בלעדי ל"סינמסקופ": קטע מתוך פסקול "פעם הייתי" של אבי נשר
אבי נשר ופיליפ סארד בהקלטת המוזיקה ל"פעם הייתי" לפני כשבועיים באולפני אבי רוד, לונדון. צילום: איריס נשר
יש רגעים בהם החיבה שלי לסרטיו של אבי נשר, ולאבי נשר עצמו, מצדיקה את עצמה ביג טיים. למשל, כשהיא עוזרת לי לשריין חומרים בלעדיים לבלוג. אשכרה פרוטקציה טהורה. כך היה כשהצלחתי באוקטובר לנער מאנשיו תמונות ראשונות מתוך הצילומים לסרטו החדש (שאז קראו לו "גמדים" לפני ששונה שמו ל"שיעור באהבה" ולפני שהפך סופית, השבח לאל, ל"פעם הייתי"). ועכשיו מסכת נדנודים מצידי הביאה אליי את פסקול הסרט שהוקלט בתחילת החודש בלונדון באולפני אבי רוד.
ומכיוון שיום העצמאות הפך כנראה רשמית ל"יום אבי נשר" (חפשו את "הלהקה" ו/או "דיזנגוף 99 " ו/או "סוף העולם שמאלה" בלוחות השידורים של אתמול והיום), ומכיוון שזה לא הימור פרוע מדי להניח שביום העצמאות בעוד שש שנים, יצטרף גם "פעם הייתי" לרצף השידורים הזה, זהו תזמון מצוין להציץ לסרט החדש. ותחילה לפסקול.
מלחין הסרט הוא פיליפ סארד (וזאת אחרי שאת "סוף העולם שמאלה" הלחין קרישנה לוי, שעבד עם פרנסואה אוזון, ב"הסודות" נשר כמעט סגר עם גבריאל יארד על הלחנת המוזיקה, אבל אז מלחמת לבנון השנייה חיסלה את המגעים. מי שהלחין לבסוף, ועשה עבודה מוצלחת מאוד, היה דניאל סלומון). בקיצור, יש לו חיבה לצרפתים.
סארד היה מועמד לאוסקר על "טס" של רומן פולנסקי, והלחין לפולנסקי גם את "הדייר" ואת "פיראטים". והוא פחות או יותר המלחין הקבוע של אנדרה טשינה (וכשהם היו בחיים, הוא עבד לא מעט עם קלוד סוטה ומרקו פררי). "פעם הייתי" הוא הפסקול השלישי שסארד מלחין לסרט שקשור בישראל: הפעם הראשונה היתה כשהלחין את "כל החיים לפניו", הסרט הצרפתי שביים הבמאי הישראלי משה מזרחי (על פי אמיל אז'אר). זה נגמר בזכייה באוסקר על הסרט הזר. הפעם השנייה היתה בסרט "Pour Sacha" של אלכסנדר ארקדי, שמתרחש בישראל של 1967, שנה לפני עלילת "פעם הייתי".
אז הנה צ'ופר חגיגי ליום העצמאות: קטע מתוך הפסקול לסרט. הקטע הקצר הזה הוא בעצם היכרות עם נעימת הנושא של הסרט, המנוגנת כאן באבוב (החל מהשניה העשירית), ואז ממשיכה בפסנתר.
לחצו על הלינק כדי להפעיל את הנגן.
קטע ראשון מתוך פסקול "פעם הייתי" של אבי נשר. מלחין: פיליפ סארד
"פעם הייתי" אמור לעלות בבתי הקולנוע בעוד כחודשיים. ומחר: עוד קטע מהפסקול.
תודה על הקטע, נשמע מאוד יפה.
אוף טופיק – רציתי להמליץ על "מעבר לכל חלום" (THE FALL) – יצירת מופת של טרזים סינג שמוקרנת היום בצהריים ביס3. לא ברור איך הסרט הזה עם ההפקה המדהימה ויוצאת הדופן שלו (לוקיישנים אמיתיים מסביב לעולם, בלי אפקטים, תלבושות מדהימות, תסריט שנכתב תוך כדי תנועה), לא זכה ליותר תהודה. ואחרי שתראו את הסרט רוצו לקרוא עליו
===============
רוה למיקי: למשל כאן. ואגב, כמעט והזכרתי את "מעבר לכל חלום" בפוסט הנ"ל ואז בכלל היה יוצא צירוף מקרים משונה: קרישנה לוי, המלחין של "סוף העולם שמאלה", הלחין את "מעבר לכל חלום".
נשמע נפלא ומאוד מבטיח. לא זכור לי כבר הרבה מאוד זמן סרט ישראלי עם סקור תזמורתי. בחודשים האחרונים אני שומע שמועות מאוד טובות לגבי הסרט החדש של אבי נשר – דבר היוצר אצלי סקרנות מאוד גדולה.
פיליפ סארד גם כתב את המוסיקה לסרט נפלא של קלוד סוטה "אלה הם החיים" שאני גיליתי רק לפני שנה ומאז ראיתי מספר פעמים. רומי שניידר היפהפיה גם שרה את שיר הנושא:
http://www.youtube.com/watch?v=xDd966e6a-Q
המוסיקה של דניאל סלומון ב"סודות" היתה באמת מאוד יפה ובכלל בסרטים של אבי נשר תמיד יש פסי קול נהדרים. מחכה ל"פעם הייתי".
מיקי – The Fall הוא באמת יופי של סרט – לדעתי הסרט היפה ביותר (ויזואלית) שראיתי בחיי. אבל העובדה שהתסריט נכתב "תוך כדי תנועה" מורגשת. הילדה בת ה-12 מתנהגת כמו ילדה אמיתית בת 12 – כלומר, מעצבנת רוב הזמן. והרבה מהרגעים פשוט נראים מאולתרים או לא מתחברים היטב. עם תסריט קצת יותר טוב הוא היה יכול להיות גירסא משופרת ל"מבוך של פאן".
ועדיין, מומלץ בחום – זה קולנוע במיטבו. אבל קל להבין איך הסרט הזה נפל בין הכיסאות.
מוסיקת מעליות מיושנת.
לבאגס באני – על מנת שתוכל להקשיב רצוי ללחוץ על כפתור הפליי ולשים את הציניות בצד. אני בכל מקרה חושב שזה נשמע קסום ויפיפיה – מחכה לקטעים נוספים.
תודה על הקטע, יאיר. סארד הוא מלחין מצוין, ואם הפסקול כולו ברמה של הקטע הנ"ל אז זה הולך להיות יופי של סקור. נחמד לראות סופסוף במאי ישראלי שעובד עם מלחין סרטים פרופר, ושמכיר בחשיבות הדרמטית של המוזיקה בסרט. מי ייתן ואחרים ילכו בעקבותיו.
לנמרוד – מצחיק אבל אני חשבתי בדיוק להיפך. כלומר, נהניתי מהסרט למרות שפנטזיה הוא לא הז'אנר שלי, אבל דווקא בגלל הרגעים האנושיים. הצילום מדהים, העלילה מקושקשת משהו, אבל הילדה נותנת את אחת ההופעות הכי מדהימות שאי פעם ראיתי מילד, אם לא את הכי. לא ברור לי איך היא לא הפכה אחר כך לסוג של כוכבת. והיא ממש לא נראית לי בת 12. יותר כמו 6.
for the music lovers
check out john grant masterpiece
queen of denmark
מסכים לחלוטין עם באגס בני. זתומרת זו יכולה אולי להיות מוסיקה עילאית אבל כשמישו שם 40 שניות של מוסיקה, בהכרח היא נשמעת מסויקת מעליות ולא יעזור לכל המתפעמים כאן שגם אם היה שם שקט גמור היו ממהרים להודיע שהם נופלים מהכסא מהתסזמור וההשראה. שזה כוח ההרגל שמתוך הרגל אתה תמיד נופל. מהכסא. זתומרת בכל מקרה נופל.
בואו לא נשכח שמדובר בסרט הזה http://www.youtube.com/watch?v=LvSopLIoM6I
זה אמנם טריילר פחות גרוע מהקודם שפורסם, אבל הוא לא מצליח להסתיר את כל הסימנים המעידים שמדובר בסרט מביך (כולל יצפאן ב"תפקיד אורח" שהוא לא יותר מחיקוי אוטומטי). אני מאחל לו להביא 300 אלף בקופות, אבל בינתיים לא עושה סימנים שראוי לצפות לו.
מיקי ונמרוד –
THE FALL סרט מעולה… סיקוונס הפתיחה שלו לא פחות מממהפנט!
והילדה, כמדומני, לא בת 12 אלא בת 6.
מי שמעוניין, או לפחות מי שיש לו ויאודי של הוט, יכול להזמין את הסרט ולצפות בו מתי שמתחשק.
the fall באמת אחד הסרטים היותר יפים ומהפנטים שראיתי. ראיתי אותו כבר מספר פעמים והוא נחרט לי בראש כל פעם עמוק יותר. הילדה משחקת מדהים שזה כבר לא ברור אם זה היה כתוב ככה בתסריט או שהדיאלוגים ביניהם זה חצי אילתור.
היי אווריבאדי, ליאיר יש היום יום הולדת!
מזל טוב, יאיר. הרבה בריאות לך, לילדות שלך, ולאשתך. והרבה שנים של…מה שאתה עושה עכשיו.
והנה מתנה:
http://www.youtube.com/watch?v=L6NqBFDphm0
זה וידאו קליפ של שיר רוק.
ללהקה קוראים "הרופאים".
לשיר קוראים "אשמתך".
אה…וזה בגרמנית.
והאמת, זה לא שהשיר כזה גדול (רוק סטנדרטי כזה. סביר). אבל הווידאו קליפ יפה. צילומים יפהפיים ופסטורליים שעומדים בניגוד לרעש הרוקיסטי. ועם קצת סבלנות, דברים מתחילים לקרות גם בפסטורליה הזאת. לא מקורי במיוחד, אבל מאוד יפה.
מזל טוב.
מוסיקה קסומה! ובאגס באני- הלוואי שזו הייתה מוזיקת מעליות, פשוט קונצרט לנשמה!
ככל הידוע לי {ציפור קטנה שקוראת את הבלוג לחשה לי :)} – הקטעים שבהם הדמויות מספרות את הסיפור הם אכן קטעים מאולתרים וצולמו לפני קטעי הפנטזיה-סיפור עצמו. כלומר, הדמויות המציאו סיפור ורק לאחר שהסיפור הושלם, הצוות יצא לצלם אותו סביב העולם. ההפקה באמת יוצאת דופן והסרט באמת מדהים ומגיע משום מקום. כשראיתי אותו לראשונה, הנשימה שלי נעתקה. אגב, גם "אגורא" של אלחנדרו אמנבר הוא סרט יפייפה, מאוד בוטה ומכאן אפשר להבין איך הוא ירד מתחת לרדאר. מישהו ראה? יאיר? מסוג הסרטים שאפשר לפתח עליהם דיון נרחב
אה ו…מזל טוב!
תודה על החשיפה הבאמת מעניינת למאחורי הקלעים של סרט בהתהוות. מוסיקה עצובה ויפה.
Thanks friend. This is special seeing
My spouse and i got so satisfied when Ervin could do his basic research through your precious recommendations he came across out of the web page. It is now and again perplexing to simply always be handing out guides which usually the others could have been trying to sell. We discover we have got the blog owner to be grateful to because of that. The entire illustrations you have made, the easy website navigation, the friendships you make it possible to promote – it's many incredible, and it is letting our son and our family recognize that this subject matter is awesome, which is incredibly vital. Many thanks for the whole thing!
Hello my friend! I wish to say that this post is awesome, nice written and include approximately all important infos. I'd like to look extra posts like this .
This is really interesting. Thanks for posting it. By the looks of the comments, many others think so too.