הגיגונים
1. בפעם הראשונה אחרי המון זמן אני מרוצה ממה שקורה בסינמטק תל אביב. הסיבה? ההקרנה המסחרית של "קיס קיס בנג בנג" שם שהתחילה אתמול. אחרי שראיתי את הסרט לראשונה בפסטיבל חיפה והתמוגגתי ממנו התקשרתי ליחצנית וורנר בארץ לברר מתי הוא מיועד לצאת. "עוד לא ברור אם הוא בכלל ייצא", היא ענתה לי. הייתי צריך לנחש. סרט כל כך שנון, חכם, מצחיק וגדוש אהבת קולנוע ברור שיעוף מעל לראשיהם של המפיצים בארץ. והנה, רגע לפני שהוא הושלך לפח, קם פיני שץ מסינמטק תל אביב ויזם את הקרנתו המסחרית בסינמטק 2. לצורך העניין, הסינמטק עצמו הוא מפיץ הסרט, למרות שזכויות ההפצה הן של וורנר בארץ (השייכים לג.ג). אילולא היוזמה הזאת – שבינתיים מוכיחה את עצמה מבחינת הביקורת שמפרגנת לסרט – ספק אם הייתם רואים את הפילם נואר השנון הזה על מסך גדול בארץ. צרפו את "קיס קיס בנג בנג" לרטרוספקטיבה של דיוויד קרוננברג שהתקיימה שם בדצמבר ולמחווה לגאי מאדין שהתקיימה לפני כשנה, ולהקרנה של "מסיכת מראה" של דייב מק'קין וניל גיימן בשבוע שעבר במסגרת הפסטיבל הבריטי ובפעם הראשונה מזה שנים יש תחושה שהסינמטק מקדיש תשומת לב מודעת לקולנוע אלטרנטיבי עכשווי. אני מוריד את הכובע. ואתם, לעזאזל, לכן לראות את "קיס קיס בנג בנג".
(ופיני, קדימה – צא להציל סרטים נוספים שהמפיצים מייבשים אצלם. "סריניטי", למשל. או "לגעת במילים" ("Bee Season"), ואולי אפילו "מהומה בשנחאי" אם יש עותק פילם שלו מסתובב בארץ. ומה עם כותרי הפסטיבלים שיונייטד קינג מאיידים במחסנים? למשל, "חיים אחרונים ביקום" של פן-אק רטנרואנג התאילנדי, עם הצילום הנפלא של כריסטופר דויל? במילים אחרות, המלאכה רבה, והיוזמה כמעט קדושה).
2. לעומת זאת, אל תלכו לראות בקולנוע דיזנגוף את "סיפורו של די.ג'יי". לא בגלל שזה סרט לא טוב. למעשה זה סרט לא רע בכלל. לא גדול, אבל בהחלט עמוס כשרון. אבל בקולנוע דיזנגוף החליטו ליישר קו עם קולנוע לב מהקומה מעל ולהתחיל להקרין סרטים בדי.וי.די. "סיפורו של די.ג'יי" הוא הראשון שבהם. אני לא יכול להתחיל לתאר כמה היוזמה הזאת פוגענית בעיני, כמה היא איומה, כמה היא נצלנית ונטולת אהבת קולנוע. הסרט "סיפורו של די.ג'יי" ("It's all Gone Pete Tong" במקור) הוקרן בעותק פילם סינמסקופי נפלא בפסטיבל הבריטי (למרות שזהו ברובו סרט קנדי), אבל בדיזנגוף הוא יוקרן ממערכת הקרנה ביתית. לשם אנחנו צועדים? לכך שמפיצי הסרטים מתחילים לחסוך בעליויות שינוע עותקים ושיכפולם ומציגים סרטים בדי.וי.די? לב עושים את זה, בסינמטק עושים את זה, בסינמה סיטי עושים את זה, ועכשיו גם בדיזנגוף. כל מי שקורא לזה "הקרנה דיגיטלית" או אומר שלא תשימו לב להבדל בין הקרנה בדי.וי.די ובין הקרנה בפילם פשוט משקר לכם.
3. לעומת זאת, מן העבר השני של רחוב קינג ג'ורג' הוקמו חדרי ההקרנה בדי.וי.די של האוזן השלישית. כאמור, הרעיון של הקרנה פומבית בתשלום מתוך מדיה ביתית עושה לי לא נעים בגוף. ובכל זאת, אני מקבל באהבה ובחיבה את המיזם של האוזן השלישית. משתי סיבות: קודם כל, כי החדרים נבנו במיוחד בעבור הקרנה ממקרן וידיאו. הם לא גדולים בנפחם והמרחק בין המקרן למסך אידיאלי לצורך העניין. זהו, למעשה, חדר הקרנה ביתי המיועד לשימוש ציבורי. כך שהאיכות בו גבוהה בהרבה מאיכות ההקרנה מדי.וי.די בלב, בסינמטק או בסינמה סיטי (לא ראיתי את הקרנת הדי.וי.די בדיזנגוף. אנא שתפו אם ראיתם). הסיבה השנייה: חדרי ההקרנה בבאוזן השלישית הם מבחינתי המפלט האחרון. לסרטים שאין להם בית בשום קולנוע אחר, שנזרקו על ידי כל המפיצים בארץ, ורק אנשי האוזן מספיק אוהבים אותם כדי לאסוף אותם לחיקם ולאפשר להם הקרנה פומבית, גם אם לא בתנאים אידיאליים. משום כך אני נוטה להיות סלחן יותר להקרנה הדי.וי.די של האוזן, בעיקר כי אין כאן נצלנות, אלא ניסיון נואש להצלה. במילים אחרות: הייתי מכבד בהרבה את אנשי סרטי שפירא אם היו נותנים לאוזן השלישית את עותק הדי.וי.די של "סיפורו של די.ג'יי" שיוקרן בחדרים הדי.וי.די היעודיים לכך ושיעשו עם הסרט הזה מעט חסד, ולא שיציגו אותו בתוך אולם קולנוע ויגידו לכם "לא תרגישו בהבדל".
(ואסא אופק מהאוזן מעדכן שמיום חמישי, 2.2, ובכל יום חמישי, שבת ושני יוקרן שם ב-21:30 הסרט התיעודי הקורע מצחוק "האריסטוקרטים", על הבדיחה הכי גסה ביקום. מכיוון שהסרט ממילא צולם בדי.וי, וממילא אף מפיץ אחר לא העיז להקרין אותו בארץ, וממילא אם אין לכם HOT, שם הוא מוקרן בסוף השבוע הזה, הרי שזו הזדמנות מעולה לצפות בו בחברותא. רצוי גם מעט שיכורים).
4. מה שמעלה את השאלה: מתי כבר יתחילו להקרין בארץ בפורמט היי דפינישן? זהו הפתרון לבעיית עלויות העותקים של המפיצים. יותר ויותר סרטים מצולמים בהיי דפינישן וניתן להקרינם מקלטת בטא דיגיטלית שעברה מאסטרינג בהיי דפינישן. כמובן, רק אם יש לכם מערכת הקרנה באיכות תואמת. הקרנות ההיי דפינישן שראיתי בחו"ל היו עוצרות נשימה. לא רק שלא מרגישים בהבדל בין זה ובין פילם, לא פעם אפילו זה נראה טוב יותר (תלוי כמובן איך הסרט צולם ואיך מתוחזק ציוד ההקרנה. ראיתי את אותו סרט של פיטר גרינאוויי בהקרנת היי-דף בוונציה ובברלין ובשניהם האיכות היתה שונה. בברלין זה נראה מרשים, בוונציה זה נראה מרהיב. ההבדל היחיד היה כיוונון המקרן).
האריסטוקרטים הוא סרט קורע, מצטרף להמלצה.
ועוד תוספת: אם אינני טועה, "קיס קיס בנג בנג" הוא סרט של שיין בלאק, הבחור שהמציא את "נשק קטלני", והחיה במו ידיו את תת-הז'אנר של buddy cop movies.
בנוגע לקולנוע לב דיזינגוף ועותקי ה-DVD שמקרינים שם:
עבדתי תקופה בקולנוע לב כסדרןמזנונאי. המנהל שם הוא (==נערך==) אדם בשם אבנר, שאני מניח שיצא לך להתקל בו אם שלחת פעם שאילתא ל'לב'.
אני זוכר שתקופה ארוכה הקרינו את 'שמש נצחית בראש צלול' בעותק DVD, לדעתי עוול נוראי כלפי הסרט. כמובן שבהתחלה לא ציינו בשום מקום שההקרנה היא ממקרן וידאו זול ולא מעותק פילם. לאחר שהחלו להגיע תלונות צויין איפשהו בהיחבא שהסרט מוקרן מ-DVD.
בנוסף תחזוקת הקולנוע שערורייתית ממש (לטעמי) – מלוכלך, האורות לא נדלקים בסיום ההקרנה ובזמן הסרט שומעים בקול רם דיבורים מבחוץ, מה שהורס (בעיני) את חווית הצפייה לחלוטין. כל הרעות האלה אינן אשמת העובדים שמשתכרים שכר מינימום כך שעל הזין שלהם מה קורה בקולנוע (==נערך==), אלא אשמת ההנהלה ש(הרגשתי) מתייחסת לעובדים (כמוני) כעבדים. בנוסף לכך הקופאיות יושבות מתחת למצלמה קבועה מעל ראשן ומשדרת לבוס מה שהן אומרות ועושות. במטרה להגדיל רווחים הן מנסות לשכנע קוני כרטיסים בקופה לרכוש מנוי לקולנוע, וזאת גם בשעות עומס בתורים ובמיוחד כאשר אנשים בלחץ לקנות כרטיס לסרט שמתחיל באותם רגעים.
(לתשומת לב הקוראים: התגובה הזאת נערכה במקצת על ידי, כל מקום ששונה סומן בסוגריים. העריכה הכרחית כי ניר אינו מזדהה בשמו ואינו נותן לרשת לב זכות להגיב, לפיכך האחריות המשפטית על פרסום האייטם היא עליי. אם ניר קורא את זה: אשמח אם תשלח לי מייל מפורט בו אוכל ליצור אתך קשר ואולי לעשות אייטם מורחב על הנושאים המטרידים שאתה מעלה כאן. הקישור למייל, אגב, נמצא מעל התמונה, תחת "ליצירת קשר" – יאיר).
לליאור,
אכן, שיין בלאק הגאון כתב את "נשק קטלני 1", וכמו כן גם את "אחרון גיבורי הפעולה" (סרט מצויין ולא מוערך), "נשיקה ארוכה ללילה" ואת "בכוננות מתמדת" (השם העברי הדבילי ל-THE LAST BOYSCOUT של טוני סקוט, סרט אדיר ושוחט מצחוק אגב). חוץ מזה, אם תראה במקרה את "הטורף", שים לב למשקפופר המגניב במסוק שמספר את הבדיחה על החתול וחברה שלו ("I'D LIKE TO HAVE A LITTLE PUSSY"). זה שיין בלאק, והוא הראשון שנרצח בסרט הזה.
נכון!
איך שכחתי את "אחרון גיבורי הפעולה"? סרט שאני מאוד אוהב! בעיקר בגלל העובדה ששיין בלאק צוחק שם בעצם על עצמו. (יחד עם ג'ון מקטירנן).
שיין בלאק לא כתב את "אחרון גיבורי הפעולה". זאק סניידר כתב. הוא רק שיכתב. רק השיכתובים שלו לא נכנסו בסוף, כי סניידר הטיל עליהם וטו.
לא מאוד התלהבתי מ"האריסטוקרטים". מעט מדי בשר יחסית לאורך של הסרט. יותר מדי דיבורים על הבדיחה והחשיבות שלה, כאשר כולם אומרים בערך את אותו הדבר. גם קומיקאים ספורים מהעשרות שמספרים את הבדיחה עושים את זה עם כושר המצאה או דליוורי יוצאי דופן.
הקיצוניות שקומיקאים מגיעים אליה כשהם מנסים להצחיק קומיקאים אחרים הוא נושא מרתק לדעתי. בגלל זה חבל שבסרט כל אחד מופיע לבד מול המצלמה. אם כמה מהם היו מתחרים אחד מול השני, היה עלול להיות לזה פוטנציאל. לפני כמה שנים ראיתי פרק של קונאן אובריין שבו הייתה מעין תחרות כזאת וזה היה אחד הדברים המצחיקים שראיתי בחיי.
בנוגע להגיג מס' 2, וגם אלו שבאו אחריו, הרי הוא הסיפור העצוב והנוגע ללב שלי ושל חברי, שבתמימותנו כי רבה, הלכנו לראות את "להרגיש בבית", בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר.
נקודת האור היחידה הייתה מחירם הנמוך יותר של הכרטיסים בגלל הקרנת ה-DVD. הבעיה – אף אחד לא טרח לומר שבגלל זה המחיר הנמוך.
הבעיות הטכניות: תמונה מעוכה, שוליים חתוכים ואינטרלייס קשה ביותר…
למרות שהסרט היה נפלא, ההקרנה הייתה כל כך מבאסת..
עניין מוזר היה שידיד שלי שראה איתנו את הסרט (התברר בדיעבד) בכלל לא שם לב לבעיות הטכניות הנ"ל.
לכשעצמי, מהרגע בו שמתי לב שהשוליים חתוכים (כתוביות הפתיחה) הבעיה הלכה ונעשתה יותר ויותר בולטת לעין, כשמבינים שכל קומפוזיציות הצילום חתוכות….
אם אני לא טועה, זה לא הסרט הראשון שמוקרן מ-dvd בדיזנגוף. היה גם סרט מצויר לא מזמן… וכמובן שלב עושים את זה כבר תקופה ארוכה, אני אישית ראיתי את אנשי התחנה בהקרנה "דיגיטלית" כזאת, פשוט זלזול בצופים.