17 מרץ 2010 | 14:10 ~ 7 Comments | תגובות פייסבוק

צלופן

אני חייב להודות שמבין כל האייטמים על השקת סינמה סיטי 2 בראשון לציון מחר, זה שהכי עשה לי חשק לרוץ לשם היה הדיווח המצולם של מירב קריסטל ב-ynet. עכשיו אני רק צריך להחליט מתי להגיע לשם כדי להתרשם מהמקום בעצמי. ואני די בטוח שזה לא הולך להיות בחופשת הפסח (שמתחילה מחרתיים). H&M זה קטן בהשוואה לכמויות האנשים שהולכות להיות שם.


היה דבר אחד שליאון אדרי אמר באייטם של קריסטל שמצא חן בעיניי, ואפילו ריגש אותי: שהם מתכננים להקים קומפקסים צנועים במרכזי הערים – "חמישה מסכים ומסעדה", הוא קורא לזה. כדי להבטיח שנדידת המגה-פלקסים אל הפרברים לא יעלימו את בתי הקולנוע מהעיר. זו הבטחה יפה וחשובה ונחוצה וחיונית. אבל דיר בלאק אם אלה רק מלים ריקות, כי אנחנו מרגע זה מתחילים לשבת ולחכות לקומפלקס הזה שיקום. מרכזי הערים זקוקים נואשות לעוד מסכי קולנוע באיכות גבוהה.


אבל צריך גם להודות: ברגע זה, סינמה סיטי הוא עטיפה נוצצת ומרשרשת בלי שום תוכן. זה די מדהים איך מפמפמים מגה-פלקס קולנועי עצום מבלי להגיד מילה על הסרטים שיוקרנו בו. אני קורא, למשל, שיהיה שם אולם לסרטים קלאסיים. רעיון כביר. אבל איזה סרטים "קלאסיים" יוקרנו שם? "קזבלנקה"? "האזרח קיין"? סרטי האחים מרקס? האם מישהו ישקיע כסף בהאת עותקים חדשים של קלאסיקות? או שזה יהיה אולם להקרנת מיטב הארכיון של יונייטד קינג? "רציחות פשוטות" ו"לילה טוב ובהצלחה"? ויש גם את אולם סרטי האימה, שקיים גם בגלילות. עוד רעיון חביב (אך מיותר) למיתוג. אמנם, האולם הפך לבית של סרטי סדרת "המסור", אבל פרט לכך לא הובא אליו שום סרט אימה משמעותי מהשנים האחרונות. השבוע עולה שם סרט האימה הזניח "Sorority Row" (ובעברית: "נקמה כפולה").


ביונייטד קינג לבסוף לא מוציאים השבוע חמישה סרטים בבת אחת. רק ארבעה. ועוד שלושה נוספים בשבוע הבא. סך הכל שבעה סרטים בשבועיים. אחד מהם מדובר ומסקרן ולא רע ("סופר הצללים"). עוד אחד עם פרופיל יחסית גבוה ("סלומון קיין"). וארבעה סרטים שכבר יצאו בדי.וי.די. מה המסר שאני כצרכן קולנוע מקבל מזה? שהשקיעו 450 מיליון שקל בהקמת בתי הקולנוע ועוד 45 אגורות בסרטים שיוקרנו בו. (למען הבהרה: ברור לי שרכישת שבעה סרטים, תרגומם והפצתם עולה יותר מ-45 אגורות. המשפט נכתב למטרות אירוניה וסאטירה והפרזה, וכדי להדגיש את הפער שבין ההשקעה בעטיפה ובין ההשקעה בתוכן). והמסר, עליו אני חוזר בהקשר הזה: שמבחינת בעלי הבית, האטרקציה העיקרית בסינמה סיטי היא בית הקולנוע עצמו, ולא הסרטים המוצגים בו. אותי זה מעציב שהשקה כזאת לא מלווה בבכורת סרט מונומנטלי. "אליס בארץ הפלאות" אמור להיות כזה, אבל הוא סרט של פורום פילם, והגיהנום יקפא לפני שמפיץ אחד ישתמש בסרט של מפיץ אחר כדי לקדם את בית הקולנוע שלו. שזה בדיוק המקום ממנו התחלתי את כל העצבים האלה לפני עשרה ימים: כמה זה דפוק כשהמפיצים ובעלי בתי הקולנוע הם אותם אנשים.


אבל סינמה סיטי, למרות הכל, זה ה-H&M שלי. אז אני מניח שכן אמצא זמן להידחף שם בהמון, ולראות איזה בי-מובי זניח, ולקוות שאחרי בלאגן הפתיחה ובהלת החגים, וברדק המונים, העסק יירגע וב-26 האולמות שם יהיו גם כמה סרטים טובים.

Categories: בשוטף

7 Responses to “צלופן”

  1. טליה 17 מרץ 2010 at 14:28 Permalink

    אולי תהיה שם הפתעה טובה, נכון לעכשיו זה נראה שהולך להיות גהנום תחבורתי ו….חברתי. במקרה יצא לי בשבת האחרונה לראות את המוני ההורים הדפוקים מצטלמים עם הדינוזאורים שהוצבו שם,כאילו שהביאו את הילדים לאתר תיירותי … מה שמחזק את האמירה שלך שהקולנוע פחות חשוב – זה הקניון , מסעדות , חנויות …בקיצור עוד מקום לקחת את הילדים להעביר שם שבת , מעין קניון משודרג … הסרטים זה רק תירוץ … וזה בסדר , לגיטימי אבל עצוב…

  2. אפי 17 מרץ 2010 at 17:51 Permalink

    סולומן קיין זה פשוט בושה של סרט. כדאי להוריד את ההייפ.

  3. יותם 17 מרץ 2010 at 21:11 Permalink

    אחרי הסרטון בynet… חייבים לפרגן ולבוא לראות סרטים (ולוודא קודם שהם טובים..)

  4. אחד שנהנה מהסינמה החדש 18 מרץ 2010 at 1:41 Permalink

    אז שוב היה אירוע בסינמה סיטי החדש.
    והפעם קיבלנו כרטיס זוגי לסרט באחד מאולמות ה-VIP 🙂

  5. אחד שנהנה מהסינמה החדש 18 מרץ 2010 at 1:42 Permalink

    אה, ושוב לא ראיתי אותך יאיר.

    היית או לא?

  6. סבסטיאן 18 מרץ 2010 at 9:41 Permalink

    אני חושב שזה דווקא מעניין שיש ניסיון להחזיר את הקולנועים למה שהם שימשו בשנות השלושים וארבעים – חוויה בידורית שיכולה למלא כמעט יום שלם.
    אני מחבב את זה שהורים וילדים מצטלמים ליד הבובות – זה עלול להחזיר לילדים הקטנים את הקסם שבהליכה לקולנוע. הסרט, שבסך הכל ממלא קצת פחות משעתיים, הופך להיות גולת הכותרת של כמה שעות טובות של בילוי משפחתי (או זוגי. או יחיד. זה גם בסדר) וההשלכות דווקא עלולות להיות חיוביות. עלולות, בכל מקרה. אבל אין ספק שעדיין עניין הסרטים שמופצים בארץ צריך איזשהו תיקון. אני שומר על אופטימיות נאיבית וזהירה.

  7. שלו 19 מרץ 2010 at 10:16 Permalink

    מזעזע. ראיתי בכתבה הזו רק דבר אחד: אנשים שאין להם מושג קולנוע מתעסקים בו ביתר שאת.
    עם כל הכבוד לאולמות האוהבים עם הלבבות ולאולמות הילדים ולאולם האימה, זה דבילי. תתעסקו בלתת לנו חוויית צפייה נורמאלית- כלומר סאונד דיגיטלי, איכות הקרנה נורמאלית וזהו. הגימיקים האלו שמסתבר שסינמה סיטי החדשה מתפארת בהם הם מיותרים ומכוונים מאוד נמוך. אני חושב שזה פיספוס כי אם משקיעים כבר הרבה כסף, עדיףך להזרים אותו לכיוונים יותר טובים. אנחנו לא אמריקה וקשה לי לראות זוגות אוהבים שילכו לסרט באולם כל כך קיטשי ודביק (אולי עארסים וילדים).

    מה כן אפשר וצריך לעשות? להחזיר את האיימקס לקריון. עכשיו. בכל דרך אפשרית. ואם לא לקריון אז לכל קומפלקס אחר. יותר מדי סרטים יוצאים גם בפורמט איימקס ואנחנו מפספסים את זה וזה מעצבן.


Leave a Reply