26 ינואר 2010 | 13:24 ~ 43 תגובות | תגובות פייסבוק

כתרי שחורי: "'אודם' לא רומז על השוואה בין הנעשה בשטחים לשואה"

יאיר לפיד, יו”ר ועדת החינוך בכנסת בעוד כמה שנים, בוודאי מרוצה: איזה עיתונאי לא רוצה שלאייטם שלו יהיה כזה פולו-אפ. לא מצד עיתונאים אחרים, אלא מצד המחוקק עצמו. באקלים הציבורי הנוכחי, כל מה שצריך זה להגיד “קולנוע ישראלי”, “שואה”, “כיבוש” ו”אנטישמיות” באותו משפט, והופ, כל תעשיית הקולנוע מזומנת למשפט ראווה מהיר בוועדת החינוך בכנסת מחרתיים. אם יאיר לפיד לחץ על כפתור האזעקה אחרי קריאה במסמך שיווקי, הרי שההכרזה של כל זה על סמך מסמך שיווקי, הרי שכשיו”ר הוועדה, זבולון אולב אומר “יש לכאורה בעיה בכך שקרן הקולנוע אישרה סרט שנגוע באופן קשה באנטישמיות”, הוא לא אומר את זה על סמך קריאת התסריט, אלא על סמך קריאת יאיר לפיד. הצל של הצל. אבל מה האמת? מי יביא לנו את האמת? מי יביא סוף סוף את התסריט, כפי שהוא מצטלם בימים אלה, ויגיד לנו על מה הסרט והאם יש בו – לכאורה או ל לכאורה – בעיה כלשהי הדורשת טיפול מיידי וחמור, או פשוט תגובה היסטרית לאלרגיה לאומית?


אני מכיר מישהו אחד שכן קרא את התסריט של הסרט, על שתי גרסאותיו. זהו כתרי שחורי, מנכ”ל קרן הקולנוע (שאני מקווה שמעתה בכל פעם שיתקשר אליו עיתונאי – אפילו אם זה יאיר לפיד – הוא יפנה אותו לדובר ולא ינהל איתו שיחת מסדרון סלולרית אגבית שתגיע פתאום לשער העיתון). וכפי שלפיד ניזון ממקור בעל אינטרסים שהעביר לו את הפרוספקט של סגל, כך גם אני. אז הנה הצד השני. זה עם קצת יותר עובדות. וקצת פחות התלהמות והיסטריה.


זה המכתב ששלח אתמול שחורי למיכה חריש, יו”ר מועצת הקולנוע, והמבהיר את השתלשלות פרשת “אודם” מאז 2006 ועד יאיר לפיד:



לכבוד מר מיכה חריש,
יו”ר המועצה הישראלית הקולנוע

מיכה שלום רב,

 

הנדון : הפקת הסרט “אודם” תסריט ,בימוי והפקה – יהונתן סגל

 

בעקבות פנייתך ובעקבות הסערה המתחוללת סביב הקרן והפקת הסרט “אודם” להלן מספר עובדות:

1. התסריט אושר להפקה בישיבת ההנהלה בתאריך 14.12.2006. הקרן התחייבה להשקיע 1,320,000 ₪ (עד היום העברנו להפקה 852,000 ₪).

2. התסריט שאושר סיפר את סיפורן של שתי נערות יהודיות הנפגשות שוב בחייהן הבוגרים בתום מלחמת העולם השנייה. יהונתן סגל שהוא גם מפיק הסרט ניסה לגייס משקיעים להפקה וניהל איתנו מערכת התכתבות ענפה המציגה את נסיונותיו לממש את ההפקה.

3. באוקטובר 2007 הודיע יונתן כי הוא שינה את מיקום התסריט. ביקשנו לקבל תסריט עדכני והתסריט שקיבלנו היה שונה מהתסריט שאושר להשקעה בכך שהסרט על  שתי נערות יהודיות הפך לסרט על סיפורן של שתי נערות פלשתינאיות ברמאללה. לאחר קריאת התסריט הודענו ליונתן שאנו משהים את אישור ההשקעה מאחר וזה לא התסריט שאושר, וכי אנו מחזירים את התסריט לקריאה של היועצים האומנותיים שקראו את התסריט הראשון והמליצו על השקעה בהפקתו. חוות הדעת של היועצים הייתה כי הם מאשררים את החלטתם הקודמת וממליצים להשקיע בהפקה של הסרט בגרסתו החדשה. (בגרסתו החדשה הסרט לא רומז על השוואה בין הנעשה בשטחים לשואה).

 

4. ב-3.04.2008 הודענו ליהונתן על אישור מחודש להשקעה בהפקה.

 

5. ב-20.08.2009 נחתם הסכם השקעה בהפקה. בחודשים אוקטובר נובמבר 2009 התקיימו צילומי הסרט בלונדון. ובעוד יומיים אמורים להסתיים הצילומים בארץ (בלונדון צולמו 18 ימים ובארץ 7 ימים).

 

6. במהלך השבוע האחרון התקשר אלינו העיתונאי יאיר לפיד וסיפר לנו כי התגלגל לידיו מסמך ובו משווה במאי הסרט את ה”כיבוש” הישראלי בשטחים לשואה. ביקשנו לראות את המסמך והתברר כי מדובר במסמך מכירה שיווקי שהוכן על ידי חברת הפקות בריטית במטרה לגייס משקיעים. עם קריאת המסמך הבענו את הזעזוע שלנו מהנוסח שבמסמך.

 

7. עוד באותו יום (יום חמישי 21.01) זימנו את יהונתן למשרד והצגנו בפניו את המסמך. יהונתן אמר שלא היה מודע למסמך ואמר כי הדברים נכתבו לפני כשנתיים ע”י מפיקה שותפה בריטית שניסתה לגייס כספים וכי היא פוטרה. עוד הוסיף יהונתן כי הדברים לא נכתבו על דעתו.

 

8. כל המפיקים והיוצרים כותבים ומנסחים פרוספקטים וברושורות כמטרה לגייס השקעות בארץ ובחו”ל.זו פעילות רגילה שהם עושים והם אינם נדרשים לאישור הקרן. במקרה הזה נעשה שימוש ציני ולרעה בשמה של הקרן ובמסמך מכירה שאין לקרן כל קשר אליו ואשר אין בין הנוסח שבמסמך ובין התסריט ולא כלום.

 

9. כפי שהודענו הנהלת הקרן תבחן את כל הפרשה ותשקול את צעדיה מול המפיקים ויוצרי הסרט. הבוקר פנינו בבקשה דחופה ליועצים המשפטיים של הקרן להגיש חוות דעת על ההיבטים המשפטיים במידה והנהלת הקרן תחליט בימים הקרובים באילו צעדים לנקוט.

 

10. בשלב הזה הנהלת הקרן החליטה להשעות את המשך התמיכה בהפקת הסרט עד לצפייה ואישור העתק העבודה של הסרט.

 

 

11. הכללים של הקרן לאישור סרטים נבחנים ומתעדכנים מעת לעת. הנהלת הקרן תשקול האם לבקש מכל המפיקים והיוצרים לקבל אישור מראש להשתמש בשמה של הקרן במסמכי מכירה וגיוס משקיעים.

 

12. עם קבלת חוות הדעת המשפטית תקיים ההנהלה הציבורית דיון בכל הקשור לפרשה זו.

בתודה ובברכה,
כתריאל שחורי
מנכ”ל קרן הקולנוע הישראלי

 

נושאים: בשוטף

43 תגובות ל - “כתרי שחורי: "'אודם' לא רומז על השוואה בין הנעשה בשטחים לשואה"”

  1. גיל 26 ינואר 2010 ב - 13:36 קישור ישיר

    אני עדיין חושב שזו בושה וחרפה שקרן הקולנוע שממומנת מכספי ציבור של אזרחי מדינת ישראל משקיעה כספים בסרט שעוסק בטראומה של בחורות פלשתינאיות אשר נאנסו על ידי חיילי צה”ל. זה פשוט הזוי ולא נתפס.

  2. מגיב 26 ינואר 2010 ב - 13:44 קישור ישיר

    יאיר לפיד אידיוט. זה לא חדש.

  3. ועוד משהו 26 ינואר 2010 ב - 13:49 קישור ישיר

    מעניין שבמקום להמשיך את הקו של יהודיות נאנסות בחר יונתן סגל להחליפן בפלשתינאיות..כנראה שזה נמכר יותר טוב בחו”ל!!

  4. חובב קולנוע 26 ינואר 2010 ב - 14:00 קישור ישיר

    מעודד לדעת שהקרן לפחות מתנערת מסרטי תעמולה המופקים בעזרתה. אולם זה לא מספיק. יש לדרוש את החזרת הכסף ששולם במרמה.

    תקציב הקולנוע מיועד לעידוד יצירה ישראלית ולא לקמפיינים פוליטים – לשם כך יש קרנות אחרות כדוגמת הקרן החדשה לישראל.

    החשש שלי הוא שעוד כמה סרטים כאלה ולא יהיה יותר תקציב לקולנוע הישראלי – וחבל.

  5. ועוד עוד משהו 26 ינואר 2010 ב - 14:05 קישור ישיר

    למרות הנאצות שהוא סופג כאן מבעל הבלוג וגולשים נוספים.
    כל הכבוד ליאיר לפיד שהעלה נושא חשוב המטריד רבים בקולנוע הישראלי. אין לי ספק שהדיון בנושא רק יתרום לקידום הקולנוע הישראלי בארץ ובעולם.

  6. דניאל 26 ינואר 2010 ב - 14:08 קישור ישיר

    יאיר לפיד אכן אדיוט. אי אפשר לסבול את הנפיחה הזאת כל יום שישי על הטלוויזיה..

  7. יואב 26 ינואר 2010 ב - 14:41 קישור ישיר

    גיל,

    היה נחמד יותר אם יאיר לפיד היה מעלה את הנושא לסדר היום הציבורי באופן שקול ומקצועי, ולא כעיתונאי סוג ז’ שניזון משבבי מידע חלקי, וממהר לפרסם אותם בראש העיתון בלי לטרוח לקיים שמץ של תחקיר או בירור אמיתי. אם כפוליטיקאי הוא הולך להתנהל באותו האופן השטחי והפופוליסטי בו הוא מתנהל במקצוע העיתונות (ואין לנו שם סיבה לחשוב שהוא יתנהל אחרת), אבוי לנו.

    אכן, יש מקום לדיון ציבורי על הנושאים שראוי שלא ראוי שמדינת ישראל תתמוך בהם באמצעות חוק הקולנוע. יש גם מקום לדיון ציבורי על עצם קיומה או אי-קיומה של היכולת להבחין בין נושא “ראוי” לזה ש”אינו ראוי” במדינה דמוקרטית. עם זאת, לעשות את זה כמו תגרן שיכור בשוק הנואם בפני ההמון, כפי שנוהג לפיד, זו בוודאי לא הדרך הראויה.

  8. גיל 26 ינואר 2010 ב - 14:56 קישור ישיר

    אני לא מתכוון לשפוט את יאיר לפיד, זה לא המקום ולא הזמן. לי חורה שקרן הקולנוע משקיעה כספים בסרט כמו ליפסטיק כי הרי אם היה מדובר בסיטואציה הפוכה בה בחורות יהודיות היו נאנסות על ידי פלשתינאים והסרט היה עוסק בטראומה שלהן די ברור שהסרט לא היה מקבל מימון מהקרן, אבל שזה הפוך משום מה הקרן בוחרת לממן וזה ממש לא תקין, לא כשמדובר בכספי ציבור ומדינת ישראל לכאורה עומדת מאחורי סרט כזה. חיילי צה”ל לא מסתובבים ברמאללה כדי לאנוס נערות בניגוד לתקופת השואה בה הנאצים אכן אנסו כאוות נפשם יהודיות כי כל היהודים היו חפצים בעיניהם. אני הייתי קצין בצבא וזה ממש לא ככה כלפי הפלשתינאים. אם במקום בחורות יהודיות שנאנסות על ידי נאצים בחר יונתן סגל לספר סיפור על פלשתינאיות שנאנסות על ידי חיילי צה”ל כי זה למעשה אותו דבר בעיניו אז זה אומר דרשני.

  9. שלומי 26 ינואר 2010 ב - 16:39 קישור ישיר

    לגיל: קרן הקולנוע לא תשקיע בסרט על בחורות יהודיות שנאנסות ע”י פלשתינאים כי היא לא משקיעה בסרטים דוקומנטריים.
    יש קרנות אחרות בשביל זה.

  10. דני E 26 ינואר 2010 ב - 17:06 קישור ישיר

    המשפט, איי טינק אייב ביקאמינג מיי דד, יושב היטב על הפוליטרוק החדש בעיר, יאיר, אולי צריך לתת לו בתקופת הצינון לנהל את רשות השידור, ולתת איזו קפיצה למועצת החכמים. טמבל אמיתי.

    ============

    רוה לדני: בבלוג הזה צריך להבהיר לאיזה יאיר מתכוונים.

  11. ניר 26 ינואר 2010 ב - 17:14 קישור ישיר

    האמת שהעובדות האלה מציגות את הסרט באור עוד יותר גרוע. עולה תמונה של פרויקט על השואה, שהסתבר כחסר סקס אפיל ותורגם לישראל-פלשתין כשהוא נמכר למשקיעים פוטנציאלים (בבריטניה כמובן, כי שם ההשוואה הזו פופולרית במיוחד) בתור שואה-פלשתין – מן הסתם גם בפסטיבלים זה הולך לא רע.
    .
    כל הספור הזה נראה כמו נסיון לשחזר את הסבוב שעשה אודי אלוני עם “מחילות”: סרט תעמולה פרופר, עם עסקן פוליטי קטן בתור “במאי”, שמומן ע”י המסים שלי ומקבל תשומת לב (ופרגון מסלב-אינלקטואלים) אך ורק בגלל המסר האנטי ישראלי הקיצוני שלו.

    ==============

    רוה לניר: הדיון אינו על הסרט עצמו, אלא דיון עקרוני. צריך להודות שממבט חיצוני, יהונתן סגל לא יוצא נורא טוב מכל הסיפור הזה, ושאכן יש ניחוחות של חנופה ואפילו היעדר אינטגריטי. אבל אלה דברים שצריך לבחון מול היצירה עצמה – אולי יתברר שזו החלטה גאונית, מדויקת, עוצמתית, נכונה. ואולי הסרט יתברר להיות נפלא. מאיפה לי לדעת? אבל זה לא משנה את העובדה שיאיר לפיד לא צריך להזדרז לשגר איומים לקרן הקולנוע, גם אם יש במאי שמעשיו לא מוצאים חן בעיניו.

  12. ניר 26 ינואר 2010 ב - 17:18 קישור ישיר

    לפיד כותב הרבה שטויות, אבל לזכותו הוא לפחות כותב אותן בעברית. למה משפט עילג ולא נכון תחבירית כמו “איי טינק אייב ביקאמינג מיי דד” במקום “אני חושב שאני הופך לאבא שלי”? “אייב ביקאם”, אם כבר. איי טינק שזה נשמע מטופש ונראה עוד יותר גרוע.

  13. עדן 26 ינואר 2010 ב - 17:57 קישור ישיר

    תהייה: כולם מדברים על אונס שקיים בתסריט – על סמך מה בדיוק ? באמת יש שם אונס ? מי קרא ויודע שכן ?

  14. איל B 26 ינואר 2010 ב - 19:03 קישור ישיר

    מצטרף לעדן (13)… איפה כתוב שהבחורות נאנסו?!?
    דעתי האישית היא שהיתה כאן התלהמות מיותרת, אני לא חושב שיהונתן סגל מנסה להשוות בין הכיבוש לשואה…אבל… אישית, גם לי נמאס לראות סרטים ישראלים שמציגים בעיות פלסטיניות, אני לא אומר שלא צריך לעשות כאלו, אבל במידה. יש הרבה יותר מקום לסרטי פעולה,פשע,קומדיה ואפילו מד”ב דוברי עברית.
    מה שכן, אם באמת זה סרט על נערות פלסטיניות שנאנסו ע”י חיילים ישראלים אז זה חמור מאוד, אפילו יותר מהשוואה אפשרית לשואה (השוואה היא רק דעתו האישית של היוצר, סיפור אונס הוא לא פחות מהוצאת דיבה על צבא שלם)

  15. איתי 26 ינואר 2010 ב - 19:21 קישור ישיר

    אלוהים ישמור, כמה בלאגן בגלל משפט שיווקי אומלל אחד של מפיקה בריטית שהוצא מהקשרו.

    מוזר שבין כל התגובות המתלהמות (הצפויות) מהצד הימני אין כמעט כאלה מהכיוון השני. כאלה למשל שיטענו שסרט שמבקר את המדינה או מעיז להציג חיילים שאונסים פלסטיניות הוא רצוי. לא שאני מאמין בסרטים שמתפקדים כפמפלטים פוליטים במיוחד, אבל העליהום הצדקני והפטריוטי שצץ בעקבות הפרשה הזאת רק מבהיר כמה התרבות הישראלית זקוקה נואשות ליוצרים שיקרעו לה את הצורה.
    לפחות ניתן להתנחם במקרים כמו של חנוך לוין שחטף ביקורות זהות ברוחן (שגם גרמו להורדה וצנזורה של הצגות שלו) אך שנים אחר כך נכנס לקאנון וממרחק השנים ניתן היה להבין כמה הכרחית היתה הביקורת שלו.
    לא שאני משווה את סגל ללוין חלילה, אבל קשר עיר הוא אחלה סרט (כממשיך דרכו של יוצר נרדף אחר דווקא, עמוס גוטמן).

    תמהני מתי המחאה כבר תהיה כה משולחת רסן כמו הצדקנות וסתימת הפיות שמתקיפות אותה.

  16. הירנוט 26 ינואר 2010 ב - 19:40 קישור ישיר

    השם של הסרט באנגלית הוא lipstikka?

    באמת מעניין למה אנשים חושבים שיש קשר למה שקשור לשואה, בלי לקרוא את התסריט. באמת מעניין.

  17. רותם 26 ינואר 2010 ב - 20:29 קישור ישיר

    למה שאנשים יטרחו לעשות פעולה סבוכה כמו לקרוא, כשהם יכולים להתלהם במקום זאת?

  18. אורי ב.ד. 26 ינואר 2010 ב - 20:33 קישור ישיר

    עניין האונס ממש מרתק:
    איך הוחלט, פה בבלוג של יאיר רוה, שמדובר באונס?
    הנה כל העניין כולו על רגל אחת, שמועות שניזונות יותר מהמתבונן מאשר ממושא ההתבוננות:
    – עיתונאי קטן ופוליטקאי-רקוב (ולא אדיוט, לא לא, אם הוא היה אדיוט היינו יכולים להיות רגועים) שניזון מברושור שכתבה איזו ע’ הפקה מפוטרת בלנודון לפני שנתיים, ומרשה לעצמו להווציא את כל השדים החילוניים ממוחו הקודח ומתנהג כמו עבריין צעצוע, וזה עוד לפני שיש לו כח ממשי בידיים.
    – טוקבקיסטים מתלהמים, שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם בשום אופן. הכל מאפיה שמאלנית, מעולם לא נעשו פה סרטים ימניים, כספי ציבור מבוזבזים על אנטישמיות.. ואונס!
    זה בראש שלכם. לאף אחד מכם אין מושג מה זה הסרט הזה, אבל בראש שלכם זה ישר שואה וזיונים. אתם חולניים.

    והכי חשוב: יישר כח יאיר (רוה). אתה עומד על המשמר ומשמש לנו פה. תודה רבה.

  19. דורון 26 ינואר 2010 ב - 21:09 קישור ישיר

    תודה, יאיר (רוה).
    זה פוסט חשוב. גם כדי לראות (שוב) עד כמה יש אנשים שמוכנים להתעלם באופן קטגורי מהעובדות אם הן לא מתאימות לקו האידיאולוגי שלהם, וגם בכלל.

  20. מולכו 26 ינואר 2010 ב - 22:02 קישור ישיר

    אפשר לומר שהמכתב שמתפרסם כאן תמוהה אם לא מוזר.
    מהמכתב עולה שהתסריט אושר בהליך תקין, השינויי גם הוא אושר כראוי, אין בתסריט ולא בסרט המצולם על-פיו שום השוואה בין כיבוש לשואה, מה שמצולם תואם את התסריט שאושר, סגל מכחיש את המצוטט מפיו, מי שאחראית לפרסום פוטרה ובכל מקרה לקרן אין שום יכולת מעשית לשלוט או לקבוע בתכנים שמפרסמים אנשים שהיא לא במגע ישיר איתם וודאי שלא יכול להיות לה מושג על כל מילה שמתפרסמת ואם כל זה נכון אז איך לכל הרוחות התוצאה היא שהקרן מזמנת דיון בהול עם היועץ המשפטי שלה כדי לבחון דרכים לעצירת ההפקה? סתומרת מה העילה? הרי לטעמת הקרן הכל תקין.

    ועוד עניין שמסקרן. למה בעצם אין כאן פרסום שמם של הלקטורים המאשרים? הרי לכאורה משתמע שהם “האשמים” העיקריים בפרשה ומה עוד שפרסום שמם היה נותן יתר תוקף ומשקל ציבורי למנכ”ל הקרן ולהחלטתו.
    האם יתכן שמישו פה מנווט למצב שבסופו של יום נצטרך ללכת אל האוב כדי לבחון את טיב האשור וההליך?

  21. עומר 26 ינואר 2010 ב - 22:38 קישור ישיר

    אולי מישהו שקשור להפקה יכתוב כאן בבלוג האם הסרט מתאר מצב של אונס פלשתינאיות על ידי חיילי צה”ל?

  22. מיכאל 22 26 ינואר 2010 ב - 22:42 קישור ישיר

    על מה המהומה? שיעשה סרט על פלסתיניות שנאנסות ע”י חיילי צה”ל, רק לא על חשבון קרן הקולנוע הישראלית וכספי משלם המיסים. סוף פסוק.
    אל תגידו שאתם מחרימים רעיון שכזה.
    דה פלמה עשה את ‘חטאי מלחמה’, למי שלא יודע. סרט מצוין, אגב.

  23. לוטם 27 ינואר 2010 ב - 1:13 קישור ישיר

    אחרי שכבר אמרתי מה שכבר אמרתי, ארוך וסליחה על כך.
    להלכה ולכל אורך הדרך המשתלחת שרווה בחר בה כדי להעלות את הנושא הוא מקפיד להדגיש שעניינו בדיון המהותי ולא בגופו של אדם. בפועל ומעבר לטיעונים הדמגוגיים שהוא מעמיד, בפוסט ובתגובות לתגובות הוא מרפרש בשיטתיות ביאיר לפיד ובכוונה לסגור חשבונות עבר ובלא שום קשר לדיון מהותי שהוא טוען לו. על פניו. לידיי יאיר לפיד התגלגלה חוברת. איך הגיעה אליו החוברת ומה האינטרס של מי שפנה אליו, בכלל לא חשוב. החשוב. פיסקה בחוברת שממנה ניתן להבין שהסרט עוסק בהשוואה בין הכיבוש לשואה. הדבר האלמנטרי שמצופה ממי שמזדמן לידיו סיפור כזה, ועוד לפני שאנחנו זורקים כאן את מילת הקודש תחקיר, היא להרים טלפון לקרן ולבדוק אמיתותו הסיפור וזה בדיוק מה שיאיר לפיד עושה.מה לעשות שהתשובה שהוא מקבל מפי הסוס היא משונה שהסוס במקום לנפק אמירה פשוטה ותכליתית בנוסח של לא היה ואפילו משל לא היה (מה שמסתבר כרגע כנכון), מחליט להעמיד תעצמו כאיש שלא היה, כמי שלא ראה ולא שמע ועוד יש לו כאבי בטן. בקיצור הסוס, במכוון או לא, שם עצמו בעמדת החשוד המיידי שמאשר במשתמע שהסרט (בניגוד לאמת שהוא מכיר) אכן עושה בהשוואה בין השואה לכיבוש. כאן יש ליאיר לפיד דעה ולרווה יש בעיה. לדעת רווה אסור שללפיד תהיה דעה ואם יש לו כזו כדאי שהוא יסתיר אותה. מה לעשות שלפיד מחזיק בדעה הפוכה שלפיה אם יש לו דעה ויש לו כלים ויכולת לומר אותה באופן הכי ברור ומהדהד אז הוא מחויב לומר אותה אפילו שזה יכול לעצבן את רוה. אם נתעלם מכל ההכפשות הילדותיות, אז יש דעה שלפיד אוחז בה ולפיה יש סייגים לחופש ביטויי במימון ציבורי ולעומת זאת, רוה מחזיק לכאורה (ואני מדגיש לכאורה) בדעה הפוכה שלפיה בשם האומנות כביכול, חופש הביטוי הוא מוחלט וגם במימון ציבורי. אם רוה היה רוצה להיכנס לדיון אמיתי לעניין אז כדאי היה שקודם ינסה להשיב לעצמו ובכנות על כמה שאלות בסיסיות. שאלה בסיסית אחת שתמיד עולה בויכוח מעין זה היא האם בתור אביר חופש הביטוי, ואם רוה היה חי בעידן של גרמניה הנאצית האם הוא היה תומך במימון ציבורי להפצת רעיון תורת הגזע בכסות אומנותית. השאלה היא כמובן רטורית. אז אפשר להסיק שגם רוה יודע שבבסיס יש וצריך בסייגים ובינו ובין לפיד, אין מחלוקת עקרונית אלא דיון טכני מתי ואיך מניפים את הסייגים האלה. אבל ולמען האמת זה לא עניין ששווה דיון כי אין לזה תשובה שמאפשרת יישם בכללים ברורים ולכן צריך וחייבים להשאיר אותה פתוחה לשכל הישר של מקבלי ההחלטות מתוך הבנה וקבלה שלהם שהם יכולים לטעות ולשלם בגין ההחלטות שלהם באם הם יטעו בנק’ זמן מסוימת. הטענות שסתימת פה מתבקשת בנק’ זמן מסוימת פירושה קולנוע מטעם, או קולנוע פטריוטי היא קשקוש מוחלט וטענה דמגוגית בעלמא שמעידה שהכותב בכלל לא מבין את מהות הדיון המהותי שהוא מנהל.

  24. (יובל) 27 ינואר 2010 ב - 10:12 קישור ישיר

    תגובה ראשונה של יונתן סגל, שמכחיש שיש בסרט שלו השוואה בין הכיבוש לשואה, היום בגלריה. הוא מוסיף: “לא היתה לי שום ידיעה על תוכן המסמך, לא שלחתי אותו ואינני עומד מאחוריו”.

    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1019,209,44787,.aspx

  25. יוני 27 ינואר 2010 ב - 11:50 קישור ישיר

    יאיר לפיד אידיוט.

  26. שלומי 27 ינואר 2010 ב - 11:55 קישור ישיר

    ללוטם: מעבר לדיון המהותי, אם הוא היה מתקשר לסגל, והיה מקבל הכחשה(כדוגמת זו שמפורסמת בגלריה)כנראה שלא היה לו אייטם. אז כנראה שהייתה לו סיבה טובה לא להתקשר… עיתונאות במיטבה.

  27. אחד מיני רבים 27 ינואר 2010 ב - 12:17 קישור ישיר

    אני מציע גם בפוסט הזה את הבעיה האמיתית של כל פרשיית ה”אודם הנאצי”.
    אבל לפני שזה, כמה מחשבות:
    1. רווה, האם אתה באמת כל כך תמים שלא לשים לב לעובדה שמסתובבים בארץ עשרות יוצרים שנדחו ע”י הקרנות מכיוון שהתסריטים שלהם אינם מציגים אג’נדה פוליטית שמאלנית? ומעבר לכך, השאלה היא לא האם יש פה סרטים שמביעים אג’נדה ימנית. השאלה היא מדוע אין סרטים שמופקים ע”י הקרנות ואינם מביעים עמדה כזו או אחרת בנושא יחסי ערבים-ישראליים. בקיצור – מדוע 85 מהסרטים שמקבלים מימון עוסקים באותם נושאים, ולרוב (הכמעט מוחלט) מציעים את אותה זווית ראייה פוליטית?
    2. לא שאני בא להגן על לפיד, אבל לפי מיטב ידיעתי (ואני עוקב אחרי הסיפור הזה מהשנייה הראשונה, כולל קריאה של המאמר המקורי ב”7 ימים”), לפיד פרסם את העניין בטורו האישי – לא בכתבת שער, או כתבת אמצע אלא בטור אישי. טור אישי אינו מחויב לאותן פרקטיקות עיתונאיות כמו כתבה חדשותית. בטור אישי מותר ואף חובה לכותב להכניס את דעתו. אם יש למישהו מכם בעיה עם פריצת הסיפור הזה, אנא מכם, קראו את שלל הטורים המתפרסמים בעיתונים בארץ. אחרי שנבין שרענן שקד, גפי אמיר, מנחם בן, רונה קופרבוים, תומר קמרלינג ויהונתן גפן – כולם כותבים דיעותיהם האישיות ומתנסחים בהתהלמות שאינה שונה משל לפיד – אז נתחיל לבוא בטענות ליאיר לפיד, שבסך הכל כתב את דעתו בנושא, ולא מעבר לכך.
    3. יונתן סגל, אם היה אוחז באיזשהו שביב של הגינות אנושית, היה מיד מפרסם את תסריטו הסופי, וסותם את הפיות של כולנו. אבל, כנראה שמכיוון שיש דברים בגו, הוא לא עושה זאת. אם היה מפרסם את התסריט, אולי הוא יכול היה לחסל את טענות הקונספירציה בנוגע לאישור השני שקיבל, לאחר ששינה את התסריט.
    4. ועכשיו, לאחר שנהנו, הבה נעבור לחלק האמנותי:
    אני לא מזדהה בשמי האמיתי, מכיוון שאני, בתור יוצר בתחילת הדרך שמגיש תסריטים לקרנות, לא מעוניין לפגום ב”סיכויי” לקבל תמיכה בעתיד.

    אני תוהה מדוע הקרן לקולנוע ממשיכה לירות לעצמה ברגליים כל הזמן עם תמיכה בסרטים שמראש מעוררים כל כך הרבה אנטגוניזם, ואין להם שום תרומה לאגנ’דה הקולנועית בארץ – לא כלכלית ולא רוחנית. אני תוהה מדוע הקרן (ושאר הקרנות בארץ) ממשיכה לתמוך בקולנוע רלוונטי, שרק מסב להן יותר נזק מאשר תועלת?

    השאלה האמיתית היא מדוע הקרן לקולנוע ממשיכה לממן יוצרים שהוכיחו פעם אחרי פעם שהסרטים שלהם אינם בעלי פונציאל רווחי בארץ ו/או בעולם, כשמנגד עומדים יוצרים צעירים רבים ומבקשים להתחיל את דרכם בתעשיית הקולנוע הישראלית – עם רעיונות לא פחות טובים, כישרון לא פחות גדול, ורעב הרבה יותר גדול?
    הרי מבחינה כלכלית, הרבה יותר נכון לקרן הקולנוע (או כל קרן מדושנת אחרת, לצורך העניין) להשקיע את אותם מיליון שקלים בשלושה פיצ’רים קטנים של צעירים רעבים, שיעבדו עליהם מהר יותר והרבה יותר מחוברים לטעם הקולנועי של הקהל בארץ ו/או בעולם.
    סרטים עצמאיים של יוצרים צעירים מוקרנים בסינמטקים, זוכים ליופי של קהל ותגובות, אבל היוצרים עצמם נעלמים לתהומות עמוקים מכיוון שהקרנות דוחות אותם פעם אחרי פעם, ומעדיפות להשקיע מיליונים בסרטים שחוזרים על עצמם, עם אותן תמות, אותם שחקנים, וגרוע מכל – סרטים שלא מביאים מספיק קהל על מנת להמשיך את קיום התעשייה הזו.
    במקום שפעם בשנתיים יהיה לנו בליץ של סרטים ישראליים, למה שלא כל שנה נזכה לראות כמות גדולה יותר, ומגוונת הרבה יותר?
    דוגמאות?
    בשמחה – איזה סרטים ישראליים הביאו הכי הרבה קהל בשנים האחרונות או עשו כותרות בעולם? נכון – רק אלו שחרגו מהשבלונה המעצבנת של הקולנוע הישראלי הפוליטי/חברתי שהקרנות כל כך אוהבות לשהקיע בהם. קומדיות ודרמות עם מאפייני בורקס בורקס (”סוף העולם שמאלה”, “אביבה אהובתי”, “סיפור גדול”), דרמות פסבדו אקשן (”ללכת על המים”, “ההסדר”” “החוב”), סרטי מלחמה (”בופור”), אנימציה נשכנית ומעוררת ויכוח (”ואלס עם באשיר”).
    ואילו סרטים נכשלים פעם אחרי פעם? נכון – הסרטים שחוזרים על עצמם, הסרטים שנעשים ע”י אותם יוצרים, שרק מעלים ריח רע של פייברוטיזם ומענק כספים על מסך מוניטין שעבר זמנו או חברויות.
    ואחרי כל אלו, קמים יוצרים חצופים ומעיזים לומר שהקולנוע הישראלי נכה, וחסר קתרזיס – ובכן, לא פלא. עם סרטים שחוזרים על עצמם כל הזמן (כן, גם הסרטים של היוצר הבהמי שניסח את הטענה הזו), ואפס מתן הזדמנות שווה ליוצרים שמבקשים להביא בשורה רעננה יותר (הן מבחינת סיפורים, והן מבחינה ויזואלית), הקולנוע הישראלי באמת יגמור נכה.
    למה לא לרענן את הלקטורים (שמסתובבים בין הקרנות ופוסלים תסריטים, וחלקם לא ביקרו בסט או כתבו משהו ראוי בעשור האחרון, וגרוע מכך – מעולם)?
    למה לא להפוך את תהליכי קבלת ההחלטות למהיר יותר ושוויוני יותר?
    אבל מה אני מקשקש? יש לי מלא טפסים למלא, אני רץ למשרדי הקרן הבאה בשביל לקבל עוד ארבעה חודשים עוד מכתב דחייה לא מנומק.
    שיהיה לכולנו בהצלחה.

  28. גיל 27 ינואר 2010 ב - 12:49 קישור ישיר

    והנה טור שכתב בן כספית בהקשר:

    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb53f4&id=865

  29. תאיר לפידות 27 ינואר 2010 ב - 13:01 קישור ישיר

    אחרי שקראתי בעיון את כל התגובות (אגב, מישהו שקרא את התסריט יכול להגיד בוודאות שהבחורות נאנסות על ידי חיילים??) חזרתי לטור המקורי של יאיר לפיד. כאחד שלא נמנה עם חסידיו, וזאת בלשון המעטה, הופתעתי לגלות שהדברים שכתב מדויקים להפליא, ואינם סותרים אפילו את התגובה של יונתן סגל.
    הוא לא הזכיר אונס וציין עובדה אחת פשוטה: אחרי שלוש שנים סגל החליט לשנות את מיקום העלילה מאירופה לרמאללה ואת הגיבורות מיהודיות ניצולות שואה לצעירות פלסטיניות. לפיד לא כתב בשומקום שהסרט משווה את הכיבוש לשואה. הוא רק ציטט ממסמך רשמי של ההפקה (שאגב, תרשו לי לפקפק שסגל לא ידע על קיומו) שגם בו אין השוואה ישירה בין הכיבוש לשואה.
    וכן, יש משהו תמוה בהתנהלות של הקרן. אם היה מגיע אליהם תסריט ראשוני על נערות פלסטיניות זה סיפור 1. אבל כשתסריט שכבר אושר עובר הסבה מאירופה הנאצית לרמאללה זה כבר סיפור אחר לגמרי. וגם אם אין בו השוואה ישירה, עדיין לא ברור איך אף אחד בקרן לא חש איזושהי מועקה בבטן כשאישר את התסריט כשהוא יודע על מקורות ההשראה של היוצר.

  30. עדן 27 ינואר 2010 ב - 13:34 קישור ישיר

    אני חייב להגיד שכל העסק מתחיל להריח כמו תעלול יחסי ציבור שיצא משליטה.

  31. אוריה 27 ינואר 2010 ב - 14:55 קישור ישיר

    30 – אתה יודע איך אומרים: “המציאות מתעלה על כל דמיון”. וקל וחומר בישראל.

    ולעניין, נראה שניתן ללמוד הרבה מהמקרה וכולם יסכימו על זה. ההתנהלות מעידה כאלף עדים על הביסוס של הטענות.

  32. (יובל) 27 ינואר 2010 ב - 15:56 קישור ישיר

    מהלינק של גיל:

    בן כספית כותב בסיום הטור שלו המופנה בזעם אל סגל: “ואם כל האישומים הללו אכן מקושקשים, ואין זכר בסרטך להשוואה בין השואה לכיבוש, ולא היו דברים מעולם? אז ראה גם את הפוסט הזה כאילו לא נכתב מעולם. כל מה שאתה צריך לעשות, זה להעביר אלינו את התסריט המלא. שלח אותו ליאיר לפיד. הוא מבין בתסריטים”.

    אוקיי. זה כבר לא סאטירה של בלוגר שמאלני. בן כספית באמת מתכוון לזה.
    הוא כרגע מינה את יאיר לפיד לוועדה בת איש אחד שתפקידה להחליט האם התסריט ראוי?
    טירוף. טירוף. טירוף.

  33. גיל 27 ינואר 2010 ב - 16:35 קישור ישיר

    יאיר,למה זה כזה קשה להשיג את התסריט של הסרט? האם לחברי מועצת הקולנוע אין גישה לתסריט?
    האם קראת את התסריט? האם התסריט לא צריך להיות נגיש לכל אחד אם קרן ציבורית החליטה להשקיעה בו כספים?
    והשאלה הכי חשובה- האם תהיה בדיון המרתק מחר בכנסת?

  34. שנורקל 28 ינואר 2010 ב - 0:01 קישור ישיר

    עד עמ’ 100 בתסריט הייתי בטוח שמישהו פה עושה צחוק מהעבודה,שמישהו ירד מהפסים ועורר מהומה על מאומה ואז הגיעה הסצינה ואני הייתי צריך לשפשף עיניים חזק כדי להיות בטוח שאני לא הוזה. לא הזיתי. זה כתוב שחור על גבי לבן ולא הובא בהסתר בעת הצילומים, זה היה שם תמיד. באחריות. שום מדינה שפויה במצבה של ישראל לא היתה מאפשרת מימון ציבורי לדבר מבחיל כזה. אין כאן שאלה של ביקורת לגיטימית שמגיעה מהשמאל, זה בכלל לא בכיוון הזה, זה לא מגיע משם. זו פשוט הצגת אנטימשית חולנית של החייל הישראלי וסצינת הכיבוש, פםשוט קריקטורה אנטישמית מהזן הרע ביותר.מין סצינה שתלויה לעצמה וכפי שהיא לא רק שאין לה שום אחיזה במציאות היא גם לא נובעת משום כורח דרמטי שחיוני לתסריט. סתם סצנה שמגיעה ממוח מעוות. לפחות חמישה איש קראו את הדבר הזה לפני שאושר (שני מנהלי הקרן ושלושה לקטורים) ואני לא מאמין שהיה כאן רוב לאשור התסריט הזה כשהסצינה הזו נמצאת בפנים. פשוט לא מאמין. לא פלא שכתרי מסתובב עם כאב בטן זה קורה לו בגלל שהוא התאפק מלהקיא עד עכשיו.אם זה אכן אושר בנוהל תקין אז יש כאן מצב לדרוש בשם של כל הלקטורים שאשרו את זה כדי שנוכל לתת בראשם אות קין ולא נשאיר אותו תלוי באוויר.

  35. גיל 28 ינואר 2010 ב - 9:56 קישור ישיר

    שנורקל, מה כתוב בסצנה?

  36. הדס 28 ינואר 2010 ב - 10:38 קישור ישיר

    אני תוהה מה היתה דעתו של רווה אילו הקרן היתה מאשרת תסריט על רופא ישראלי שמטפל בפלסטינים ומתחייבת להשקיע סכום דומה לזה שהובטח לסגל וכעבור זמן היה מגלה לנו יאיר לפיד בטורו בעיתון שהרופא הישראלי שמטפל בפלסטינים הוא לא אחר מאשר ברוך גולדשטיין שלפני היותו רוצח המונים בשניות האחרונות של חייו היה רופא מסור שטיפל גם בפלסטינים.
    האם גם אז רווה היה טוען ש”אלה דברים שצריך לבחון מול היצירה עצמה – אולי יתברר שזו החלטה גאונית, מדויקת, עוצמתית, נכונה. ואולי הסרט יתברר להיות נפלא. מאיפה לי לדעת?”
    העשור האחרון לימד אותנו שאנשי קולנוע ישראלים בינוניים גילו את הדרך הקלה והבטוחה להגיע לפסטיבלים ולזכות בהם בפרסים : כל שצריך הוא להציג את מדינת ישראל כיורשת המדינה הנאצית ואת הכיבוש הישראלי כתואם הכיבוש הנאצי.
    אגב,לפני כמה שנים פורסם בתקשורת שסטודנטית ישראלית מהאוניברסיטה העברית זכתה בפרס על עבודה שהכינה ושבה גונו למעשה חיילי צה”ל על כך שאינם אונסים נשים פלסטיניות,כאשר העדר מעשי האינוס לא נתפס כהלך רוח טבעי של חיילי צה”ל שאינם אנסים (כמו אביה או אחיה או חבריה של כותבת העבודה) אלא כחלק מהדה-הומניזציה שעוברות הנשים הפלסטיניות תחת הכיבוש.

  37. ברק 28 ינואר 2010 ב - 12:42 קישור ישיר

    ההתנפלות על יאיר לפיד היא פשוט מדהימה.
    לפיד הוא האידיוט בסיפור הזה ? באמת ?! ולא יונתן סגל ?!

    שיעור בעיתונות – יאיר לפיד ציטט (במדויק) מתוך חוברת שהוציא יהונתן סגל עצמו.
    את חובתו העיתונאית לפיד מילא. הוא לא צריך להעניק לסגל הזדמנות שניה לחזור בו (מה גם שלפיד הוא בכלל לא עיתונאי, הוא פובליציסט. אבל למה להתעקש על עובדות..).
    במצב כזה, היית מצפה מיהונתן סגל, אם הוא אומר אמת, להתחיל בקמפיין של התנצלויות : “סליחה” / “טעות שלנו” / “פשלה בהפקה”. במקום זה, סגל – וגם לא מעט קוראים בבלוג הזה – מתקיפים בחריפות דווקא את לפיד.
    מכל הבחינות, לפיד מילא את חובתו העיתונאית, אפילן בהצטיינות – חשף עובדה לגבי חוברת השיווק של הסרט, קיבל תגובה מהקרן – ועורר דיון ציבורי. 100% עבודה עיתונאית כהלכתה.
    אז למה תוקפים את לפיד ולא את את יהונתן סגל שאחראי לכל הבלאגן הזה ?
    אני חושב שאתם יודעים למה

  38. ברק 28 ינואר 2010 ב - 12:51 קישור ישיר

    וגם קצת כנות: בסופו של דבר, למרות ההכחשות של סגל, הסרט כן ישווה את השואה למצב הפלסטינאים.
    הרי, גם אם זה לא יהיה כתוב במפורש בטקסט עצמו, בסאב-טקסט של הסרט – אחרי השינוי בתסריט המפורסם מיהודיות בשואה לפסטינאיות, ובטח אחרי כל הבלאגן הנוכחי בעניין זה – לא ניתן יהיה לצפות בסרט בלי כל הזמן לעשות את השוואה הזאת.
    בסופו של יום, כאשר ישוחרר הסרט לאקרנים, לא יהיה צופה שלא יהיה מודע להשתלשלות העניינים ולסאב-טקסט של הסרט. לכן לא ניתן להימלט מכך שהסרט כן ישווה בין הפלסטינאים לשואה.

  39. י' 28 ינואר 2010 ב - 14:05 קישור ישיר

    סגל: “זה סרט על שתי יהודיות בשואה”
    הבריטים: “משעמם, תשאיר את השואה לשפילברג או פולנסקי. רוצה להצליח?”
    סגל: “כן…”
    הבריטים: “מאד פשוט, תמחוק ‘נאצים’, כתוב ‘צה”ל’, תמחוק ‘יהודיות’, כתוב ‘פלשתינאיות’, יש לך להיט”
    סגל: “פלשתינ… לא, רגע, אבל מה עם האינטגריטי?”
    הבריטים: “סגל, מה יותר חשוב, אינטגריטי או פרסים, פסטיבלים והוקרה בינלאומית?”
    סגל: “אני… יהיו פרסים אתם אומרים?”
    הבריטים: “נו, פלשתינאיות מסכנות נפגעות מצה”ל הרצחני, לא יהיו פרסים נראה לך?”
    סגל: “המממ, אה… טוב, תנו לי חצי שעה, נעשה Replace על כמה מילים… מה זה כבר לשנות כמה מילים בינינו… נסחפתי קצת… הרבה פרסים נראה לכם?”

  40. free l4d 7 דצמבר 2010 ב - 1:44 קישור ישיר

    Hey there, I saw your weblog on Bing Blogs and think that it is certainly incredibly fascinating and provides fantastic subject matter. Many thanks regarding the excellent post, I will share this on Twitter. Have a wonderful day.

  41. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 1:07 קישור ישיר

    Thanks pal. It was nice knowing

  42. ps3 deals 5 פברואר 2011 ב - 19:09 קישור ישיר

    Outstanding information it is surely. I have been waiting for this tips.

  43. Keturah Fragman 7 פברואר 2011 ב - 4:03 קישור ישיר

    I wanted to thank you for this great read!! I definitely enjoying every little bit of it I have you bookmarked to check out new stuff you post.


השאירו תגובה