02 אוקטובר 2010 | 23:02 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

אוסקרופיליה

בהמשך לשאלות שנשאלו אתמול בתגובות – “איך זה ש’הממונה על משאבי אנוש’ לא יצא לבתי הקולנוע עד ה-30.9 כפי שנדרש מתקנון האוסקרים” – ענו לי מיונייטד קינג שהסרט הוקרן במשך שבעה ימים, מיום חמישי, 23.9, עד יום רביעי, 29.9, באולם אחד בסינמה סיטי ראשון לציון, וזאת כדי לעמוד בתקנון האוסקרים. אני לא ראיתי שום ציון להקרנות האלה בכרוניקות היומיות בעיתונים, אבל אני מניח שזה הגיוני: זה בדיוק מה שמפיץ שהוא בעל בית קולנוע יכול לעשות – גם לעמוד בתקנוני האוסקר, וגם להחביא את הסרט מהקהל כדי לא לפגוע ביציאה הרשמית המיועדת רק לסוף השבוע הבא.


===============


אימון בואלס, הבעלים של חברת ההפצה האמריקאית “מגנוליה”, מבקש מהאקדמיה האמריקאית לבחון מחדש את האופן שבו סרטים נבחרים לקטגוריית הסרט הזר. בואלס טוען שיותר מדי פעמים, שיקולים פוליטיים ולא אמנותיים, עומדים מאחורי הבחירות של הוועדות המקומיות הממנות את הסרטים שנשלחים לאוסקר. הסיבה להזדעקותו: הוועדה האיטלקית בחרה שלא לשלוח לאוסקרים את “אני אהבה” המלודרמה האיטלקית עם טילדה סווינטון, שמגנוליה מפיצה באמריקה, ובמקום זאת לשלוח את הסרט “הדבר היפה הראשון”, שאמנם הצליח במולדתו בקרב הקהל והביקורת, אבל אין לו את התהילה הבינלאומית שיש ל”אני אהבה” (סרט שהצלחתי להחמיץ שוב ושוב, למרות ששמעתי עליו דברים נהדרים). הבעיה התעוררה שוב עם הנציגות הברזילאית: יש מבקרים שנזעקו מכך שהוועדה הברזילאית בחרה בסרט “לולה, הבן של ברזיל”, המספר את סיפורו של נשיא ברזיל הנוכחי, זאת למרות שהסרט היה כשלון קופתי. הם רואים בבחירה צעד פוליטי. המבקרים ציפו שנציג ברזיל לאוסקרים יהיה “הבית שלנו”, ההפקה היקרה ביותר בתולדות ברזיל ולהיט מקומי שם בחודש האחרון. את “לולה, הבן של ברזיל” ביים פביו בארטו, אחיו של ברונו בארטו (“דונה פלור נשואה לשניים”).


האמת, יש לאימון בואלס קייס. אולי אכן הגיע הזמן שאת הסרטים לקטגוריית הסרט הזר יתחילו למיין כמו שעושים בגלובוס הזהב, על פי זיהוי הסרטים הבינלאומיים הכי בולטים של אותה שנה. יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה. המינוי הלאומי יכול להבליט סרטים שמגיעים לאוסקר ללא הייפ בינלאומי, שלפעמים הוא עצמו נובע מעניינים פוליטיים או שיווקיים. אבל הוא גם יכול בהחלט להיות מונע משיקולים זרים וצרי עין (ראו את האופן שבו הוועדה הספרדית הפסיקה לשגר לאוסקרים את אלמודובר, אולי מתוך הבנה שהוא כבר יכול להסתדר לבד באוסקרים, בלי עזרתם, ואולי כי נמאס להם מזה שהוא הבמאי הספרדי הכי מפורסם בעולם). באופן הגיוני יתכן והיה נכון לאחד את שתי השיטות: גם מינוי מקומי וגם הוספת סרטים בינלאומיים בולטים שהוועדות הלאומיות התעלמו מהם. הבעיה היא שזה יביא את רשימת הסרטים המועמדים למועמדות למעל מאה סרטים, וגם ככה – כשהרשימה השנתית היא בסביבות ה-70 סרטים – נראה שהוועדה האמריקאית של קטגוריית הסרט הזר מתקשה במיון (וממילא הטעם של חברי האקדמיה נוטה להתעלם כבר שנים מהסרטים הבאמת שווים בסצינה הבינלאומית, כך שבסופו של דבר זה לא ממש משנה). אימון בואלס מבטיח שהוא נסה לפחות לקדם את את “אני אהבה” בשאר הקטגוריות, בייחוד למשחק של טילדה סווינטון, לצילום, לעיצוב ולתלבושות.



נושאים: בשוטף

9 תגובות ל - “אוסקרופיליה”

  1. DORI 2 אוקטובר 2010 ב - 23:08 קישור ישיר

    אני אהבה מהפנט

  2. איתן 2 אוקטובר 2010 ב - 23:48 קישור ישיר

    לא, והשיקולים שלו לא פוליטיים…גם לו יש סרט לקדם, ומעצבן אותו שהסרט הזה לא נשלח ע”י האיטלקים.
    וחוץ מזה, “שיקולים פוליטיים ולא אמנותיים”? הרי זה מה שאנחנו אומרים כבר שנים. הבחירה של הסרט הטוב ביותר, ושל הסרט שראוי להישלח לאוסקר מורכבת משיקולים שונים, ולכן אנחנו רוצים הפרדה אצלנו בישראל. לא ראיתי את “אני אהבה”, אבל לפי מה שהבנתי, הוא מאוד “אמנותי”, ואילו הסרט שהאיטלקים בחרו, לפי מה שקראתי, הוא יותר קומונוקטיבי. האיטלקים חשבו שהוא יקלע יותר לטעמם של חברי האקדמיה האמריקאית. אני לא מבין מה הבעיה.

  3. אור 3 אוקטובר 2010 ב - 1:47 קישור ישיר

    אני לא מבין את זה. “אני אהבה” (המופלא) הוא בכלל בתאריך יציאה של 2009. לעומת זאת, למה הם לא בחרו ב”החיים שלנו” זה לא ברור לי.
    מה שכן, אני יכול לבשר לכם שהמועמד של גרמניה הוא בקלות אחד מהסרטים היותר חלשים של השנה בעיני. מצד שני, גם “חלב של עצב” משנה שעברה אז אולי אני לא מדד…

  4. דוקטור קולנוע 3 אוקטובר 2010 ב - 8:46 קישור ישיר

    חה חה חה. והשיקולים שלפיהם סרטים נבחרים באוסקר עצמו אינם פוליטיים? אל תצחיק אותי. כל התחרויות האומנותיות בעולם הן פוליטיות ברמה זו או אחרת. הקובע היחיד בעל אוביקטיביות טוטאלית הוא הזמן. רק אחרי שהאנשים שחיו בתקופה שבה נוצרת יצירת אמנות חלפו מן העולם אנחנו יודעים מה היא שווה באמת.

  5. האוזן הגדולה 3 אוקטובר 2010 ב - 9:26 קישור ישיר

    הסרט הוקרן גם במספר הקרנות מיוחדות לארגונים.

    =============

    רוה להאוזן: זה נחמד מצידם, אבל זה לא נחשב מבחינת תקנוני האוסקר.

  6. ציבוקא 3 אוקטובר 2010 ב - 23:47 קישור ישיר

    האמת, הייתה פרסומת להקרנה של הסרט ב”24 שעות” בסביבות יום ראשון/שני שאחרי הזכייה באופיר. היה פרסום, אבל מאוד מאוד קטן

  7. RealTimePlease 8 דצמבר 2010 ב - 8:29 קישור ישיר

    Mate the spam here are driving me spastic! Do something about it!

  8. Maryalice Chiaramonte 4 פברואר 2011 ב - 2:33 קישור ישיר

    Thank you for the auspicious writeup. It in fact was a amusement account it. Look advanced to far added agreeable from you! However, how could we communicate?

  9. compare price 5 פברואר 2011 ב - 19:03 קישור ישיר

    Awesome job over again! Thumbs up=)


השאירו תגובה