11 מאי 2010 | 11:58 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

שומרים את הקליפים קרוב לחזה

לאחי רז, השכן שלי מהבלוג הסמוך, יש הקרנת בכורה עולמית לקליפ של השכן שלו, אדם ביזנסקי, שמצא שיר ישן של אלן ארקין והלביש אותו מחדש. צפו.



ו”ניו יורק מגזין” סוקר את הדור החדש של במאי הקליפים, במאים שאם.טי.וי זה כבר ענתיקה עבורם, והם הפכו לכוכבי יו-טיוב.



הבלוגרים האמריקאים עלו הלילה על טיסות בדרך לקאן, אחרי לא מעט עיכובים בשדות תעופה בגלל הענן הוולקני (סרט ההמשך ללהיט העולמי מלפני שבועיים). מישהו כאן טס היום או מחר לקאן? אם כן, אנא שלחו דיווחים (ותמונות) כאן בתגובות או ישירות למייל (yraveh@cinemascope.co.il).

נושאים: מאבק היוצרים

11 תגובות ל - “שומרים את הקליפים קרוב לחזה”

  1. עמית איצקר 11 מאי 2010 ב - 12:24 קישור ישיר

    האמת, הקליפ של ביזנסקי דיי מאכזב. הוא מסוגל למשהו הרבה יותר טוב ומעניין.

  2. קורמן 11 מאי 2010 ב - 12:57 קישור ישיר

    אח… אתה זורע לי מלח על הפצעים… זו השנה הראשונה מזה שלוש שנים שאני לא נוסע…

  3. קליט ומיוחד 11 מאי 2010 ב - 14:05 קישור ישיר

    לא ידעתי שיש לך אח?!

  4. עמית איצקר 11 מאי 2010 ב - 14:35 קישור ישיר

    אוף טופיק:
    אישה בחולות. שון יאנג וחוויותיה מצילומי הסרט “חולית” של לינץ’
    http://amititzcar.bloge.co.il/

  5. מיכאל 22 11 מאי 2010 ב - 15:55 קישור ישיר

    אוף טופיק –
    אוף, כמה התאכזבתי אתמול מ’כביש אבוד’ של לינץ’. ממש סתם סרט.
    לא מדגדג את ‘מלהולנד דרייב’, ‘קטיפה כחולה’, ‘איש הפיל’ ואפילו ‘סיפור פשוט’…

  6. חן 12 מאי 2010 ב - 1:33 קישור ישיר

    שלום רב
    אני עוקב באדיקות אחרי כל פוסט ופוסט, למרות שלא יוצא לי להגיב מתוך סוג של צניעות מול אנשים שרואים יותר מעשר סרטים בשנה:).

    אך במצב הנואש בו אני נמצא החלטתי לחרוג מהרגלי, האם עכברי קולנוע שכמותכם תוכלו למצוא את אחד הסרטים שהכי השפיעו עלי.
    זהו סרט צרפתי רומנטי כביכול, שסצנת הסיום שלו (שלעולם לא תצא לי מהראש) היא כאשר הגבר והאשה מתנשקים בתוך בור בזמן שנשפך לשם מלט(הם כמובן מודעים לסיטואציה ועושים זאת כסוג של ניסיון להקפיא את האוטופיה בה הם חיים, לפני שהמציאות תקלקל אותה), בתוך הסצנה הזאת משתלב פלאשבקים לעתיד שיכל להיות להם.. בקיצור, סרט לחיים.

    אשמח לכל עזרה אפשרית, בין הפותרים יוגרל תגובה מלאת תודות, תודה מראש .

  7. יובל 12 מאי 2010 ב - 4:29 קישור ישיר

    חן, לא ראיתי את הסרט, אבל חיפוש בגוגל העלה שלסרט קוראים בצרפתית Jeux d’enfants ובעברית – “נראה אותך אוהב”. הלינק שהוספתי לתגובה הוא פרטי הסרט באוזן השלישית.

  8. מיכאל 22 12 מאי 2010 ב - 10:32 קישור ישיר

    10 סרטים בשנה? אולי בשבוע.

  9. פול קרסי 13 מאי 2010 ב - 6:47 קישור ישיר

    לחן,

    יש לסרט הזה עוד שם-אוהב/לא אוהבת או משהו בסגנון.זה הופיע כמה פעמים בהוט פריים(אם אני לא טועה).סרט נחמד על זוג שמכירים מילדות ולא מצליחים להביע את אהבתם זה לזו במשך שנים ארוכות.

  10. איתן 13 מאי 2010 ב - 9:54 קישור ישיר

    חן, יובל ופול, קצת סדר:

    “נראה אותך אוהב” (“משחק ילדים” בתרגום מילולי מצרפתית) הוא הסרט שאתה כנראה מחפש. בעיניי זה היה חיקוי עלוב ומסכן ל”אמלי”, אבל זה גם היה הסרט שבו גיליתי את מריון קוטיאר (שחקנית נהדרת שזכתה באוסקר כמה שנים לאחר מכן בעבור גילום דמותה של אדית פיאף ב”חיים בורוד”)ואת גיום קאנה (סוג של טום קרוז צרפתי. הוא גם מביים, ואף זכה בסזאר הצרפתי).

    “אוהבת / לא אוהב” זה סיפור אחר. לפעמים נדמה לי שאני האדם היחיד שאוהב את הסרט הזה. זה הסרט שאודרי טוטו עשתה מיד אחרי “אמלי”. מדובר בסרט גימיק שמספר סיפור אהבה נכזבת של בחורה צעירה לאיש נשוי, מסופר מנקודת המבט שלה. לאחר כחצי סרט, הסרט חוזר אחורה, ומתחיל מחדש – מנקודת המבט שלו. עלי הסרט עבד רגשית, אבל אני בכלל אוהב את אודרי טוטו, אז אולי אני לא אובייקטיבי.

  11. Ardelia Luoto 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    Hey how are you doing? I just wanted to stop by and say that it’s been a pleasure reading your blog. I have bookmarked your website so that I can come back & read more in the future as well. plz do keep up the quality writing


השאירו תגובה ל - Ardelia Luoto