20 מרץ 2010 | 22:38 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

"אסטרו בוי", ביקורת

בקטנה…


פורסם ב"פנאי פלוס", 17.3.2010


אחד מהבמאים של "חיים בזרם" (השני עשה את "הסיפור של דספרו") והתסריטאי של "שוטר בגן הילדים" ו"תאומים" מעבדים סדרת אנימציה יפנית שהפכה לפולחן בשנות הששים? עד כמה רע זה כבר יכול להיות? ואכן, “אסטרו בוי" הוא לא סרט רע. הוא לא ממש טוב במיוחד, אבל הוא גם לא רע. בעיקר משונה שנראה שהפרויקט נמסר לידיו של תסריטאי שלא ממש מתעניין במקור היפני – ואולי בצדק, ספק אם מישהו קהל היעד של הילדים בני העשר שמעו על המקור היפני – ובמקום זאת כותב תסריט שנראה כמו המוני סרטים אחרים. זה מתחיל בסיטואציה שתבהיל ילדים קטנים: בעולם עתידני עיר אחת התנתקה מכדור הארץ המזוהם והמריאה אל השמיים ("וול-E"?), שם הם מנהלים חיים נקיים בזכות רובוטים שעושים הכל ("רובוטים"?). שר המדע בממשלתו של ראש ממשלה מושחת לא מוצא זמן לגדל את בנו. וכשהבן מתגנב למקום העבודה של אביו כדי להיות איתו, הוא נהרג בעת ניסוי צבאי שהשתבש (כן, קחו את ילדיכם לסרט בו ילד מתאדה על ידי רובוט מול עיני אביו). האב מוכה היגון ורגשי האשמה בונה רובוט שיהיה זהה לבנו ושמכיל את אופיו וזכרונותיו ("קפריקה"?). אבל הילד הזה הוא בעצם רובוט-ילד, שהופך להיות לא רצוי גם בקרב בני האדם וגם בקרב הרובוטים (ומכאן אנחנו עוברים לכמה רגעי "אינטליגנציה מלאכותית", על חייהם של הרובוטים הנמלטים, ושל ציידי הרובוטים). הכל עירבוב של המון דברים, מבלי שיהיו באמת רגעים מבריקים של הומור או רגש, שהיו יכולים להפוך את “אסטרו בוי” למעין מותג גיבורי על (הרגעים בהם הילד-הרובוט מגלה שיש לו כוחות שאין לילדים אחרים, כמו למשל יכולתו לעוף, חמודים למדי). אבל הסרט, שעשוי להיראות סביר לבנים בני 9 חובבי רובוטים שליבם לא נשבר בקלות, מצליח להיות סביר, ולרגעים חביב, גם מבלי להיות מקורי או מבריק ולו לרגע אחד.

Categories: בשוטף

3 Responses to “"אסטרו בוי", ביקורת”

  1. רז 20 מרץ 2010 at 23:15 Permalink

    חלק גדול מהדברים שציינת דווקא היו בסדרת המאנגה (קומיקס) המקורית וסדרות האנימה (אנימציה) שנוצרו על פיה עוד הרבה לפני הסרטים שציינת כהשראה עבור הסרט הזה – העיר והחברה העתידנית-רובוטית ("רובוטים" הוא סרט שיוצריו הודו שהם הושפעו מ-"אסטרו-בוי" על גלגוליה השונים), הבניה של רובוט שזהה לילד שמת (לא ראיתי את "קפריקה" – אבל זה היה כל הרעיון של המקור) והרובוט-פוביה (אגב, קובריק כל-כך התלהב כאשר הוא ראה את "אסטרו-בוי" בטלוויזיה האמריקאית, עד שהוא הציע לטזוקה, היוצר של המאנגה והמפיק של סדרת האנימה, לעבוד כמעצב על "2001". טזוקה סירב מטעמי חוסר-זמן, אבל יכול להיות שמשהו מ-"אסטרו-בוי" חלחל לתכניות של קובריק לגבי "אינטליגנציה מלאכותית"?). וזו הסיבה שנהניתי כל-כך מהסרט: הוא מצליח דווקא לעשות כבוד למקור היפני, ולהיות סרט מבדר מאוד. בהשוואה לזוועות שמתקבלות בדרך כלל כשמעבדים יצירת קומיקס או אנימציה מיפן (למשל תאונת-הדרכים המכונה "ספיד רייסר"), זה סרט נהדר.

  2. web analytics 7 דצמבר 2010 at 8:52 Permalink

    Dude the spamming here will drive me spastic! Delte them!

  3. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 at 0:04 Permalink

    Thanks friend. It is special seeing


Leave a Reply