרמה, ובוודאי בשביל סרט ספורט והוא עבר את ה-200 מיליון דולר.
    לא להאמין אבל בסוף השבוע האחרון הוא עלה ב-10% והכניס 12 מיליון דולר (סכום גבוה מאד בשביל שבוע שביעי).

    והשאלה המרכזית – האם סנדרה בולוק תזכה באוסקר? (לפי דעתי אין ספק בכלל שהיא תהייה מועמדת).

  20. דניאל 4 ינואר 2010 ב - 22:00 קישור ישיר

    מחורבן זו קביעה כזאת קיצונית שהמופרכות שלה כבר טבועה בביקורת הקשה.
    אני חושב שכל מי שטוען שזה מחורבן נסחף ואם הוא היו עומדים אישית מול ג’יימס קמרון הם בחיים לא היו אומרים את זה, מהרבה סיבות, שאחת מהן שהם פשוט היו מרגישים פאתטיים. הם כתבו פעם משהו בסדר גודל כזה? עם דמיון כזה? עם יכולת ביצוע כזאת?
    יש כאן התחסדות מטורפת מעורבבת ב’שניצריזם’ כזה או אחר, וזה מחטיא את גבולות הביקורת המקובלים. דרך אגב, כנראה שרוב ציבור הצופים לא מרגיש ככה שכן הword of mouth של הסרט חיובי בצורה קיצונית.

  21. ג'יי 4 ינואר 2010 ב - 22:10 קישור ישיר

    שאלה לרווה: איך בחרת לסרט העשור סרט שלא הבנת ממנו (לא) כלום (אפילו לא קצת)?

  22. אוטו פוקוס 4 ינואר 2010 ב - 22:25 קישור ישיר

    אפשר רק להניח שהמונח “מחורבן” הוא תגובת נגד להסחפות המוגזמת של המתלהבים מהסרט (בעוד היחצ”נים והפרסומאים מחככים ידיהם ביציע בהנאה מרובה). שני הצדדים יכולים להרגע: זה אמנם לא אחד הסרטים הטובים בתולדות הקולנוע, אבל מצד שני, קשה להתכחש לכך שזה סרט קולנוע בלתי שגרתי ומהנה למדי.
    בקיצור, אין מה להעלות אותו על נס, אבל גם אין מה להעלות אותו על המוקד.

  23. מיקי 4 ינואר 2010 ב - 22:54 קישור ישיר

    אני באמת באמת חושב שזה סרט מחורבן. לגמרי אחד הסרטים החלשים, המאכזבים והמשעממים שראיתי לאחרונה. פעם ראשונה שממש יכולתי לעזוב את הקולנוע כבר באמצע. ואין פה שום קונץ. כתבתי את זה בפוסט אחר שקשור לסרט: מדובר בסרט עמוס קלישאות, מפוצץ בגנבות מתוך סרטים אחרים, שאומנם הויזואליה בו מדליקה, אבל אחרי שהבנתי את הפרינציפ זה הפך להיות פשוט…ארוך מידי. המסע בפנדורה, שבו אנחנו אמורים להתלהב מהעולם ביחד עם הגיבור, הוא בכלל לא קולנוע, אלא סוג של תערוכה ליכולות הדיגיטליות של האולפן והיוצר. אותי זה ביאס ושעמם. קמרון תמיד ידע לספר סיפור, תמיד ידע לסחוף, למרות שהוא מניפולטור לא קטן והוא משתמש, במיומנות גדולה יש להודות, בכל מה שהמדיום מאפשר לו. הפעם זה פשוט לא עבד לו, בעיקר בגלל התסריט הקלוש והאופן המאוד מאוד שקוף שהוא תפר את הסיפור הזה בשביל לתת סיבה להשתוללות הדיגיטלית. זה לא סחף אותי וברגעים רבים זה פשוט הרגיש לי פאטתי. אני גם מכיר הרבה אנשים שאהבו את הסרט – למה זה מובן מאליו שהם יתלהבו וזה אנרכיסטי שאני אתאכזב?

  24. העהעהע 5 ינואר 2010 ב - 0:43 קישור ישיר

    23, כנראה שמרביתם המוחלט של הצופים לא מסכים איתך.

    תחיה עם זה.

  25. שרלוק 5 ינואר 2010 ב - 1:02 קישור ישיר

    ריבויי התגובות האוהדות לאוואטר ובייחוד כשהן מגיעות ממגיבים שמעולם לא נשמע קולם בבלוג הזה, נותן תחושה (וודאית) שחלק מתנאי הפצת הסרט בארץ, כמו גם (מניח) בעולם, הותנה בהסכמת מפיץ להעמיד, כחלק מאמצעי השיווק, מגיבים “מקצועיים” שלא יאפשרו התפשטות שמועה, שמעבר לגימיק התלת מימדי שמחזיק מעמד בדיוק רגע וחצי, מדובר בפאלטה רצינית שהיא פשוט משעממת. ועל חוסר הפשר שלה לא אכביר כאן מילים.

  26. עידו 5 ינואר 2010 ב - 1:12 קישור ישיר

    הרעיון מאחורי הבדיחה הזאת כבר נטחן לגמרי, אבל הטיפול מצחיק:

    http://ryphs.com/avatar_poca.jpg

  27. מוטי 5 ינואר 2010 ב - 1:48 קישור ישיר

    מוטי לרווה: אז אם לא הבנת כלום מהרמוניית וורקמייסטר אז ממה כלכך נהנית שגרם לך לשים את זה בראש רשימת סרטי השנה שלך?

    אני כמעט נרדמתי בחלקים מסויימים של הסרט וכל הזמן הציק לי שלא הבנתי האם זה סרט תקופתי או שהוא נמצא באין זמן. די השתעממתי ברוב חלקיו והיה לי קשה לפענח דברים רבים בו.

    העוני הזה הרחיק אותי מהסרט. אהבתי רק את ההתחלה ואת הלוייתן

  28. יוני 5 ינואר 2010 ב - 2:00 קישור ישיר

    יואב,

    אני חושב שבימוי האקשן באוואטר היה הרע ביותר של קמרון עד היום. אני חושב שפנדורה לא מפעימה כפי שחשבתי שתהיה -וקמרון, בסופו של דבר, אינו ספילברג (וגם לא קובריק או רידלי סקוט). לעומת זאת, דווקא הרעיון הבסיסי של הקימה מן המיטה כאיש כחול וענק שרץ החוצה מצא חן בעיני. חבל שהדבר הקיומי המשונה הזה לא פותח יותר. אני דווקא אהבתי את הרגע בו הענקית הכחולה, שנראתה לנו די מינורית כל הסרט, מחזיקה את ג’יק בזרועותיה כמו תינוק. בקצרה, הרגעים היפים של אווטר אינם רגעי האקשן וגם לא התפעמויות פנדורה. זה סרט שהביא עמו שמהו שעוד לא ראיתי ולכן הוא מפעים. הוא בטח רחוק מלהיות מחורבן. אבל תמיד יהיו שכמותך. אני מניח שהמילה בת שש האותיות קלה מאוד לשליפה. בקיצור – בדוק עצמך טרם תשלוף. וזה לא רק לגבי אוואטר או סרטים בכלל. זה טיפ חזק לחיים כולם.

    יוני

  29. ברק 5 ינואר 2010 ב - 4:02 קישור ישיר

    הסרט אכן נעים לעין לצפיה, אבל היו מספר פעמים בסרט שפשוט צחקתי מהמופרכות והקלישאות שלו. דוגמאות: [ספוילרים !]
    טייסת המסוק אומרת: “I didnt sign up for this”
    הגיבור מצווה על חברתו החייזרית שלא להיכנס לקרב וצועק עליה בשפה צבאית שחוקה ולחלוטין לא במקום: “that an order !”

    העלילה, התסריט, הוא בהרבה מקרים (לדעתי ולדעת רבים) החלק החשוב ביותר של הסרט, וכאן – אחרי כ- 45 דקות של צפיה מרתקת ומפליאה בתמונות שעל המסך – אחרי שאנחנו מתרגלים לעולם הציבעוני ולתלת-מימד – אנחנו נשארים תקועים בסרט שעלילתו מביכה, ושהאירועים הדרמטיים בו מעלים גיחוך. כל כך חבל.

    ולמרות הכל, הסרט הזה בהחלט יירשם כנקודת-ציון בהסטוריה של הקולנוע.

  30. מיקי 5 ינואר 2010 ב - 7:01 קישור ישיר

    יוני אתה אומנם לא פנית אלי, אבל אני מניח שהשימוש במילה “מחורבן” מפריע לך. אפשר להחליף את זה במילה אחרת אם זה ממש פוגע. להתחשב בזולת.

  31. עמית איצקר 5 ינואר 2010 ב - 7:23 קישור ישיר

    הסרט מחורבן. העיצוב שלו מכוער. הפסקול הניו אייג’י והאווירה הניו אייג’ית מביכים. התלת מימד באמת מחזיק רגע וחצי. העלילה היא קלישאתית להחריד ואתה יודע בדיוק מה תהיה הסצינה הבאה. ובסופו של דבר זה פשוט סרט ארוך ומשעמם. אבל זו רק דעתי כמובן.

  32. Idans 5 ינואר 2010 ב - 7:31 קישור ישיר

    בגלל ג’יימס קמרון אין לי חנייה.

    אני גר באזור גת, בדרך כלל ללא רכב צמוד, אבל אם יש לי מכונית, תמיד ניתן למצוא חנייה ברדיוס של 5-8 דקות מהבית. ביום ראשון הסתובבתי 40 דקות עד שמצאתי פיסת צרה מעוטרת בכחול לבן. קמרון!

  33. JNH 5 ינואר 2010 ב - 8:17 קישור ישיר

    אני אוהב את זה שכל פוסט על אווטאר גורר כאן מלחמות עולם בין המגיבים.
    ואיצקר – אתה יכול להגיד שלא אהבת את הפסקול, אבל אין בו שום דבר ניו אייג’י.

  34. יגאל 5 ינואר 2010 ב - 13:54 קישור ישיר

    ראיתי את אווטר לא בתלת מימד כי לא נשארו כרטיסים ל3D ובאתי מרחוק, וכנראה, בגלל שאני מהפריפריה ה”נחשלת” נהניתי מהסרט, “הילדים” ( 18 – 16 ) התלהבו מאוד ומיד תכננו לחזור גם לגרסת ה3D למרות שהם רואים לפחות שניים-שלושה סרטים בקולנוע בחודש, לכל מי שחושב שהסרט מחורבן, שיחפש לו דרמה מעמיקה ונוקבת ויעזוב לנו את ההשתוללות הדמיונית המענגת הזאת !!!

  35. יוני 5 ינואר 2010 ב - 20:05 קישור ישיר

    ידידי המחורבנים 🙂
    הגיע הזמן לסכם פה משהו על הגיגי חירבונו של אוואטר. אני מעריץ לא קטן של קמרון. אהבתי אותו עוד מהטרמינטור הראשון שהוא מופתי מסוגו (ותסריט המתח שלו פשוט מופלא – שני גברים ערומים שנוחתים בלילה אחד ומתחילים לחפש מישהי בספרי טלפונים ציבוריים) . גם אני התפעמתי וגם התאכזבתי בעת ובעונה אחת מאוואטר – הגם שהטריילר הסגיר כי זה לא סרט הארד-קור רגיל מהסוג הישן והטוב של קמרון. אבל מפה ועד מחורבן?
    יש לאנשים נטייה לשדך אכזבות לגודל הציפיות ואז לפסוק בבת אחת. אם יוצר ישראלי היה עושה משהו בסגנון של אווטר – גם אז מישהו פה היה אומר מחורבן? קמרון, איך שלא תסתכלו על זה – הוא גאון מסוגו – והמוצרים הקולנועיים שלו הם בהחלט מופלאים- ובהחלט לא מחורבנים. אווטר אינו מופתי בשום צורה אבל יש בו רגעים מפעימים בהחלט – ולא קטעי האקשן – אלא סצנות סוריאליסטיות שלא נראו עוד על המסך (בעיקר אהבתי את רגע ההתעוררות של ג’יק – וחבל שזה לא הפך לכמה סצנות מופלאות של הסתגלות).
    בסרטים מחורבנים אין כאלה.
    נקודה למחשבה.

    יוני

  36. עמית איצקר 5 ינואר 2010 ב - 20:57 קישור ישיר

    יוני, אני לא מצאתי את עצמי “נפעם” מאף סצינה בסרט. אפילו דיי סבלתי לאורכו. לכן, בשבילי הוא סרט מחורבן.

  37. אייל 5 ינואר 2010 ב - 21:37 קישור ישיר

    טוב אז קודם כל לדעתי “אווטאר” זה ללא ספק סרט פנטזיה הכי טוב מאז טרילוגיית “שר הטבעות”..מוריד אלף כובעים בפני ג’יימס קמרון.
    מי שחיפש עלילה מתוחכמת ומסובכת כנראה טעה בז’אנר ועדיף שילך לראות איזה סרט סיניצרפתי ב”סינמטק”.
    זה מתייחס לאותם “השונאים” של אווטאר שאני באמת לא מבין מה הם חיפשו בסרט הזה.מאוד תמוה בעיניי הביקורת שלהם.אני רוצה לשמוע איזה בדיוק סרט פנטזיה יותר טוב ופחות משעמם מאווטאר הם ראו בשנים האחרונות ואני אדגיש שאני רוצה לראות דוגמא לסרט שלא מבוסס על איזה ספרקומיקסמשחק מחשב וכדומה..

    בקיצור מי שבאמת אוהב קולנוע ולא סתם קולנוע אלא קולנוע גרנדיוזי אז שירוץ לראות את “אווטאר” ב 3D.אני ראיתי כבר פעמיים ב”יס פלאנט” בחיפה ונהנתי כל רגע גם בפעם השנייה שלי.

    מקווה שהסרט יגיע להכנסות של לפחות מיליארד וחצי אם כי זה לא יהיה פשוט בכלל.וגם זה שהוא יזכה באוסקרים זה ברור השאלה היא בכמה ובאיזה קטגוריות.

    שורה תחתונה,בטוח שג’יימס קמרון ישן טוב טוב בימים אלו בלילות וחולם כבר על התסריט ל”אווטאר 2″ :]

  38. יוני 5 ינואר 2010 ב - 22:19 קישור ישיר

    בשביל הכיף.
    הסתכלו ברשימת שוברי הקופות של כל הזמנים. כל הסרטים שם לקוחים ממתקני דיסני, סיפורי ילדים מוכרים (הארי פוטר) או קלאסיקות פנטסטיות כמו שר הטבעות. לקמרון יש שם 2 סרטים. את שניהם הוא כתב ואף אחד מהם לא מבוסס על סיפור קודם – אלא יצירה פרטית. זה הישג מרשים למדי. לא קשה לבקר את קמרון כשפונים לחריפות ולפלפול. הקולונע של קמרון אינו פילוסופי במיוחד או הגיגני. אבל כמה קל פשוט לזרוק את המילה “קלישאה”, “מחורבן” או “מביך”. אני מניח שהמטרה של קמרון לא היתה להתחרות בכושר הפלפול המפוקפק או העמימות הפסאבדו-אינטלקטואלית של אורי קליינים למיניהם שההבנה שלהם בחול ובמים של הקולנוע מועטת ביותר – אלא להפעים במראות ובמצבים חדשים שחלקם לפחות לא מוכרים קולנועית.
    לפחות בכך הוא הצליח לא רע.

  39. יוני 5 ינואר 2010 ב - 22:20 קישור ישיר

    מה שמצחיק במיוחד הוא שאפילו אורי קליין מצא איזה מפלט אינטלקטואלי מפוקפק – דרכו הוא יכול לשבח את קמרון.
    שיהיה.

  40. מיקי 6 ינואר 2010 ב - 7:03 קישור ישיר

    אוי נו תנו קצת קרדיט. הלכתי לאוואטר בשביל ממתק העיניים, בשביל להיסחף, בשביל להינות מהספקטקל. אם הייתי רוצה הגיג הייתי רואה שוב את “אנטיכרייסט”. מה קשה לקבל שאנחנו/אני פשוט חושבים שמדובר בסרט קולנוע לא טוב? מקולקל?
    אני יודע בדיוק מה ג’יימס קמרון מסוגל ומכיר את הפילמוגרפיה שלו ואפילו, תתפלאו, מאוד אוהב את הסרטים שלו, כולל טיטאניק המושמץ. מה לעשות, אוואטר לדעתי הוא פשוט סרט רע וזה לא שאני מנסה לשכנע מישהו כאן, אבל אם תלכו ותראו אותו במשקפיים אחרים, שאינם תלת מימדיים, אלא ביקורתיים קצת – אתם תראו את זה גם. אם בויזואליה עסקינן, אני יצאתי נפעם יותר מהויזואליה של ואלס עם באשיר, למשל. גם שם יש יצור גדול שמחבק את הגיבור.

  41. נצחון הטמטום וחשבון הבנק 6 ינואר 2010 ב - 7:13 קישור ישיר

    הוויכוח סביב אוואטאר מתקיים בין שני מחנות: הרוב הבינוני והמיעוט הישן. “עם ישראל” מול ה”סמולנים”, באנלוגיה טוקבקיסטית.
    הפוסט-מודרניזם פורר כל משמעות לערכים ישנים של פעם, בכל השדות התרבותיים. אין גבוה/ נמוך, אין איכותי/ בידורי. קריסת הערכים מקיימת רק ערך מדיד ומוסכם אחד: כסף. הכנסות. רווח. הצלחה נמדדת רק בערך הזה.
    לכן לא מפתיע לגלות שחלק גדול מהמגיבים כאן “מקווים”, לא פחות מזה, “מקווים” שאוואטאר ירוויח כך וכך. בעל הבלוג עצמו ממהר לעדכן מאזנים כמו רואה החשבון של הסרט.
    כסף הוא הערך היחיד בעולם החדש של אוואטאר.
    “המיעוט הסמולני”, של איצקר (כדוגמא), היה פעם זה שיש לשאוף אליו – מביני קולנוע ובעלי טעם. אבל הבינוניזם מאפשר לעם ישראל להשתחרר מהנטל להיות “אינטלקטואל”, אלוהים ירחם. אם רוצים, הרגע בו דודו טופז שובר את המשקפיים של שניצר הוא רגע מייצג.
    לכן, היום לא רק שלא בושה לא להיות “מבין קולנוע”, ולא רק שלא בושה לאהוב בידור לשמו (וזה בעצם אוואטאר, סיפור הרפתקאות ילדותי ומרהיב בעומק של גיגית) – זה אפילו בטרנד (הלו יאיר!), להיות בצד של אוהבי הסרט = בצד של הכסף = מצליחנים.
    אותו סיפור עם תוכניות ריאליטי, היפ-הופ דלוח, מוזיקה מזרחית בקיסריה, הצגות בבית לסין וכו’ וכו’ וכו’ – הקופה מנצחת.
    אז כמה כבר הרוויח אוואטאר? וואו. איזה סרט מופלא.

  42. אני זה שמבין בקולנוע.41 ממש לא. 6 ינואר 2010 ב - 15:00 קישור ישיר

    תגיד,מה אתה מבלבל במוח עם כל המחנות,”מיעוטים סמולנים” מול “עם ישראל”,מביני קונוע מול טיפשים וכו כו’??? מה נסגר איתך?
    לא נסחפת? אין לך מושג בקולנוע מצטער לרשום לך את זה אם אתה מנסה לפרש פה בצורה הזאת שלך את הסרט “אווטאר”.זה שאתה רושם את המילה “פוסט-מודרניזם” לא עושה אותך בן אדם איכותי יותר ומבין יותר בקולנוע מכל אחד אחר שכן אהב את “אווטאר” הילדותי בעל עומק של גיגית..חה חה חה איזה מצחיק אתה…
    זה בידור נטו ! זה ה-סרט להשקיע בו את הכסף והזמן וללכת לקולנוע להנות.
    בתור בן אדם שהולך לקולנוע פעם בשנה אני כן תמיד מחכה לסרט מן הסוג הזה.ושיהיה הכי יקר,הכי מושקע והכי מיוחד וב 3D אם להתייחס לתקופה זו..
    תאמין לי שאת הדרמות המתוחכמות והמוערכות ע”י “מביני קולנוע” כמוך וכמו עמית איצקר אני אראה בבית ב”הוט PRIME” וכנראה שאהנה בצורה אחרת בעיקר בשביל להעביר את הזמן כשמשעמם אבל את החוויה הויזואלית והסוחפת,את הבידור הטהור והמרשים אני אוכל לקבל רק בקולנוע ובמקרה כזה בסרט מדהים כמו אווטאר ביחד עם המסך הענק,סאונד אדיר ואווירה של אולם מלא עד אפס מקום.
    בקיצור כל הציניקנים למיניהם כמוך והחכמים בלילה כמו עמית איצקר יכולים לשבת בשקט ולאכול את הכובע עד יציאת “אווטאר 2 ו 3 ו 4 כי הוא הולך להרוויח את המיליארד++++++ שלו וסרטי ההמשך יבואו לשמחת הרוב..
    מה בדיוק עוזרת לכם המרירות וההתנשאות מעל “עם ישראל” אי אפשר לדעת אבל זה לא מעניין אף אחד.ביקורת על הסרט עצמו אפשר להעביר בכיף אבל לקשקש ולערב נושאים לא קשורים כמו מוזיקה מזרחית בקיסריה,תוכניות ריאליטי והיפ-הופ לסרט שבסה”כ מוציא מהבתים יום יום ב 3 שבועות האחרונים עשרות אלפי אנשים כדי להביא להם כמה שעות של נחת זה כבר באמת טמטום ותסכול אישי נטו.

  43. 42: מ.ש.ל 6 ינואר 2010 ב - 15:11 קישור ישיר

    לא יכולתי לנסח את דבריך טוב יותר. תודה.

  44. עמית איצקר 6 ינואר 2010 ב - 19:27 קישור ישיר

    מה לעשות שלא כולנו אוהבים את “אוואטר”. אנחנו לא עושים את זה דווקא. אני באמת חושב שזה סרט מחורבן. מותר לי.

  45. נוי קוגמן 6 ינואר 2010 ב - 19:37 קישור ישיר

    (לא ראיתי עוד את אוואטר)

    מותר למי שרוצה לשנוא את אוואטר, או לאהוב אותו, או להיות אדיש אליו. הפואנטה היא שסרטים יכולים להיות כל מיני דברים. אפשר לאהוב סרט כי הוא חכם ואיטי וחתרני וכאלה ואפשר לאהוב אותו כי הוא חוויה ויזואלית סוחפת. זה מה שיפה באמנות, שקשת הרגשות שהיא מאפשרת רחב. ומי שאהב סרט, מכל סיבה, רוצה שהוא יצליח. מה הקשר לפוסטמודרניזם?

    ובכלל, לכל האוהבים והשונאים שחושבים שהם יודעים יותר מכולם, תפסיקו לזרוק אחד על השני בוץ. אלוהים.

  46. אוטו פוקוס 7 ינואר 2010 ב - 0:52 קישור ישיר

    נוי,
    אתה למעשה מציע לסגור את מוסד ביקורת הקולנוע, כי לכל אחד מותר שיהיה טעם משלו. אמנם איש חכם אמר פעם “על טעם ועל ריח – אין להתווכח”, אבל איש חכם ממנו ציין שפרט לטעם ולריח, אין שום דבר שבאמת מעניין להתווכח עליו… על מה נתווכח, על עובדות?!

  47. מיקי 7 ינואר 2010 ב - 8:45 קישור ישיר

    סבר פלוצקר ממש קטל את הסרט אתמול בידיעות אחרונות. אנחנו עוד היינו עדינים לידו. הוא מ-מ-ש חשב שהסרט מחורבן.

  48. למיקי 7 ינואר 2010 ב - 17:15 קישור ישיר

    גם אני קראתי את אוסף השטויות שכתב סבר פלוצקר הזה בידיעות.מוכן לציין שזאת הייתה אחת הביקורות הכי מצחיקות והמפגרות שקראתי בשנים האחרונות.מה הקשר שלו בכלל לביקורות על סרטים לא מובן אבל הוא בדיוק כמו שאר החבר’ה “האיכותיים” ו”המבינים בקולנוע” עירבב שם שטויות ברמות שאי אפשר לתאר.הוא רוצה לתת מיליארד דולר שאווטאר הרוויח לילדים רעבים באפריקה או משהו כזה חחחח
    מה לעשות שיש אנשים שאפילו שהם לא קשורים לנושאים מסויימים עדיין הקנאה בהצלחה הורגת אותם.חבל על הבמה שהביאו לו בכלל לכתוב על אווטאר והכי חבל שבזבזתי 2 דקות מהחיים שלי לכתוב פה תגובה בגלל הבן אדם ההזוי הזה.

  49. Tiny Aina 4 פברואר 2011 ב - 2:49 קישור ישיר

    My brother recommended I might like this website. He was entirely right. This post actually made my day. You cann’t imagine just how much time I had spent for this info! Thanks!


השאירו תגובה