03 פברואר 2010 | 12:00 ~ 14 תגובות | תגובות פייסבוק

"עג'מי" מתכונן לאמריקה

17577_460535845496_545365496_11123308_8108178_n

צילומים: אלעד קביליו


הקורא אלעד קביליו שוטט במנהטן וראה שבבתי הקולנוע לינקולן פלזה, מול לינקולן סנטר – ככל הנראה קולנוע הארט האוס הכי נחשב כיום באמריקה (בוודאי מאז שהאנג’ליקה סנטר בווילג’ איבד מיוקרתו) – מתכוננים להפצה המסחרית של “עג’מי” מחרתיים. המפיצה האמריקאית של “עג’מי” היא חברץ קינו, שהפיצה בשנים האחרונות כמה וכמה סרטים ישראליים, אבל באחרונה סוף סוף זה השתלם לה: היא הפיצה גם את “בופור” וגם את “עג’מי” שהגיעו למועמדויות לאוסקרים.



17577_460548690496_545365496_11123612_2874893_n

נושאים: בשוטף

14 תגובות ל - “"עג'מי" מתכונן לאמריקה”

  1. סטיבי 3 פברואר 2010 ב - 14:21 קישור ישיר

    Opens February 3 at Film Forum
    לפי הביקורת הזאת:
    http://www.thelmagazine.com/newyork/ajami-directed-by-scandar-copti-and-yaron-shani/Content?oid=1530161

  2. שלום עליכם 3 פברואר 2010 ב - 15:45 קישור ישיר

    נורא התאכזבתי מהסרט,אבל כל הכבוד ליוצרים-סרט ראשון ומועמדות לאוסקר,שאפו!

  3. שמוליק 3 פברואר 2010 ב - 16:04 קישור ישיר

    ואי.או סקוט כבר כותב על הסרט
    http://movies.nytimes.com/2010/02/03/movies/03ajami.html?ref=movies

  4. תור הזהב 3 פברואר 2010 ב - 16:06 קישור ישיר

    פשוט מרגש. הקולנוע הישראלי בימי השיא שלו, והלוואי שאתבדה, אבל יהיה קשה מאוד מאוד לשחזר תקופה כזו.
    יאיר, אולי החמצתי אם כתבת: מדינה כמו ישראל שמגיעה שלוש פעמים רצופות למועמדות לאוסקר הזר – יש לזה תקדימים?

  5. שמוליק 3 פברואר 2010 ב - 16:16 קישור ישיר

    ואגב, הוא באמת פותח גם בלינקולן פלאזה וגם בפילם פורום (קולנוע מיתולוגי בזכות עצמו ואחד האהובים בניו יורק). זה כמעט בלתי נתפס בשביל סרט זר דל תקציב של יוצרים לא מוכרים. לצורך העניין הסרטים שמוקרנים יחד עם עג’מי הם הסרט הלבן ורטרוספקטיבה של קורסאווה בפילם פורום, והסרט הלבן, חיבוקים שבורים ואדיוקיישן בפלאזה.
    הקולנוע הישראלי הופך, בזכות עצמו ובזכות אחינו היהודים בגלות, לאירוע תרבותי של ממש. ולא מדובר ביוצר מסוים אלא בתעשייה כמכלול, כתו תקן של איכות ועניין. 

  6. לשמוליק 3 פברואר 2010 ב - 16:47 קישור ישיר

    “ובזכות אחינו היהודים”? על מה אתה מדבר? – מעולם לא קיבלנו שקל להפקה. אולי יש סימפטיה אבל בוא לא נגזים. הקולנוע הישראלי קיים בזכות הצרפתים והגרמנים וכשהם יתייאשו מאיתנו או סתם ירצו לעבור למדינה שכנה כתרי יפסיק לחייך ויגיד שזה הכל מעשי הקרן הישראלית. כולנו נחזור לגודל הטבעי שלנו. הדרך היחידה למנף את ההצלחה זה להגדיל את חוק הקולנוע לשנים הרזות שעוד יבואו.
    לאמריקאים יש חוקים משלהם בעניני קולנוע וזה לא נושק לתחום בישראל – לא משנה יהודים שרה נתניהו או הקונסול במיאמי מצידי שכולם יכנסו ל….

  7. רודריק ג'יינס ג'וניור 3 פברואר 2010 ב - 17:22 קישור ישיר

    “הדרך היחידה למנף את ההצלחה זה להגדיל את חוק הקולנוע לשנים הרזות שעוד יבואו.”
    מהפה שלך לטנקים והמטוסים החדשים שצה”ל קונה כל שנה בכסף שיכול להביא ל-20 עג’מים ובופורים בשנה.

  8. שמוליק 3 פברואר 2010 ב - 17:33 קישור ישיר

    אני לא מדבר על המימון לסרטים, אלא על ההכרה התרבותית בהם. זה שעג’מי פותח במקביל בשני בתי קולנוע בניו יורק, וזה שסרטים ישראלים מועמדים 3 שנים ברציפות לאוסקר נובע לדעתי מריבוי היהודים בהוליווד ובניו יורק. הקולנוע הרומני, למשל, חווה תור זהב משלו בשנים האחרונות (כולל זכייה בדקל הזהב) אבל לא היה מועמד לאוסקר גם פעם אחת.
    בעניין המימון, אני נוטה שלא להסכים עם ראיית השחורות שלך: הקולנוע הישראלי לא מצליח כי הוא רב תקציב, הוא מצליח בגלל אוסף של יוצרים מוכשרים ובגלל הקיום רב הקונפליקטים של האיזור. שלום זו סכנה גדולה בהרבה לקולנוע הישראלי מצרפתי כזה או אחר.

  9. נוי קוגמן 3 פברואר 2010 ב - 18:20 קישור ישיר

    מה ששלום עליכם אמר. מהסרט לא התלהבתי, פרט לשתי סצינות, אבל אני לא יכול שלא לשמוח בשמחתם של המעורבים בדבר.

  10. לשמוליק 3 פברואר 2010 ב - 18:48 קישור ישיר

    צר לי שאתה רואה שחורות גדול ממני וחושב ששלום הוא סכנה כלשהי. קולנוע ישראלי כרגע מוכר יותר בשוליים של השוק שם. לא בגלל שהוא ישראלי בגלל שהוא טוב יחסית לקהל היעד של קולנוע זר ארט הוס. הצרפתי הזה שקונה כרטיס הרבה יותר משפיע על הקולנוע שלנו מכל יהודי בהליווד והוא גם מכיר את הקולנוע שלנו קצת טוב יותר. לגבי האוסקר – זאת אובססיה ישראלית ולא ממש קשורה לנוכחות של הפרס הזה שהוא פרס שולי במהלך הטקס. ישראל בכלל יש לה אובססיה לאמריקה בצורות מאד יצירתיות
    אם אתה שואל אותי דקל הזהב בקאן זה תו איכות גבוהה יותר אבל כמובן שאני מאחל הצלחה לעג’מי ליוצרים. שיזכו בשביל עצמם קודם כל ולא בשם אף מדינה סמל לימור לבנת או פקיד בקרן זה או אחר. זה יראה על בגרות של התעשייה שלנו הרבה יותר.

  11. עידו 3 פברואר 2010 ב - 21:39 קישור ישיר

    Off Topic

    המהפך הושלם: אווטאר הוא עכשיו גם הסרט המצליח ביותר בארה”ב. עבר היום את טיטניק במיליון דולר….

  12. עידו 3 פברואר 2010 ב - 21:43 קישור ישיר

    The Lincoln Center Plaza is just horrible. It makes the smaller Rav-Hen theatres look like IMAX screens. I hope it will be seen here in more than one theatre… It’s literally depressing to go to that theatre.

  13. ניר 4 פברואר 2010 ב - 0:29 קישור ישיר

    אשכרה משהו מדכא בליקולן סנטר פלאזה. המיקום התת קרקעי, הצוות חמור הסבר, הקהל האמיד והמבוגר של הווסט סייד.. אין כמו הפילם פורום 🙂

  14. ג'יי 4 פברואר 2010 ב - 0:49 קישור ישיר

    אין כמו בתי הקולנוע בלוס אנג’לס. אלה בנו יורק מזכירים ברמתם לעיתים קרובות את אלה בת”א.


השאירו תגובה ל - רודריק ג'יינס ג'וניור