08 מרץ 2010 | 00:05 ~ 238 תגובות | תגובות פייסבוק

אוסקר 2009: השידור החי

השעה 3:00, הנה אנחנו יוצאים לדרך.


עכשיו התוכנית המקדימה עם כל מיני כתבים אומרים “אתה כל כך נהדר” לכל מיני כוכבים. מישהו רואה שמלה שחייבים לשים לב אליה?



ועד שהאוסקר מתחיל, אני מזכיר לכם שהספונסרים שלי ב”אורנג’ טיים” מציעים לכם מתנת אוסקרים השבוע: צפייה חינם ב”אפוקליפסה עכשיו: הגרסה המלאה”. אם הייתם כאן יותר מוקדם כבר קראתם על זה, אם לא: נרחיב על כך מעט בהמשך היום. וכעת, בחזרה לספירה לאחור.



הרגע למדתי שלדוגמנית שתגיש לזוכים את פסלוני האוסקרים קוראים Jenna Hurt. האם זה רמז לשם הסרט שיזכה?


מתוך הטוויטר של סטיבן קולבר:

so excited about my office oscar pool – not every office has a pool full of dead guys named oscar



אחרי כמה שנים שבהן האוסקרים עברו לפברואר, אולימפיאדת החורף החזירה השנה את האוסקרים באופן חד פעמי למרץ, וזה היה די בלתי נסבל. השבועיים האלה התישו את כולם מהמירוץ הזה וגרמו לרוב הסרטים להיראות כבר די עתיקים.



מיילי סיירוס, קירסטן סטיוארט וזאק אפרון וטיילור לאוטנר (בנפרד) על השטיח האדום. מה קורה כאן? האוסקרים מפלרטטים עם בנות ה-12? (Having said that, יש לי סימפתיה למיילי סיירוס ולקירסטן סטיוארט).


לי אונקריץ’, הבמאי של “צעצוע של סיפור 3 ” מצייץ תמונה מתוך אולם האוסקרים, רגע לפני שהכל מתחיל (תודה לטל לוטן על הלינק).



3:30: הטקס מתחיך. כל המועמדים על הבמה, ומשם יורדים לתפוס את מקומותיהם.



ניל פטריק האריס – ניל פטריק האריס?! – פותח את השידור בשיר וריקוד. “אף אחד לא רוצה לעשות את זה לבד”, הוא שר.



זה הזמן להזכיר שאחד ממפיקי הטקס הוא אדם שנקמן, רקדן שנהיה כוריאוגרף שנהיה במאי (וביים מה סרטים סימפטיים מאוד, וביניהם “היירספריי”), שכנראה לוקח את האוסקרים השנה לכיוון לאס וגאסי.



אלק בולדווין וסיב מרטין יורדים אל הבמה מן המרומים. ומיד מתחילים עם בדיחה על מריל סטריפ (“היא המועמדת עם הכי הרבה מועמדויות. או כמו שאני מעדיף לראות את זה: הכי הרבה הפסדים”). ואז עו אחת. בולדווין ומרטין שיחקו עם סטריפ החורף ב”זה מסובך”. מרטין: “כל מי ששיחק עם סטריפ יודע שני דברים: וואו, היא יודעת לשחק! וגם: מה הקטע עם כל המזכרות של היטלר”.



מרטין: It’s that Damn Helen Mirren. בולדווין:It’s… Dame Helen Mirren



מרטין: “ב’ממזרים חסרי כבוד’ כריסטוף וולץ מגלם נאצי עם אובססיה למצוא יהודים. ובכן, כריסטוף… (פורס ידיו לחוות על כל יושבי האולם)”.



מרטין: “הנה סנדרה בולוק. מי לא אוהב את סנדרה בולוק?”. בולדווין: “נראה לי שהלילה נגלה”.



3:44. פנלופי קרוז, זוכת פרס שחקנית המשנה בשנה שעברה על “ויקי כריסטינה ברצלונה”, עם הפרס ראשון: שחקן משנה.



שחקן משנה: כריסטוף וולץ, “ממזרים חסרי כבוד”



3:50: רייאן ריינולדס מציג את “הזדמנות שנייה”. אחד מעשרת הסרטים המועמדים לאוסקר.



3:55: סטיב קארל וקמרון דיאז מציגים את פרס סרט האנימציה.



חמוד: סרטון ובו גיבורי הסרטים המועמדים מגיבים למועמדות שלהם.


סרט אנימציה. והזוכה: “למעלה”.


4:00: אמנדה סיפריד ומיילי סיירוס עם הפרס לשיר מקורי.


השנה השירים לא מוצגים על הבמה, אלא בקליפים קצרים מתוך הסרטים וההקלטות.


שיר מקורי. והזוכה: The Weary Kind של טי-בון ברנט וריאן בינגהם מתוך “לב מטורף”.


שני דברים לזכור: ריאן בינגהם הוא גם זמר קאנטרי וגם שם הדמות של ג’ורג’ קלוני ב”תלוי באוויר”. אני מניח שזה הרייאן בינגהם האחרון שיזכה הערב. וטי-בון ברנט עבד לא מעט עם אלביס קוסטלו בעבר. הוא וקוסטלו גם היו מועמדים יחד לאוסקר על שיר מתוך “קולד מאונטן”. ברנט גם היה אחראי לכמה שירים ולעריכת הפסקול של “אחי, איפה אתה” של האחים כהן, שהפך לאחד הפסקולים הכי נמכרים בעשור האחרון.



הלו, יס? למה גם השנה לא שומעים בשידור החי את הקריינית באודיטוריום שמציגה את מגישי הפרסים?



4:12. רוברט דאוני ג’וניור וטינה פיי מגישים את הפרס לתסריט.

הקטגוריה הראשונה הערב עם תחרות צמודה ומותחת.



תסריט מקורי. והזוכה: “מטען הכאב”, מאת מארק בואל.


מארק בואל מודה לאביו שמת לפני חודש.


שיט. הימרתי על “ממזרים חסרי כבוד”. “מטען הכאב” מתחיל לסחוף?



מולי רינגוולד, מרוגשת עד דמעות, ומתיו ברודריק מציגים מחווה לג’ון יוז, שמת השנה בגיל 59. ברודריק: “עשיתי כל מה שג’ון יוז אמר לי. ובגלל שכך, ב-25 השמה האחרונות אין יום שעובר בלי שמישו יגש אליי ברחוב ויגיד לי ‘היי פריס… זה יום החופש שלך?”.



מונטאז’ ג’ון יוז. אח, סיג סיג ספוטניק באוסקרים. כמה אהבתי את סרטיו של יוז. מצחיק, כם סטיב מרטין וגם אלק בולדווין הופיעו בסרטיו של יוז. מצחיק: זה ממש מרגש עדיין. יופי של קליפ. ולאן נעלמה אלי שידי? איזה נפלאה היא היתה בסרטיו. הנה היא על הבמה. שובי, שידי, שובי.



4:23: סמיואל ל’ ג’קסון מציג את “למעלה”, אחד הסרטים המועמדים. (ומקריא טקסט עם טעות: “למעלה” אינו אחד משני הסרטים הבודדים שמועמדים גם בקטגוריית האנימציה וגם לפרס הסרט. כש”היפה והחיה” היה מועמד עוד לא היתה קיימת קטגוריית סרט האנימציה).



4:27: קארי מוליגן וזואי סלדנה עם הסרט הקצר.


קליפ של במאים ותיקים שהתחילו עם סרטים קצרים שזכו באוסקר: טיילור הקפורד (“ריי”), דיוויד פרנקל (“השטן לובשת פרדה”), ג’ון לאסיטר (“צעצוע של סיפור”).


סרט אנימציה קצר: “לוגורמה”.


וואו, הפתעה. ניק פארק הפסיד. והאמת, אני בשוק שעוד אף תאגיד לא תבע את המפיק ניקולה שמרקין על גניבת סמלים מסחריים. “לקח לנו שש שנים לעשות את 16 הדקות האלה. אז אני מקווה לחזור לכאן עם סרט ארוך בעוד… 36 שנים”.


סרט תיעודי קצר: “מוזיקה מאת פרודנס”


עוד וואו. נראה לי שאף אחד לא הימר על הסרט הזה כזוכה אפשרי. ירייה באפילה.


סרט לייב אקשן קצר: “הדיירים החדשים”.


אוקיי, יש לי אפס מתוך שלוש בקטגוריות הקצרות.


טיווי מגנוסון, המפיק של “הדיירים החדשים” הדני, היה מועמד באותה קטגוריה בדיוק לפני שנה.



4:39. בן סטילר (בלי סשה ברון כהן לצידו), באיפור נאבי כחול, עם הפרס לאיפור.


איפור: “סטאר טרק”.


ההימורים שלי לא מסתדרים טוב הלילה. לא הקשבתי למומחים.


לשאלת רבים בימים האחרונים: בממוצע, בשנים האחרונות, אני קולע ל-18 מ-24, ול-8 מתוך 10 בקטגוריות המובילות. זה אומר שכדי לעמוד בממוצע יש לי עוד שתי קטגוריות שאני יכול לטעות בהן.


4:43: ג’ף ברידג’ס מציג את “יהודי טוב”.


4:48: רייצ’ל מאקדמס וג’ייק גילנהול (שאחותו מועמדת השנה), מציגים את הפרס לתסריט מעובד.


תסריט מעובד: “פרשס”, ג’פרי פלטשר.


מדהים. הפתעה מוחלטת. “תלוי באוויר”, שהיה אמור להיות הזוכה, עומד לצאת מהטקס בידיים ריקות? ושימו לב: שני זוכי התסריטאות הערב – מארק בואל וג’פרי פלטשר – הם תסריטאים שזה תסריטם המופק הראשון.



קווין לאטיפה, ששיחקה עם סטיב מרטין ב”הורסים את הבית”, שביים אדם שנקמן (מפיק הערב), מציגה את המיטב של ערב פרסי מפעל החיים לגורדון וויליס, רוג’ר קורמן ולורן בקול. זה קרה בנובמבר.



4:55: רובין וויליאמס עם הפרס לשחקנית משנה. בדרך כלל השחקן שזכה בשנה שעברה מגיש את הפרס לשחקנית של השנה. אלא שבשנה שעבר זכה הית לדג’ר, אחרי מותו, אז הזמינו את רובין וויליאמס, שזכה באוסקר כשחקן משנה על “סיפורו של וויל האנטינג”.



שחקנית משנה: מוניק, “פרשס”.


נכון לרגע זה, “פרשס” מוביל בזכיות! זה רגעי, אני מבין, ובכל זאת. וגם: קטגוריית שחקני המשנה מוענקת השנה למפלצות קרות לב: הנאצי והאמא המתעללת.



קולין פירת מציג את “לחנך את ג’ני”.


5:06: סיגורני וויבר עם האוסקר לעיצוב סט.


עיצוב: “אווטאר”.



וויבר מתרגשת להכריז את הזכייה לסרט שהיא השתתפה בו. אחד המעצבים אומר על הבמה עם דמעות: “לפני 13 שנה רופאים אמרו לי שאני לא אשרוד. ולא חשבתי שאזכה אי פעם לעמוד כאן. והנה אני עומד כאן”.


מרטין: He directed A Single Man, she weighs a single pound…


5:09: טום פורד ושרה ג’סיקה פרקר עם הפרס לתלבושות.


תלבושות: “ויקטוריה הצעירה”, סנדי פאוול.


זה האוסקר השלישי שלה אחרי “שייקספיר מאוהב” ו”הטייס”.


סרט נורא זניח, “ויקטוריה הצעירה”, אבל יש בו המון תלבושות. אז זה פרס לכמות ולא לאיכות. פאוול, בנדיבותה אומרת: “אני מקדישה את הפרס הזה למעצבים התלבושות שלא עובדים על סרטים על מלכות מתות או מיוזיקלס נוצצים, אלא על סרטים עכשוויים ודלי תקציב, הם ל מקבלים מספיק הכרה ותשומת לב ומגיע להם.



מרטין ובולדווין בגרסת ספלסטיק ל”פעילות על טבעית”. אני צחקתי.


אוי, אנשי “דמדומים” על הבמה. קירסטן סטיוארט וטיילור לאוטנר במחווה לסרטי אימה. לאוטנר: “סרטי אימה הם הז’אנר הכי פופולרי וסרטי אימה הזניקו לא מעט מהקריירות של האנשים היושבים כאן, אבל הז’אנר לא זוכה לכבוד מצד האוסקרים. חלפו 37 שנים מאז שסרט אימה זכה באוסקרים: ‘מגרש השדים'”. (ואז בקליפ אנחנו נזכרים שזה בעצם 19 שנים, מאז “שתיקת הכבשים”). מצד אחד: המון רוג’ר קורמן בערב אחד. מצד שני: להכניס את “איש המרתון” לקליפ סרט אימה זו להרחיב באופן משמעותי את גבולות הז’אנר. אבל שמעו: העריכה של הקליפ הזה ממש טובה.


מורגן פרימן מקריין קליפ על עבודת עורך הסאונד ואיש המיקס.



5:24: אנה קנדריק (עוד פליטת “דמדומים”) וזק אפרון עם הפרסים לסאונד.


עריכת סאונד: “מטען הכאב”


אני הימרתי על “אווטאר”… לא היה לי מושג שאיש הסאונד של “מטען הכאב” יצא הרגע מהסט של “שר הטבעות”.



מיקס סאונד: “מטען הכאב”.


הסחף, הסחף.  זה השלב שבו כבר ברור שהמצביעים סימנו “מטען הכאב” בכל קטגוריה אפשרית. והנה, האלף חוזר. למזלי, הימרתי על “מטען הכאב” בקטגוריה הזאת.



אליזבת בנקס מזכירה שהתקיימו פרסים טכניים, שאיש לא מעוניין לשמוע עליהם.



5:29: ג’ון טרבולטה מציג את “ממזרי חסרי כבוד”.




אני מעריך שפרס הסרט הזר מאוד מאוד מתקרב.



מרטין: “אהבתם אותה ב’הזדמנןת שניה’, מתתם עליה ב’ההצעה’ וחשבתם שהיא הייתה בסדר ב’איזה מין שוטרת 2 “. הנה חברתי הטובה – ובכך אני מתכוון שמעולם לא פגשתי אותה – סנדרה בולוק”.



5:35: סנדרה בולוק עם האוסקר לצילום.


צילום: מאורו פיורה, “אווטאר”.


הופה, עוד הפתעה. האוסקר על הצילום עבר סופית לצד הדיגיטלי? בשנה שעברה “נער החידות ממומבאי” היה הסרט הראשון שצולם דיגיטלית וזכה באוסקר. והשנה הדיגיטלי/תלת מימדי/חצי מונפש זוכה. דווקא מעניין.


דמי מור (דמי מלשון חצי) עם הקליפ לזכר הקולנוענים שמתו השנה. ג’יימס טיילור שר ביטלס – ” In My My Life” – במקביל לקליפ.



אריק רוהמר, פטריק סווייזי, ג’ין סימונס, קית קרדין, האוורד זיף, בריטני מרפי, רוי דיסני, לארי גלברט, הורטון פוט, באד שולברג, מייקל ג’קסון, קארל מולדן.


אני לא אוהב את גרסת הקליפ עם הליווי החי. זה היה גם בשנה שעברה. זה באופן משמעותי פחות מרגש. וזה תמיד היה החלק שהייתי הכי מתרגש ממנו בטקס.



בחוץ, השמיים מתחילים להתבהר והציפורים בתל אביב מתחילות לצייץ.



5:45: ג’ניפר לופז וסם וורתינגטון עם הפרס לפסקול (ששוב מלווה עם קטעי ריקוד מטעם המפיק/כוריאוגרף של הטקס. אני מעדיף קליפ ערוך היטב מהסרטים בליוויו המוזיקה. קטעי הריקוד מביכים אותי).


פסקול: מייקל ג’יאקינו, “למעלה”.


מלחין נהדר. הוא גם המלחין של “אבודים”. ושל “רטטוי”. ובשנה שעברה הוא היה המנהל המוזיקלי של האוסקרים. והוא בילה יותר מדי זמן עם אנשי פיקסאר והוא מפמפם את מנטרת ה”פשוט לכו ותעשו את זה!” של ג’ון לאסיטר.



5:54: ג’רארד באטלר ומה-שמו עם הפרס לאפקטים. הקטגוריה הכי קלה, לא? “מטען הכאב” לא מועמד.



אפקטים: “אווטאר”.



זה האוסקר הרביעי לג’ו לטרי, איש WETA, שזכה את שלושת האוסקרים הראשונים שלו על סרטיו של פיטר ג’קסון: “שני הצריחים”, “שובו של המלך” ו”קינג קונג”.



5:57: ג’ייסון בייטמן מציג את “תלוי באוויר”. אני מת על הסרט הזה. אבל נראה שהוא הלוזר הגדול של הערב.



השעה 6:00. השמש זורחת ברגע זה ממש. בוקר טוב.



6:01: מט דיימון עם הפרס לסרט תיעודי.



סרט תיעודי: The Cove. אחד הסרטים המדוברים של העונה העוסק בטבח דולפינים ביפן. מצחיק: אחד המפיקים הוא השחקן פישר סטיבנס (“אבודים”).


6:06: טיילר פרי עם הפרס לעריכה.


פרי: “איזה כיף לשמוע את השם שלי באוסקר כי אני יודע שזה לעולם יקרה שוב”. וגם: “סטיב מרטין כל הזמן אומר לי כמה הוא אהב אותי ב’הזדמנות שניה’. ואני אומר לו שזה לא אני”.


עריכה: “מטען הכאב”.


עוד פרס צפוי וקל. אבל “מטען הכאב” מתחיל לפתוח פור עצום. והעורכים, הם מספרים, התחילו את דרכם כעורכים של סם ריימי. כמו האחים כהן….



6:09: קיאנו ריבס (ששיחק ב”נקודת פריצה” של ביגלו לצד פטריק סווייזי המנוח) מציג את “מטען כאב”.



קצת משונה כל המיקס הזה. המפיקים מזמינים אייטמים שפונים לקהל רחב וצעיר (מחווה לסרטי אימה, החבר’ה מ”דמדומים”,  האנה מונטנה, טיילר פרי) אבל הפרסים הולכים לסרטים שהקהל הזה מעולם לא שמע עליהם.


6:14: פדרו אלמודובר וקוונטין טרנטינו עם הסרט הזר.


איזה צוות נהדר להגשת הפרס הזה. ואיזה מתח….


הסרט הזר: “הסוד שבעיניים”, ארגנטינה


זה האוסקר השני לארגנטינה. והו, אני כל כך נאיבי. ממש חשבתי ש”סרט לבן” יזכה. מה שכן, זה מרגיע: האקדמיה נותרת צפויה. מחפשת סרט קל ונעים ונוח לעיכול. מרגש. מלוטש. לא מאתגר.



6:19: קתי בייטס, ניצולת “טיטאניק”, מציגה את “אווטאר”.


ובינתיים בטוויטר: ניל גיימן, שנמצא בטקס בזכות “קורליין”, מצייץ תמונה מהבר של האוסקרים.



6:24: חמש ארבע שלוש שחקניות ושני שחקנים מציגות את השחקנים המועמדים. פורמט שהתחיל בשנה שעברה ושאני מוצא אותו נורא מסורבל. מישל פייפר מציגה את ג’ף ברידג’ס ששיחק איתה ב”נערי בייקר המופלאים”. ורה פרמיגה מציגה את ג’ורג’ קלוני, ששיחק איתה ב”תלוי באוויר”. ג’וליאן מור מציגה את קולין פירת ששיחק איתה ב”סינגל מן”. אה, זה טים רובינס. הוא לא שחקנית. הוא מציג את מורגן פרימן ששיחק איתו ב”חומות של תקווה”. רובינס: “כששיחקנו יחד הוא פנה אלי ואמר ‘להיו חברים זה להכין אחד לשני קפה. האם תכין לי קפה, טד. זה טד נכון?”. אה, ועוד לא-שחקנית, הלונג-שוטים בזמן הקלדה מאוד מבלבלים. זה קולין פארל שמציג את ג’רמי רנר ששיחק איתו ב”SWAT”.


והנה קייט ווינסלט, שזכתה בשנה שעברה על “נער קריאה”, עם מעטפת הפרס.


שחקן: ג’ף ברידג’ס, “לב מטורף”.


הו, היה שווה לחכות שלוש שעות די מייגעות בשביל רגע כל כך יפה. “לב מטורף” הוא זה סרט הבכורה של סקוט קופר. ברידג’ס הוא מאותם שחקנים שנורא תומכים בבמאים בתחילת דרכם. ע”ע “נערי בייקר המופלאים”, שהוליד את התסריטאי של סדרת “הארי פוטר”.



ולקיטורי “סינמסקופ” אופייניים: “לב מטורף” זכה בשני אוסקרים הלילה אבל א.ד מטלון עוד לא מצאו לנכון להפיץ אותו. ומהכיוון השני: יש משהו ב”לב מטורף” שהזכיר לי את “רגעים קטנים של חסד” שכתב הורטון פוט, שנראה מקודם בקליפ הזכרון למתי השנה החולפת.



6:39  פרס השחקנית. אני מתחרט על כל מה שהימרתי נגד הצפוי, כי בינתיים הצפוי זוכה-זוכה-זוכה. אז עכשיו זו תהיה סנדרה בולוק?



מי מציג את השחקניות? פורסט וויטאקר מציג את סנדרה בולוק. הוא ביים אותה בסרט “הופ פלוץ” (אופס, בעברית קראו לזה “משב של תקווה”). מייקל שין מציג את הלן מירן, ששיחקה איתו ב”המלכה”. פיטר סארסגארד, בעלה של מגי ג’ילנהול (שכל בני משפחתה עולים לבמה הערב), מציג את קארי מוליגן, ששיחקה איתו ב”לחנך את ג’ני”. אופרה ווינפרי, המפיקה של “פרשס”, מציגה את גבוריי סידיבה. סטנלי טוצ’י מציג את מריל סטריפ, איתה שיחק ב”ג’ולי וג’וליה” ו”השטן לובשת פראדה”.


שון פן עם הפרס.



שחקנית: סנדרה בולוק, “הזדמנות שנייה”.


וואו, בעלה של סנדרה בולוק נורא דומה לאודי אלוני.


והנאום שלה היה מקסים. מסוג הנאומים שמצדיקים את הפרס עצמו.


שמתם לב שג’ורג’ קלוני יושב בכסא הרשמי של ג’ק ניקולסון?


ההימורים שלי מחורבנים. תכף נתחיל לסכם.


6:52: ברברה סטרייסנד עם הפרס לבימוי. אותה ברברה סטרייסנד שסרטיה היו מועמדים אבל היא עצמה לא היתה מועמדת לבימוי.


בימוי: קתרין ביגלו, “מטען הכאב”.


היסטוריה.


ועוד היסטוריה: רגע לפני 7:00, הם הולכים לגמור את הטקס בשלוש שעות וחצי.


הסרט: “מטען הכאב”.


הוא זכה בששה פרסים הערב.



7:01: נגמר.



ההימורים שלי? די קקה. תזכירו לי בשנה הבאה לא להמר נגד מה שצפוי, כי הצפוי זוכה. תזכירו לי. יצא לי 14 מתוך 24. ו-6 מתוך 10  בקטגוריות המרכזיות.



לפני שהתחיל הטקס צפיתי בחלקים נכבדים מ”מטען הכאב” – בפעם שלישית או רביעית כבר – ואכן, בקטעי המתח שלו, קשה להתיק את העיניים מהסרט הזה. ולכן – וגם בזכות האוסקר – אני מניח שזה סרט שעוד ילך ויקבל מומנטום והכרה גם בקרב קהל רחב יותר משהוא קיבל בזמן אמת. מהבחינה הזאת יש באוסקר מימד מסוים של תיקון. ובכל זאת: שנת 2009 הכילה לא מעט סרטים לא רעים בכלל, אבל אני חושש שהאוסקרים לא הביאו את המיטב הזה לידי ביטוי. המיטב הזה נורא דולל במועמדויות, וצומצם עוד יותר בזוכים. “פרשס”? “הדמנות שנייה”? אפילו “לב מטורף”. סרטים ממש נחמדים, אבל בסופו של דבר הכל לא מאוד מרשים. סרטים שאין בהם גדולה אמיתית. וכך נותרנו עם טקס נורא שגרתי, עם כמה בדיחות בודדות טובות של סטיב מרטין (שיכול היה להסתדר לבד, בולדווין היה מיותר, חוץ מהפרודיה על “פעילות על טבעית”), שבסרטון יו-טיוב של כשש דקות אפשר לרכז את כולן. יש לי עכשיו 9 חודשים לשכוח מזה שברגע הספציפי הזה אני שונא את האוסקרים. בדצמבר אני מניח שאכנס לקדחת מחדש, כאילו כלום. ובלי ללמוד דבר.



והנה תמונה לסיום. ג’יימס קמרון וקתרין ביגלו מיד אחרי הקרדיטים באוסקר:


 

ג’י, איך היא היתה יכולה לעזוב אותו?

 

 

========

 

זהו, נגמרו כוחותיי. הולך לנוח קצת. ואתם, אם אתם רק מתעוררים וקוראים את התקציר והתגובות, אז סמנו לכם שאת “מטען הכאב” תוכלו לראות הערב ב-22:00 בערוץ הסרטים של יס. ואם אתם במצב רוח לסרט מלחמה מצוין ממש ומאוד ובהחלט, הנה צ’ופר מ”סינמסקופ” ו”אורנג’-טיים”: צפו חינם (אם יש לכם טלפון של אורנג’) ב”אפוקליפסה עכשיו” (הגרסה הארוכה). הלינק הזה פעיל עד יום חמישי.

נושאים: בשוטף

238 תגובות ל - “אוסקר 2009: השידור החי”

  1. עומר 8 מרץ 2010 ב - 0:33 קישור ישיר

    “אפוקליפסה עכשיו” הוא אחד הסרטים האהובים עליי ביותר. לכל גרסה יש את היתרונות והחסרונות שלה.

  2. YOYO 8 מרץ 2010 ב - 0:52 קישור ישיר

    האם הטקס משודר באינטרנט?

  3. ADI 8 מרץ 2010 ב - 0:53 קישור ישיר

    עוד דרך להעביר את הזמן היא בפוסט הבא:
    50 Most Creative Movie Posters
    http://www.1designperday.com/2010/03/07/oscar-week-50-most-creative-movie-posters/

  4. תום 8 מרץ 2010 ב - 1:31 קישור ישיר

    בדיוק לפני עשר שנים (פחות חודש) “אפוקליפסה עכשיו” היה מועמד…..

    O’ Really?

  5. מיקו 8 מרץ 2010 ב - 1:35 קישור ישיר

    נראה לי בהיסוס די וודאי להסכים לטענה שלפני עשר שנים “אפוקליפסה עכשיו” היה מועמד למשו בכלל. היותר מדוייק יהיה אולי לפני שלושים שנה או עשרים או משו ביניהם.
    להציע את “אפוקליפסה עכשיו” כמועמד להיות סרט המלמחה הטוב ביותר בכל הזמנים, זה להמעיט בערכו. הנכון יותר נכון זה להציע אותו להיות מועמד (למי שעסוק בשטויות של הערכה) לסרט הטוב ביותר בכל הזמנים.
    אפוקליפסה הוא סרט שמתחפש לסרט מלחמה אבל הוא הרבה יותר מזה.
    לא מהמהר ולא מתכוון להמהר אבל יודע מה לא.
    “מטען הכאב” לא יזכה כמו ש”אוואטר” לא יזכה וכמו ש”סרט לבן” לא יזכה.
    בלי להסביר. ל”עג’מי” יותר מסיכויי טוב למרות (או אולי בגלל) שהסרט הארגנטאי הוא ביי פאר הכי טוב.

  6. מיכאל 22 8 מרץ 2010 ב - 1:38 קישור ישיר

    אוף טופיק – ראיתי היום Act Of Love
    של אנטולי ליטווק, עם קירק דאגלס.
    סרט מלחמה, בערך. הוא מעולה. מזל שתפסתי אותו בMGM כי אין עותק שלו בארץ
    בכלל…
    סרטי מלחמה מצוינים (ללא דירוג) –
    אפוקליפסה עכשיו – גרסת הבמאי (קופולה)
    צייד הצבאים (צ’ימינו)
    שבילי התהילה (קובריק)
    פלאטון (אוליבר סטון)
    חטאי מלחמה (דה פלמה)
    סוף כל המלחמות (2001, עם רוברט
    קרלייל וקיפר סאת’רלנד)
    אחים לקרב (2004, קוריאה)
    חג שמח (2005, צרפת)
    להציל את טוראי ראיין (ספילברג)
    נועזים בעורף האויב (1970)
    שלושה מלכים (דיוויד או. ראסל)
    שטח הפקר (2001, בוסניה/סלובניה)
    מטאל ג’אקט (קובריק)
    מצונזר (2007, דה פלמה)

  7. צבי מעיין 8 מרץ 2010 ב - 1:45 קישור ישיר

    “צא וראה” סרטו של הבמאי הסובייטי אלם קלימוב משנת 1985
    הוא ללא עוררין סרט המלחמה הטוב ביותר!
    כמה וכמה דרגות צעל האחרים!

  8. רועי 8 מרץ 2010 ב - 1:52 קישור ישיר

    ברור שזה סרט המלחמה הגדול ביותר בכל הזמנים ובכלל שם נרדף לקולנוע איכותי שבינו לבין הפסל הנחשק יחסי אנוש מורכבים.

  9. מיקו 8 מרץ 2010 ב - 1:55 קישור ישיר

    “צא וראה”, סרט קישקוש, סתמי ולא חשוב שזכה לתהילת רגע בגלל המלחמה הקרה והנטיה של מבקרי המערב להדביק חשיבות יתר לכל מה שהגיע מעבר למסך הברזל כאילו יש בו משמעות מעבר לטמטום הנגלה לעין.

  10. סטארי נייט 8 מרץ 2010 ב - 2:13 קישור ישיר

    רק עברתי להגיד שלום (בדרך מהעבודה למיטה). לילה טוב ובהצלחה

  11. אביגיל 8 מרץ 2010 ב - 2:31 קישור ישיר

    עג’מי הולך לזכות! רוצה להיות הראשונה שמבשרת על-כך. ואם טעיתי, לפחות נהנתי לייחל לכך! לילה טוב!

  12. Nunatak 8 מרץ 2010 ב - 2:35 קישור ישיר

    גברת, את חיה בסרט.

  13. מרקו 8 מרץ 2010 ב - 2:47 קישור ישיר

    לדעתי קרמר נגד קרמר סרט יותר טוב מאפוקליפסה עכשיו. אבל איזו שנה מופלאה שהיו בא שני סרטים כאלה – אמנם לא לפני עשר שנים – אבל עדיין שנה מופלאה. יעשו החכמים בינינו טוב לעצמם ויראו שוב את יצירת המופת הזאת של מריל סטריפ ודסטין הופמן שבלי ספק וכאן לא יהיה ויכוח היא סרט הגירושין הטוב ביותר בכל הזמנים – ואולי בעצם סרט המלחמה הטוב בכל הזמנים מתאים גם כאן.

  14. איתן 8 מרץ 2010 ב - 3:10 קישור ישיר

    סליחה, יאיר, על דחיקת המרפק, אבל אם כבר לראות את “אפוקליפסה עכשיו-הגרסה המלאה”, עדיף על מסך גדול. תחכו כמה ימים. יש הקרנה בסינמטק הרצליה בשבת הקרובה.

    ואני עוד מעט חוזר. חייב קפה.

  15. Eran 8 מרץ 2010 ב - 3:12 קישור ישיר

    על כמה מתערבים שהאווטאר של ג’ייק סאלי הולך להגיש פרס?

  16. JNH 8 מרץ 2010 ב - 3:12 קישור ישיר

    איך אפשר לחשוב שגרסת הבמאי של אפוקליפסה טובה יותר מהגרסה המקורית, לא מובן לי.

  17. מיכאל 22 8 מרץ 2010 ב - 3:13 קישור ישיר

    איתן –
    אם כבר, תהיה מנומס ותכין לכולנו.
    🙂
    🙂

  18. אורון 8 מרץ 2010 ב - 3:16 קישור ישיר

    שניים סוכר בשבילי, העייפות רבה…
    לרגע חשבתי שהתעוררתי לאחר מסע בזמן עם כל הדיבורים פה אפוקליפסה עכשיו מול קרמר נגד קרמר, אבל לא הייתי בטוח אם זה היה לפני 10 או 30 שנה 🙂

  19. יוחאי 8 מרץ 2010 ב - 3:16 קישור ישיר

    מישהוא יודע היכן ניתן לראות את הטקס באונליין?

  20. אורון 8 מרץ 2010 ב - 3:20 קישור ישיר

    את הטקס משדרים בין היתר באתר justin tv בערוץ הזה:
    http://www.justin.tv/madonnagaga#r=RJMmTh8
    אבל כדי לנסות הרבה ערוצים אם זה נתקע, אחד בטוח יעבוד.

  21. טל לוטן 8 מרץ 2010 ב - 3:24 קישור ישיר

    הדילמה הנצחית בין קפה לתה. בכל זאת שלוש לפנות בוקר…

    בינתיים, אם עדיין לא צפיתם בסרטי האנימציה המועמדים, אתם יכולים לעשות את זה בבלוגי, שם אני מקווה גם להקדיש את הניתוחים לאנימציה ולאפקטים תוך כדי.
    אבל כדי שזה יקרה, אתם צריכים לעזור להחזיק אותי ערה.
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1495936

  22. טל לוטן 8 מרץ 2010 ב - 3:27 קישור ישיר

    תמונה מתוך האולם – כולם תופסים את מקומותיהם:
    http://twitpic.com/179pvj

  23. רובי 8 מרץ 2010 ב - 3:33 קישור ישיר

    יאללה מתחילים
    ניל פטרקי האריס היה טוב בהתחלה. אהבתי איך שהם הציגו אחד את השני. “וזה אלק בולדווין”.

    יאללה ממזרים להפתעה!

  24. Jack-In-Box 8 מרץ 2010 ב - 3:34 קישור ישיר

    כל כך מזוייף הטקס הזה. יש לי בחילה קלה מכל הליקוק העצמי הזה של הוליווד.

  25. mook 8 מרץ 2010 ב - 3:37 קישור ישיר

    Jack-In-Box, אלא אם כן אתה ער באופן טבעי בשעות כאלה, מוזר שאתה חולק את דעתך במעמד הזה.

  26. רובי 8 מרץ 2010 ב - 3:41 קישור ישיר

    פתיחה מעולה של השניים. הבדיחה על כריסטוף וולץ והאולם מלא היהודים הייתה מעולה!

  27. Jack-In-Box 8 מרץ 2010 ב - 3:43 קישור ישיר

    ער באופן טבעי. ועלק בולדווין עם הבדיחות הלא מצחיקות שלו לא עושים את זה ליותר טוב. ובכל זאת מעניין אותי הפרס לסרט הזר.

  28. JNH 8 מרץ 2010 ב - 3:43 קישור ישיר

    זהו? זה כל המונולוג? זה מתקצר משנה לשנה, לא?

  29. איתן 8 מרץ 2010 ב - 3:47 קישור ישיר

    היא אמרה “And the winner is” ?
    מה, לא הפסיקו עם זה לפני הרבה שנים ?

  30. Jack-In-Box 8 מרץ 2010 ב - 3:48 קישור ישיר

    יפה יאיר, יש לך 1 מ-1.

  31. טל לוטן 8 מרץ 2010 ב - 3:48 קישור ישיר

    אחרי מבט אחד על וולץ המזוקן, אני בוחרת להעביר את פרס האיפור לממזרים חסרי כבוד.

  32. The Face of Jewish Revenge 8 מרץ 2010 ב - 3:49 קישור ישיר

    מישו רואה את זה אונליין? לינקים בבקשה!

  33. Jack-In-Box 8 מרץ 2010 ב - 3:49 קישור ישיר

    For the first time in 22 years, presenters at the Oscars won’t be using the traditional, non-competitive phrase “and the Oscar goes to … ”

    Instead — to go by how they’ve been rehearsing for the past couple of days — they’ll be trotting out a phrase that was once an Oscar trademark, before the Academy opted for a kindler, gentler approach.

    “And the winner is … ”

  34. Jack-In-Box 8 מרץ 2010 ב - 3:50 קישור ישיר

    http://www.justin.tv/motownmike#r=dgfpR2I~

  35. סער 8 מרץ 2010 ב - 3:50 קישור ישיר

    הזכיה של כריסטוף וולץ היא אחד הדברים הכי צפויים שקרו באוסקר מעולם. זו גם השנה השלישית שהפרס הולך לשחקן שמגלם את האיש הרע (אחרי חוויאר ברדם ב”ארץ קשוחה” והית’ לדג’ר ב”האביר האפל”).

  36. JNH 8 מרץ 2010 ב - 3:51 קישור ישיר

    הצגת הסרטים המועמדים היא אחת היציאות הטרחניות של הטקס. אם השנה הם יעשו את זה 10 פעמים זה יהיה ממש בלתי נסבל.

  37. אסף 8 מרץ 2010 ב - 3:51 קישור ישיר

    http://www.ustream.tv/channel/kws5

  38. מה זה משנה 8 מרץ 2010 ב - 3:53 קישור ישיר

    עצוב שיש שם כל כך הרבה שחקניות שנראות מבוגרות בעשר שנים ממה שהן באמת בגלל כמויות האיפור שנמרחו עליהן. וולץ היה גם הניחוש שלי. אני בעדו. לגמרי.

  39. אורון 8 מרץ 2010 ב - 3:57 קישור ישיר

    בחצי דקה של הצגת המועמדים, פיקסאר הזכירו לכולם למה הם הולכים לקחת.

  40. רובי 8 מרץ 2010 ב - 3:57 קישור ישיר

    הקליפ ראיונות של מועמדי האנימציה היה מעולה. כל הכבוד למי שערך את זה. ומזל טוב לUP, על הזכיה הצפויה אבל המוצדקת. גם הדיאלוג של דיאז וקארל היה טוב

  41. אסף 8 מרץ 2010 ב - 3:57 קישור ישיר

    לכבוד מועמדותו של עג’מי, פועלים ערבים דוחפים בשניות אלה צינור ביוב חדש מתחת למרפסת שלי. השעה 4:00 בבוקר.

    אולי אגיש להם תרמוס קפה נח’לה במידה והוא ייקח.

  42. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 3:59 קישור ישיר

    ההגשה של אלק בולדווין וסטיב מרטין היא לא יותר מחיננית. איפה בילי קריסטל?

  43. נעם 8 מרץ 2010 ב - 4:00 קישור ישיר

    לסער – הזכיה של וולץ היא אמנם מאד צפויה, אבל גם מאד מוצדקת(לא ראיתי את השאר, אבל המשחק שלו מדהים).

  44. ph 8 מרץ 2010 ב - 4:01 קישור ישיר

    מישהו מצליח לראות את זה באינטרנט?

  45. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 4:01 קישור ישיר

    מה לא מבצעים את השירים השנה?
    אולי הם הבינו בעצמם עד כמה הם גרועים…
    או שהם צריכים למלא את הזמן עם מונטז’ים מעשרה סרטים וחושבים שזה מעניין מספיק.

  46. סער 8 מרץ 2010 ב - 4:04 קישור ישיר

    ליאור – דווקא אני אוהב את הצגת הסרטים. שנה שעברה (או לפני שנתיים?) הם דילגו על חלק גדול מזה וקיבלו בראש, לדעתי זו מחווה ראויה אחרי הפאשלה ההיא. חוצמזה שהיו אחלה סרטים (ראיתי הכול חוץ מהזדמנות שנייה).

  47. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:04 קישור ישיר

    לכל מי שרוצה לראות באינטרנט – יש להוריד תוכנה בשם UltraSurf (http://www.ultrareach.com/downloads/ultrasurf/u993.zip) ואז להכנס לשידור כאן: http://streams.kws-sports.net/

    רואים מעולה וחלק מאוד, שווה מאמץ של 2 דקות.

  48. אורון 8 מרץ 2010 ב - 4:05 קישור ישיר

    יש מישהו שאין לו כרגע 3 מ-3?

    ולכל המחפשים שידור אינטרנטי – חפשו בתגובות כאן מעל, בטוח תמצאו את מבוקשכם.

  49. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:09 קישור ישיר

    בינתיים הפרסומות של ABC הכי מעניינות.

  50. סער 8 מרץ 2010 ב - 4:09 קישור ישיר

    כל הקטגוריות עד עכשיו היו צפויות לאללה, אבל לפחות הם פתחו עם דברים מעניינים ולא עם כל הקטגוריות המרדימות (סרט דוקומנטרי קצר מישהו?)

  51. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 4:10 קישור ישיר

    רוברט דאוני ג’וניור באחת מההופות המגניבות ביותר. מכירות הפפיונים בעלייה!

  52. JNH 8 מרץ 2010 ב - 4:13 קישור ישיר

    פאק! טרנטינו הפסיד

  53. יניב אידלשטיין 8 מרץ 2010 ב - 4:14 קישור ישיר

    “מטען הכאב” לקח על תסריט. זהו, לקח את פרס הסרט. ביי ביי אווטאר.

  54. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:14 קישור ישיר

    טרנטינו והאחים כהן הפסידו בתסריט.

  55. רובי 8 מרץ 2010 ב - 4:14 קישור ישיר

    לא מאמין שמטען הכאב, הסרט עם התסריט הפשוט והשבלוני, ניצח את ממזרים חסרי כבוד הגאוני! כנראה שזה באמת הולך להיות הלילה של מטען הכאב – הסרט שאף אחד כמעט לא ראה ועדיין ממשיך בתנופה בזכות באזז לא מוצדק

  56. אורון 8 מרץ 2010 ב - 4:15 קישור ישיר

    ההיסחפות הראשונה של הערב..

  57. טל לוטן 8 מרץ 2010 ב - 4:15 קישור ישיר

    מטען הכאב הולך לקחת את כל הפרסים, הא?

  58. איתן 8 מרץ 2010 ב - 4:15 קישור ישיר

    הפספוס הראשון שלי. אני הלכתי על טרנטינו.

  59. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:16 קישור ישיר

    הג’ינג’ית הזאת בלעה מישהי שהייתה פעם בת 16.

  60. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 4:19 קישור ישיר

    וואו לראות את כולם צעירים באייטיז במונטז’ של ג’ון יוז, זה יותר מרגש משחשבתי!

  61. JNH 8 מרץ 2010 ב - 4:20 קישור ישיר

    אירגנו מחווה ראויה לג’ון יוז.

  62. שי רינגל 8 מרץ 2010 ב - 4:21 קישור ישיר

    אפילו קובריק לא קיבל כזאת מחווה באוסקר. בחיי.

  63. איתן 8 מרץ 2010 ב - 4:21 קישור ישיר

    עם כל הכבוד, יש כל כך הרבה שחקנים ובמאים גדולים יותר שמתו, ולא קיבלו זמן מסך משלהם.

  64. JNH 8 מרץ 2010 ב - 4:21 קישור ישיר

    האמת שמגיע למארגני הטקס כל הכבוד רק על זה שהצליחו למצוא את מולי רינגוולד ומקולי קולקין.

  65. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:22 קישור ישיר

    בא לי לשים בנדנה עם כל האייטיז האלה על הבמה.

  66. יניב אידלשטיין 8 מרץ 2010 ב - 4:23 קישור ישיר

    עברתי לרגע ליקום מקביל בו ג’ון יוז הוא הבמאי הגדול ביותר בעולם

  67. ביולר 8 מרץ 2010 ב - 4:23 קישור ישיר

    התרגשתי מהמחווה לג’ון היוז

  68. שירה 8 מרץ 2010 ב - 4:26 קישור ישיר

    דרך להעביר את זמן הפרסומות:
    32 Products Inspired by Star Wars

    http://www.1designperday.com/2010/03/01/oscar-week-32-products-inspired-by-star-wars/

  69. כף_שטות 8 מרץ 2010 ב - 4:26 קישור ישיר

    אבל הם לא אמרו היפה והחיה, הם אמרו סרט אחר- מה זה היה?

  70. סער 8 מרץ 2010 ב - 4:27 קישור ישיר

    מקאולי קולקין עדיין נראה כמו ילד בן 10. לא ייאמן!

  71. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 4:28 קישור ישיר

    הם עשו את הבלתי ייאמן- להפך את ההצגה של הקטגוריה לסרט קצר, מעניינת.

    (וההגבלה על מהירות פרסום ההודעות פה די מבאסת את הספונטניות של ה livefeed)

  72. מיכאל 22 8 מרץ 2010 ב - 4:31 קישור ישיר

    חבל שאחרי ‘שכחו אותי בבית’ 1+2 ו’ריצ’י ריץ’ ‘, הקריירה של קולקין די נמוגה עם השנים.

  73. JNH 8 מרץ 2010 ב - 4:31 קישור ישיר

    למה השנה כולם הלכו על AND THE WINNER IS? מה קרה ל- AND THE OSCAR GOES TO ?

  74. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:31 קישור ישיר

    אם חשבתם שלא ראיתם מספיק לוגואים ופרסומות, דחפו לכם עוד 3,000 על הדרך. אבל הצרפתי הזה מצחיקול.

  75. אורון 8 מרץ 2010 ב - 4:32 קישור ישיר

    כרגע זכה הבנאדם עם השם הכי מצחיק הערב, עד כה. שמרקין. הי הי.

  76. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 4:32 קישור ישיר

    לוגורמה – הפתעה ואכזבה…

  77. כף_שטות 8 מרץ 2010 ב - 4:33 קישור ישיר

    אני מדמיינת או שהאישה הלבנה הזו הרגע גנבה לשחור את התהילה שלו?

  78. טל לוטן 8 מרץ 2010 ב - 4:35 קישור ישיר

    אה-הה! אני מניחה שאתה לא מצטער שדיברת איתי אתמול על סרטי האנימציה הקצרים, הא יאיר? 😉

  79. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:35 קישור ישיר

    כף_שטות, זה ככה כבר 200 שנה.

  80. יניב אידלשטיין 8 מרץ 2010 ב - 4:36 קישור ישיר

    נדמה לי או שבן סטילר איחל לי פסח פורה?

  81. JNH 8 מרץ 2010 ב - 4:36 קישור ישיר

    בן סטילר הרים את הכפפה של סשה ברון כהן?

  82. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 4:37 קישור ישיר

    בן סטילר הזכיר לי למה התעוררתי היום בשלוש וחצי….

  83. כף_שטות 8 מרץ 2010 ב - 4:37 קישור ישיר

    “פסח בורא פרי הגפן”

  84. רובי 8 מרץ 2010 ב - 4:38 קישור ישיר

    בן סטילר בתור נאבי!!!! והוא אפילו אמר פורים פסח באמצע! ענק!!!
    והטקסט שלו מעולה!
    למרות שלא הביאו את סשה ברון כהן בשביל זה, סטילר יצא תותח!

  85. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:39 קישור ישיר

    Il Divo סרט מעולה שמגיע לו הרבה יותר מאיזה פרס איפור.

  86. מיכאל 22 8 מרץ 2010 ב - 4:40 קישור ישיר

    סאשה בארון כהן היה עושה מטעמים מאוואטר וחבל שזה נגנז, כי יש אנישם חסרי הומור שם 🙁

  87. אורון 8 מרץ 2010 ב - 4:40 קישור ישיר

    אפס משלוש בקצרים. כרגיל…
    והרגע ההזוי של הטקס היה יכול להיות הדודה גונבת התהילה, אבל ז הגיע בן סטילר…

  88. חח 8 מרץ 2010 ב - 4:41 קישור ישיר

    נדמה לי שזה היה “פסח פורים”

  89. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:42 קישור ישיר

    Gotta Respect the Dude

  90. לאון 8 מרץ 2010 ב - 4:43 קישור ישיר

    סטילר קורע: אמר בורא פרי הגפן במבטא אווטארי 🙂

  91. יותם 8 מרץ 2010 ב - 4:44 קישור ישיר

    איפה ג’ואל כהן? הפרידו בין האחים?

  92. איתן 8 מרץ 2010 ב - 4:45 קישור ישיר

    1. גם לי יש אפס משלוש בקצרים. אבל הלכתי על “סטארטרק” באיפור.
    2. בן סטילר הזכיר לי: אווטאר עוד לא זכה הערב בכלום. מצד שני, הוא עדיין לא הפסיד כלום.
    3. שמונה קטגוריות בשעה ודבע? מתי הטקס הזה ייגמר? צריך ללכת לעבודה מתישהו…

  93. mook 8 מרץ 2010 ב - 4:47 קישור ישיר

    אם כבר הכניסו את השיר מהטריילר לסרטון שמציג את יהודי טוב, לא היה עדיף כבר לנצל את הבמה ולחשוף לקהל הרחב לטריילר הטוב של השנה במקום?

  94. עמית איצקר 8 מרץ 2010 ב - 4:48 קישור ישיר

    טקס משעמם רצח. איך פרשס זכה בתסריט המעובד? זה סרט רע!!!!

  95. כף_שטות 8 מרץ 2010 ב - 4:48 קישור ישיר

    כן! סוף סוף פרס ראוי ולא צפוי!

  96. רובי 8 מרץ 2010 ב - 4:48 קישור ישיר

    מה?!?! מה קורה עם קטגוריית התסריט? לא ממזרים ולא תלוי באוויר??
    אולי נקבל עוד כמה הפתעות… הטקס נהיה מעניין!

  97. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:49 קישור ישיר

    הבמאי מהמר על דמעות. קדימה, תן לנו!

  98. Idans 8 מרץ 2010 ב - 4:50 קישור ישיר

    לא נכון לגבי התסריטאים. בעמק האלה הופק, עד כמה שאני זוכר.

  99. JNH 8 מרץ 2010 ב - 4:51 קישור ישיר

    מה הקטע שבכל פעם שזוכה שחור מראים את כל השחורים בקהל?

  100. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 4:52 קישור ישיר

    PUSH ההפתעה הראשונה של הערב

  101. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 4:52 קישור ישיר

    בינתיים 2 פספוסים:
    תסריט מקורי – הימרתי על טרנטינו.
    אנימציה קצר – הימרתי על A Matter of Loaf and Death.

    כ”כ שמח שפרשס קיבל על התסריט המעובד!!! זה היה ההימור שלי אבל כולם הימרו על Up in the Air.

  102. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:52 קישור ישיר

    סטיב ג’ובס גם בא לאוסקר. כנראה.
    http://j.mp/dg2vqW

  103. אורון 8 מרץ 2010 ב - 4:53 קישור ישיר

    טוב זה היה כבר איכסה. הסטרים שלי קרס כשפרשס זכה. ואיך זה שלתסריטאים אף פעם אין מה להגיד כשהם זוכים?

  104. ביולר 8 מרץ 2010 ב - 4:53 קישור ישיר

    הוליווד עושה כבוד לרוג’ר קורמן

    האם מנחם גולן הבא בתור?

  105. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:53 קישור ישיר

    JNH – אני מהמר על נתב גזען או תוכנה לא מעודכנת.

  106. ביולר 8 מרץ 2010 ב - 4:55 קישור ישיר

    אם מוניק לא זוכה אני צנצנת

  107. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 4:56 קישור ישיר

    התמונה של סטיב ג’ובס(?) נראית כאילו יצאה מ-Where’s Waldo.

    ברור שמוניק….

  108. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:56 קישור ישיר

    “Up in the Air” כל כך מעפן.

  109. איתן 8 מרץ 2010 ב - 4:58 קישור ישיר

    הדבר הכי לא צפוי בכל זה הוא שרובין וויליאמס לא הצחיק.

  110. אסף 8 מרץ 2010 ב - 4:59 קישור ישיר

    איזה זרועות… הפסל בידיים טובות. גו מאמא!

  111. אורון 8 מרץ 2010 ב - 5:00 קישור ישיר

    הנאום של מוניק היה נראה בדיוק כמו הסצינה האחרונה שלה בפרשס… מוזר, או שלא. הוכחה לכך ששחקנית היא לא. אבל מזמן לא נותנים אוסקרים על *משחק* באוסקר, אלא על הופעה.

  112. כף_שטות 8 מרץ 2010 ב - 5:04 קישור ישיר

    והנה הראשון של אווטאר

  113. אסף 8 מרץ 2010 ב - 5:05 קישור ישיר

    אחלה תגובה (111), אורון. אהבתי.

  114. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 5:09 קישור ישיר

    סנדי פאוול עם הנאום הכי לא צנוע והלבוש הכי מגניב.

  115. חח 8 מרץ 2010 ב - 5:10 קישור ישיר

    ידעתם שבנו של הנאצי המהודר כריסטוף וולץ הוא רב בישראל?

  116. לאון 8 מרץ 2010 ב - 5:11 קישור ישיר

    למה הסאונד של התזמורת עולה כל פעם על הצגת המגיש, אוףף

  117. שירה 8 מרץ 2010 ב - 5:11 קישור ישיר

    8 מכוניות מעוצבות מהסרטים
    http://www.1designperday.com/2010/03/02/oscar-week-8-designed-cars-from-the-movies/

  118. אסף 8 מרץ 2010 ב - 5:12 קישור ישיר

    יאללה, התחילו ציוצי ציפורים. איפה בינז’ והאוסקר המיוחל?

  119. גיא אורבניאק 8 מרץ 2010 ב - 5:14 קישור ישיר

    סידרו את זה יפה שאחרי חצי טקס,אווטאר והרט לוקר עדיין עם 100 אחוזי הצלחה

  120. רובי 8 מרץ 2010 ב - 5:17 קישור ישיר

    סטיב מרטין יותר מצחיק ממה שציפיתי. את הקטע הקומי של הטקס בינתיים מקלב בן סטילר. רובין וויליאמס עם בדיחה אחת בלבד. בטוח צינזרו לו חצי מהדברים שהוא תיכנן להגיד.

    פרשס זכה ב2 מתוך 2 לבינתיים. אולי יפתיע ויזכה גם בבמאי ובסרט וישלים סוויפ? נחכה ונראה.

    יאללה – מחווה לסרטי אימה. זה יהיה מעניין.

  121. JNH 8 מרץ 2010 ב - 5:17 קישור ישיר

    מארק שיימן המנהל המוזיקלי של הטקס. יפה לו. מלחין מצויין.

  122. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 5:18 קישור ישיר

    מחווה לסרטי אימה או, “לא רצינו לתת קטעי קישור יותר ארוכים לסטיב מרטין ואלק בולדווין”?

    ובכל זאת, מגניב.

  123. איתן 8 מרץ 2010 ב - 5:19 קישור ישיר

    מה?למה? מה זה קשור? מחווה לסרטי אימה? הדרך הכי טובה להאריך את הטקס. ללא צורך. הדיע הזמן לעשות סנדוויץ, אני חושב.

  124. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 5:22 קישור ישיר

    עריכת סאונד – מגיע לסטאר טרק. מיד נדע.

  125. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 5:23 קישור ישיר

    מטען הכאב מנצח לראשונה הערב את אוואטר ונראה לי שזו לא פעם אחרונה.

  126. רובי 8 מרץ 2010 ב - 5:23 קישור ישיר

    מורגן פרימן מלך. וסוף כל סוף קצת כבוד לאביר האפל, אפילו שזה באיחור של שנה.
    והנה מטען הכאב מנצח את אווטאר ראש בראש!

  127. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 5:24 קישור ישיר

    וואו. מפתיע לאללה.

  128. אורון 8 מרץ 2010 ב - 5:25 קישור ישיר

    גם באטמן וגם סרטי אימה? כיף הלילה.
    וככל שמסבירים לי את זה יותר, כך אני מבין פחות את קטגוריות הסאונד. העובדה שהרט לוקר זכה בשניהם מעידה על משהו?

  129. איתן 8 מרץ 2010 ב - 5:26 קישור ישיר

    אני הלכתי על “אווטאר” כפול 2. טוב, נו. “מטען הכאב” סרט טוב.

  130. שי רינגל 8 מרץ 2010 ב - 5:26 קישור ישיר

    נעדר מהמחווה לסרטי האימה- הפנים של ג’יימס קמרון במהלך הטקס בזמן שמטען הכאב לוקח לו גם את הפרסים הכי קלים.

  131. ליאור 8 מרץ 2010 ב - 5:28 קישור ישיר

    למישהו יש את סדר הקטגוריות? מתי הסרט הזר?

  132. JNH 8 מרץ 2010 ב - 5:28 קישור ישיר

    אורון – זה מעיד שגם לחברי האקדמיה אין מושג מה ההבדל ביניהן.

  133. לאון 8 מרץ 2010 ב - 5:28 קישור ישיר

    מה גואל רצון עושה מאחורי טרנטינו?

  134. רובי 8 מרץ 2010 ב - 5:29 קישור ישיר

    אוף, הקליפ של ממזרים רק מוכיח כמה הוא סרט פי 1000 יותר טוב מכל אחד אחר השנה, ורק זכיה של וולץ זה לא באמת נחשב.
    אין מה לעשות – מטען הכאב יזכה בכל, אבל עדיין ממזרים הוא (לדעתי) הסרט הכי טוב השנה

  135. אסף 8 מרץ 2010 ב - 5:31 קישור ישיר

    לבחור מ-“ממזרים”, זה שהראו אחרי טרנטינו ולנדה, היו עיניים בורקות באופן קצת מחשיד.

  136. רובי 8 מרץ 2010 ב - 5:34 קישור ישיר

    אווטאר מתחיל קאמבאק? פרס הצילום שלו, ע”פ מטען הכאב וממזרים

  137. עמית איצקר 8 מרץ 2010 ב - 5:34 קישור ישיר

    זה באמת מביך שאוואטר זכה בפרס הצילום.

  138. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 5:35 קישור ישיר

    בחייכם… צילום?

  139. אסף 8 מרץ 2010 ב - 5:38 קישור ישיר

    דום דה-לואיז מת? הוא לא מופיע על רוטב ברביקיו או משהו כזה?

  140. רותם 8 מרץ 2010 ב - 5:42 קישור ישיר

    מחווה לסרטי אימה בלי פריקס היא כמו ממשלה בלי שחיתות- להעלים את העיקר.

  141. רותם 8 מרץ 2010 ב - 5:42 קישור ישיר

    ואם יש למישהו תשובה מה הדבר הזה שיושב ליד קמרון אני ממש אשמח

  142. גיא אורבניאק 8 מרץ 2010 ב - 5:42 קישור ישיר

    סאונד אדיטינג זה היצירה של הרעשים ששומעים בסרט.
    סאונד מיקסינג זה השילוב בין האפקטים למוזיקה לדיאלוגים

  143. אורון 8 מרץ 2010 ב - 5:42 קישור ישיר

    אסף, הקליפ לזכרם הוא הרגע שהכי מפתיע אותי בכל אוסקר מחדש. גם אני לא ידעתי על דום דה לואיז…
    כבר בוקר וטרם חילקו את הפרס לסרט הטוב בשפה זרה. מרחם על מי שקם במיוחד בשביל זה.

    ודברים שלמדתי מפרסומות אוסקר – אני רוצה ipad !

  144. רותם 8 מרץ 2010 ב - 5:43 קישור ישיר

    ואחרי שנתנו אוסקר עבור מפעל חיים לקורמן, אני מחכה עוד שלושים שנה שטיילור פרי יקבל אחד כזה

  145. JNH 8 מרץ 2010 ב - 5:43 קישור ישיר

    רותם – אתה בטח מדבר על סוזי איימס, אשתו החמישית. בטקס הקודם שלו ישבה לידו לינדה המילטון. בהחלט ירידה ברמה.

  146. אסף 8 מרץ 2010 ב - 5:46 קישור ישיר

    ניקרתי מול הטלוויזיה והתעוררתי למוזיקת מלחמה של האנס זימר. זה אומר שזכינו?

  147. ביולר 8 מרץ 2010 ב - 5:46 קישור ישיר

    הפנטומימה הזאת מביכה

  148. מיקה 8 מרץ 2010 ב - 5:46 קישור ישיר

    אני כבר מבולבלת לגמרי.. 2 לאווטר, 3 למטען הכאב.. יכול להיות שפרשס בכלל ייקח סרט טוב ביותר? ואני גם חייבת לציין שהשמלות השנה שמרניות מהרגיל..כולן החליטו להיות דודות במקום שאפות… מה קורה להם שם בהוליווד? ואיפה אן האתווי שתציל את המצב?

  149. JNH 8 מרץ 2010 ב - 5:47 קישור ישיר

    מדהים שהצליחו למצוא קטע לנגן מתוך מטען הכאב, פסקול שאין בו רגע מלודי אחד.

  150. יניב אידלשטיין 8 מרץ 2010 ב - 5:48 קישור ישיר

    כל הכבוד לאתי פולישוק שקיבלה צ’אנס לעשות את הכוריאוגרפיה של טקס האוסקר

  151. דניאל 8 מרץ 2010 ב - 5:49 קישור ישיר

    גם אותי הריקוד מביך. יותר עדיף קליפ.

  152. אסף 8 מרץ 2010 ב - 5:50 קישור ישיר

    כל הכבוד, הרצפה חלקה. אפשר להמשיך.

  153. JNH 8 מרץ 2010 ב - 5:50 קישור ישיר

    מייקל ג’יאקינו זכה בפסקול. נו, טוב, היה צפוי. ג’יימס הורנר עשה עבודה טובה בהרבה באווטאר, אבל מזמן התייאשתי מהקטגוריה הזאת.

  154. רותם 8 מרץ 2010 ב - 5:51 קישור ישיר

    הקטע ריקוד הוכיח שוב שהיפ הופ הוא לא ריקוד, אלא סתם קיפצוצים מלהיבים. אני לא הבנתי איך אוואטר היה מועמד על מוזיקה- זה היה מזעזע.
    לפחות צ’אפלין זכה באוסקר נוסף על מוזיקה.

  155. אורי 8 מרץ 2010 ב - 5:52 קישור ישיר

    שטויות. אוסקר סופר מוצדק לפסקול מעולה.

  156. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 5:52 קישור ישיר

    ישששש! UP
    שוב צדקתי בניגוד לרוב התחזיות.

  157. אורון 8 מרץ 2010 ב - 5:53 קישור ישיר

    אידלשטיין – אתה רשמית המגיב המצחיק של הערב. בחיי שהייתי נרדם בלי הלייב בלוג.
    ופיקסאר שוב הוכיחו, גם בקטעי הכוריאוגרפיה המביכים, אצל איזה אולפן עובדים הגאונים.

    ואווטאר מתחיל תאוצה חיובית סוף סוף.

  158. לאון 8 מרץ 2010 ב - 5:57 קישור ישיר

    מה הקטע של קלוני? לא ברור בעליל

  159. Eran 8 מרץ 2010 ב - 5:58 קישור ישיר

    הפסקול של Fantastic Mr. Fox נשמע אחלה

  160. אסף 8 מרץ 2010 ב - 5:59 קישור ישיר

    השעה 6:00 בבוקר וגם אני רוצה להודות לג’יימס קמרון והפעם על העובדה שהאוטו זבל עבר כרגע ליד הבית והאנשים שעליו אספו כל פיסת אשפה שזרקתי ביום האתמול.

    תודה ג’יימס!

  161. טל לוטן 8 מרץ 2010 ב - 6:01 קישור ישיר

    יש לי תחושה שאווטאר יזכה בדוקומנטרי.

  162. רותם 8 מרץ 2010 ב - 6:01 קישור ישיר

    סוף סוף משהו בעל משמעות באוסקר: הזכירו לנו שמאט דיימון פאקינג זכה בפרס אוסקר על תסריט פעם. זה נשמע כיום יותר מד”ב מאשר זה שסילבסטר סטאלון כתב תסריט שהיה מועמד זוכה אוסקר

  163. רובי 8 מרץ 2010 ב - 6:02 קישור ישיר

    תכלס, כבר אחרי 6 בבוקר… אין עדיין פרס לסרט הזר. מה יהיה?
    קטע הריקוד היה משעמם, אבל כל הכבוד למלחין של UP. סרט מעולה ואולי סרט האנימציה הכי טוב אי פעם. כן, אמרתי את זה. יותר טוב אפילו מצעצוע של סיפור.

    בפרס התיעודי אין הפתעה – the cove זוכה.

  164. אנימטור 8 מרץ 2010 ב - 6:02 קישור ישיר

    מה פתאום, מטען הכאב לוקח בהליכה.

  165. רותם 8 מרץ 2010 ב - 6:02 קישור ישיר

    הסרט הזר הוא הבא לא? כי שני תחומים שלא מדברים אל אמריקאים: דוקומנטריים וזרים

  166. אסף 8 מרץ 2010 ב - 6:03 קישור ישיר

    The Cove סרט מטורף. מעולה שהוא זכה, אולי עכשיו הוא יעשה את הרעש שמגיע לו.

  167. james 8 מרץ 2010 ב - 6:04 קישור ישיר

    שאג’מי לא יזכה!!! לא יודע למה אני כזה אנטי. זה סרט פשוט מעולה. (ולדעתי יותר טוב מהסרט הלבן) אבל הבמאי האנטי-ישראלי הוריד לי ת’חשק לא יודע למה.
    זה יקרה עוד.

  168. רובי 8 מרץ 2010 ב - 6:06 קישור ישיר

    3-1 למטען הכאב בראש בראש מול אווטאר. סה”כ זה 4-2 למטען הכאב. השאלה מה יהיה עם הבמאי והסרט? אולי בכל זאת ממזרים יפתיעו?!

  169. אסף 8 מרץ 2010 ב - 6:07 קישור ישיר

    מדהים שכל עורכות הוידאו בהוליווד נראות אותו דבר. כנראה שזה הפלורסנטים והסיגריות.

  170. עמית איצקר 8 מרץ 2010 ב - 6:08 קישור ישיר

    יותר משפישר סטיבנס הופיע בתפקיד קטן מאוד ב”אבודים”, אני תמיד אזכור אותו כההודי מסרטי “תקלה מופלאה”.

  171. אורון 8 מרץ 2010 ב - 6:13 קישור ישיר

    קוונטין, תן לנו את האוסקר בחייאת!

  172. כף_שטות 8 מרץ 2010 ב - 6:14 קישור ישיר

    אולי אם הוא היה מצליח להגיד עג’מי הייתי חושבת שיש לנו סיכוי לנצח

  173. יוסי 8 מרץ 2010 ב - 6:15 קישור ישיר

    יש! עג’מי לא זכה!

  174. תום 8 מרץ 2010 ב - 6:15 קישור ישיר

    תודה לאל, אוהבים אותך פדרו, הצביעו לו

  175. אורי 8 מרץ 2010 ב - 6:16 קישור ישיר

    הוא פתח את הפה כאילו הוא בא להגיד עג’מי. מצחיק.

  176. רובי 8 מרץ 2010 ב - 6:16 קישור ישיר

    עג’מי לא זכה. גם לא הסרט הלבן. הסוד שבעיניים כן

  177. אורון 8 מרץ 2010 ב - 6:16 קישור ישיר

    ידעתי!
    חברים וחברות, אנחנו עדים לרגע היסטורי! שנה שלישית ברציפות שיצירת פאר מפסידה לסרט סימפטי. הפרס הזה איבד לחלוטין מחשיבותו בזה הרגע.

  178. אסף 8 מרץ 2010 ב - 6:17 קישור ישיר

    יופי.. רציתי חומוס, קיבלתי אלפאחורס.

  179. כף_שטות 8 מרץ 2010 ב - 6:17 קישור ישיר

    ערב מוצלח לנאצים הבוקר

  180. רותם 8 מרץ 2010 ב - 6:18 קישור ישיר

    בדיחה טובה של הארגנטינאי: מודה לאקדמיה שנאבי לא נחשבת שפה זרה

  181. גיא אורבניאק 8 מרץ 2010 ב - 6:21 קישור ישיר

    כשאני חושב על זה עכשיו אז ברור שלאווטאר לא היה סיכוי מלכתחילה מכיוון שהסקרינרים הם לא בתלת מימד, ומי שלא רואה את זה בתלת מימד בוודאות לא יצביע עבור זה.

  182. אסף 8 מרץ 2010 ב - 6:29 קישור ישיר

    פעם ראשונה שצחקתי הלילהבוקר בקול רם. אולי זאת השעה, אבל כנראה שזאת הבדיחה על מורגן פרימן.

  183. איתן 8 מרץ 2010 ב - 6:31 קישור ישיר

    אוי. חיפשתי כאן הפתעה. טוב, נו. מתי “לב משוגע” מגיע לארץ?

  184. רובי 8 מרץ 2010 ב - 6:32 קישור ישיר

    The dude has done it!
    סוף כל סוף, ג’ף ברידג’ס זוכה!!! עכשיו רק נשאר לראות את הסרט עצמו…

  185. אורון 8 מרץ 2010 ב - 6:32 קישור ישיר

    The Dude is in the HOUSE!

  186. איתן 8 מרץ 2010 ב - 6:33 קישור ישיר

    אה, יאיר. הפורמט הזה היה מסורבל בשנה שעברה כי לא היה קשר בין השחקנים על הבמה לשחקנים המועמדים. השנה היו כמה אנקדוטות (מומצאות או לא) די משעשעות. נחמד לדעתי.

  187. רותם 8 מרץ 2010 ב - 6:36 קישור ישיר

    אם הנאום של ברידג’ס היה משמים, מה יהיה עם הנאום של סנדרה בולוק?

  188. ניר 8 מרץ 2010 ב - 6:37 קישור ישיר

    הוא אמור להגיע לישראל? או שכבר הגיע? על כל פנים, שמח מאד עבורו, והגיע לו לקבל את הפרס הזה כבר מזמן (על ה-DUDE, ליתר דיוק…).

    ואני שמח שעג’מי לא זכה, בגלל ההתבטאויות של הבמאי. איך אפשר לקחת כסף מהמדינה ואחר כך להצהיר שאתה לא מייצג אותה? זו צביעות מגעילה, תסלחו לי.

  189. רובי 8 מרץ 2010 ב - 6:43 קישור ישיר

    אופרה מציגה את גבוריי שם-משפחה-קשה. הנה הזוכה שלכם. אי אפשר לזלזל בכוחה של אופרה!

  190. ביולר 8 מרץ 2010 ב - 6:43 קישור ישיר

    יאללה פרשס

  191. Eran 8 מרץ 2010 ב - 6:44 קישור ישיר

    לפרס השחקנית מועמדות ארבע שחקניות וסופגניה

  192. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 6:47 קישור ישיר

    סנדרה – גם כאן אין הפתעות.

    אגב, טים רובינס הצחיק אותי יותר מסטיב מרטין ומרובין וויליאמס…

  193. רובי 8 מרץ 2010 ב - 6:47 קישור ישיר

    נו טוב… צריך גם לא לזלזל בנוצרים האדוקים שתמכו בסנדרה. מגיע לה? לא ראיתי עדיין את הסרט, אבל היא שחקנית טובה.

  194. אסף 8 מרץ 2010 ב - 6:49 קישור ישיר

    סנדרה בולוק זכתה על העובדה כי למרות אהבתה לסוסים, היא אלרגית אליהם. מרתק.

  195. כף_שטות 8 מרץ 2010 ב - 6:49 קישור ישיר

    אם רק הייתי בקהל לקום לעשות לה איזה קנייה ווסט

  196. אורי 8 מרץ 2010 ב - 6:50 קישור ישיר

    רגע, מי הסופגניה ?

  197. JNH 8 מרץ 2010 ב - 6:51 קישור ישיר

    איפה באמת ג’ק ניקולסון? כבר שנה שנייה שהוא לא יושב במקומו הקבוע עם משקפי השמש שלו. משהו קרה לו?

  198. אורון 8 מרץ 2010 ב - 6:52 קישור ישיר

    אפס הפתעות בארבע קטגוריות המשחק? באמת? כל הפייבוריטים זכו. מבאס קצת.
    הפרס של ביגלו נראה צפוי מתמיד.

  199. velvet 8 מרץ 2010 ב - 6:54 קישור ישיר

    יש1!!!!
    L0L איזה חמודה

  200. אסף 8 מרץ 2010 ב - 6:55 קישור ישיר

    JNH – כנראה שזאת הסיבה שג’ק לא הגיע: http://img.dailymail.co.uk/i/pix/2008/02_01/nicholsonDM0302_468x436.jpg

  201. מיקה 8 מרץ 2010 ב - 6:55 קישור ישיר

    הנה, קתרין
    ביגלו קיבלה את שלה עכשו אפשר, בבקשה, שאווטאר יקח סרט וכולם יצאו מרוצים?

  202. איתן 8 מרץ 2010 ב - 6:57 קישור ישיר

    וואו. האמת? לא האמנתי. עד הרגע האחרון חשבתי שאווטאר ייקח. אבל אהבתי את הסרט מאוד.

  203. רובי 8 מרץ 2010 ב - 6:58 קישור ישיר

    זהו. מטען הכאב יזכה בסרט גם. מזל טוב לקת’רין ביגלו על הזכיה!!!

    והנה – מטען הכאב זכה בסרט. כמה זה יוצא? 5 או 6 לסרט?
    סיכום האוסקר שלי: בקרוב.

  204. רותם 8 מרץ 2010 ב - 6:58 קישור ישיר

    איזה מקסימה ההתרגשות שלה. מה שיפה שהיא קפצה שנייה לפני הזמן כשברברה סטרייסנד אמרה סוף סוף זה קורה, אבל זה היה יכול להיות גם ללי דניאלס.

  205. איתן 8 מרץ 2010 ב - 6:59 קישור ישיר

    אה…וההימורים שלי על הפנים. 12 מ-24.

  206. נא בעין 8 מרץ 2010 ב - 6:59 קישור ישיר

    נא בי. אווטאר הפסיד.
    מסתבר שאנשים, אפילו חברי האקדמיה, לא כל כך מטומטמים.

  207. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 7:00 קישור ישיר

    v – כותבים LOL, לא L0L :-))

    “מטען הכאב” סרט מצויין אבל חברי האקדמיה נסחפו קצת… עושה רושם שיש כאן קורטוב של מחאה והזדהות עם האנדרדוג.

  208. ניר 8 מרץ 2010 ב - 7:01 קישור ישיר

    אני שמח מאד שאווטאר לא זכה בפרס הסרט, ושקמרון לא זכה בפרס הבמאי. לא התלהבתי בכלל מאווטאר, סרט שבעיני הוא צורה חסרת תוכן, ולא יותר ממכונת מזומנים משומנת.

  209. JNH 8 מרץ 2010 ב - 7:01 קישור ישיר

    בשנה הבאה המפיקים של הטקס יצטרכו לעמול ממש קשה בשביל להחזיר את כל הצופים המבואסים.

  210. עדן 8 מרץ 2010 ב - 7:02 קישור ישיר

    כפי שקומיק בוק גאי מהסימפסונס בוודאי היה מסכם את זה:
    WORST OSCARS EVER

  211. ny 8 מרץ 2010 ב - 7:02 קישור ישיר

    It’s kind of too bad that the first ever best director Oscar for a woman had 2 go 2 a jingoistic film that promotes US military adventurism

  212. אסף 8 מרץ 2010 ב - 7:03 קישור ישיר

    תודה רבה לכולם ותודה מיוחדת ליאיר. היה כיף מאוד הלילה! שיהיה בוקר טוב לכולם.

    אם הכל יעבוד כמו שצריך, בשנה הבאה אנחנו מפסידים שוב פעם באותו מקום ובאותה שעה.

  213. אוהד קאופמן 8 מרץ 2010 ב - 7:04 קישור ישיר

    זהו נגמר , “מטעו הכאב” סחף את חברי האקדמיה ולקח 6 פרסים (בינהם הסרט והבימוי הטוב ביותר).
    כמו שאמרתי כבר בעבר ,אין מה לעשות האמריקאים אוהבים את הסרט הזה…
    גיימס קמרון אולי לא זכה אבל אשתו לשעבר שיחקה אותה 🙂

  214. אורון 8 מרץ 2010 ב - 7:04 קישור ישיר

    טוב, למרות שמאוד אהבתי את מטען הכאב, אין ספק שמדובר בהצבעת מחאה. נגד מה? לא חשוב. העיקר שהאנדרדוג יינצח. אישית, אני קצת מאוכזב. זו היסחפות רצינית וסרט שבתכלס, בתור מישהו שמאוד אוהב אותו, לא ייזכר עוד חמש שנים. אווטאר כן. לאקדמיה לא אכפת מזה וכך היא נראית. סרט שאף אחד לא ראה זכה בשישה אוסקרים, חלק מהם לא מאוד בצדק (תסריט? תעשו לי טובה), אבל העיקר שדוד ניצח את גוליית.

  215. רובי 8 מרץ 2010 ב - 7:04 קישור ישיר

    סיכום: מטען הכאב סחף את כולם. עג’מי לא זכה. לא היו הפתעות בקטגוריות המשחק. בן סטילר גנב את הטקס. המנחים היו לא רעים בכלל. לא היו יותר מדי דברים שיחרטו בזכרון. המחוות לסרטי האימה ולסרטים של ג’ון יוז היו יפות. מצדיק לקום ב3 בבוקר? לא ממש, אבל כבר קמתי וראיתי. אז לא בוכים על חלב שנשפך. נתראה בשנה הבאה!

  216. Eran 8 מרץ 2010 ב - 7:04 קישור ישיר

    אורי
    סידיבה ראית כמו סופגניה, לא?

  217. רועי. 8 מרץ 2010 ב - 7:10 קישור ישיר

    נגמר. הלכתי להוריד מטען כואב.

  218. Eran 8 מרץ 2010 ב - 7:10 קישור ישיר

    ניחשתי נכון רק 17. על הפרצוף.

  219. בונד ג בונד 8 מרץ 2010 ב - 7:15 קישור ישיר

    3 4 לעבודה… ק פ ה

  220. מגיב 8 מרץ 2010 ב - 7:38 קישור ישיר

    לאורון – בנוגע ל”אווטאר”.. הוא אולי יזכר בעוד חמש שנים, אבל מה בקשר ל-20 שנה הבאות? כשהתלת-מימד יהיה מפותח אפילו יותר ויהיו הרבה יותר סרטים כמוהו, מישהו יזכור אותו בכלל? אני מאמין שלא. אני גם חושב שאלו שיראו אותו אז ויראו כתבות ישנות שבהן כל כך הרבה אנשים אומרים כמה שהוא אדיר ומהפכני והם בכלל לא יבינו על מה ולמה.

  221. מגיב 8 מרץ 2010 ב - 7:43 קישור ישיר

    וליאיר, אני אחזור על זה שוב.. לו “סיפור גדול” היה נשלח במקום “עג’מי” הוא היה זוכה.

    סרט קל ונוח לעיכול שעשוי טוב עם פסקול, צילום ומשחק נהדרים ונושא שמדבר אל האמריקאים. אתה עדיין מאמין אחרי הזכייה של הארגנטינאי ש”עג’מי” היתה הבחירה הנכונה?

    ==============

    רוה למגיב: הלו? טעית בבלוג, לא? או שאתה כאן רק שבועיים?

  222. אורון 8 מרץ 2010 ב - 7:45 קישור ישיר

    למגיב,
    שמעתי את הטענה הזו הרבה ועד הבוקר פסלתי אותה על הסף. לא נראה לי שיזכרו את “אווטאר” כמו שזוכרים את “טרון”, נניח, אלא יותר כמו שזוכרים את “רוג’ר ראביט”, סליחה על ההשוואה המעליבה את הסרט המדהים ההוא.

    אבל אולי כולם צודקים. אולי “אווטאר”, בטח בלי אוסקר לצווארו, יהיה אנקדוטה שולית בהיסטוריה. למרות שבירת הקופות והמהפכה הדיגיטלית.

    ובכל זאת, דמיין את האנשים שיילכו לראות בסוף השבוע את זוכה האוסקר הטרי שהגיע בול בזמן לישראל. אם תספור את כמות הפעמים בהם נאמר הביטוי “מה, זהו?”, תגיע לסכומים שאווטאר הרוויח…

  223. מגיב 8 מרץ 2010 ב - 7:53 קישור ישיר

    עוד סיבה שבגלל אני לא מאמין שיזכרו אותו. אני מאמין שבעוד 20 שנה יהיו לפחות שלושה סרטים שיעברו אותו בקופות. אומנם אין לי על מה לבסס את זה, סתם תחושת בטן. אבל אני מאמין שזה מה שיקרה. וגם אם לא וכן יזכרו אותו, שוב, אני לא מאמין שמישהו שיראה אותו בעוד 20 שנה מהיום יבין על מה היתה ההתלהבות ממנו אז.

  224. הבילתי נסלח 8 מרץ 2010 ב - 8:18 קישור ישיר

    סיכום- זהירות, זה מאוד ארוך

    הרע (והיה הרבה רע):

    – מבחינתי אין ביזיון יותר גדול מלהביא שני מאסטרים של קולנוע כמו טרנטינו ואלמודובר בשביל להגיש את פרס הסרט הזר, ובסוף לגלות שהפרס הולך למלודרמת מתח סוג ג’ ולא לסרטים שבויימו אשכרא על ידי “במאים” כמו מיכאל האנקה או ז’אק אודיאר. אלוהים, מבחינתי היה אפילו עדיף לתת את הפרס ל”אהבה נושכת ביפו” (הידוע יותר בכינויו “הסרט שלא מייצג את ישראל”) מאשר לשיעממון הנוכחי מארגנטינה.

    – “ממזרים” הפסידו כמעט הכל, דאמיט! זה היה צפוי, אבל רבאק, כמה מאמץ צריך בשביל שחברי האקדמיה הפנסיונרים יידעו לזהות יצירת מופת קולנועית כשהיא מונחת מתחת לאף שלהם?

    – עם כל החיבה לסטיב מרטין ואלק בולדווין, זה היה הטקס עם ההנחייה הכי חלשה זה שנים. טיימינג גרוע, דיאלוגים לא מצחיקים, ובעיקר תחושה של סטנד אפ ביום כיף לאיגוד העובדים של בזק. יוחזר ג’ון סטיוארט לאלתר!

    – מה לעזאזל סנדרה בולוק עושה באולם שבו מקבלים אוסקרים, ומה גרם לה לחשוב שמותר לה לעלות על הפודיום לקבל פרס? אגב, את הנאום שלה בראזי דווקא אהבתי- http://www.youtube.com/watch?v=adYced7GB8k

    – קטע הריקוד האינטרפרטטיבי בזמן השמעת הפסקולים של המועמדים השנה- אוי זה כאב.

    – פרס הצילום ל”אוואטר”??! ממתי פרס הצילום מגיע לסרט מצוייר? ועוד עם מתחרים כל כך טובים…..

    – סליחה אם אני נשמע מאוד זקן, אבל טקס האוסקר היה פעם מקום עם קצת קלאסה. אני יודע שאני כנראה האדם היחיד בעולם שזה מפריע לו, אבל היה קשה לי לראות איך העלימו השנה מהטקס את האוסקרים למפעל חיים בשביל אגדות קולנוע כמו לורן בקול, רוג’ר קורמן וגורדון וויליס. לעומת זאת, מיילי סיירוס וההוא מ”דימדומים” דווקא קיבלו אחלה זמן מסך.

    הטוב:

    – בסופו של דבר, הרעים (“אוואטר” בשבילכם) הפסידו. אולי עכשיו העולם יכניס קצת לפרופורציות את ההיסטריה מהפרק הארוך הזה של “הדרדרסים” בעידן הניו אייג’.

    – הדוּד זכה!!! לא ראיתי את הסרט, ואני בספק אם הוא טוב, אבל אין ספק שהרגע בו ג’ף ברידג’ס עלה על הבמה בשביל לקבל את הפרס היה הכי מרגש בכל הטקס. חוץ מזה, הוא כזה דוּד!

    – הקטע היחיד שממש השכיב אותי מצחוק הייתה הפרודיה על “פעילות על טבעית”. טקס האוסקר במחווה לאורן פלי? אכן, גאווה ישראלית.

    – כריסטוף וולץ המקסים מציל את הכבוד של “ממזרים חסרי כבוד”

    לא החלטתי:

    – “מטען הכאב”- עוד לא ראיתי בשלמותו… שבוע הבא אני ב”לב” בשביל סוף סוף להחליט אם יש אמת מאחורי ההייפ.

    – המחווה לג’ון יוז: מצד אחד מרגש בלה בלה בלה…. מצד שני האורך המופרז של המחווה גרמה לחשוב שמדובר לפחות בסטנלי קובריק ז”ל או קלינט איסטווד יבדל”א.

  225. סנדרה בולוק 8 מרץ 2010 ב - 8:26 קישור ישיר

    שלושת הסרטים, אווטאר, ממזרים ומטען הכאב, הם סרטים עשויים היטב, אבל שטוחים מבחינת התוכן והמסר שהם מנסים להעביר. כך שמשחק האוסקר לא בנוי כנראה על מסר מורכב שנובע מתוך הסרט, אלא על מסר כולל שקשור לעצם היצירה והנוכחות שלה בעולם. ובתור שכזה מטען הכאב הוא הסרט הראוי לזכיה, דווקא בגלל שנעשה ע”י אישה, ודווקא בגלל שנעשה על המלחמה בעירק. שני הנושאים האלה, מעמד הנשים בעולם ומלחמת הזוועה הזו, הם נושאים כואבים, חמים ופועמים שדורשים את תשומת ליבנו היום, ועכשיו, הרבה יותר מנאצים לשעבר ומסרט פנטזיה על מה שיכול לקרות אולי בעתיד.

  226. אורי 8 מרץ 2010 ב - 8:36 קישור ישיר

    לעשות מזכר ולקרוא שוב עוד תשעה חודשים:
    1. אוסקר זה קקי.
    2. אוסקר זה קקי. לרקוד עם זאבים זכה באוסקר.
    3. אוסקר זה ממש לא חשוב. אבל ממש. הנהג של מיס דייזי זכה באוסקר.
    4. יש מלא אנשים שיכתבו מלא מילים על האוסקר (ויהיו מלא אנשים שיטקבקט אותם באריכות ובחשיבות עצמית), אבל האוסקר הוא לא חשוב. אבל ממש לא. לב אמיץ זכה באוסקר.
    5. במבט היסטורי לאחור – אין שום משמעות לטקס הזה מלבד אנקדוטות פנים-הוליוודיות (היצ’קוק לא זכה, האינדיאנית של ברנדו וזה).
    6. והטקס עצמו קקי. תמיד היה. גם כשיש מישהו ממש מצחיק – בסופו של דבר יש לך בפה טעם של פופקורן של קולנוע: מלוח מדי ותפל מדי בעת ובעונה אחת ואתה תקעת את כל הדלי.
    9. כי זאת יש לזכור: אוסקר זה קקי.
    10. ועכשיו – בואו נלך לראות סרטים אמיתיים.

    ==============

    רוה לאורי: די די, אל תגזים. אולי איפשהו בין ההתלהבות שלי לאנטי שלך נמצא האמצע הנכון. לאוסקר יש איזושהי משמעות, ויש לו בעיקר פוטנציאל לסמן איזושהי הגדרה מאוד הוליוודית של המילה “איכות”, והוא משמר מושגים כמעט נכחדים של “קלאסיקה” ו”קאנון” (לא כ”כ בהצלחה בזמן האחרון, אמנם, אבל יש לו את היכולת). והיו גם סרטים “אמיתיים” באוסקר (שהפסידו). יש באוסקר גם מזה וגם מזה. האוסקר בפני עצמו כמוסד זה לא קקה. יש לו שנות קקה, זה נכון. ואם לצצט את יורם חטב מ”האסונות של נינה”: “וזה גם ספורט”. אז לא צריך כ”כ להתרגש. וחוץ מזה: שנה הבאה תהיה נהדרת, אני פשוט בטוח בזה!

  227. מגיב 8 מרץ 2010 ב - 9:08 קישור ישיר

    ליאיר – אה?

    (ארוך..) להזכיר לך שכש”עג’מי” קיבל מועמדות לאוסקר אמרת שכנראה שטעית ובסופו של דבר סרט טוב כן עומד בזכות עצמו ואולי לא צריך לשנות את דרך בחירת הסרטים שנשלחים לאוסקר ואני אמרתי לך בתגובה שאתה טועה ושלמרות שהשנה, כמו בשנה שעברה הזוכה באופיר מועמד לאוסקר, אלו רק פעמיים מתוך 21 השנים שבהם הטקס קיים ושזה לא באמת אומר כלום ושל”עג’מי” – למרות המועמדות – אין באמת סיכוי לזכות ושל”סיפור גדול” היו הרבה יותר סיכויים?

    ==========

    רוה למגיב: פשששש… עוכר שמחות, אה? “עג’מי” זכה למועמדות, זה הישג אדיר וממש לא צפוי. אני הימרתי נגדו ואכלתי (טוב, כרסמתי) את הכובע שלי. האם “סיפור גדול” היה יכול לזכות? לא יודע. אולי. חואן חוסה קמפנלה עובד בתשע השנים האחרונות בתוך תעשיית הטלוויזיה האמריקאית בבימוי סדרות. יש לו שם הרבה חברים. אולי זה עזר לו לגייס לובי ומצביעים לטובתו. מי יודע. אף אחד לא יודע שום דבר. ו”עג’מי” הוכיח לנו את זה די יפה. אני בספטמבר חשבתי של”סיפור גדול” ול”לבנון” יש סיכויים מצוינים להגיע לחמישייה ול”עג’מי” אין סיכוי. התבדיתי. מכאן זה רק ספקולציות על גבי ספקולציות שבשלב הזה של חיינו נראות די מיותרות.

  228. מגיב 8 מרץ 2010 ב - 9:25 קישור ישיר

    “So David slew Goliath. Or, to put it another way, Academy voters rewarded a tiny film that made no money just because almost everyone in Hollywood really dislikes James Cameron. This shows how out of touch the Oscars are with moviegoers around the world, who loved Avatar. But what can you expect from a bunch of mostly geriatrics who decide on the Best Picture by watching them on small screens instead of in the movie theater. Most of the 5,000+ voters only saw Avatar in 2D. So, of course, The Hurt Locker played better. And people wonder why I have nothing but contempt for the Academy?”

    I love Nikki finke!

  229. מגיב 8 מרץ 2010 ב - 9:39 קישור ישיר

    אוי, נו, יאיר, ברצינות עכשיו?

    אני חושב שאתה מנסה למצוא איפה שאין. חברי האקדמיה הם אנשים צפויים.
    למה הם נתנו מועמדות ל”עג’מי”? יכולות להיות הרבה סיבות.. אולי כי הם שמעו שערבי ויהודי ביימו אותו ביחד והם חשבו שזה יראה טוב להעמיד סרט שכזה בקטגוריה, אולי הם די התרגשו ממנו ואולי הם פשוט לא אהבו את המתמודדים האחרים. האמת היא שהיתה לי הרגשה שהוא יקבל מועמדות, בגלל הגורמים הללו. וגם ידעתי שהוא לא הולך לזכות, כי הוא מורכב מדי ומתוסבך מדי בשביל חברי האקדמיה.

    ושוב, לו “סיפור גדול” היה מקבל מועמדות, אני מאמין שהוא ו”הסוד שבעיניים” היו שני המתמודדים המובילים לזכייה (אפילו שכולם היו רוצים להאמין עדיין שאלו “הסרט הלבן” ו”נביא”).

  230. מאוכזב קשות מהטקס !!! :[ 8 מרץ 2010 ב - 11:17 קישור ישיר

    וואו! איזה טמטום וצביעות מצד חברי האקדמיה.. בשביל מה בדיוק הגדילו את קטגוריית סרט הטוב ביותר ל 10 מועמדויות?? בשביל למשוך עוד צופים בטקס המשעמם והלא רלוונטי הזה? בסדר,הבנו.. אבל בסופו של דבר לתת את 2 הפרסים החשובים ביותר ל”מטען הכאב” שהוא סרט ברמה של עוד 500 סרטים של 10 בערב ב HOT ACTION? ביזיון!!!!!
    אני לא אומר ש”אווטאר” הוא סרט מדהים מבחינת תסריטעלילה אבל איפה הפידבק המינימלי לתעשיית קולנוע כדי שימשיכו להקשיע ביצירות ענקיות וגרנדיוזיות שיסחפו מאות מיליוני אנשים לקולנוע כמו שעשה אווטאר.נכון זאת פוליטיקה אבל יש מקרים שחייבים לתת את הפרסים מאירועים קולנועים מסוג זה כמו שעשו בזמנו עם טיטאניק או עם שר הטבעות.
    לעזעזאל עם “מטען הכאב” הזה.מה בדיוק יש שם שכולם נסחפו לתת לו פרסים? מה לא ראינו בסרט הזה שהוא כזה מיוחד? שום דבר! אפילו ממזרים חסרי כבוד הרבה יותר מותח ומעניין ממנו..אני ראיתי את מטען הכאב עד הסוף רק מסיבה אחת והיא שרציתי לראות מה כל כך מיוחד בו ועל מה כולם מדברים אבל אם הייתי נתקל בו סתם ככה בטלוויזיה בלי לשמוע עליו לפני פשוט הייתי מעביר ערוץ אחרי רבע שעה.סרט פשוט,מתיש ומשעמם בלי שום פואנטה ושיפסיקו לבלבל במוח כל המבקרי קולנוע מתוסבכים עם עצמם שיש איזה מסר שם..אני אחזור על זה בפעם המיליון ואגיד שאין בו שום דבר מיוחד!!!
    לסיכום העניין אני אכתוב שאני בטוח שלא רק אני מאוכזב אלא כל אותם מיליוני צופים שקיוו לראות מנצח אחר בטקס הזה אבל אחרי מה שקרה שם הלילה אני לגמרי מחרים את הטקס הזה בעתיד ומחשיב אותו סופית כלא רלוונטי.מילא פעם בכמה שנים לתת פרסים לאנדרדוגים כדי לתמוך ביוצרים שאין מאחורים אולפנים שישקיעו מאות מיליונים אבל כל שנה לתת את הפרסים לסרטים סוג ב’ זה כבר מגוחך.
    דרך אגב אני גם אתייחס בקטנה לגבי “עג’מי”.לא ראיתי את שאר המתמודדים בקטגוריה אבל “עג’מי” ממש לא יצירת מופת ולא סרט מיוחד.אותי הוא שיעמם מאוד ובדיוק כמו במקרה של “מטען הכאב” ראיתי אותו עד הסוף כדי לראות משהו ייחודי אחרי כל הדיבורים עליו וכמובן שבסוף התאכזבתי.לא מגיע לו לזכות.
    שיהיה לכולם המשך שבוע טוב.

  231. תגובה נוספת 8 מרץ 2010 ב - 13:32 קישור ישיר

    מה שקרה באוסקרים השנה,
    זו בדיוק הסיבה שבעבורה הוליבוד שורדת –
    גמישות.

    לפעמים צריך (וחשוב) לאכזב את מיליוני מסונוורי הוליבוד ברחבי העולם.
    ועיראק היא פנס מסנוור במיוחד.

  232. עודד הורוביץ- סרטי אורלנדו 8 מרץ 2010 ב - 14:20 קישור ישיר

    אני מפיץ את “הסוד שבעיניים” וכמובן איני אובייקטיבי. למרות זאת, הרשו לי להביע גועל מהתגובות לסרט על פני השבועות האחרונים ועד להבוקר. לפני מספר חודשים ראיתי את הסרט באחד השווקים והוא מאד נגע לי. חשבתי (ועדיין אני חושב) שהוא חכם, עמוק, נוגע בסוגיות רגשיות ואנושיות חשובות ועמוקות, והכל בעטיפה אטרקטיבית. זהו עבורי קולנוע אמיתי, ואני לא מבדיל בין הוליוודי ללא הוליוודי. רגש זה הדבר הקשה ביותר לעורר, והדבר החשוב ביותר איתו קולנוע מסוגל לשנות משהו בעולם הזה.
    לכן איני מבין את האמירות שלך יאיר: “סרט קל ונעים ונוח לעיכול. מרגש. מלוטש. לא מאתגר”
    מרגש זה כבר לא מספיק. קל לעיכול זה גנאי (לעומת זאת- עמודים שלמים על אואטאר שמעבר לחידושים טכנולוגים אין בו כלום וודאי הוא קל לעיכול – עם זה אין לך בעיה) למה אתה קורא לא מאתגר? לנושא אובדן האהובה או האהבה בו הסרט מטפל מהרבה זויות מתוחכמות? ומה כן מאתגר? הדיון התיאורטי והכה קר של הנקה במקורות הנאצים? מה הוא אומר בעצם בשעתיים של שחור לבן? שהנאצים הם תוצר של הורים מתעללים ודתיים? וואלה כמה עמוק. או “נביא” שהוא פשוט פרק של “אוז” עם פיידים פיוטיים בסגנון צרפתי שחוק? אם יש סרט שהגיע לו לזכות זה “הסוד שבעיניים” אשר בלי יומרנות קולנועית קלישאתית אומר את הדברים החשובים ביותר. ואולי הבעיה של המבקרים הישראלים איתו היא שהוא פתאום הגיע בלי ששמעו עליו קודם? הוא לא זכה קודם בדקל הזהב או משהו מוכר אחר והם כועסים על עצם ההפתעה וחוסר ההכרה שלהם בקולנוע שלא נלעס עבורם קודם בפסטיבלים המרכזיים?

  233. Eran 8 מרץ 2010 ב - 18:09 קישור ישיר

    כמה שונאים השנה.. כמו באווטאר שהלכו לראות שש פעמים כדי להגיד משהו על דרדסים בחלל ככה הם צופים כל שנה באוסקר כדי להגיד בסוף שהיה קקי וזה לא רלוונטי וכו’.
    אז היה אחלה. מצחיק, מותח ומפתיע. ואם זה צפוי אז אף אחד השנה לא ניחש אפילו קרוב ל-24?
    מחכה לשנה הבאה. ואלה שחושבים שזה משעמם יש מספיק ערוצים אחרים בטלוויזיה.

  234. עידן 9 מרץ 2010 ב - 0:22 קישור ישיר

    הסרט הבא שיעבור את אווטאר בקופות זה אווטאר 2..או כל סרט אחר של ג’יימס קמרון…הוא היחיד שמסוגל לזה.

    ברכות ל”מטען הכאב”, סרט מדהים שזכה בצדק.

  235. מיקי 9 מרץ 2010 ב - 8:42 קישור ישיר

    אני מסכים עם כל ההבחנות של עודד הורוביץ וזה עוד טרם ראיתי את הסרט הארגנטינאי, הסוד שבעיניים. אני בטוח שזה סרט טוב.
    יחד עם זאת, אני חושב שהציפייה מסרט זר היא שונה מאשר מסרט “הוליוודי”, או סרט דוגמת “אוואטר”. הוליווד היא מקום ספציפי באמריקה שהתוצרים שלה מאוד מובחנים וקלים לזיהוי. ארגנטינה, לצורך העניין, או גרמניה או ישראל – לא אמורים להיות מקומות שפועלים לפי אותם קודים. בכל מקרה, זה ניסיון שלי להסביר את העניין והתרשמות דומה לשלך לגבי ה”סרט הלבן” ו”אוואטר” חלקתי כאן פעמים רבות לאורך התקופה האחרונה. שני סרטים, שלמרות שעשויים בידי מאסטרים, הם בסה”כ דיי מאכזבים (האחד מאוד מאכזב, השני קצת פחות). את הסוד שבעיניים, כאמור, לא ראיתי. הערה אחרונה – משום מה נראה מהמילים של הורוביץ כאילו יאיר נתפס כאורים ותומים בכל הקשור לביקורות קולנוע בארץ. הוא מבקר קולנוע, עם אכסניה שהוא הקים במו ידיו וזכותו להביע בה את דעתו ואת טעמו. למרות הטעם המקולקל שלו לעיתים, לטעמי, אני לא חושב שראוי לגנותו על כך.

  236. מיקי 9 מרץ 2010 ב - 8:47 קישור ישיר

    ול- 230: הפידבק הוא כספי. תאמין לי שג’יימס קמרון מרוצה יותר מחשבון הבנק שלו מאשר מארון הפרסים. יש לו מספיק. הפידבק הכי גדול/חשוב לסרט מסחרי שכזה הוא קודם כל כמה צופים הלכו לראות אותו וכמה כסף הוא הביא לאולפן והאם החזיר את ההשקעה. לפי כל הפרמטרים האלו – יהיו עוד כמה אוואטרים, לצערי. ואם אתה חושב ש”מטען הכאב” הוא עוד סרט אקשן סוג ב’ כנראה שלא באמת הבנת או חווית אותו כמו שצריך. מכל בחינה קולנועית שלא קשורה לאפקטים – הוא משפיל את אוואטר וכל סרט אחר ברשימה.

  237. גיל 9 מרץ 2010 ב - 10:49 קישור ישיר

    הסוד שבעיניים הוא סרט מקסים, מרגש ובמילה אחת: מצוין! הגיע לו לזכות באוסקר. אם נהיה כנים עג’מי הוא סרט שכל הבאזז שלו נבע מכך שמדובר בשיתוף פעולה של במאי ישראלי ובמאי ערבי= סמל לדו קיום אפשרי (עניין שהתנפץ לחלוטין עם אמירתו האומללה של סכנדר קופטי). הסרט עג’מי הוא סתמי לחלוטין, לא מרגש וחסר כל פואנטה ואם הוא לא היה בערבית ועוסק בערביי ישראל הוא לא היה מגיע לאן שהגיע. קח את את הסרט עג’מי והפוך אותו ליפו ג’ ותאר את המצוקות והאלימות של היהודים שחיים בשכונת המצוקה היפואית וכמובן שהסרט יבוים על ידי במאי ישראלי ומה שתקבל זה סרט טלוויזיה ותו לא. שום פסטיבל לא היה מקבל את הסרט. סרט לבן משעמם וכך גם נביא. האקדמיה אמרה די לפלצנות וכן לסרט אמיתי ומרגש שעשוי נהדר גם מבחינת המבע הקולנועי שלו.

  238. Delana Kirchberg 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    Couldn’t be written any better. Reading this post reminds me of my old room mate! He always kept talking about this. I will forward this article to him. Pretty sure he will have a good read. Thanks for sharing!


השאירו תגובה