13 מאי 2010 | 16:02 ~ 43 תגובות | תגובות פייסבוק

א-הוד

אני חייב להודות על האמת: אם לא הייתי מבקר קולנוע, שעדיין מנסה לראות את כל (רוב) מה שיוצא בבתי הקולנוע, אם הייתי סתם הצופה הממוצע שהולך לראות רק מה שמתחשק לו בלי העניין הזה של לכסות תחום, אז ממש לא הייתי מתעניין ב"רובין הוד" החדש. מבחינתי זה "עוד רובין הוד אחד? לא נמאס לנו?". והאמת, שהציוות ראסל קרואו-רידלי סקוט מיצה את עצמו מבחינתי בדיוק השבוע לפני עשר שנים, ב"גלדיאטור". אבל בתור מבקר קולנוע, אני מרגיש מחויבות לצפות בסרט. מי יודע, אולי הוא הפתעה עצומה. אלא שבגלל תקלות טכניות לא התקיימה הקרנת עיתונאים, והיום – יום יציאת הסרט – אני לא נמצא בשום מקום שאפילו קרוב לבית קולנוע. הביקורות הראשונות מהקרנת הבכורה בקאן אמש נשמעות סבירות ומתונות. נשמע שהרושם הכללי שזה סרט בסדר. מרשים שכזה. לא הייתי מצפה לפחות מרידלי סקוט ו-200 מיליון דולר. אבל אני סקרן: יש כאן מישהו שהולך לראות את הסרט כבר היום? יש כאן מישהו שממש מחכה לסרט ומצפה לו, לא מתוקף עבודתו? ויש כאן מישהו שכבר יכול לעדכן איך הוא?

נושאים: בשוטף

43 תגובות ל - “א-הוד”

  1. עמית איצקר 13 מאי 2010 ב - 16:21 קישור ישיר

    ממש לא מעניין. באמת צמד שמיצה את עצמו. מבחינתי גם רידלי סקוט מיצה את עצמו בשנת 1982. אחרי זה זה רק התדרדרות.

  2. יואב 13 מאי 2010 ב - 16:38 קישור ישיר

    רידלי סקוט הוא הדארת' ויידר של הבמאים. כבמאי צעיר, הוא התחיל עם פוטנציאל אדיר ויצירתיות קולנועית מפעימה ("הנוסע השמיני", "בלייד ראנר"), אבל אז משהו בו השתנה, והוא עבר על אל הדארק-סייד של עולם הקולנוע ("גלדיאטור", "בלאק הוק דאון", "חניבעל").

    פעם שמעתי אותו נואם בפסטיבל ברלין, ומדבר על החשיבות של חדשנות אמנותית ואומץ ביצירות דלות תקציב… פחחח. באותו רגע נזכרתי ב"בלייד ראנר", ורציתי לבכות. חבל שבאותו רגע איזה ג'דיי צעיר בקהל לא העיף עליו נעל.

  3. okok4 13 מאי 2010 ב - 16:55 קישור ישיר

    רידלי סקוט + 200 מיליון דולר = בזבוז זמן וכסף. לא ברור לי מדוע שמישהו ילך מרצונו החופשי לסרט.

  4. עדן 13 מאי 2010 ב - 17:07 קישור ישיר

    מסכים שכל העסק לא נשמע מבטיח במיוחד ובכל זאת הולך לראות היום.
    אגב "הנסיך הפרסי" היה מיושן ולא מלהיב.

  5. האחד 13 מאי 2010 ב - 18:00 קישור ישיר

    יאיר, האר את עיני.

    אני אודה שאני לא לגמרי מצליח לעקוב אחרי המחשבות שלך בנוגע לסקוט.. הוא טיפש? הוא מוכשר? הסרטים שלו הם מופתיים? הסרטים שלו בינוניים? הוא הורס סרטים? הוא מציל סרטים?

    באופן אישי אני חושב שסקוט הוא זאק סניידר מנופח. יש לבחור טאצ' בתחום הויזואליה, אבל הוא לא במאי ענק כפי שכל כך הרבה מחשיבים אותו. הוא בסדר כזה, לא יותר. הסיבה שיצירת המופת שלו (בלייד ראנר) היתה מה שהיתה היה בעיקר בזכות התסריט המבריק.

  6. האחד 13 מאי 2010 ב - 18:02 קישור ישיר

    אה כן, וגם אני ראיתי את "הנסיך הפרסי".

    די נהנתי ממנו האמת, אבל אני מסכים שהוא הרגיש כמו בלוקבאסטר מהתחום הישן וגם יותר כמו "שודדי הקאריבים-לייט" שכזה. אבל אני לא אגיד שהוא היה רע, לא לדעתי לפחות.

  7. מיכאל 22 13 מאי 2010 ב - 19:47 קישור ישיר

    על מה אתם מדברים? 'גלדיאטור' ו'בלאק הוק דאון' הם מעולים בסוגם.
    רידלי סקוט חי ובועט, והחדש שלו מסקרן, גם אם זו גרסה נוספת לסיפורו של רובין הוד.

  8. hamlet 13 מאי 2010 ב - 19:55 קישור ישיר

    Just saw the film.
    Liked it.
    It takes the concept of Batman Begins
    and Casino Royale…
    How a hero/legend is made…
    I know it sounds less than exciting
    but the film is good.
    Russell is a great actor

  9. רותם 13 מאי 2010 ב - 20:12 קישור ישיר

    סרט עמוס ומנופח ובו בזמן שטחי וסתמי. כצפוי יש לומר.
    הנסיך הפרסי לעומת זאת הוא פאן פשוט וקל.

  10. אורן סופר 13 מאי 2010 ב - 21:48 קישור ישיר

    עוד לא ראיתי את רובין הוד, אבל אני מתעניין רק בגלל הקאסט, לא איכפת לי מביקורות מקדימות.

    אבל מה זה הירידה הזאת על רידלי? "גלדיאטור" הוא לא אחר מאשר יצירת מופת קולנועית, "בלאק הוק דאון" היה אחד מסרטי המלחמה הטובים והאינטנסיביים אי פעם, ו"מאצ'סטיק מן" היה לא רע בכלל. אמנם יש לו גם את הסרטים הבינוניים והנשכחים – "שנה טובה", "חניבעל", "גוף שקרים", וכו' – אבל גם מרטין סקורסזה ביים את "ניו יורק ניו יורק" ואת "בוקסקאר ברת'ה", לכל אחד מותר לטעות לפעמים!

  11. בונד ג בונד 13 מאי 2010 ב - 21:51 קישור ישיר

    מתנצל על האוף טופיק.
    אני חי שנים לא מעטות בחו"ל, במס' מדינות – ארה"ב, קנדה ומערב אירופה.

    בבתי הקולנוע במדינות בהן חייתי/אני חי כרגע, אין הפסקות במהלך ההקרנה ואין מקומות מסומנים.

    בכל פעם שאני מבקר בבתי הקולנוע (הנכחדים) בארץ, שתי התופעות הנ"ל פוגמות רבות בהנאה: בנאדם מגיע בזמן, מתיישב וממתין לתחילת הסרט ואז, איך שהסרט מתחיל (במקרה הטוב), מגיע זוג שעל מנת להגיע למושבים המסומנים שקיבל, מקים חצי שורה… בכל מדינה מערבית שאני מכיר אין מקומות מסומנים והעניין עובד מצויין. בשביל מה?
    על ההפסקה במהלך הסרט (כדי למכור עוד קצת פופקורן) שמוציאה את הצופה מהחוויה, אין מה להרחיב את הדיבור.

    האם יש משהו שניתן לעשות? פניה לרשתות? עצומות? משהו?

    תודה על הקריאה וסליחה על הוצאת הקיטור.

  12. hamlet 13 מאי 2010 ב - 22:10 קישור ישיר

    stay where you are

  13. עדן 13 מאי 2010 ב - 22:33 קישור ישיר

    אני מת על "גלדיאטור" וחושב שרידלי סקוט הוא במאי מאד לא אחיד – לפעמים נפלא, לפעמים בינוני, לפעמים פשוט רע.
    "רובין הוד" נופל לסרטים הבינוניים של סקוט – אלו שנראים יפה מאד אבל די חלולים מבפנים ולא באמת מלהיבים. סקוט כנראה חייב תסריט טוב כדי להוציא סרט טוב וכאן ממש אין לו את זה. לא ממש אכזבה כי מלכתחילה לא הבנתי למה לעשות עוד גרסה של רובין הוד אבל עדיין לא משהו.

  14. מיכאל 22 13 מאי 2010 ב - 23:37 קישור ישיר

    נכון! לסקוט יש גם את 'אנשי המזימות' ו'גוף השקרים', גם כן סרטים שמאוד אהבתי. מה שבטוח, הוא קולנוען טוב יותר מאחיו, טוני, לו יש רק את 'רומן על אמת' המגניב בפילמוגרפיה הלא מרשימה…

  15. Eran 13 מאי 2010 ב - 23:57 קישור ישיר

    WTF of the week:

    http://www.huffingtonpost.com/2010/05/13/james-francos-nyu-thesis_n_575445.html

  16. לבונד ג בונד 14 מאי 2010 ב - 0:03 קישור ישיר

    גם אני חי בארה"ב, קצת פחות זמן ממך אבל מכיר את התופעה ומזדהה עם מה שכתבת, בישראל הרבה דברים הם מוזרים ומתישים
    לגבי ההפסקה באמצע זאת מסורת שהגיע הזמן להפסיק אותה. אני חושב שבסנימטקים, שם אין מכשירי פוקורן ומזנון לפרנס, זה לא קיים

  17. רותם 14 מאי 2010 ב - 2:10 קישור ישיר

    פילמוגרפיה לא מרשימה?
    השוטר מבוורלי הילס 2, בכוננות מיידית ומתמדת. בכלל, חוץ מדומינו אין לו סרטים מביכים בניגוד לאחיו. מה שכן אין לו בלייד ראנר או הנוסע. אבל הוא לגמרי במאי מצוין.

  18. עדן 14 מאי 2010 ב - 9:34 קישור ישיר

    טוני סקוט אכן נהייה במאי בינוני לרוב אבל עזבו את כוננות מתמדת, כוננות מיידית ואפילו רומן על אמת. הבנאדם עשה את אהבה בשחקים, אחד הסרטים המהנים ביותר של שנות השמונים, שהיו מלאות סרטים מהנים.

  19. אורן סופר 14 מאי 2010 ב - 12:17 קישור ישיר

    דרך אגב, לכל האמריקאים שמתלוננים על הפסקות בהקרנות סרטים בארץ – תדעו שאני מסכים אתכם, אבל גם שמאז שנפתח הסינמה סיטי והיס פלאנטים, אני לא הייתי בסרט עם הפסקה. וזה קרה לפני לפחות 6 שנים. אז, 6 שנים ללא הפסקות באמצע הסרטים. אני חושב שהתקדמנו. 🙂

  20. ridley 14 מאי 2010 ב - 12:19 קישור ישיר

    רובין הוד….
    חררררררר….
    פשוט ישנתי. איזה שעמום קולוסאלי.
    בדיוק כך.שעמום ק-ו-ל-ו-ס-א-ל-י.
    רידלי תמיד מזכיר לי שקולנוע הוא כל כך הרבה יותר מסתם אסתטיקה של פריימים.
    זו הסיבה שאני אוהב כל כך את האחים כהן, קובריק וספילברג.

  21. רותם 14 מאי 2010 ב - 12:48 קישור ישיר

    בדיוק בחדר כושר ראיתי במקביל את אינדיאנה ג'ונס ארבע וגוף השקרים- נראה לי כאן הטענה שלך על שפילברג נעלמת כאילו לא הייתה.

  22. מיכאל 22 14 מאי 2010 ב - 13:00 קישור ישיר

    רותם –
    תודה שהזכרת לי, כי 'בכוננות מתמדת' הוא סרט שאהבתי, ברוס וויליס ענק כהרגלו….

  23. בונד ג בונד 14 מאי 2010 ב - 13:37 קישור ישיר

    אורן סופר – תודה, טוב לדעת.
    עכשיו רק שיפסיקו עם המקומות המסומנים והכל יהיה מעווולה.

  24. JNH 14 מאי 2010 ב - 14:43 קישור ישיר

    "בכוננות מתמדת" (The Last Boyscout) הוא אכן סרט ענק ואחד האהובים עלי. אבל רוב הקרדיט עליו צריך ללכת לשיין בלאק, התסריטאי, שפשוט כתב שם את אחד התסריטים הכי שנונים ומצחיקים שצולמו אי פעם. קשה לי לחשוב על סרט עם יותר משפטי מחץ ממנו. לגבי האחים סקוט, אני מהבודדים שכנראה אוהבים את טוני יותר מאת רידלי. גם אם הוא מעולם לא הוציא יצירת מופת כמו בלייד ראנר או ALIEN, הוא פשוט במאי עקבי יותר. לפחות עד לעשור האחרון, שם הוא נדפק. "הרעב", אחד הסרטים הראשונים שלו, היה מצוין.

  25. אורי 14 מאי 2010 ב - 15:40 קישור ישיר

    אני חושב שאם נעשה בישראל סקר בין זכרים בגילאי 16-22 נמצא ש"ים של חברים" הוא הסרט הטוב בהיסטוריה. לפעמים שוכחים שרידלי סקוט ביים כמה סרטי ערוץ 10 בלילה טובים מאוד. ועל התרומה שלו למעמד האישה בקולנוע ההוליוודי גם צריך לתת את הדעת. אפילו את ג'י.איי.ג'יין אני מחבב ולו רק בגלל הוגו וויבינג בתפקיד הפריצה שלו. סתם טרנדי להגיד שהוא לא משהו. כמו שטרנדי להגיד שגרסת הבמאי של "ממלכת גן עדן" היא יצירת מופת (מה שכמעט נכון).

  26. רותם 14 מאי 2010 ב - 18:12 קישור ישיר

    אפשר גם לייחס את רומן על אמת לטרנטינו, ובכל זאת- אנחנו עדיין חיים בתרבות אוטרצנטרית.
    ונראה לי השאלה בין האחים אכן מתמצה בעקרון של: איכות מול כמות: כשרידלי עושה סרטים טובים הם מדהימים, אבל יש לו הרבה סתמיים. לטוני אין יצירות מופת, אבל כמו שכתבו מעליי- עקביות.

  27. רני 14 מאי 2010 ב - 20:15 קישור ישיר

    לטוני אמנם אין יצירות מופת ברזומה, אבל יש לו שני סרטים מאד שווים: האחד, "רומן על אמת" שאכן ניתן לייחס את הצלחתו לתסריט המבריק של טרנטינו, והאחר, "רעב" – אותו סרט ערפדים משנות השמונים עם דיויד בואי, קת'רין דנב וסוזן סרנדון. אפשר להתווכח רבות על איכותו של הסרט הזה אבל אין ספק שהוא חד הסרטים הכי "קוליים" שראיתי, סרט שאני מאד נהנה לשוב אליו מדי פעם.

    רדלי מאד לא אחיד: "הנוסע השמיני" היה סרט מצוין, "בלייד ראנר" הוא יצירת מופת, אבל מצד שני הוא גם ביים את "גלדיאטור" – זבלון הוליוודי ירוד, וסרטיו מהשנים האחרונות הם לא יותר מ"בסדר". העובדה שראסל קראו חוזר לעבוד עם סקוט ב"רובין הוד" לא ממש עושה חשק לרוץ ולראות את הסרט. נראה לי שאחכה לדיוידי.

  28. אביגיל 14 מאי 2010 ב - 20:53 קישור ישיר

    על גופתי המתה יבטלו את המקומות המסומנים בבתי קולנוע. דוקא עם הקהל הישראלי אתה רוצה להתחיל לריב על המקומות הטובים? הרי בכל מקרה מי שנכנס לאחר תחילת הסרט אמור לשבת איפה שהוא יכול במקום לבקש את המקומות שלו ולהטריד את הצופים הישובים, וזה לא קורה, אז למה שכן יקרה בלי מקומות מסומנים, ובשיטה שאתה מתאר צריך להקדים ולהגיע לבית הקולנוע כדי לתפוס מקום.

  29. L 14 מאי 2010 ב - 21:05 קישור ישיר

    נכון, הישראלים שמאחרים, מקימים את האנשים בשורה ועוד עושים את זה בצעקות זו תופעה נוראה. אבל אני מעדיפה את זה על פני האמריקאים שאוכלים פיצה ו/או נקניקיות באולם. אוי לנו.

    חוץ מזה, מקומות מסומנים זה פתרון מעולה. אתה יכול להזמין מקומות לסרט פופולרי מראש ולדעת שלא תצטרך להתקע בשורה הראשונה. לבטל את שיטת המקומות המסומנים זו לא דרך להעניש את המאחרים. את המאחרים צריך להושיב בשורה הראשונה.

  30. רותם 14 מאי 2010 ב - 22:04 קישור ישיר

    ד"א, מאחר וישראלים לא מגיעים בזמן, אז קיומן של עשר דקות פרסומות הם מבורכות. בלב שאין את זה, אחרי חמש דקות אנשים נכנסים ומפריעים לסרט. במקומות אחרים הם מפריעים לפרסומת לבנק כזה או אחר- פחות קריטי

  31. ברק 15 מאי 2010 ב - 3:08 קישור ישיר

    סליחה על השאלה, אבל למה מאפשרים למאחרים להיכנס לסרט באמצע ? נדמה לי שבתאטרון, ואפילו טניס, ברגע שמתחילה ההצגה, לא ניתן להיכנס ולהפריע

  32. F 15 מאי 2010 ב - 8:04 קישור ישיר

    אורן סופר- יש אנשים שלהגיד להם שגם סקורסזה ביים את ניו יור ניו יורק זה כמו להגיד גם רידלי סקוט ביים את בלייד ראנר- וכן אני בינהם. ניו יורק ניו יורק הוא מפאר היצירה של סקורסזה ושל הקולנוע ההוליוודי של שנות ה-70.

  33. אורון 15 מאי 2010 ב - 12:23 קישור ישיר

    כיצד ייתכן שאיש טרם הזכיר את "אויב המדינה" עד עכשיו בדיון? האם אני היחיד שאוהב את הסרט הפגום והמהנה הזה? אחלה של מותחן פראנויה, כמו שטופ גאן הוא אחלה של אקשיונר רומנטי/הוליוודי, או "הרעב" הוא אחלה סרט ערפדים תקופתי, בעידן שזה לא היה הכי אופנתי.
    אצל רידלי כל סרט גדול מוחרב במרוצת הזמן או על ידי הבמאי עצמו ("בלייד ראנר") או על ידי גורם חיצוני ("שובו של הנוסע השמיני" של קמרון מתעלה על המקור עד כדי כך, שרידלי ימיט עליו חרפה בשנים הבאות עם שני פריקוולס). השאר סתמיים או גרועים.

    בקיצור, טוני אולי רחוק מגאונות אבל בז'אנרים בהם הוא עובד נוצרים סרטים סבירים ומבדרים, אשר נשמרים לא רע עם הזמן. בעוד רידלי מייצר סרטים שאו נשכחים עם הזמן בשל איכותם הירודה, או נהרסים על ידי הבמאי העקשן שלא מסוגל להרפות כאשר כן הצליח להפיק משהו טוב, עד שהוא ממאיס גם את המקור על הציבור.

    יירחם השם, אני עם טוני!
    אבל לא ראיתי סרט של איש מהם כבר שנים. הערב זה יתשנה עם "רובין הוד"…

  34. דן רו 15 מאי 2010 ב - 12:38 קישור ישיר

    רובין הוד נראה יותר כמו לב אמיץ פוגש את גלדיאטור פוגש את ממלכת גן עדן. במילים אחרות – זה לא ממש מעניין. חצי סרט רק עסוקים בפוליטיקה של סוף המאה ה-13, ראסל קרואו ממשיך להסתובב עם פרצוף 9 באב וכל מה שאמור להיות כיף ברובין לא ממש נמצא כאן וספק אם יהיה בסרט ההמשך המתוכנן.
    מה שכן, נחמד לראות סרט שה-CGI, על אף שבטוח נמצא שם בכמויות, לא כ"כ בולט (לעומת הטריילר לנסיך הפרסי שממש נראה כמו משחק מחשב). גם קטעי הקרבות יחסית סבירים ובמיוחד נחמד לראות את השוטים של אלפי החיצים שנורים לאוויר.
    ומצחיק שדני יוסטון, ריצ'רד לב הארי, הולך להיות רלף קליין.
    ומה עם "נקמה בוערת" של טוני סקוט? גם אחלה סרט, לא? יש לי חיבה לחוסר הבושה של הבמאי הזה. גם משחקי ריגול היה סרט שבת אחהצ נחמד מאוד. כשהוא לא עורך כמו קצב על אסיד הוא סביר בהחלט.

  35. בונד ג בונד 15 מאי 2010 ב - 14:37 קישור ישיר

    L – כתבת "לבטל את שיטת המקומות המסומנים זו לא דרך להעניש את המאחרים. את המאחרים צריך להושיב בשורה הראשונה."

    זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שקורה בכל מדינה מערבית בעולם! מי שמגיע מוקדם לוקח את המקומות הטובים ביותר. למאחרים נותרת השורה הראשונה!

    בארץ אנשים מאחרים ובכ"ז מתעקשים לקחת את המושבים המסומנים שלהם.

    מה שעובד מצויין בארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, גרמניה, בלגיה, דנמרק ושבדיה (ראיתי סרטים בעוד כמה מקומות, אבל זה מספיק לא?…) יכול לעבוד גם בישראל.

  36. רותם 15 מאי 2010 ב - 18:34 קישור ישיר

    מצד שני, למה לי להגיע חצי שעה לפני סרט כדי להנות ממנו. אין לי חיים? לא צריך להעניש את אלה שמגיעים בזמן בגלל שיש כאלה שמאחרים

  37. אסף 15 מאי 2010 ב - 23:39 קישור ישיר

    שמעתי לחשושים על בלייד ראנר 2 שרידלי סקוט מבשל אי שם ליד הבריכה הפרטית מול ההרים… ונשאלת השאלה, אפילו שאני לא מתכוון לראות את רובין הוד, איזה פרוספקט נשמע איום יותר, רובין הוד 2 או בלייד ראנר 2?

  38. מיכאל 22 16 מאי 2010 ב - 1:12 קישור ישיר

    אורון –
    'אויב המדינה' מותח ועשוי היטב לסוגו, גם שכחתי אותו…
    דן רו –
    מה?? 'נקמה בוערת' גרוע למדי…

  39. קשת 16 מאי 2010 ב - 8:28 קישור ישיר

    קראתי את כל התגובות לפני, ורובן עושות רושם של קינאה ופלצנות.

    אני אומנם לא מתחום הקולנוע אבל כחובבת קולנוע וסרטים אני רוצה מאוד לראות את הסרט (ולו רק בגלל שאני מעריצה של ראסל קרואו וחושבת שהוא אחד השחקנים הגדולים של התקופה).

    אני חושבת שאם כל הכבוד למבינים הגדולים בעשיית קולנוע, מי שמצביע ברגליים זה הצופים חובבי הקולנוע והסרטים!

  40. עידו 16 מאי 2010 ב - 17:50 קישור ישיר

    ממש לא עניין אותי ללכת לרובין הוד. בדיוק מהסיבות שנכתבו פה מקודם – הצוות הזה, קרואו וסקוט, פשוט מיצה את עצמו והטריילר נראה משעמם.

    אז אולי זה חוסר ציפיות (או אולי בגלל שציפיתי לשעמום מוחץ), הסרט הפתיע מאד לטובה. די מעניין ומבדר, והעלילה לא רעה בכלל. זה יותר רימייק ל"שובו של מרטין גר" מאשר רובין הוד…

    ואני מסכים עם מה שנכתב כאן לגבי ה-CGI. מאד נחמד לראות סרט שמשתמש באפקטים כאמצעי לספר סיפור, ולא מתייחס אליהם כמטרה הסופית.

    ובלי להכנס לספויילרים, אפשר לראות שכלכלית, סקוט למד את הלקח מ"גלדיאטור". לא רק שהפעם הוא יכול לעשות המשכון בלי שום בעיה, סרט המשך למעשה די מתבקש כאן, בהתחשב באגדה שכולם מכירים. השאלה היחידה היא אם הצלחת הסרט תצדיק המשך (ונראה לי שלא… למרות שהסרט לא יפול בקופות במהירות בשבועות הקרובים, הוא לא יגיע לחצי מיליארד בקופות ברחבי העולם – סכום שמצדיק המשך, בהתחשב בהוצאה.)

  41. עידן 16 מאי 2010 ב - 21:01 קישור ישיר

    להגיד שרידלי גמר את הסוס ב82 זה טוב ויפה…אך יש מה שנקרא דעת הרוב..ואם דעת הרוב קבעה שגלדיאטור ובלאק הוק דאון הם סרטים אדירים, אז רידלי חי ובועט.

  42. ג. ל. 17 מאי 2010 ב - 15:04 קישור ישיר

    זה רק אני, או שעברנו פוסט שלם פלוס תגובות על רידלי סקוט בלי להזכיר את תלמה ולואיז?

  43. cheap games 5 פברואר 2011 ב - 19:09 קישור ישיר

    Great post over again! I am looking forward for your next post:)


השאירו תגובה ל - האחד