05 ינואר 2010 | 17:27 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

המפיקים הולכים על מד"ב

אוקיי, המירוץ לאוסקרים נהיה מאוד מעניין ברגע זה. המועמדויות לפרסי גילדת המפיקים פורסמו לפני כשעה. זו הגילדה הראשונה שיישרה קו עם האוסקרים ומציגה עשרה סרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. גילדת המפיקים מונה 4,200 חברים. וב-13 מ-20 הפעמים האחרונות (כולל בשנה שעברה) הסרט שזכה אצלם, זכה אחר כך באוסקרים, כך שזו אינדיקציה מצוינת למה שהולך לקרות באוסקרים. והמועמדים הם:


“אווטאר”, “The Hurt Locker”, “סטאר טרק”, “מחוז 9 “, “למעלה”, “Precious”, “לחנך את ג’ני”, “תלוי באוויר”, “ממזרים חסרי כבוד” ו”אינוויקטוס”.


יש סיכוי לא רע שרשימת המועמדים לאוסקרים די קרובה מאוד, אולי אפילו זהה. ואם כן, הרי שהרעיון להרחיב את רשימת המועמדויות לעשרה תוכיח את עצמה מצוין: ברשימה הנ”ל יש שלושה סרטי מדע בדיוני (“אווטאר”, “מחוז 9 “, “סטאר טרק”) וסרט אנימציה (“למעלה”). אם “למעלה” יהיה מועמד לאוסקר, הוא יהיה בסך הכל סרט האנימציה השני שיהיה מועמד לאוסקר על הסרט הטוב ביותר (אחרי “היפה והחיה”, שזכה למועמדות לפני שהושקה הקטגוריה לסרט אנימציה באורך). תחושה שלי: בגלל שבאקדמיה יש יותר שחקנים ממפיקים, ולשחקנים יש דעה קדומה נגד סרטי אנימציה, שלבסוף “למעלה” לא יגיע למועמדות לאוסקר. אבל רוב מנחשי האוסקרים מהמרים שהוא דווקא כן, ואז זה יהיה היסטורי.

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “המפיקים הולכים על מד"ב”

  1. בני 6 ינואר 2010 ב - 9:40 קישור ישיר

    אתה טוען שאין עוד משהו קורה בעולם הניוז הקולנועי חוץ מ”אווטאר”?
    יש עוד היסטוריה קולנועית, מלבד אוואטר, והיא סנדרה בולוק. הכוכבת הנשית של אמריקה עשתה היסטוריה כאשר הסרט בכיכובה בתפקיד הנשי הראשי ללא כוכבים לצדה חצה את 200 מיליון דולר ואינך מדווח זאת בכתבה? נוסף על כך, היא מוקמה במקום ראשון ברשימת הכוכבים המכניסים ביותר בקופות הקולנוע באמריקה. אני חולק על אורי קליין שטען כי בעשור הזה אמריקה לא מצאה כוכבת.
    במחצית הראשונה של העשור הייתה זאת ניקול קידמן ובמחצית השנייה לקראת סוף העשור אמריקה קיבלה בחזרה לחיקה את סנדרה בולוק אשר שבה לכוכבות.

    =============

    רוה לבני: אתה צודק לגמרי, זה סיפור נהדר. ובאחרונה אכן צפיתי סוף סוף ב”ההצעה” וב”The Blind Side” וההצלחה מוצדקת. לבולוק יש טעם מעולה בתסריטים. אני צריך לכתוב על זה משהו. בקרוב, בלי נדר.


השאירו תגובה