09 אפריל 2010 | 16:02 ~ 25 תגובות | תגובות פייסבוק

קיץ 2010: הפריוויו

iron_man_2_hebrew

אחד משלושה הסרטים ההוליוודיים היחידים שבאמת בא לי לראות הקיץ


זו כבר מסורת שכזאת – כשאני לא שוכח ממנה: את מדורי בגיליון פסח אני מקדיש לכיוונון ציפיות לקראת סרטי הקיץ המתקרבים. זה גם מתאים בתזמון – עונת הקיץ הקולנועית כבר מזמן מתחילה בתחילת האביב – וגם מתאים לצרכים מו”ליים (את גיליונות החג סוגרים שבועות לפני הגעתם לדוכנים, כך שכמעט בלתי אפשרי לכתוב על אקטואליה). השנה המצב היה בעייתי במיוחד: זו, לטעמי, עונת הקיץ הכי חלשה והכי פחות מלהיבה מזה שנים. ואולי זה טוב. אני מביט מהצד בסרטים מתקרבים, כמו “נסיך פרס” ו”שוליית הקוסם”, וממש נראה לי שהם הולכים להיות איומים. מכאן, אני יכול רק להיות מופתע לטובה, לא?



הנה פריוויו הקיץ שלי. ובהמשך, ההימורים שלי לגבי הזוכים האפשריים בתואר אלוף הקופות הקיץ. אם בקיץ הסרטים הם ממילא סוסי אולפנים מאולפים, רק הגיוני להמר מי מהם יגיע למקום הראשון בדרבי.



פורסם ב”פנאי פלוס”, 1.4.2010



קיץ קריר קמעא
המחלקה להנמכת ציפיות מציגה: 15 הסרטים ההוליוודיים הכי מדוברים שיתפוצצו לנו על המסך בקיץ הגדול. לקראת מה כדאי להתרגש, ומאיזה סרטים אפשר להישאר אדישים?



אם היה יוצא לאור המילון השלם להוליוודית מדוברת תחת המילה “קיץ” היתה מופיעה ההגדרה “העונה בשנה בה אנחנו עושים מקסימום כסף במינימום שכל”. קיץ הפכה לעונה כה רווחית לאולפנים ההוליוודיים שהם התחילו – כבר כעשור וחצי – בהדרגה ובאיטיות אך בנחישות, לספח לתוך הקיץ את רוב האביב. פעם קיץ זה היה אומר יוני-אוגוסט, חודשי חופשת הקיץ, כשבידור ילדותי מהווה מנסה לפתות את תלמידי בתי הספר בחופשה ללכת לקולנוע. ואז זה התרחב לתחילת מאי, חודש לפני ממוריאל דיי, שאמור להיום היום הרשמי הראשון של הקיץ. ועכשיו ככבר כמה שנים נמתח כמעט עד מרץ. “אליס בארץ הפלאות”, “התנגשות הטיטאנים” ו”הדרקון הראשון שלי”, סרטי קיץ מובהקים, יצאו השנה באביב. ובכל זאת, למרות המגמה לערבב בין העונות ולקרוא תגר על דפוסי ההפצה הנדושים (סרטי אוסקרים בסתיו, סרטי אקשן בקיץ), עדיין הסדר בכללותו נשמר.



השנה שעברה, 2009, שברה את כל שיאי הקופות של הוליווד, עוד לפני שיצא “אווטאר” ושבר את כל השיאים שעוד לא נשברו.  “רובוטריקים 2” ו”למעלה” היו להיטים צפויים. אבל “בדרך לחתונה עוצרים בווגאס” היה להיט לא צפוי. כעת, כולם ינסו לתהות האם יש איזשהו סרט קטן וזול ולא צפוי שיכול להיות ה”בדרך לחתונה” של השנה? אבל מכיוון שהצלחה כזאת קשה להנדס, הוליווד מתמידה עם מה שהיא כן יודעת: לקחת מותגים מוכרים ולרוץ איתם קדימה. הסרט, במקרה כזה, הוא נספח כמעט משני למסע שיווק, שלעיתים מושקעת בו יותר יצירתיות מאשר בסרט.



וכשאני מביט ברשימת הסרטים הכי גדולים שמצפים לנו בין תחילת מאי לסוף אוגוסט אני חייב להעיר בדאגה שזה נראה מבחוץ כמו קיץ מעאפן. וזה נכתב ממקלדתו של חובב ג’אנק פוד מדופלם, שמחכה לקיץ כדי לאוורר את המוח ולתת לעיניים לקפצץ החוצה מארובותיהן למראה פיצוצים ענקיים ודימויי הרס אינפנטיליים. אבל תפריט האקשן שמובטח לנו השנה לא מצליח לעורר את תיאבוני. חוץ מ”צעצוע של סיפור 3 ” שאני די מצפה לו (17 ביוני), אין שום דבר ממש מגרה עד 16 ביולי, אז מגיע הסרט הכי מסקרן של השנה: “ההתחלה”, סרטו החדש של כריסטופר נולן (“האביר האפל”), עם ליאונרדו דיקפריו, עם טריילר מסחרר, ועם הבטחה לסרט עתיר תקציב ואפקטים, אבל עם עלילת תודעה/חלומות/הזיה שאמורה להשאיר אותנו מבולבלים.


אלה 15 הסרטים שאמורים להיות הכי מדוברים בעונה הקרובה, מקובצים לשלוש קטגוריות: סרטי ההמשך/העיבודים והרימייקים/ והסרטים המקוריים (הקטגוריה הכי רזה: קחו בחשבון שהשנה אפילו פיקסאר, אחד האולפנים הבודדים בהוליווד שמצליח לעשות הון כסף מתסריטים מקוריים, מוציא השנה גם הוא סרט המשך). סרטי ההמשך, מן הסתם, יהיו גם הכי קופתיים של העונה. עוד חוק יסוד הוליוודי.



2,3,4


“איירון מן 2 “
ג’ון פברו חוזר לכסא הבמאי (אחרי שצייץ בטוויטר כל שלב בהפקת הסרט), רוברט דאוני ג’וניור – שהוכיח ב”שרלוק הולמס” שהוא הפך סופית לכוכב שהקהל אוהב לראות – חוזר לתפקיד הראשי. ומולו: מיקי רורק, סקרלט ג’והנסן וגארי שנדלינג. הסרט הראשון היה הפתעה מקסימה כי לא ידענו למה לצפות וקיבלנו סרט פעולה קצבי, מהיר, שנון מאוד, שלא לוקח את עצמו ברצינות. סרט ההמשך כבר לא יפתיע, וצריך רק לקוות שהוא לא יאכזב. זה גם הסרט שאמור להיות אלוף הקופות של הקיץ. (ב-29 באפריל הסרט הזה כבר בארץ).


“סקס והעיר הגדולה 2 ”
אני ממש לא מצפה לסרט הזה, אבל אני כנראה לא נחשב (ואכן, אצלי בבית אני נמצא במיעוט לגביו). ובכל זאת, משום מה הפך “סקס והעיר הגדולה” להצלחה ענקית, שלא קשורה לעובדה שהסרט עצמו היה מחורבן (אני חייב להודות שבפעם השמינית, “סקס והעיר הגדולה” המקורי מתחיל להיראות כמעט סימפטי. מוחי נשטף). ובין “סקס והעיר הגדולה”, “השטן לובשת פראדה” ו”ההצעה”, מסתמן שבנות העולם פשוט מסמפטות קומדיות רומנטיות ניו יורקיות המתרחשות בעולם המו”לות והתקשורת. אה, והאופנה. אם הייתי צריך להמר, הייתי אומר שסרט ההמשך יהיה פלופ מאכזב. אבל אני מבין שבמקרה הזה אין לי שום יכולת שיפוט.


“צעצוע של סיפור 3 “
הסרט הזה הוליד לפני כמה שנים משבר גדול בין פיקסאר ודיסני. הזכויות על הדמויות שייכות לדיסני שתכננו להפיק סרט המשך בלי פיקסאר. פיקסאר כבר היתה בדרכה לפרק את השותפות שלה עם דיסני. וברגע האחרון דיסני ופיקסאר אוחדו, ראשי דיסני נזרקו על ידי הדירקטוריון ובכירי פיקסאר כעת מנהלים את העסק בדיסני. כך ש”צעצוע של סיפור 3”, שהתחיל כמכונת הדפסת כסף של דיסני, חזר לידיים האמינות יותר של פיקסאר. כמו ג’ון פאברו, גם לי אונקריץ’, הבמאי של “צעצוע של סיפור”, דיווח על התקדמות יומית בהפקה בטוויטר. ומכיוון ש”צעצוע של סיפור 2” הוא אחד הסרטים של פיקסאר שאני הכי אוהב, יש מקום לציפייה זהירה גם מהסרט הזה. כבר נקודת המוצא מוצאת חן בעיניי: הסרט מתרחש עשר שנים אחרי הסרט הקודם, כשאנדי – הילד שבחדרו התרחשו עלילות הסרטים הקודמים – עוזב לקולג’, ומוסר את ארגז הצעצועים שלו לתרומה לגן ילדים. וכן, זה יהיה בתלת מימד.


“דמדומים 3 “
כמו עם “סקס והעיר הגדולה” גם כאן אני לא ממש מצליח להבין את סוד ההצלחה. הפעם דיוויד סלייד, דווקא במאי מעניין שחתום על סרט ערפדים לא רע בשם “30 ימים של לילה”, קיבל את הג’וב לביים. האם תהיה לך השפעה על התוצאה? האם זה יהיה סוף סוף סרט ערפדי יותר, עם קצת יותר בשר ושיניים? או שזה ימשיך להיות דרמת עפעופים בין הגיבורים החיוורים של הסרטים הקודמים? אבל שוב, אני לא פקטור. עבור בנות ה-14 זה סרט חדש של רוברט פטינסון וקירסטן סטיוארט. תוך שנתיים הטירוף הזה יחלוף. אמתין בסבלנות.


“שרק 4 “
והפעם, בתלת מימד. כמובן. “שרק השלישי” היה כבר מיותר ובעיקר לא מצחיק, אבל עשה המון כסף. וייאמר לזכות דרימוורקס שהם כן הצליחו לברוא מותג אנימציה מוכר, והיה רק מתבקש שהם ייתנו לו לחיות לתוך עידן התלת מימד. אבל אני מקווה שזה יהיה שרק האחרון ושהפעם השקיעו קצת יותר מאמץ בכתיבת בדיחות מוצלחות, אחרת מה הטעם להכניס את מייק מאיירס ואת אדי מרפי לאותו חדר הקלטות?



עוד פעם


“נסיך פרס” “הנסיך הפרסי: חולות הזמן”
שנת 2010 הזה תהיה בסימן אייטיז. אין לי בעיה עם זה, גדלתי באייטיז. אני מחבב את האייטיז. אני רק קצת מבועת מבחירת החומרים שיגיעו אלינו הקיץ. הרימייק הכי מלהיב לסרט משנות השמונים הוא “טרון”, אבל הוא מתוכנן רק לדצמבר (חפשו אותו בפריוויו סרטי החורף באיזור ראש השנה), ובינתיים יש לנו את… “הנסיך הפרסי”? אחד ממשחקי המחשב הראשונים הופך לסרט פעולה קייצי בשלב שאף אחד לכבר לא ממש זוכר את המותג. אבל אל דאגה, ג’רי ברוקהיימר (“שודדי הקריביים”) הפיק, ג’ון אוגוסט (“צ’רלי בממלכת השוקולד”) היה שותף לפיתוח ובועז יכין היה שותף לכתיבה. כך שצפוי סרט אקשן עצום מימדים שעוד יעשה קאמבק למשחקי המחשב ההם, עם הגרפיקה בת 16 הצבעים. ג’ייק ג’ילנהול בגרסתו המפומפמת-שרירים הוא הגיבור, ומייק ניואל – הבמאי של “ארבע חתונות ולוויה” אבל גם של “הארי פוטר וגביע האש” – הוזעק לביים, וכנראה לנמנם ארוכות בקרון שלו בשעה שאנשי הפעלולים והאפקטים משתלטים על הסרט במקומו. העלילה נשמעת כמו שילוב בין “אלאדין” המצויר (ששם הסרט הוא ציטוט מפורש משם) ו”סיפורי אלף לילה ולילה”. בתור מי שנורא אהב את “המומיה”, אני חייב להביע תקווה לג’אנק מגניב, אבל אני חייב להודות שהסרט הזה נראה קצת מקושקש. מייק ניואל? ברצינות? תמוה.



“צוות לעניין”
תגידו אתם רציניים? (טייק 1). זה חייב להיות אחד הרעיונות הכי משונים ששמעתי: להפוך את סדרת הטלוויזיה האייטיזית “צוות לעניין” לסרט קולנוע, 25 שנה אחרי שמישהו שמע עליה בפעם האחרונה. סרטי הקיץ פונים לבני 13. כלומר שהם אמורים להתעניין במותג שהעסיק את הוריהם כשהם היו בגילם. רגע, זה אולי עוד יעבוד. ג’ו קרנהאן – שביים את סרט האקשן האולטרה-אלים והמטורלל “לחסל את האס” – הוא הבמאי שהובא לביים את העיבוד לסדרה בה אף אחד לא נהרג או נפצע. ליאם ניסן, בראדלי קופר וג’סיקה ביל מככבים. את בי.איי, הדמות שהפכה את מיסטר טי לאייקון, יגלם המתאבק קווינטון ג’קסון. נקודת זכות מסקרנת: מייקל ברנדט, התסריטאי זוכה האוסקר על “מיס סאנשיין הקטנה”, חתום על התסריט.


“נער הקרטה”
תגידו, אתם רציניים? (טייק 2). עוד רעיון הזוי. להתחיל את סדרת “נער הקרטה” מחדש. הראלד זווארט, שדווקא עשה לטעמי עבודה סימפטית מאוד ב”הפנתר הוורוד 2 ” הוא הבמאי. ג’קי צ’אן הוא המאמן וג’יידן סמית – הבן של וויל וג’יידה – הוא נער הקרטה.


“סיוט ברחוב אלם”
תגידו אתם… רגע, זה דווקא רעיון לא רע בכלל, להתחיל מחדש את הסדרה שהגדירה את סרטי האימה של שנות ה-80. הפעם ג’קי ארל היילי (הפדופיל מ”ילדים קטנים”) יהיה פרדי קרוגר, במקום רוברט אינגלנד. ובהמשך למסורת של הסדרה שנתנה הזדמנות ראשונה לבמאים שהפכו מאז למותגים, את הסרט הזה יביים סם בייר, מבכירי במאי הקליפים של אמריקה (הוא ביים את “מריח כמו רוח נעורים” של נירוונה).


“רובין הוד”
נו, הרי כבר כבר כמעט עברו 20 שנה מאז הרובין הוד של קווין קוסטנר, אז הגיע הזמן לעוד אחד. הפעם בבימויו של רידלי סקוט ועם ראסל קרואו בתפקיד השודד טוב הלב מיער שרווד. במילים אחרות: גלדיאטור באנגליה, לא? אני לא יכול לתאר לכם עד כמה הסרט הזה לא מעורר בי שום תיאבון. מצד שני, הוא נבחר להיות סרט הפתיחה של פסטיבל קאן. אז אולי הוא עוד יפתיע?



“שוליית הקוסם”
עוד רעיון עוועים. הצוות של “אוצר לאומי” לוקח את הסיפור של גתה – שכבר זכה לעיבוד מוזיקלי של פול דוקה שזכה לפרסום כסרט מצויר של דיסני מתוך “פנטזיה” – והופך אותו לסרט אקשן רב הרס ומרדפים. ניקולס קייג’ הוא הקוסם וג’יי ברוכל הוא שולייתו. יש לי הרגשה שזה לא יגמר במטאטאים שקמים לחיים ונושאים דליי מים.



“The Last Airbender”

שתי תעלומות מתלוות לבכורה של סרט האקשן המבוסס על סדרת הקומיקס “The Last Airbender”. הראשונה: האם, אחרי שני כשלונות מביכים, יצליח מ. נייט שמאלאן לשקם את הקריירה שלו בתור במאי להשכיר של סרטי אולפן המבוססים על סדרות אנימציה? או שבזאת נגלה סופית שהוא היה פוני של טריק אחד (“החוש השישי”)? השנייה: איך יקראו לסרט הזה בעברית? לסדרת הטלוויזיה המצוירת לילדים, שהופכת כאן לסרט לייב אקשן ומרובה אמנויות לחימה, קראו בארץ “אווטאר”. אלא שהשם הזה, אפעס, כבר תפוס כיום, לא?



הפקות מקור


“ההתחלה”
כאמור, זו האטרקציה של הקיץ מבחינתי. סרטו החדש של כריסטופר נולן לפני שהוא חוזר לעבודה על באטמן שלישי ועוזר להגות סופרמן חדש. זה אחד הסרטים הבודדים שיוצאים הקיץ מהאולפנים עם תקציב משמעותי ושמבוססים על תסריט מקורי, ועוד על תסריט שכתב הבמאי. ליאונרדו דיקפריו, מייקל קיין ומריון קוטיאר מככבים בסרט העתידני שמתרחש כולו – כך אני מבין – בתוך מוחו של הגיבור, בעולם שבו קיימת טכנולוגיה לחדור למוח ולתודעה של אנשים דרך חלומות. נשמע כמו הסרט הסויאליסטי הכי יקר בעולם.


“סולט”
זה היה אמור להיות סרט פעולה על סוכן חשאי שנחשד שהוא סוכן כפול, ובלתפקיד הראשי לוהק טום קרוז. ואז טום קרוז פרש. והוא הוחלף על ידי… אנג’לינה ג’ולי. וכך הפך סולט מסוכן חשאי, לסוכנת חשאית. פיליפ נויס (“סכנה ברורה ומיידית”), במאי אוסטרלי שבשנים האחרונות העדיף פרויקטים צנועים יותר, חזר למשחקי האקשן. העלילה נשמעת מסקרנת ונויס הוא במאי לא רע, אבל אני חייב להודות שאני לא מזהה כאן פוטנציאל גדול מדי לבלוקבאסטר משמעותי.


“Knight and Day”
וכשטום קרוז פרש מ”סולט”, הוא עובר ל”Knight and Day” – שם אנגלי שמבטיח לנו תרגום ישראלי מביך – ובו הוא מגלם… סוכן חשאי. הפעם הכיוון הוא קומדיית פעולה רומנטית, ובה הוא מגלם מרגל שנתקל בקמרון דיאז במקרה, הם יוצאים לדייט והדייט הזה הופך למרדף ולמנוסה ברחבי העולם. ג’יימס מנגולד (“הולך בדרכי”) ביים. (אגב, בני זוג שמסתבכים עם רוצחים וסוכנים זה קונספט שיחזור על עצמו פעם נוספת הקיץ עם הסרט “Killers”, קומדיית אקשן עם קצתרין הייגל ואשטון קוצ’ר).



נ.ב


1.
עונת האביבי/קיץ מזוהה עם קולנוע הוליוודי גרנדיוזי, אבל לא רק. יש גם מעט אלטרנטיבות מהעולם. פסטיבל קאן מתקיים במאי, ופסטיבל ירושלים מתקיים ביולי, ואחריהם מן הסתם יגיעו למסכינו גם סרטים קטנים ואיכותיים יותר, ולאו דווקא אמריקאים.


2.
שלושה סרטים שאינם אמריקאים שכבר מתוכננים ליציאה בחודשים הקרובים הם: “באריה” (איטליה), סרטו החדש של ג’זפה טורנטורה (“סינמה פרידסו”), “אגורה” (ספרד), הפקת של אלחנדרו אמנבאר (“האחרים”) שכוללת לצד רייצ’ל וייס גם את אושרי כהן ואשרף ברהום, ו”סול קיצ’ן” (גרמניה), של פאטיח אקין (“עם הראש בקיר”).


3.
וגם סרטים ישראליים. למרות שעל פי רוב סרטים ישראליים יוצאים באיזור ספטמבר, שלושה ישראליים מתוכננים לצאת בקיץ, ויש פוטנציאל להיות שוברי קופות גדולים. הראשון הוא “פעם הייתי”, סרטו החדש של אבי נשר (“סוף העולם שמאלה”) המתרחש בחיפה של 1968. והשני הוא “זוהי סדום” של מולי שגב ואדם סנדרסון, שממותג כבר כ”הסרט של ‘ארץ נהדרת’”, המתרחש בסדום של ימי בראשית. השלישי הוא תעלומה: “ארץ בראשית” הוא סרט טבע, מהסוג שנהיה פופולרי בשנים האחרונות מתוצרת צרפת או אנגליה, אבל בפעם הראשונה מתוצרת ישראל.


==========


ועכשיו תורכם. אני בחרתי 15 סרטים. אתם נוהגים לענות ב”איך שכחת את…?” (או אחיו הטוקבקי התאום “ואף מילה על…?”). אז לא שכחתי, מיינתי והתעלמתי. עכשיו עדכנו אותי מה סרטי הקיץ שאתם מחכים להם ומה מהסרטים שאותם שכחתי אבל אתכם הם דווקא כן מעניינים.

נושאים: בשוטף

25 תגובות ל - “קיץ 2010: הפריוויו”

  1. בני 9 אפריל 2010 ב - 16:37 קישור ישיר

    במאמר כאן – http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3349844,00.html אתה טוען שבעוד כמה שנים אף אחד לא יזכור את ניקול קידמן, כלומר, כוונתך שהיא תיעלם ולא תיכנס לדפי ההיסוטוריה כאחת השחקניות החשובות בדורה במחצית הראשונה של בראשית המאה ה-21. דעתך על קידמן מכעיסה אותי, רק כי משום שמאסת בה אתה מחליט להספיד אותה. מדוע דעתך מניחה זאת?

  2. יואב 9 אפריל 2010 ב - 17:11 קישור ישיר

    בתור ילד אייטיז, אתה צריך לדעת שהתרגום התקין לעברית של “Prince of Persia” הוא “הנסיך הפרסי”. ממש כמו ש”Transformers” הם “רובוטריקים”, ו”The A Team” הם “צוות לעניין”. משחק המחשב המקורי (שהופיע בארבעה גוונים של ירוק) נקרא “הנסיך הפרסי” בפי המוני בית ישראל, וכך צריך גם להיקרא הסרט. וזה סופי.

  3. רז 9 אפריל 2010 ב - 17:29 קישור ישיר

    ג’ורדן מצ’נר (או מכנר? אני לא בטוח איך אמורים לבטא את השם שלו), יוצר משחקי “הנסיך הפרסי” ושותף לכתיבת העיבוד הקולנועי שיוצא בקיץ, חלם וניסה במשך שנים לבנות קריירה של תסריטאי במקביל לעבודתו כמפתח-משחקים – למעשה, על המשחק הראשון בסדרת “הנסיך הפרסי” הוא עבד מתוך מחשבה שזה יהיה המשחק האחרון שלו, לפני שהוא עובר סופית לקולנוע (וכשהיה נדמה לו שהנה הוא מכר את התסריט הראשון שלו, הוא עמד להפסיק את פיתוח המשחק באמצע…), ואחרי שהעבודה על המשחק הסתיימה, הוא התכוון לפרוש מיצירת משחקים לטובת לימודי קולנוע ב-NYU (למזלם של כל הגיימרים, הוא לא התקבל ללימודים שם). באותה תקופה הוא תיעד בשקדנות מרובה את כל הדילמות שלו ביומנים – מהסוג שעוד נכתב על נייר, עם עט – ובשנים האחרונות הוא העלה את אותם יומנים, בשלמותם, לאתר הרשמי שלו. לוקח הרבה זמן לקרוא אותם, אבל מרתק ושווה כל דקה, לכל מי שעוסק ביצירה בכל מדיום שהוא.

    http://jordanmechner.com/old-journals/

    אני לא יכול להדגיש את זה מספיק: חובה, פשוט חובה לקרוא.

  4. תום 9 אפריל 2010 ב - 18:13 קישור ישיר

    יאיר, גיימר אתה לא, “הנסיך הפרסי” זכה למשחקי המשך מוצלחים מאוד בעשור האחרון והמותג עדיין חזק עם משחק חדש כל כמה שנים.

    ===========

    רוה לתום: תפסת אותי. הייתי גיימר קטן מאוד עד 1992 ואי שם בסוף האייטיז שיחקתי ב”הנסיך הפרסי” על מחשב עם מערכת הפעלה דוס ב-16 צבעים.

  5. יואב, יקירי 9 אפריל 2010 ב - 19:13 קישור ישיר

    “נסיך פרס” זו הסמיכות המציינת שייכות, בעוד “הנסיך הפרסי” משתמש בשם תואר “פרסי”, שעשוי לרמז על אופי או על מוצא. האם מדובר בנשיא פולין, לך קצ’נסקי, או בנשיא הפולני, שמעון פרס?

  6. אורי 9 אפריל 2010 ב - 19:50 קישור ישיר

    נסיך פרס ?!באמת ? עד כמה מנותקים הם יכולים להיות ? “הנסיך הפרסי” זה מותג. בכל אופן, לדעתי הסרט יעשה מלא כסף. יש לו גם באזז לא רע. ובכלל, לדעתי מרבית ה”רעיונות הרעים” יתבררו כמוצלחים בסוף. גם A Team וגם קרטה קיד (המקורי הוא אחד הסרטים האהובים עליי). הטריילרים שיצאו מאוד מוצלחים בניגוד לטריילר של איירון מן למשל שמשהו בו לא מרגיש נכון. אם הייתי צריך להמר, אז לדעתי דווקא הסרט הזה יתגלה כאכזבה יחסית (אומנותית, לא כלכלית).
    אישית, הסרט שאני הכי מחכה לו הוא דווקא החידוש לסיוט. זה קצת מוזר שקונספט כל כך גאוני עם דמות כל כך מוצלחת עוד לא התחברו לכדי יצירת מופת אמיתית. כלומר המקורי הוא אחלה אבל הוא מרגיש ממש מיושן היום. קצת קשה להאמין שלכל ילדי האייטיז היתה בעיה להרדם בגלל פרדי. הבעיה היא שכרגע הבאזז ממש לא משהו ושהסרט משחזר במדויק את הסצינות האיקוניות של המקור בהתאמה לדור ה CGI. זה בד”כ לא עובד וזה חבל. נקווה לטוב.

  7. The Face of Jewish Revenge 9 אפריל 2010 ב - 20:39 קישור ישיר

    האמת ששכחת (או בעצם סיננת) כמה מעניינים:

    1) “סקוט פילגרם” של אדגר רייט (שאחראי על “שון מהמתים” המופתי)

    2) “פיראנה” 3D של בימאי האימה המשובח אלכסנדר אז’ה.

    3) הרימייק ל”טורף” בהפקת רוברט רודריגז ובבימויו נימרוד אנטאל (קונטרול).

    4) וכמובן The Expendables של סטאלון עם מספר אינפלציוני של כוכבי אקשן (סטאלון,ג’ייסון סטטהם, ג’ט לי, דולף לנוגרן וגם ברוס וויליס ושוורצנגר בהופעת אורח)

    =========

    רוה לפייס: אני מודה ש”סקוט פילגרים” הוא סרט האקשן שאני הכי מחכה לו הקיץ די בצמוד ל”ההתחלה” של כריס נולן, אבל אני כל כך סקפטי שהסרט הזה יגיע ארצה, אז למה בכלל לייצר כלפיו ציפיות? עסקנו בכך כאן.

  8. רותם 9 אפריל 2010 ב - 21:11 קישור ישיר

    מה שמעניין בקרטה קיד זה ההצערה של הגיבור.

  9. ל 9 אפריל 2010 ב - 21:15 קישור ישיר

    כן, הנסיך הפרסי!

  10. מיכאל 22 9 אפריל 2010 ב - 21:24 קישור ישיר

    וגם ‘מאצ’טה’ של רוברט רודריגז.

  11. יושיהידה 9 אפריל 2010 ב - 22:07 קישור ישיר

    רק שתדעו, אצלי בשכונה בכלל קראו למשחק “הנסיך מפרס”. אבל יכול מאוד להיות שזה בגלל ששכולם אצלנו העתיקו את המשחק. כל העיר שיחקה בו, ולא הכרתי אדם אחד שהחזיק בעותק המקורי. אם כבר ללכת עם הנוסטלגיה, אפשר לבקש שלפחות באזור שלי ישתמשו בשם הזה?

    נו טוב, מקסימום ישתמשו בו באימיול. אם כבר ההיסטוריה חוזרת.

  12. סטיבי 9 אפריל 2010 ב - 22:49 קישור ישיר

    גם אצלנו זה היה “הנסיך הפרסי”. וכמה מנותקים? הפיצו את “Star Trek” בשם “סטארטרק”…

  13. סטיבי 9 אפריל 2010 ב - 23:44 קישור ישיר

    http://www.slashfilm.com/2010/04/09/i-love-you-phillip-morris-release-delayed-indefinitely/

  14. האחד 10 אפריל 2010 ב - 5:06 קישור ישיר

    זה “מכנר”, רז.

  15. האחד 10 אפריל 2010 ב - 7:04 קישור ישיר

    אה, כן. יאיר, ה”נסיך הפרסי” לא מבוסס על המשחק משנות השמונים אלא על המשחק החדש יותר שיצא ב-2003 (ויצאו לו גם שני המשכים):

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99:_%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F

    ו”The Last Airbender” מבוסס על סדרת אנימציה אמריקאית ששואבת השראה מסגנון האנימציה היפני (אנימה), לא על קומיקס.

  16. יואב 10 אפריל 2010 ב - 9:41 קישור ישיר

    אתם מבזבזים אנרגיה על כלום.
    תבדקו באינטרנט, שם הסרט בעברית הוא הנסיך הפרסי.
    שלום ובייי

  17. איתן 10 אפריל 2010 ב - 9:52 קישור ישיר

    ובינתיים, יש בסינמטקים פסטיבלון צרפתי.

    לפני כמה שנים הוקרן ב”אייקון” סרט מדע בדיוני צרפתי בשם “רנסנס”. אבל אני, באותו זמן ממש, הייתי בחיפה בפסטיבל. אתמול השלמתי פערים. והסרט אכן מרשים מאוד, אם כי נדמה לי שלא היה מזיק עוד דראפט של התסריט לפני שההפקה יצאה לדרך. לסרט כל כך מושקע ויזואלית, מגיע תסריט קצת פחות שטחי, ועדיין, די נהניתי.

    ובאמצע השבוע הוקרן “שינוי כתובת” של עמנואל מורה. בעיניי, חיקוי עלוב ומסכן של אריק רוהמר.

  18. עדן 10 אפריל 2010 ב - 10:55 קישור ישיר

    אני מאד מחבב את סדרת הילדים “אווטאר”. זו סדרה חכמה ודי מלהיבה, למרות נגיעות הניו אייג’ המעצבנות שלה. לדעתי יש כאן פוטנציאל גדול שאני מקווה מאד ששמאלן הצליח לעשות אתו משהו מעניין.

  19. רז-ש 10 אפריל 2010 ב - 11:18 קישור ישיר

    כמו שאמר תום לפני, גיימר אתה לא. אתה כמובן לא חייב להיות, אבל קצת בדיקת עובדות בסיסית לא תזיק (כל עמוד סרט בויקיפדיה היה מספר לך) שהסרט “הנסיך הפרסי- חולות הזמן” מבוסס על סדרת המשחקים חולות הזמן של יוביסופט שיצאה לקונסולות המשחק לאורך העשור האחרון. היו 3 משחקים בסדרה עם עוד כמה גרסאות לקונסולות הניידות. הם מכרו מיליונים.
    ורק שתדע, תעשיית משחקי הקונסולה כבר מזמן עברה את ההכנסות של תעשיית הקולנוע. ככה שהזלזול לא במקום.
    מה שכן, זה עדיין נראה לי הולך להיות סרט רע במיוחד על פי משחק די טוב.

  20. אודי 10 אפריל 2010 ב - 18:27 קישור ישיר

    הנסיך הפרסי – עשו למשחק חידושים תלת מימדיים עדכניים (ומאוד פופולריים).
    כפי שנראה לי מהטריילר, העיצוב של הסרט מעוצב לפי המשחקים החדשים ולא המשחק המקורי.

    הם מאוד מוצלחים, אגב.

  21. ניר 10 אפריל 2010 ב - 18:32 קישור ישיר

    רז – תודה על הקישור לאתר של מצ’נר! נשארתי ער עד שתיים בלילה לקרוא את היומן שלו.

  22. Taktik 10 אפריל 2010 ב - 19:53 קישור ישיר

    מה שלא ברור לי בנוגע לחידוש של סיוט ברחוב אלם, הוא למה לקחת סדרה שהתבססה על הכנסת הומור לסטאשרים, ולהפוך אותו לסתם סרט אפל. כך לפחות זה נראה לפי הטריילר.

  23. עמית איצקר 11 אפריל 2010 ב - 8:38 קישור ישיר

    ל-taktik: בשני הסרטים הראשונים של סיוט ברח אלם לא היה בכלל הומור. הם היו אימה טהורה. ההומור נכנס לסדרה רק בסרט השלישי עם כל מיני אימרות פאנץ’ ליין של פרדי קרוגר.

  24. web analytics 7 דצמבר 2010 ב - 6:00 קישור ישיר

    Dude the spam comments here will drive me crazy! Get rid of it!

  25. Dedra Dufek 4 פברואר 2011 ב - 2:47 קישור ישיר

    I really appreciate this post. We need even more folks like you bringing value for the community. Can I put this post on my blog? I’d give you credit and link back of course.


השאירו תגובה