28 מרץ 2010 | 19:00 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

כל מרפסת צריכה בית

המרפסת בכותרת היא לא באמת מרפסת, אלא יציע. Balcony. ביציע הזה ישבו כמעט 20 שנה רוג’ר איברט וג’ין סיסקל, בתוכנית הטלוויזיה הכי שורדת לביקורת קולנוע, “At The Movies“. מבחינת הפורמט ועיצוב היא היתה זהה ל”מסך גדול, מסך קטן” עם אסי דיין משנות השבעים בטלוויזיה הישראלית. סיסקל ואיברט שידרו ביקורות בטלוויזיה שנים קודם לכם, לפני שעברו ב-1980 לשידור ארצי בחסות חברת הטלוויזיה של דיסני. ב-1999 סיסקל מת מגידול בראשו. לפני חמש שנים איברט פרש מהתוכנית כדי להיאבק בגידול סרטני בפניו, שהותיר אותו אילם. אבל אף אחד בדיסני לא חשב לרגע לעצור ולחשוב האם איזשהו במאי כועס הטיל כישוף על התוכנית, והמשיכו להריץ אותה – כשהיא עדיין מזוהה עם השם והתפאורה של סיסקל ואיברט, אבל מבלי שיימצאו לה עוגנים כה כריזמטיים. בתחילה עם מבקרים מתחלפים, ואז עם שני מבקרים בשם בן מנקיביץ’ ובן ליונס, שדירדרו את התוכנית לכיוון שידור בערוץ E! כולו עמוס התלהבויות ילדותיות מכוכבים, וכעת, בגלגול הכי מעניין שלו מאז פרישתו של איברט, בהנחיית איי.או סקוט מה”ניו יורק טיימס” ומייקל פיליפס מה”שיקגו טריביון”. לפני כמה שנים, בגלל סכסוך משפטי על ענייני זכויות ותמלוגים, איברט אסר על מפיקי התוכנית להשתמש במותג שהוא וסיסקל טבעו ורשמו כסימן רשום: Two Thumbs Up. ובסוף השבוע הודיעה חברת דיסני שהם מבטלים את התוכנית ב-14 באוגוסט, אחרי 30 שנה באוויר.


ה”ניו יורק טיימס” מדווח. ואיי.או סקוט לא מופתע מהביטול. אבל רוג’ר איברט מפתיע: הוא אמנם מודה בבלוג שלו בג’נטלמניות לכל האנשים שאיתם עבד בתוכנית ושהמשיכו בה אחרי פרישתו, אבל נשמע גם שהוא נושם לרווחה. עכשיו הוא ואשתו, צ’אז, משתלטים בחזרה על המותג “At The Movies” ועם המותג “Two Thumbs Up” ברשותם הם מתכננים להרים סדרת ביקורת קולנוע טלוויזיונית חדשה. איפה? הם עוד לא יודעים. מי יהיו המבקרים? הם עוד לא יודעים. אבל איברט מפרט את כוונותיו בפוסט שבמקום הספד הופך להכרזה לקראת השקה מחודשת.


===========


ב-1979 למדתי שיעור ראשון על מבקרי קולנוע. היתי ילד וראיתי בקולנוע סרט מדע בדיוני שדי הפחיד ןהלהיב אותי בשם “החור השחור”. אבל מבקרי הקולנוע שנאו אותו וגיחכו לו. מאז ידעתי שיש פער בין מבקרים ובין הקהל. וכיום אני ידע שכשאתה בערך בן 10, אתה תיהנה כמעט מכל דבר, ושעצם חוויית הצפייה בסרטים היא המרגשת והמלהיבה, יותר מאשר הסרט עצמו. ומתברר שאני לא לבד בתור מי שלוקח איתו את “החור השחור” כסוג של חוויית ילדות מכוננת (טוב, לא ממש מכוננת) שבראייה לאחור צריך כמעט להיות אפולוגטי כלפיה: גם אדגר רייט מסמפט את הסרט. הנה הוא מדבר עליו בחיבה – מהולה בהתנצלות בוגרת – במשך 3 דקות, ומזכיר שגם קוונטין טרנטינו התייחס לסרט באחד מתסריטיו.


============


במהלך סוף השבוע התנהלו בבלוג באיזור התגובות לא מעט דיוני סביב השאלה “איפה אפשר לראות את ‘הדרקון הראשון שלי’ בגרסה האנגלית בתלת מימד”. אני ראיתי את הסרט בגרסה המדובבת לעברית וחשבתי שעבודת הדיבוב היתה נהדרת. למעשה, יותר מזה: אחרי שראיתי קטעים מהסרט באנגלית, וגיליתי שרוב הוויקינגים מדברים במבטא סקוטי, חשבתי שהדיבוב לעברית אפילו מוצלח מזה באנגלית, כי הוא מוחק את המבטאים. אבל לא זה העניין. העניין הוא שיש כאן משהו שאני לא מבין, ואולי מישהו מכם יוכל להסביר לי. האם גם בעידן הדיגיטלי, בו סרטים מוצגים מתוך הארד-דיסק וכונני מחשב, עדיין צריך גרסאות נפרדות לעברית ולאנגלית. אני לתומי חשבתי שברגע שעוברים לגרסאות דיגיטליות יש לכם קובץ אחד שעליו יש את כל המידע. בהצגות יומיות מקרינים את ערוץ הקול בעברית, ובהצגות הערב מקרינים את ערוץ הקול באנגלית.לא? זה לא ככה? זה לא כמו די.וי.די שאפר לבחור איזה ערוץ קול לנגן? צריך באמת גרסה נפרדת לעברית ולאנגלית? כי אם כן, אז אני לא מבין איך העידן הדיגיטלי שיפר ושיכלל וייעל את עולם ההפצה. או, שיש אופציה שזה כן ככה, אלא שמפיצי הסרט (ובעלי בתי הקולנוע) פשוט לא מעוניינים בהצגת הסרט הזה ללא דיבוב לעברית כי הם רואים בו בעיקרון סרט ילדים. אם זו האמת, הרי שזו טעות איומה. הסרט הזה ילהיב גם צופים מבוגרים.


ומה הקטע עם כן תרגום/לא תרגום? במודעות ל”הדרקון הראשון שלי” כתוב שהגרסה באנגלית היא ללא תרגום. זה גם מה שהיה כתוב במודעות ל”אליס בארץ הפלאות”. ולבסוף כן היה תרגום לעברית בגרסה האנגלית. הלו? מה קורה כאן. אז יש תרגום בגרסה האנגלית של “הדרקון הראשון שלי”. אם כן, למה במודעה כתוב ההפך? ואם לא: למה לא? מה הרעיון?



יש כאן מפיץ או מקרין שיכול להסביר איך זה עובד?


==========


צופי הקולנוע באמריקה שהלכו בסוף השבוע לראות את “הדרקון הראשון שלי” קיבלו הפתעה: מחירי הכרטיסים קפצו.

נושאים: בשוטף

9 תגובות ל - “כל מרפסת צריכה בית”

  1. הילה 28 מרץ 2010 ב - 20:32 קישור ישיר

    אני לא מבינה איך אין הקרנה רגילה (לא 3D) של אליס בבתי הקולנוע. היחידים שיש בהם זה רב חן בת-ים ורב חן ראשל”צ (שניהם מזוויעים). זהו? נגמר עידן הסרטים הדו-מימדיים? לאנשים שלא רואים תלת מימד נגזר עכשיו לראות סרטים מהבית?

  2. אורי 28 מרץ 2010 ב - 20:56 קישור ישיר

    החור השחור!! החור השחור!! יאיר – החזרת לי את ה=אחד מהרגעים היותר מפחידים של הילדות שלי. איזה סרט נורא ומעולה ומפחיד רצח! אלוהים, כמה פחד היה באייטיז, לא? קודם דארת’ ויידר, ואז חור שחור ולקינוח תשמ”ד… בררר

  3. נתן 28 מרץ 2010 ב - 23:18 קישור ישיר

    “צריך באמת גרסה נפרדת לעברית ולאנגלית?כי אם כן, אז אני לא מבין איך העידן הדיגיטלי שיפר ושיכלל וייעל את עולם ההפצה.”
    בלי להכנס להסבר טכני, התשובה היא כן. צריך עותק נפרד לכל גירסא ובכל זאת השאלה במקום. בעולם הלא דיגיטלי עלות עותק היא כ 2000 $ לעותק ואילו בעולם הדיגיטלי 2 שקל ו30 אגורות. כך שגם אם מדובר בעותק ספר, לא ברור למה אין בבתי הקולנוע שני דיסקטים. קשיא.

  4. דני 28 מרץ 2010 ב - 23:47 קישור ישיר

    יאיר, לא שמת לב שלויקינגים דוברי העברית יש מבטא רוסי כבד?

  5. ניר 29 מרץ 2010 ב - 1:13 קישור ישיר

    בן ליונס?
    בן ליונס?!

  6. נועם 29 מרץ 2010 ב - 3:05 קישור ישיר

    אני ממש לא מסכים שכל דבר שתראה לילדים הם יאהבו. הם אמנם רגישים פחות לקלישאות ונלהבים מעצם החוויה אבל המחשבה הזו היא סוג של התנשאות שנובעת מריחוק של גיל מבוגר וטיפשות.

  7. מיכאל 22 31 מרץ 2010 ב - 2:42 קישור ישיר

    אני עם ניר –
    בן ליונס?!

  8. אייל 31 מרץ 2010 ב - 20:24 קישור ישיר

    שכחת לציין כי בין השנים 2000 – 2008 מי שהגיש את התוכנית לצידו של רוג’ר איברט היה ריצ’רד רופר…

  9. Candelaria Urquidez 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    Hi I found your site by mistake when i was searching Google for this issue, I have to say your site is really helpful I also love the theme, its amazing!. I dont have that much time to read all your post at the moment but I have bookmarked it and also add your RSS feeds. I will be back in a day or two. thanks for a great site.


השאירו תגובה ל - נתן