02 מאי 2010 | 10:30 ~ 19 Comments | תגובות פייסבוק

רעש בי

מייל משני קיניסו, אחד מקוראי הבלוג הצעירים בנגב: "אתמול בצאתי מסינמטק שדרות, ראיתי כרזה שאומרת באלה המילים: פסטיבל קולנוע דרום גאה להודיע שסרט הפתיחה שלו הוא הקרנת טרום בכורה חגיגית של סרטו החדש של אבי נשר". אז הנה. ממש כמו שהיה עם "הסודות" ב-2007, גם "פעם הייתי" יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל דרום.



ואגב "פעם הייתי": הפימפום לקראת עליית הסרט עבר עכשיו ממני לוויינט, עם סדרת אייטמים שהם השיקו שם על הפקת הסרט. זה לא עניין של מה בכך: וויינט הוא חלק מ"ידיעות אחרונות", ו"ידיעות אחרונות" היו אנטי אבי נשר באופן מאוד מובהק ב"סוף העולם שמאלה" ו"הסודות". כנראה שהם קלטו שם משהו.



==============



פסטיבל קאן מתקרב ובינתיים אני יודע שחוץ מ"רובין הוד", סרט הפתיחה, שיופץ בארץ על ידי ג.ג ב-13 במאי, שגם הסרט החדש של מייק לי, "עוד שנה", כבר נמצא בידי קולנוע לב. וש"גן עדן שחור" של ז'יל מרשאן כבר נקנה על ידי יונייטד קינג.


===============


טוד מקארתי, שהיה מבקר הקולנוע הראשי של "וראייטי" ופוטר לפני כמה שבועות, השיק מעין-בלוג חדש (יותר "טור אינטרנטי") כחלק מ"אינדי-ווייר". הפוסט הראשון עלה בסוף השבוע, אבל הפירסום השוטף יתחיל ב-12 במאי, מפסטיבל קאן. חבל שמקארתי לא מעדכן כמה "אינדי-ווייר" משלמים לו בהשוואה למשכורתו ב"וראייטי". מצד שני, זה מבאס להיו מבקר קולנוע בלי מקום לכתוב בו רגע לפני פסטיבל קאן, לכן די ברור למה הוא הסכים להצטרף לידידתו אן תומפסון, שגם היא פוטרה מ"וראייטי" והעתיקה את בלוגה המוצלח ל"אינדי-ווייר".



===============


זוכרים שהתפעלתי ממהמרדף באיצטדיון הכדורגל שצולם בשוט ארוך-ארוך אחד מתוך "הסוד שבעיניים"?



אז הנה הוא (זהירות, ספוילר למי שלא ראה את "הסוד בעיניים". בעצם, זהירות, טיזר. השוט הזה יגרום לכם לרצות לרוץ לסרט):






אני לא חושב שמישהו מקוראיי יהיה בהלם לגלות שאלה בעצם שבעה שוטים נפרדים שחוברו יחד באמצעות מחשב, אבל הנה כתבה מאוד מפורטת – כוללת ברייקדאון מצולם – המראה איך בדיוק השוט הזה צולם והורכב. ומתברר שזה שוט ראשון מסוגו וממורכבותו לסרט ארגנטינאי.



=============



לפני שבוע כתבתי על התעוררות שאני חש מגזרת בלוגי המוזיקה (אפרופו הבלוגים החדשים של מני אבירם ויואב קוטנר). אבל שכחתי להזכיר את הבלוג של איה כורם. אז הנה הוא, עם דיווח עדדני. מפורט ומצולם, ממסע ההופעות והקניות בשיקגו.

Categories: בשוטף

19 Responses to “רעש בי”

  1. עמית איצקר 2 מאי 2010 at 10:39 Permalink

    יאיר, האם אתה יודע במקרה מה קורה עם הסרט החדש של טוד סולונדז? האם הוא בכלל יופץ בארץ? מסרטי לב שמפיצים את הסרטים שלו לא קיבלתי תשובה לכמה מיילים ששלחתי להם בנושא.

  2. מיכאל 22 2 מאי 2010 at 12:00 Permalink

    עמית –
    ההפצה כאן היא בדיחה, ממש עולם שלישי.
    חדשים של מיטב הבמאים נגנזים.
    העיקר להביא את 'רובוטריקים' ויצורים כחולים בתלת מימד.

  3. ניקנור 2 מאי 2010 at 12:22 Permalink

    יש בעיה עם הלינק של הספוילר של הטיזר

  4. עמית איצקר 2 מאי 2010 at 12:23 Permalink

    מיכאל, כן, אבל עד עכדיו דאגו להביא את הסרטים של סולונדז להפצה בקולנועים בארץ. אין סיבה שעכשיו זה יהיה שונה. קולנועי לב מפחדים לקחת סיכון. נראה כאילו יש להם רשימה קבועה של במאים שרק את הסרטים שלהם הם מביאים כמו קן לואץ', מייק לי, אלמודובר. מדי פעם הם מביאים של אחרים אבל גם שם הם לא לוקחים יותר מדי סיכונים עם במאים לא מוכרים. אני גם כועס עליהם על כך שהם לא הביאו את "גרינברג" להקרנות גם בקולנוע לב ברמת גן. הם בעצמם כנראה לא האמינו כל כך בסרט הזה.

  5. י 2 מאי 2010 at 12:56 Permalink

    ויש דיבור על הקרנה בפסטיבל קולנוע דרום של "המשוטט" ושל "עוד אני הולך" של יקי יושע

  6. עמית איצקר 2 מאי 2010 at 17:18 Permalink

    האם theamericanway1776 זה כינויו החדש של וילנצ'יק?

  7. אורון 2 מאי 2010 at 18:22 Permalink

    י' – צפה לרטרוספקטיבה של יקי יושע בפסטיבל, לרבות הקרנת החדש שלו.

    איצקר – אם זה וילנצ'יק, הרי שהוא איבד את חוש ההומור שלו, וחבל.

  8. מיכאל 22 2 מאי 2010 at 20:48 Permalink

    עמית –
    הדבר הטוב היחיד שניתן לומר על ההפצה בארץ –
    אין דיבוב לסרטים כמו בשאר העולם.
    זה מעורר חללה רק לחשוב על זה! 🙂

  9. (יובל) 2 מאי 2010 at 21:47 Permalink

    "פעם הייתי" השנה ו"הסודות" ב-2007 ממשיכים את "סוף העולם שמאלה" שפתח את פסטיבל קולנוע דרום 2004. מישהו אוהב את אבי נשר בספיר. חבל שהסרט, כמו קודמיו, לא קשור בכלל לאג'נדה של הפסטיבל. הבחירה בו נדמית כמהלך שיווקי נטו.

  10. לקטור 3 מאי 2010 at 0:46 Permalink

    למה לא לפתוח עם הסרט של אבי נשר? הרי ברור שזה יהיה הסרט הכי מצליח של השנה, והוא מגדיל את הפסטיבל הזה. הם בדרך כלל עם הסרט הכי מצליח של השנה – הם פתחו גם עם בופור, אביבה אהובתי, ואיים אבודים בשנים קודמות. יכול להיות שהיה מעניין לפתוח עם הסרט של ארץ נהדרת שגם עשוי להצליח – למרות שהוא לא יצליח לעקוף את הסרט של אבי נשר. סרט פתיחה של פסטיבל הוא בדרך כלל מאיזורי השלאגרים ופחות מתחום האיזוטרי "אומנותי עלק".

  11. shor 3 מאי 2010 at 1:23 Permalink

    ללקטור מטעם עצמו. בשנה שעברה פתח "בודדים". קח תתיאוריות ולך לקנות גרעינים בשוק.

  12. איתן 3 מאי 2010 at 8:28 Permalink

    משהו אחר לגמרי:

    בשבוע הבא עולה בארץ "ד"ר פרנאסוס" של טרי גיליאם. הייתי אתמול בטרום הבכורה של הסרט בסינמטק תל אביב.ואני חייב לומר שזה פשוט…סרט עקום-עקום. מרשים מאוד, מבדר, ומאוד יפה, אבל בסופו של דבר – לא הבנתי בשביל מה עשו את הסרט הזה. כל ההדר, הדמיון, והמאמץ הניכר שהושקע בו הופכים את "ד"ר פרנאסוס" לממתק מרתק, אבל עם כל כך הרבה עבודה, חשבתי שתהיה גם תובנה כלשהי בסוף. ואין. או שיש, אבל היא נשגבת מבינתי.

    אבל מה שצריך לומר – הית' לדג'ר הוא אבדה גדולה. גם כאן הוא מצוין. והרעיון ששחקנים אחרים ישחקו את דמותו כשהוא עובר דרך המראה (רעיון שנולד כאילוץ אחרי מותו של לדג'ר) הוא בעיניי רעיון שעובד תסריטאית, אם כי הוא לא תמיד מחזיק – ללדג'ר היתה אנרגיה פנימית סוחפת וטבעית, וג'וד לאו, שחקן שאני די מסמפט, צריך לעבוד מאוד קשה בכדי להגיע למה שלדג'ר עושה ללא מאמץ בכלל. ולכן היה לי קשה להאמין שאלו שני חלקים של אותו אדם.
    ג'וני דפ נהדר בעיניי, וקולין פארל…טוב, הוא לפחות לא מזיק.
    אבל העיקר בסרט הזה היא תצוגת התכלית של טרי גיליאם. ברובה מרשימה וסוחפת.
    ועדיין – לא בטוח שכל החגיגה הזו לא עובדת על ריק.

  13. מיקי לוי 3 מאי 2010 at 8:50 Permalink

    ד"ר פארנסוס, הוא הסרט הכי טרי גיליאמי מאז הברון מינכהאוזן, כך שמעריצי הבמאי חייבים לעצמם לראות את הסרט הזה. הופעה נהדרת של טום וויטס ושל קולין פארל. ההופעה של הית' לדג'ר מלאת אירוניה ונפלאה. סרט מקסים

  14. אביגיל 3 מאי 2010 at 8:58 Permalink

    מתפלאת שטרם הוזכר כאן המאמר של רוג'ר איברט על פניה המשתנים של ביקורת הקולנוע:
    http://blogs.suntimes.com/ebert/2010/04/the_golden_age_of_movie_critic.html

  15. (יובל) 3 מאי 2010 at 9:46 Permalink

    ל-לקטור:

    פסטיבל קולנוע דרום לא פתח מעולם עם בופור ולא עם איים אבודים, אף ששניהם הוקרנו בפסטיבל. ולפי האתר של הפסטיבל, אביבה אהובתי מעולם לא הוקרן בפסטיבל קולנוע דרום. אז מה אתה מקשקש?

  16. עמית איצקר 3 מאי 2010 at 10:11 Permalink

    ובהוליווד התחילו לעבוד על ביוגרפיה קולנועית על NWA. מעניין מי יביים. אני מתפלא איך לא עשו את הסרט הזה עד היום. יש שם כל מה שצריך כדי להפוך ללהיט הוליוודי. חוץ מהגסויות כמובן
    http://ramascreen.com/world-trade-center-scribe-to-write-n-w-a-biopic-straight-outta-compton/#more-45498

  17. אורון 3 מאי 2010 at 10:50 Permalink

    איתן – אין שום תובנה נשגבת מדי בדוקטור פארנסוס, אלא דווקא אחת פשוטה להפליא. בעיניי זהו סרט על מהות הסיפור והצורך בו בעולם העכשווי. אם תרצה נרחיב על כך אחרי שלכולם תהיה הזדמנות לראות (למרות שבתכלס אפשר לקחת מהאוזן כבר עכשיו), אבל המסקנה של טרי גיליאם ביאסה אותי באמיתות שלה. מוזר שדווקא הוא, במאי של אווירה על פני עלילה, חתום על סרט שכזה – אבל אותה תובנה שחיפשת בעיניה עומדת.

  18. רותם 3 מאי 2010 at 15:34 Permalink

    קולין פארל עושה שם את בראד פיט בשתיים עשרה הקופים. אבל בכלל, זה פשוט ערבוב של כל הסרטים של טרי גיליאם יחדיו. התוצאה באמת מרהיבה כמו שרק הוא יודע, רק למה לתקוע שם עלילה/סיפור מצוץ? תשאיר עם הדמיון וזהו

  19. Carmon Kirkbride 7 פברואר 2011 at 4:04 Permalink

    This is really interesting. Thanks for posting it. By the looks of the comments, many others think so too.


Leave a Reply