16 ספטמבר 2010 | 08:17 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

דואלי

בזמן שאני עסוק בלבשל את הסעודה המפסקת של מחר גיליתי שני דברים מעניינים בשיטוטי בין הביקורות מפסטיבל טורונטו:


1.

הבלוגרים האמריקאים ראו את “הרשת החברתית” של דיוויד פינצ’ר והם באורגזמות ממנו. סשה סטון כתבה בטוויטר בצורה ברורה: זה הסרט שיזכה השנה באוסקר.



ומופע החימום עד שהסרט יגיע ארצה (מתי?): “הניו יורקר” פרסם השבוע כתבת פרופיל וראיון עם מרק צוקרברג שנמשך בערך 90,000 מיל וכולל שיחה עם ארון סורקין, התסריטאי שהפך את חייו של צוקרברג לפיסת אמנות.



2.

וג’ף וולס יצא מ”החוב” של ג’ון מאדן אחרי 40 דקות. מה הרגיז אותו? המשחק, והעובדה שהוא לא האמין לרגע שהשחקנים הצעירים יהפכו בזקנתם לשחקנים המבוגרים. מצחיק, כי זה אחד הדברים שהציקו גם בגרסה הישראלית המקורית של אסף ברנשטיין. כתבתי אז: “אני לא קונה לרגע שנטע גרטי תיראה כמו גילה אלמגור לעת זקנה”. מצד שני, הייתי שמח לשמוע דעה של מישהו שישב וראה את הסרט עד סופו.



נושאים: בשוטף

11 תגובות ל - “דואלי”

  1. שרון 16 ספטמבר 2010 ב - 9:34 קישור ישיר

    ממש סיבה לצאת מסרט

  2. כהן גדול 16 ספטמבר 2010 ב - 10:10 קישור ישיר

    זה לגמרי משמח מה שכתבת על הסרט של פינצ’ר.
    אחרי הקטסטרופה של בנגאמין באטן {אני יודע שיש כמה שאוהבים אותו..}, זה ממש מלבב לשמוע שהבמאי הכי שפיץ שיש עדיין נותן בראש.
    יאיר, איזה מילה לכבוד יום כיפור?
    {הערה: נגן הג’אז, הסרט הראשון עם קול, לא עוסק במשהו שקשור ליום כיפור??}

  3. דוקטור יגאל 16 ספטמבר 2010 ב - 10:29 קישור ישיר

    קראתי בקורת טובה מאד על הסרט, אחרי ההקרנה בטורונטו. זה הבלוג שלך ואתה יכול לעשות בו כאוות נפשך אבל זה לא מספיק להגיד “הייתי רוצה למצוא מישהו שראה את כל הסרט” אתה יודע שאין צורך להתאמץ כל כך… משוא הפנים, הסובייקטיביות שלך הולכת ונעשית ברורה יותר ויותר. הפכת לקצת יותר עתונאי חצר של כל מיני במאים ישראלים בעיקר, ק פחות נעים להיוכח אבל שוב זה המקוםשלך וזו הבחירה שלך

    ===========

    רוה לדוקטור: כמו שאמר מל גיבסון: “יש לך כלב במירוץ הזה?”. לקחת קצת אישי. ואני לא עושה ריכוז ביקורות כאן (בשביל זה יש את דיוויד האדסון הנפלא), אני נותן מדגמים, וממה שקראתי מסתמן שהביקורות על הרימייק די חופפות לביקורות הישראליות על המקור (ואני מזכיר, שאני חיבבתי את המקור, לפחות בחציו). הביקורת של ההוליווד ריפורטר זהה לביקורת של שמוליק דובדבני על המקור, למשל. אבל הקיצוניות של ג’ף וולס, שבאופן כללי אני מעניק להתרשמויותיו משקל רב, מתוך איזושהי הזדהות מסוימת עם אבחנותיו, היתה ראויה להבלטה. ואם יש לך לינק לביקורת מצוינת של מבקר בכיר (לא מקומון קנדי), היה חברי מצידך לצרף אותה לתגובה. כך היית יוצא מועיל ולא סתם טרול קנטרן. ואגב, מבקרי קולנוע הם תמיד סבייקטיבים. אך ורק סובייקטיבים. והם תמיד מקדמים את הבמאים המועדפים עליהם. במקרה לעיל: את אסף ברנשטיין אני בהחלט מחבב מאוד, אבל לא את ג’ון מאדן, שחוץ מ”שייקספיר מאוהב” שלו שאהבתי אני חושב שכל מה שהוא עשה נע בין הרע לאיום.

  4. ארז 16 ספטמבר 2010 ב - 11:58 קישור ישיר

    הרשת החברתית יוצא למסכים בארץ ב 28.10.10
    מופיע באתר של מטלון

  5. יעל 16 ספטמבר 2010 ב - 12:39 קישור ישיר

    היי יאיר. האם יש ביקורות בפסטיבל על “שליחותו של הממונה” ( קצרתי את השם….)בבמוי ריקליס ? פרסי אופיר ופסטיבל חיפה קרובים מאי פעם..

  6. מיכאל 22 16 ספטמבר 2010 ב - 12:45 קישור ישיר

    אכן, מאוד משמח לשמוע על ‘הרשת החברתית’.

  7. דניאלה 16 ספטמבר 2010 ב - 12:51 קישור ישיר

    יש ביקורות על משאבי אנוש- באחתמהם אף נכתב שזו הפנינה המוסתרת של הפסטיבל
    http://www.thestar.com/entertainment/tiff/films/article/861139–drama-reveals-stress-of-mideast-life

    גם פעם הייתי זכה לתגובות נלהבות

  8. דב 16 ספטמבר 2010 ב - 14:43 קישור ישיר

    ביקורות טובות רצות ברשת ממבקרים בכירים גם ל”העיר” של בן אפלק בבימויו וכיכובו. וגם ל”וול סטריט 2″.

  9. יוני 16 ספטמבר 2010 ב - 15:06 קישור ישיר

    דוקטור יגאל, הכל בסדר איתך אחי?

  10. אלף 16 ספטמבר 2010 ב - 15:59 קישור ישיר

    רוה, דר’ יגאל כתב בצורה עניינית את התרשמותו ממה שנהיה מהבלוג. לקרוא לו “טרול קנטרן” מעודד רק המגיבים החנפנים שבהדרגה הפכו להיות הקבועים של הבלוג.

  11. אינדירה גנדי 16 ספטמבר 2010 ב - 22:44 קישור ישיר

    מה זה טרול?


השאירו תגובה ל - יוני