26 ינואר 2007 | 11:48 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

קולנוע לב (לבייב)

מסכן לב לבייב, אין לו מה לראות עכשיו בקולנוע

כשאתה מיליארדר שהמגזין “פורבס” מעריך את הונו בשני מיליארד דולר, ועיקר הכנסותיך מגיע מיהלומים ומקניונים, איזה סרטים יהיו בראש רשימת הצפייה שלך? “יהלומים לנצח”? “גרנד קניון”? לב לבייב, טייקון היהלומים הישראלי, הוא חב”דניק אדוק, כך שאני בספק אם הוא בכלל רואה סרטים, אבל אני גם די בטוח שאילו הוא היה חובב קולנוע מושבע הוא לא היה מוצא עכשיו סרט שימצא חן בעיניו. קודם כל, בגלל “בוראט”. לבייב, על פי כתבת השער שהתפרסמה עליו ב”פורבס” ב-2003, הוא יליד אוזבקיסטן וחבר טוב של נשיא קזחסטן. אז “בוראט” בטח לא ימצא חן בעיניו. ועכשיו מגיע “לגעת ביהלום”, שבטח עושה לכל העוסקים בסחר ביהלומים עיקצוצים לא נעימים בכל הגוף. אם כי לבייב יכול גם לחייך לעצמו בסיפוק למראה הסרט. הסרט עוסק בניסיון להפליל את סינדיקט היהלומים הגדול בעולם בכך שהוא קונה יהלומי דם, יהלומים מאזורי סכסוך. לתאגיד בסרט יש שם מומצא, אבל סינדיקט היהלומים De-Beers כבר מיהר למחות נגד הצגת הסרט, כך שנדמה שעל ראש היהלומן בוער הכובע. ולמה שלבייב יהיה מבסוט מזה? כי על פי “פורבס”, לבייב הוא האויב הגדול של דה-ברס והמתחרה מס’ 1 שלהם. והוא גם מקפיד בראיונותיו להצהיר שהוא לא נוגע ביהלומי סכסוך. עלילת “לגעת ביהלום” מתרחשת ב-1999. משנת 2000, כשמכירת יהלומי סכסוך לכאורה ווסתה על ידי האו”ם, הצליח לבייב להביס את דה-ברס ולהשתלט על נתח ניכר מעסקי היהלומים באנגולה. הוא אחד היהלומנים הבודדים בעולם שמחזיקים את כל שרשרת הייצור בידיהם: מבעלות של המכרות ועד מלטשות. עולם קטן: מי עוד הסתובב באנגולה עם הצבא ומכרות היהלומים אם לא ארקדי גאידמק. לו הייתי אד זוויק, הייתי רואה כאן אופציה ל”לגעת ביהלום 2″: שני המולטי-מיליונרים שהביסו את סינדיקט היהלומים העצום, האחד משתמש בהונו בצנעה לבניית בתי כנסת בארץ הולדתו, השני קונה קבוצות כדורגל.

ואיך “לגעת ביהלום”? אפוס הרפתקאות היסטורי אלים ומושקע, שמנסה להיות גם בעל מסר חברתי. הוא לא רע.

5 תגובות ל - “קולנוע לב (לבייב)”

  1. עידן 26 ינואר 2007 ב - 11:53 קישור ישיר

    יאיר יגיש פינת קולנוע בתכנית הבוקר של קשת עד שהתכנית תרד ותוחלף בתכנית אחרת שגם בה אולי יגיש יאיר פינת קולנוע. תכניות הבוקר הם ז’אנר שלא התאים עצמו לקהל הישראלי לדעתי והמיחזור הורג אותו.Let sleeping dogs lie,אני אומר.

  2. סימון 26 ינואר 2007 ב - 12:11 קישור ישיר

    http://www.vqronline.org/articles/2007/winter/hoberman-spielbergization/

  3. הפינגווין 26 ינואר 2007 ב - 12:44 קישור ישיר

    אם גאידמק עדיין כאן אחרי “שר המלחמה”, כנראה שגם לבייב לא צריך לחשוש למעמדו. אני לא חושב שלסרטים יש כזו השפעה מול ממון בארץ. לפחות לא כמו לטלויזיה (“מיצי, מיצי, מיצי…”).

  4. עידן 26 ינואר 2007 ב - 12:52 קישור ישיר

    ג’ק ניקולסון הופיע עד היום בעשרה סרטים שהיו מועמדים לאוסקר: רסיסי חיים, צ’יינהטאון, קן הקוקיה(שזכה), אדומים, תנאים של חיבה(שגם הוא זכה), הכבוד של פריצי, משדרים חדשות, בחורים טובים, הכי טוב שיש וכעת השתולים. נדמה לי שזה שיא(רק השתולים ומשדרים חדשות לא הניבו לו מועמדות כשחקן).

  5. רז 26 ינואר 2007 ב - 13:07 קישור ישיר

    קראתי ראיון שנערך עם לבייב לפני שנים, עוד במהלך פרשת קניון-רמת-אביב-מקדונלדס (אם מישהו זוכר), שם הוא העיר שהוא אכן לא צופה בסרטים – לא עניין הלכתי, פשוט אין לו פנאי.


השאירו תגובה