25 יולי 2010 | 08:16 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

גורלו של "המדריך"

היום ב-13:30 תתכנס הנהלת האקדמיה במשרדי התאחדות ענף הקולנוע ברחוב פינסקר 16(*) לדון בעניין הסרט “המדריך למהפכה”. מול חברי ההנהלה יופיעו שאול דישי, שקרא לפסול את הסרט מהתמודדות בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, ומולו ידברו יוצרי הסרט, דורון צברי ואורי ענבר.ביום חמישי דיווחה נירית אנדרמן ב”הארץ” ששליש מחברי הנהלת האקדמיה כלל לא יוכלו להשתתף בישיבה בשל ניגודי עניינים שלהם עם הסרט (או אנשים הקשורים לסרט, או אנשים הקשורים לסרטים מתחרים), וביניהם יו”ר האקדמיה, מרק רוזנבאום, שמלכתחילה העדיף לנקוט בעמדת זה-שאינו-מחליט-בנידון.



אני מקווה שאם תתקבל איזושהי הכרעה בישיבה, נתעדכן עליה כאן בזמן אמת.




(*) רגע רגע, מה עניין האקדמיה להתאחדות ענף הקולנוע?



תוספת (תודה לאיתן על ההפניה). גם נירית אנדרמן עוסקת בדיון הזה הבוקר ב”גלריה”. קראו את מה שנחמן אינגבר וארי פולמן אומרים שם, דברים חכמים שמדהים שאף אחד באקדמיה לא קם ואומר אותם.

נושאים: בשוטף

7 תגובות ל - “גורלו של "המדריך"”

  1. איתן 25 יולי 2010 ב - 9:15 קישור ישיר

    בקשר למה שנירית אנדרמן כתבה הבוקר ב”הארץ”(לינק: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,52602,.aspx)

    מארק רוזנבאום מצוטט בכתבה, ובתשובה לשאלה מדוע לא לתת רשיון לכל הסרטים הדוקומנטרים להתחרות לפרס הסרט הטוב ביותר, הוא עונה: “לא נראה לי שנלך לכיוון הזה, בגלל הכמות הגדולה של סרטים דוקומנטריים שנעשים פה. חברי האקדמיה לא יבואו לצפות בכמות כזו של סרטים”.

    זה מה שמדאיג אותו?
    אולי כדאי להפסיק לעשות כל כך הרבה סרטים דוקומנטריים?

    ואולי

    כדאי לעשות את התחרות רק בין סרטים שהופצו. כך הסלקציה תעשה באופן אוטומטי. והסרטים הדוקומנטריים שלא הופצו יוכלו להשתתף בתחרות הסרט הדוקומנטרי.

    ואולי

    כדאי שמישהו סוף סוף יכתוב איזשהו תקנון, כדי שישיבות כאלו כמו של היום לא יצטרכו להתקיים בכלל.

    הנה נקודה למחשבה לקראת טקס פרסי האופיר 2012:

    ארי פולמן עובד עכשיו על פרויקט חדש. לפי הפרסומים, השחקנית הראשית שם היא רובין רייט-פן. מה שאומר שהסרט כנראה ידבר אנגלית. האם בבואו להתמודד על פרס האופיר, הסרט יהיה כשיר? האם הוא יהיה ישראלי מספיק? ואם כן, האם העובדה שהסרט הזוכה נוסע ליצג אותנו גם באוסקר לסרט בשפה זרה לא תפגע בסיכויים של הסרט, שכן המצביעים לא יצביעו לסרט דובר אנגלית?

    תשבו ותכתבו תקנון שיפתור את הבעיות לפני שהן מתעוררות, ולא אחרי.

    נ.ב. 1. בכתבה מצוטטים גם כמה מבקרי קולנוע. אתה לא, יאיר. נעלבת? פנו אליך ולא יכולת להשיב? לא פנו אליך בכלל? רבת עם אנדרמן?

    נ.ב. 2 טרם ראיתי את “התחלה”. אני אראה אותו השבוע.

    ===============

    רוה לאיתן: ככל הידוע לי יחסיי עם אנדרמן נהדרים. ואני מזכיר שהיא הראשונה שלקחה את המכתבים של דישי והפכה אותם לאייטם, כך שמבחינתי הסיפור הזה לגמרי שלה ואני כאן רק בתפקיד הפולו-אפ. אבל מה שמעניין בידיעה שלה הוא שמרק רוזנבאום, יו”ר האקדמיה שלא יכול לתפקד כיו”ר האקדמיה כי יש לו סרט בתחרות ולכן הוא לא יכול להיות בדיון היום (שינוהל על ידי גידי אורשר), בעצם מוסר בכתבה את עמדתו בסוגיה. ואם אני מבין בקריאה בין השורות הרי שהוא מתנגד להכללת “המדריך למהפכה” בתחרות. ואם לצטט את נחמן אינגבר בכתבה: “שיתפטרו”.

  2. חבר אקדמיה 25 יולי 2010 ב - 9:47 קישור ישיר

    אותי דווקא מעניין לדעת מה הם ניגודי העניינים שדורון צברי מעורב בהם, ושבגללם שליש מחברי הנהלת האקדמיה לא מגיעים לדיון על סרטו. האיש הזה הוא פוליטיקאי עד קצות אוזניו, לטוב ולרע, וחשוב להבין איך הגיע המימון לסרט שבו הוא מתאר את מאבקו-שלו ברשות השידור.

    יכול להיות שצברי הוא באמת אביר ולוחם צדק לטוהר המידות, אבל אסור לשכוח שהוא קיבל הרבה כסף להפקת סרטו מהקרן הגדולה, שייעודה הרשמי הוא תמיכה בסרטים עלילתיים בלבד, בזמן שיש כמה קרנות אחרות, קטנות יותר, שייעודן תמיכה בסרטי תעודה. בזמן שסרטו-שלו מקבל תקציב ענק (אם הוא תוקצב כמו סרט עלילתי רגיל זה לפחות מיליון ש”ח), יוצרים תיעודיים אחרים נאבקים על מאה-מאתיים אלף ש”ח שמיועדים לסרטיהם התיעודיים. למה הוא כן, והם לא?

    מדובר בתמיכה חריגה לכל הדעות. בתור יוצר שטוהר המידות הציבורי נמצא כנר לרגליו (אני מקווה…), אולי כדאי שצברי יחשוף כבר את העניין לאור היום, וישתף את ציבור היוצרים באופן שבו סרטו קיבל תמיכה בלתי-שגרתית שכזו, מקרן שייעודה אך ורק סרטים עלילתיים. כל עוד הסיפור הזה ממשיך להימצא בחשיכה, זה לא מריח טוב.

    =============

    רוה לחבר: נירית אנדרמן כתבה על זה לפני כמה ימים ופירטה מי ומי, אבל אני לא מוצא לינק. אין כאן שום דבר אפל. בחברי הנהלת האקדמיה נמצאים דוד גורפינקל שצילם את הסרט וכתרי שחורי ויונה ויזנטל, שהגופים שברשם הם עומדים תמכו כלכלית בסרט. וכל שאר חברי האקדמיה שלא ישתתפו הם כאלה שקשורים לסרטים המתמודדים השנה על פרס אופיר, וביניהם מרק רוזנבאום, שאני מניח שהחשש הוא שאם הם יצביעו נגד הסרט זה עשוי להיראות כאילו הם עושים את זה כדי לחזק את סרטם, או משהו כזה. מה שאומר שחברי ההנהלה שיישתתפו הם איתן אבן, גידי אורשר, נפתלי אלטר, עו”ד דורלי אלמגור, יורם גולן, אורי לוי, יוסי מולה, עו”ד גבי מיכאלי, אייל מלובן, גאולה נוני, רו”ח עמוס פרושן, ריקי שלח וחיים שריר. אבל הטוקבק שלך מטריד אותי כי הוא מוציא את דיבת הסרט רעה וזורק ספקולציות באוויר בלי נתונים. הסרט נתמך על ידי הקרן במסלול הסרט הניסיוני. האם לדעתך הוא אינו מתאים למסלול הסרט הניסיוני? ואיזה תקציב הוא קיבל במסלול זה, המיועד לסרטים דלי תקציב? לי אין מושג, לכן אני זורק ספקולציות באוויר. אולי תקציבו אינו כה שונה משמעותית מתקציב של סרט תיעודי אחר. אתה זורק באוויר “מיליון שקל” מתוך מטרה להכתים את הסרט. רוצה להכתים? אין בעיה להכתים. מה התקציב של “שתיקת הארכיון”? הסרט עושה שיחזור ושימור של סרט ארכיון נאצי. האם תקציב הקרנות בארץ נועד להפקה או לשימור? ורגע, יש בסרט המון סצינות של שחזורים. יש בו קטעים ארוכים של עדות הנמסרת על ידי שחקן המגלם דמות. אתה מבין לאן אני חותר? בעיניך הכל מושחת ולא תקין, ואילו אני רואה שניים מההישגים האמנותיים החשובים של השנה בקולנוע. אין יותר אמנים בקולנוע הישראלי, רק ביורוקרטים.

  3. שימי 25 יולי 2010 ב - 10:24 קישור ישיר

    לחבר האקדמיה. צברי כן דיבר על זה, הוא אמר שלסרט כולו נכתב תסריט מראש. אני מתאר לעצמי שלא היה קשה לחבר לו סוף של כשלון ידוע מראש, למרות הנימה האופטימית לכאורה בסוף הסרט. בעיני זה סרט עלילתי הרבה יותר מדוקומנטרי, לו היה מתמודד בקטגוריה של דוקומנטרי הייתי מתרעם כי אין בו שיקוף של המציאות אלא בדייה, זה הרבה יותר מהתערבות במציאות בוטה שנהוגה בקרב רבים מהיוצרים הדוקומנטריים, אלא בדייה מתוסרטת עם שחקנים. זה לא שאני שמרן, אני כן חושב שיש סרטים מעל ההגדרות כמו ואלס עם באשיר שהוא סרט דוקומנטרי טוקינג הדס עם שחזורים מאויירים, ברור שבשחזורים וגם בראיונות יש הגזמות ויש הזיות, זה מה שהעצים את הסרט.
    לבוא אל צברי בטענות על שהצליח לגייס כסף זה קשקוש. הרי העבודה על הסרט ערכה שמונה שנים. שעות העריכה היו בטח רבות בהרבה מעבודה על סרט עלילתי רגיל. המענק אושר ב2004, זה אומר שפר עבודה על הסרט אפשר לטעון שהוא יצא מקופח עוד. שגם זו תהיה טענה מיותרת בדיוק כמו ההאשמה שלך.
    צברי אכן פוליטקאי לא רע לפחות בסצינת הקולנוע המקומית, אבל בסופו של דבר הוא לא היחיד שטוב בפוליטיקה ולכל מי שיש חברים זה עוזר, ואת זה אני אומר מהצד השני של מי שמקיז דם על כל הגשה.

  4. נאור 25 יולי 2010 ב - 16:35 קישור ישיר

    כעיתונאי, במקום להטיף לחבר האקדמיה אתה יכול להרים טלפון ולבדוק תעובדות. לא מדובר כאן בסודות מדינה. עניין ההגדרה צריך היה לדון בו לפני שהקרן שמה עליו שלוש מאות אלף דולר (אתה יכול לבדוק ולדעת שזה סכום שהוא הרבה מעבר למקובל בסרט דוקומנטרי אפילו כזה שהוא הרבה יותר מורכב) כשהיא מגדירה אותו באופן מגוחך כסרט עלילתי ניסיוני בעוד שלכל היותר ועל-פי כללי הקרן, הוא בכלל היה אמור להישלח אחר כבוד למסלול השלמת הפקה. את הסקנדל הזועק הזה, אף אחד לא מעז לבחון ובמקום כולם נטפלים לאקדמיה על קשקוש.
    צברי ופולמן מעמידים עצמם כסוג של יוצרים רגישים, פורצי דרך ושוברי מסגרות שנלחמים בלהט למול בירוקרטייה מטומטמת ושמרנית וזו כמובן הצגה מעוותות שלא לומר מטומטמת של המצב. עניין ההגדרות החשיבות שלו היא רק במישור בירוקרטי. אין נפקא מיניי אם צברי, אתה, אני, העולם נגדיר תסרט כעלילתי או כמתכון לעוגת שבת ולא נמצאת כאן הבעיה. הבעיה היא שהלוחם הדגול הזה יצא למלחמה ברשות השידור (מרוב בראל זה קצת נשכח לו) לעניין השקעה בהפקות מקור שהתבססה על בגדרות בירוקרטיות! אם נקבל את דעתו מהיום אזי מי יתקע לידנו שלמחר בבוקר ובמסגרת טישטוש הגבולות ואם כבר ועד הסוף, לא יכריזו שם ברשות שפופוליטיקה היא סרט עלילתי ניסיוני ושישי בגאון זה שיא הדרמה ושלא להזכיר את הזכיינים שיקפצו גם הם על המציאה הזו שהוא מגלגל לפתחם ויכריזו על השרדות ואחיה הדומים כסרטי עלילה או כסרטים דוקומנטריים. האמת היא שבמסגרת כל העניינים התיאורטים שעולים גם כאן אפשר לומר שזו אכן אמת. אבל כדי שזה לא יקרה אנחנו מעמידים כנגדם בירוקרטיה וברגולציה שכנגדם צועקים עכשיו צברי את פולמן.

  5. לנאור 25 יולי 2010 ב - 19:15 קישור ישיר

    נאור. איפה כתוב שלקרן מותר להשקיע רק בקולנוע עלילתי ואיפה הנרשמים להישלח “אחר כבוד” למסלול השלמת הפקה? אם אתה כזה בקיא בכללים כמו שאתה מנסה להראות, אז הראה לנו מראה מקום, בתקנון הקרן או בפרסומיה, בבקשה.

  6. איתן 26 יולי 2010 ב - 8:46 קישור ישיר

    כשחזרתי אתמול מ”התחלה”, חיפשתי גם מה קרה עם הדיון הזה של האקדמיה. Ynet, וואלה, סינמסקופ – באף מקום לא היה כתוב.
    רק הבוקר ב”הארץ” יש ידיעה קטנה:
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,52660,.aspx

    לנירית אנדרמן יש כנראה מקורות טובים. הכל שם מסתורי. כאילו מדובר במרתפים הסודיים של סטאלין. לא מובנת לי ההתנהלות של האקדמיה.

  7. Odette Lech 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    I’m having a hard time viewing this information from my iPhone. Maybe you could upgrade the site and make it more accessible from my phone. Thatd be real cool!


השאירו תגובה ל - נאור