10 דצמבר 2006 | 12:06 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

הפוסט הגאוני של השנה!

הכיתוב על כרזת הסרט “סטפ אפ” אינו משתמע לשני פנים: “הלהיט הגדול של השנה” כתוב מעל שם הסרט. מה שמעלה את שאלת ההמשך המתבקשת: איפה? אולי יש נסיכוּת אירופאית קטנה בה “סטפ אפ” היה הלהיט הגדול של השנה, אבל לא בשום מקום שאני מודע לקיומו. למעשה, “סטפ אפ”, על פי האתר “בוקס אופיס מוג’ו”, הוא הלהיט ה-34 הכי גדול של השנה. כלומר, יש 33 להיטים גדולים ממנו. ונכון, “סטפ אפ” היה הלהיט הכי גדול באמריקה למשך שבוע אחד באוגוסט. אז יכול להיות שמנסחי הכרזה כתבו במקור “הלהיט הכי גדול באמריקה לשבוע אחד באוגוסט” ואז מישהו בהמשך הפירמידה שיכתב את זה למשהו קליט יותר, אבל מדויק פחות. בעצם, די שגוי. שלא לומר מסולף לחלוטין. או אולי התייעצו פרסומאי החברה עם ידעונים שניבאו ש”סטפ אפ” יהיה הלהיט הגדול של השנה בארץ. אבל לא נראה לי שזה יקרה.
והכרזה ל”סטפ אפ” איננה לבד: על המודעה של “דז’ה וו” כתוב “המפיק של ‘שודדי הקריביים’ מביא להיט חדש!”. ושוב, זה שקר. להיט בארץ זה לא יכול להיות, כי המודעה פורסמה לפני שהסרט עלה. להיט באמריקה בוודאי שלא, שם “דז’ה וו” הוא כשלון די מביך. אז מה פשר המילה “להיט”? האם זה סוג חדש של ז’אנר קולנועי, שאין קשר בינו ובין כמות הכרטיסים שהוא למעשה מוכר? אנא עדכנו אותי.

=========

קדחת “בוראט” הולכת ושוקעת ואת מקומה מחליף אצלי השגעון החדש: “תזיזו ת’רגליים” של ג’ורג’ מילר. ראיתי את הסרט הזה כבר פעמיים בתוך שלושה ימים והוא פשוט אדיר.

(ברקע, פרינס עם שיר הנושא מהסרט, “השיר שבלב”).

ויודעים מה הכי הפתיע אותי ב”תזיזו ת’רגליים”? הדיבוב לעברית. ראיתי את הסרט פעם באנגלית ובפעם בעברית, והדיבוב המקומי היה פשוט נפלא. מדויק, שנון, מבוצע היטב, נותן המון קרדיט לצופיו ולא מאכיל אותם בכפית. בעברית ובאנגלית צחקתי באותם מקומות. ויודעים מה? היו רגעים שאפילו העדפתי את הגרסה העברית. באנגלית יו ג’קמן וניקול קידמן מדבבים את הפינגווינים שלהם כחיקויים של אלביס פרסלי ומרילין מונרו, והייתי יכול להסתדר גם בלי זה. הדיבוב בעברית נקי ממניירות כאלה. אפילו גברת אסטרקאן, המורה הרוסית לפיתוח קול, מצחיקה יותר בעברית מאשר באנגלית (שם מבצעת אותה מרים מרגוליס). והכי מבריק: השירים שמבצעים הפינגווינים הושארו באנגלית. שרון כהן ומולי שולמן, שהיו אחראים על התרגום והדיבוב לעברית, עשו עבודה מבריקה.

ועוד דבר בקשר ל”תזיזו ת’רגליים”: כשראיתי את קטעי הריקוד של גיבור הסרט – פינגווין שמעדיף לרקוד ולא לשיר – ריקוד שנראה כמו מיזוג בין סטפס ושאפל, חשבתי על סביון גלאבר, עילוי הריקוד הניו יורקי הצעיר. לרגע היתה לי תחושה שאני צופה בביוגרפיה של גלאבר כפי שהיא מבוצעת על ידי פינגווינים. תארו לעצמכם כמה הייתי מרוצה מעצמי כשגיליתי בכותרות הסיום שאת קטעי הריקוד באמת ביצע במקור גלאבר לפני שתנועותיו נסרקו למחשב (motion capture) והונפשו בתור פינגווין קיסרי פלומתי.

אגב, הקליפ של פרינס ערוך ברובו מהחצי השעה הראשונה של הסרט. ההמשך שלו מוסתר מעיניכם כי הוא שונה לחלוטין, אפל יותר, מבריק. פחות מוזיקלי. אני מרחם על הילדים הקטנים שהוריהם יגררו אותם לראות סרט על פינגווינים רוקדים, ויחטפו בפרצוף מנשר של תנועת אדם, טבע ודין. זה סרט לקהל בוגר.

ואני מניח שהשיר של פרינס יזכה בינואר במועמדות לאוסקר, ויש להניח שהוא יתחרה נגד בן פולדס מ”מעבר ליער” ונגד רנדי ניומן מ”מכוניות”. אלה 56 השירים שמתוכם תבחר האקדמיה את חמשת המועמדים.

9 תגובות ל - “הפוסט הגאוני של השנה!”

  1. רד פיש 10 דצמבר 2006 ב - 15:36 קישור ישיר

    בעניין השירים בגירסה העברית, אני חושד שהסיבה לכך שהם לא דובבו לא נובעת משום הברקה של המדובבים בארץ, אלא מבעיה עם זכויות היוצרים של השירים המקוריים – מכיוון שגם בגירסה האנגלית מילות השירים לא מתורגמות.

    חוץ מזה, אני איתך – סרט מקסים ביותר.

  2. שואל 10 דצמבר 2006 ב - 18:13 קישור ישיר

    רק רוצה לדעת.. האם גם בסרט הזה הכתוביות בלבן?
    כשהלכתי לקולנוע לראות את Ice Age 2 בחצי מהסרט אי אפשר היה לקרוא את התרגום – לבן על רקע של שלג לבן.. פשוט נפלא

    רוה לשואל: שאלה בול במקום וכנראה שלא רק אתה שאלת והתלוננת. על פי דרישת וורנר הדפסת הכתוביות לסרט לא נעשתה בארץ אלא באמריקה שם הדפיסו כתוביות עם פונט עבה ועם צללית שחורה מאחוריו. זה נראה מצוין.

  3. דן 10 דצמבר 2006 ב - 18:43 קישור ישיר

    הכתוביות בלבן, אבל אני לא זוכר שהייתה שם איזושהי בעיה. מה שכן, הכתוביות היו שונות מאלה שאנחנו רגילים אליהן, ונראו יותר כמו אלה שיש ב- די.וי.די. שיטה חדש או סתם פונט חדש?

  4. ניקי 10 דצמבר 2006 ב - 22:57 קישור ישיר

    http://www.dailymotion.com/video/xrk6i_author-eve-herold-p2

    ומה לואיס בלק חושב על התגובות הנזעמות

  5. הפינגווין 10 דצמבר 2006 ב - 23:11 קישור ישיר

    השיר של פרינס לא ממש לטעמי, אבל האנימציה נהדרת.

  6. עידן 12 דצמבר 2006 ב - 10:31 קישור ישיר

    סרט המשך לתזיזו ת’רגליים והפעם על מבקרי קולנוע: תזיזו ת’רגליים ותמצאו עבודה אמיתית.

  7. לעת 12 דצמבר 2006 ב - 13:34 קישור ישיר

    והרי מי כמוך, עידן, מבין ברגליים.

  8. עידוק 13 דצמבר 2006 ב - 11:04 קישור ישיר

    גם הוצאות ספרים בארץ מרבות לפרסם ספרים חדשים כ”רב המכר החדש של X”. אם זה חדש, זה לא רב מכר, אבל מה אכפת להן, פרסום במילא מחובר באופן רופף בלבד למציאות.

  9. מיה 18 דצמבר 2006 ב - 12:28 קישור ישיר

    מצטערת להרוס את השמחה אבל הסרט ממש לא מוצלח לטעמי.
    לא לילדים ולא למבוגרים. העלילה משעממת ובנלית, הבדיחות לעוסות וגם מהאנימציה לא התעלפתי. כמה כבר פירוטכניקה אפשר לראות? מה עם קצת תוכן? יצאתי בהפסקה. הילדים גם השתעממו וגם פחדו.


השאירו תגובה ל - שואל