03 פברואר 2010 | 09:00 ~ 15 Comments | תגובות פייסבוק

המועמדויות לאוסקר 2009: הפרשנות

לכאורה, רוב המועמדויות שפורסמו אתמול היו די צפויות. בסופו של דבר, זה מסתכם בתחרות צמודה-צמודה בין "אווטאר" ובין "מטען הכאב" – תשע מועמדויות לכל אחד. זו תחרות מופלאה מבחינה דרמטית/קולנועית: האם יזכה הסרט הקופתי בכל הזמנים, או הסרט שהכניס הכי פחות כסף? האם יזכה הסרט האולטרה-דיגיטלי-טכנולוגי-תלת-מימדי-נוצץ-בוהק-ממוחשב, או הסרט הריאליסטי, המחוספס, המגורען, שצולם ב-16 מ"מ? והעניין שקמרון וביגלו הם אקסים היא בכלל תענוג. בזכות "אווטאר" לטקס האוסקרים השנה יהיה רייטינג שיא – ראינו את זה בפניה של הקריינית בסי.אן.אן שנראתה מתלהבת מהכרזת המועמדויות רק בזכות העובדה ש"אווטאר" הוא אחד המתמודדים הבולטים שם. אם "מטען הכאב" יזכה לבסוף, סרט שכמעט אף אחד באמריקה לא ראה, יכול להיות שזה יוכיח את האינטגריטי של חברי האקדמיה, אבל הם עשויים לירוק לבאר ממנה הם שותים: גם זה יכעיס את מיליוני הצופים בבית שיריעו ל"אווטאר", וגם כי "אווטאר" הוא הישועה שהקולנוע ההוליוודי חיכתה לו: פריצת דרך שתחזיר את הקהל לאולמות ותביס את הפיראטים. כרגע די ודאי ובטוח שביגלו תזכה באוסקר על הבימוי. אני עדיין מהמר על "אווטאר" כזוכה בפרס הסרט, למרות שסיכוייו הולכים ומצטמצמים.



זו רשימת המועמדים. כזכור, מהשנה – לראשונה מאז 1943 – רשימת המועמדים לסרט מכילה עשרה סרטים. העשירייה מכילה לא מעט סרטים מפתיעים: שני סרטי מדע בדיוני! גם "אווטאר" וגם "מחוז 9 ". סרט אנימציה! לראשונה מאז 1992, סרט אנימציה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר. אז זה היה "היפה והחיה", עכשיו זה "למעלה". שני סרטים על יהודים! גם "ממזרים חסרי כבוד" וגם "יהודי טוב". ובכלל, המועמדויות של "יהודי טוב" של האחים כהן לפרס הסרט ולפרס התסריט המקורי משמחות אותי. אין לו סיכוי לזכות, אבל חשבתי שחברי האקדמיה די התעלמו מהסרט המעולה הזה. ומועמדות מפתיעה ל"הזדמנות שנייה" ("The Blind Side"), הסרט השני הכי קופתי בעשיריה אחרי "אווטאר", וסרט שנתפס עד אתמול כבידור להמונים ולא כסרט אוסקרים (אבל זה סרט חמוד).



נדמה לי שתא התסריטאים באקדמיה אחראי למועמדויות הכי מקוריות בטקס השנה. על פרס התסריט המקורי יתמודדו גם האחים כהן על "יהודי טוב" וגם אורן מוברמן על "השליח" (אבל קוונטין טרנטינו יזכה על "ממזרים חסרי כבוד"), ובקטגוריית התסריט המעובד הם הפתיעו עם המועמדות היחידה ל"In The Loop" הבריטי ("In The Loop", "מטען הכאב" ו"השליח" היו ברשימת "הסרטים הכי טובים שלא ראיתם השנה" בסיכום 2009). בקטגוריה הזאת, אני מהמר שג'ייסון רייטמן יזכה על "תלוי באוויר".


עוד הפתעות: מועמדות יחידה ל"האלוהי" ("IL Divo"), אחד מסרטי השנה של 2008 שלי, שפתאום צץ עם מועמדות לאיפור; היעדרות מוחלטת של "אינוויקטוס" מפרסי הסרט והבימוי (למרות מועמדויות לשני השחקנים הראשיים); נוכחות מפתיעה בשתי קטגוריות ל"דוקטור פרסאנוס" של טרי גיליאם; ומועמדות לצילום של "סרט לבן".


כדאי לזכור: קתרין ביגלו, שביימה את "מטען הכאב", היא בסך הכל האשה הרביעית המועמדת לאוסקר (קדמו לה לינה ורטמיולר על "שבע יפהפיות", ג'יין קמפיון על "הפסנתר" וסופיה קופולה על "אבודים בטוקיו"). אם היא תזכה, זה יהיה מאורע היסטורי בתולדות הוליווד והאוסקרים. מצד שני, אם אנחנו למדים שחברי האקדמיה הם שוביניסטים, למה שזה פתאום יעבור להם השנה? מצד שלישי, אם אשה תזכה באוסקר האם זה יקטין מהישגה הפמיניסטי בגלל שזה קרה בזכות סרט מלחמה גברי מאוד? ואגב, שניים מסרטי העשירייה בוימו על ידי נשים: "מטען הכאב" ו"לחנך את ג'ני". שוב, מצד אחד הישג. מצד שני: עצוב שנוכחות של 20 אחוז מהמועמדים נחשבת בהוליווד הישג. ולי דניאלס הוא בסך הבמאי האפריקאי-אמריקאי השני המועמד לאוסקר. קדם לו ג'ון סינגלטון על "הנערים שבשכונה".


וגם: אייוון רייטמן, אחד מגדולי במאי הקומדיות של אמריקה בשנות השמונים ("מכסחי השדים") סוף סוף מועמד לאוסקר. בזכות העובדה שהוא היה שותף להפקת הסרט של בנו, ג'ייסון, "תלוי באוויר". ג'ייסון רייטמן וג'יימס קמרון מועמדים שניהם לשלושה פסלונים אישיים באוסקרים: רייטמן על הפקה, בימוי וכתיבת "תלוי באוויר"; קמרון על הפקה, בימוי ועריכת "אווטאר".



אז האם המעבר לעשרה מועמדים עזרה לאוסקרים? אולי קצת: היא איפשרה ל"למעלה" ול"The Blind Side" להיכנס. והיא השאירה את "לחנך את ג'ני" במירוץ, למרות שנראה שלכולם קצת ירד מהסרט הזה בחודשים האחרונים. אבל כל עוד יש חמישה מועמדים לבימוי, די ברור מי הם הסרטים "האמיתיים" במירוץ, ומי הם האורחים: "אווטאר", "מטען הכאב", "פרשס", "תלוי באוויר" ו"ממזרים חסרי כבוד". זאת כבר רשימה שדומה יותר לחמישיית אוסקרים קלאסית: שובר קופות אחד, סרט עצמאי מצליח אחד ושלושה סרטים קטנים ומוערכים עם נוכחות קטנה יותר בקופות.

Categories: בשוטף

15 Responses to “המועמדויות לאוסקר 2009: הפרשנות”

  1. רותם 3 פברואר 2010 at 9:47 Permalink

    ובניגוד להזדמנות שנייה, אז אוואטר הוא לא בידור להמונים? פשוט בהרבה צבעים ושימוש בטכנולוגיה סופר סופר מגניבה.
    ההפתעה בהעדרותו של אינוויקטוס במועמדות לבמאי וסרט היא לא ממש מפתיעה אם רואים את הסרט. מהצ שמפתיע הוא שקלינט איסטווד הוציא כזה סרט.

  2. san 3 פברואר 2010 at 10:08 Permalink

    The Hurt Locker הוא סרט טוב, צילום מרשים וכמה סצנות מצוינות,
    אבל כל השוואה מול יצירת בימוי שכנראה תהווה אבן דרך בקולנוע בדמות אווטאר מעט לא הוגנת.
    יתרה מכך, גם מול inglorious bastards לביגלו קשה להתמודד.
    פעם בעשור מופיע סרט שלכולם ברור שהוא שונה ויסחוב אחריו גל של חקיינים,
    כל סטייה לכיוון מתמודדים אחרים, לדעתי, נגועה במניעים מעבר לבימוי נטו.

  3. רותם 3 פברואר 2010 at 10:21 Permalink

    סאן, אני חושב שאתה צודק בטענה אבל לא כוחו של ממזרים הוא לא בבימוי. אולי בתור סרט שלם הוא ראוי לפרס יותר ממטען הכאב, אבל בצד של הבמאי ממש לא.

  4. (יובל) 3 פברואר 2010 at 10:40 Permalink

    לא ייאמן שספייק לי לא היה מועמד אפילו פעם אחת לאוסקר על בימוי (רק על תסריט ב1990, ועל דוקו ב1998).
    בעצם, ייאמן.

  5. אבי 3 פברואר 2010 at 10:49 Permalink

    טקס פרסי האוסקר הוא קודם כל מגה תכנית טלוויזיה. האקדמיה, שחברים בה מיטב המפיקים האחראים על מגה בלוקבסטרים, תעשה כל מה שביכולת שלטקס יהיה יותר רייטינג מאשר בשנה הקודמת. אין שום קשר בין אמנות הקולנוע ולאוסקרים. די מצער כמה מילים נכתבות כל שנה לפני, במהלך ואחרי ה"תחרות" וזאת בכדי לעזור להגדלת הרייטינג של טקס הענקת הפרסים. כל הכותבים מיחצנים את הטקס מבלי לקבל תשלום מה"אקדמיה" שהיא יחד עם הגוף המשדר המרוויחה העיקרית מהשידור. ומדובר בהרבה הרבה כסף. צריך להפסיק את את הקרנבל הזה.

  6. mook 3 פברואר 2010 at 11:25 Permalink

    לסרט הביכורים של ג'ון סינגלטון קוראים 'החבר'ה מהשכונה'.

  7. דניאל 3 פברואר 2010 at 11:47 Permalink

    אני לא אוהב את הרעיון של 10 מועמדים, זה מוריד מהיוקרה של הקטגוריה, כשסרטים ברמה ממש נמוכה כמו מחוז 9, מועמדים לפרס החשוב ביותר בתעשיית הקולנוע! חבל לי גם על היעדרותו של "אינוויקטוס" מהמועמדים. אני אישית מצאתי אותו מהסרטים המובילים שיצאו השנה.
    "ממזרים חסרי כבוד" הוא, בעיניי, ה-סרט!!

  8. רודריק ג'יינס ג'וניור 3 פברואר 2010 at 14:09 Permalink

    אני שמח על הכללתו של "יהודי טוב" בסרטים המועמדים, אבל מודה שהעובדה שהוא אחד מעשרה ולא מחמישה קצת מדללת את הישגו. לפחות אוואטר לא העיף אותו מקטגוריית התסריט המקורי.

  9. ג'יי 3 פברואר 2010 at 16:20 Permalink

    מי ייתן עוד הרבה סרטים ברמה נמוכה כמו "מחוז 9". לטעמי הוא הטוב בעשרת המועמדים, חוץ אולי מהממזרים. כמובן שלשניהם אין סיכוי, אבל גם "אווטאר" ו"מטען כאב" הם בהחלט סרטים משובחים.

  10. מיכאל 22 3 פברואר 2010 at 16:30 Permalink

    ואל תשכחו שהאולפנים של סקורסזה פישלו ובגדול, כאשר הימרו על 'מבט מגן עדן' של פיטר ג'קסון ולא על 'שאטר איילנד' של סקורסזה , כסרט שיהיה מועמד לאוסקר.

  11. mook 3 פברואר 2010 at 16:34 Permalink

    ג'יי –
    ואת/ה אומר/ת את זה אחרי שראית את *כל* עשרת המועמדים?

  12. טל לוטן 3 פברואר 2010 at 22:11 Permalink

    וסקירונת על מצב האנימציה בניק-לינק.

  13. לוטם 3 פברואר 2010 at 22:59 Permalink

    יש מי שחושב שאוואטר הוא סרט יוצא דופן ואחר שסבור שבס"ה מדובר באיזה אירוע קרקסי, מחלוקת של טעם וקצת תרבות, שום דבר מעבר לזה. מכאןועד להפציץ בהצהרה " כי “אווטאר” הוא הישועה שהקולנוע ההוליוודי חיכתה לו: פריצת דרך שתחזיר את הקהל לאולמות ותביס את הפיראטים…" הדרך קצת משונה. מישהו פה הוציא את דעתו לאוורור, שיעבד אותה כלאחר יד לטובת יחסצוצ הסרט והוא אפילו לא ידע. המחשבה שקולנוע זקוק לכלים טכניים כדי לעמוד בסו קולד מלחמה עם אמצעי מדיה אחרים, נמצאת על מסלול שגוי ונפוץ. לחשוב שהקרנת סרטים בשלושה מימדים תוסיף צופים שאינם כיום ותשים מחסום בפני פיראטים היא בס"ה אשליה. כבר היום ניתן להעריך בוודאות שמסכי טלוויזיה/מחשב תלת מימד יהיו נפוצים בשוק הרבה לפני שהדבר יהפוך לסטנדרט בבתי הקולנוע ולכן קשה לקבל שהשטיק הטכני הזה הוא בבחינת המלאך הגואל. בכלל. מי קבע שצריך מלאך כזה? איז איט איי פאקט שהקולנוע זקוק להנשמה מלאכותית? למישהו יש נתון בדוק על ירידה משמעותית בכמות הצופים כזה שיכול להצביע על עתיד קולנועי שחור, יש איזו שהיא תחזית שמחזיקה מים ושלפיה יש בכלל מקום לחשש? מלכתחילה היתרון של הקולנוע לא היה באמצעים טכניים. אלה בס"ה היו ויישארו עניין של גיוון פנימי ולא שום תוצאה של מערכי מלחמה כנגד יריב נעלם. היתרון של קולנוע היה ונשאר האולם, המקום הגדול והאפל שמאפשר לך לראות "יצירה" בצוותא המונית זרה לך, או בבדידות מוחלטת, אפקט שבלתי אפשרי לייצר אותו בבית ואין נפקא מיני אם מדובר בשחור לבן, צבע, אנימציה ממחושבת או תלת מימד. לא תמיד דברים הם יותר מסובכים מעבר לפשוט הנגלה בהם מלכתחילה (יהודי טוב). אני יכול לשבת לי בבית ולעשות לעצמי ובאופן "פיראטי" קפה מעולה בעלות של פחות משקל ובכל אופן זה עדיין לא גורם לבעל בית הקפה השכונתי שגובה חמישה עשר שקל בגין אותו התענוג, להעמיד רקדניות ערומות על השולחן או לייבא קפה אחר. הוא התחיל והוא עדיין מקפיד לשמור את האווירה. לא מוצא את ההבדל בין הקפה הזה לקולנוע.

  14. גיא אורבניאק 3 פברואר 2010 at 23:38 Permalink

    דיסטריקט ניין הוא סרט דיי גאוני,מהסוג שפיטר ג'קסון היה עושה כשהוא עדיין התגורר בניו זילנד.
    ודווקא בזכות המעבר ל10 מועמדים יש סיכוי לסרט כזה (סרט מד"ב נטו מעולם לא היה מועמד לאוסקר,לא כל שכן בי מובי מד"ב ).

  15. רודריק ג'יינס ג'וניור 6 פברואר 2010 at 13:54 Permalink

    ללוטם,
    AMEN, BROTHER!!


Leave a Reply