07 מאי 2007 | 15:20 ~ 33 תגובות | תגובות פייסבוק

מטפסים על הקירות

פששש… קהל קשה יש כאן. אני הלכתי ל”ספיידרמן 3“, חיכיתי בסבלנות ליד המזנון עד שתבעבע אספקה טרייה לחלוטין של פופקורן, השקעתי 26 שקלים בפופקורן קטן וקולה בינונית ו-35 שקלים בכרטיס, נכנסתי לאולם 5, הייתי מאוד מרוצה מגודל המסך, איכות ההקרנה ואיכות הקול (לא מבין את התלונות על הסראונד. כבר בהתחלה, כשגובלין ג’וניור טס על הגלשן שלו, העסק זמזם מעליי, מאחוריי ומצדדיי כמו שצריך), ישבתי באולם ופשוט נהניתי. אני מסכים עם רוב הטענות (חוץ מאלה שרוטנות על דגלים אמריקאיים וכנסיות; כשסרט כזה נעשה בבירור לקהל אמריקאי נוצרי, מה אתם מצפים לראות? דגל עיראקי ומסגדים?), וגם אני הצטערתי שלא היה לסרט העומק הרגשי של “ספיידרמן 2”, אבל הלכתי איתו וחיבבתי אותו. אהבתי את הילד בן השש שמעווה את פניו כשספיידרמן מתנשק עם גוון. אהבתי את הרגעים בסרט שעלה 350 מיליון דולר שבהם הצילום נעשה במצלמת כתף עם חשיפה לא מדויקת (יש כמה שוטים כאלה כשהשוטרים מחפשים סביב משאית החול את סאנדמן הבורח). בקיצור, זה היה סרט מהנה. לא חשוב, לא עמוק, לא מושלם, לא מאוד מרגש, אבל ממש כיפי. עד כדי כך שאני בהחלט מתכוון לצפות בו שוב. הוא היה ממש מבדר. אני המום שאתם מחמירים איתו כאילו זה היה “גוסט ריידר”.

==========

וכמובן: “ספיידרמן 4” הפך ממשאלה לעובדה. אני מניח שזה לא יקרה לפני מאי 2010 (קיץ 2009 כבר צפוף מדי). מתערבים שוונום יחזור וליזארד ייחשף?

==========

וכמה מתוך 375 מיליון הדולר שהכניס “ספיידרמן 3″ בכל העולם בשלושת הימים האחרונים הגיעו מישראל? הו, שאלה טובה. מהיכרותי עם עסקי ההפצה בארץ הנוהל הוא כזה: כשסרט מוכר בסוף שבוע אחד יותר מ-50 אלף כרטיסים, מזדרזים יחצניו להוציא על כך הודעה לעיתונות. עכשיו כבר יום שני בצהריים, וקומוניקט כזה עוד לא הגיע. אם הוא לא יגיע עד הערב, תדעו שהסרט מכר פחות מ-50 אלף כרטיסים. טבלת שוברי הקופות המקומית מופצת מחר אחרי הצהריים בין משרדי ההפצה הגדולים בארץ. אני מקווה שמחרתיים בבוקר יהיה מספר הכרטיסים של ספיידרמן בישראל כבר בידי.

===========

ועכשיו כש”ספיידרמן 3″ מאחורינו, ומכיוון ש”שודדי הקריביים 3” ממש לא מעניין אותי, הסרט הבא על הכוונת שלי הוא “חסין מוות”, החלק המוארך של קוונטין טרנטינו מתוך “גריינדהאוס”. הסרט יוקרן בבכורה בפסטיבל קאן, וב-31 במאי יעלה בארץ.
פיצולו של “גריינדהאוס” לשני סרטים מעצבן לא רק את מעריצי טרנטינו בארץ. הנה (באדיבות סטיבי) בלוגר בריטי שפירסם פוסט בשם “פאק יו הארווי וויינסטין” ובו הוא מכריז:

Here it is, straight up… I’m not waiting until September. I will be downloading Grindhouse, either that or i’m going to walk down the road and buy it on dvd from a Chinese guy in Tesco’s car park.

יש כאלה שמאיימים, ויש כאלה שעושים. בלוג חדש של “צורא”, מקוראי “סינמסקופ”, כבר מפרסם ביקורת על “גריינדהאוס” על סמך עותק שהורד באינטרנט.

=========

עדכון: סשה ברון כהן לא יגלם את פרדי מרקורי.

=========

אן תומפסון, במדור הדפוס שלה ב”וראייטי” כותבת על האופן שבו בלוגרים משנים את סיקור עסקי הקולנוע. למרבה האכזבה, היא מתארת את מפת בלוגי הקולנוע באופן שמאוד ממחזר את מה שנכתב עליהם ערב האוסקרים. אבל היא גם קצת מתארת – אם כי פחות מדי לטעמי – את הצד השני: איך האולפנים והיחצנים מתמודדים עם הבלוגרים.

========

זוכרים את המפגש בין ג’ימי קימל לאמילי גולד, העורכת של gawker, שהיה אמור להיות ראיון אבל הפך לאמבוש אגרסיבי מצידו? (צפו בקטע הווידיאו כאן). עכשיו גולד מחטיפה לקימל בחזרה, בטור דעה ארסי ב”ניו יורק טיימס” (לא פחות).

========

בבלוג השני שלי: האמת האמיתית מאחורי סיפור עזמי בשארה, כפי שפינטזתי אותה.

=========

ואחרי כמה ימים שבהם הבלוג הזה הוקדש לעכבישים ואפקטים, אני מכין עכשיו פוסט איכותי ובלעדי למי שמתעניין בקולנוע קצת אנין יותר. בדקו בהמשך.

33 תגובות ל - “מטפסים על הקירות”

  1. אורון 7 מאי 2007 ב - 15:41 קישור ישיר

    גם אני המום, אבל לטובה. אני לא רגיל להימצא בצד של הרוב… תחושה משונה.
    מוזר לי, שאנשים שהתלהבו מא’ ב’ ו-ג’ בספיידרמן 2, קיבלו מנה גדושה יותר של כולם ב-3, אבל יצאו סופר מאוכזבים מהעניין.
    אבל אני גם שמח לאיד, וזה תמיד כיף 🙂

    ולא חשוב לי מי יהיו הנבלים בספיידי הבא, העיקר שהאחראים לכישלון המתמשך הזה יקחו כבר אחריות ויתפטרו. מושחתים נמאסתי!

    ובקשר לסרט המצופה הבא, גם אני ממתין לגריינדהאוס חלק א’, אבל לא שוכח גם את “זודיאק” (למרות שלא אצפה בו הערב, לצערי). ומוזר לשמוע שאתה לא מחכה לשודדי 3. הסרט הקודם הוכיח שאם מערבבים יחדיו את שני התסריטאים הכי גרועים בהוליווד (לדעתי) עם במאי בינוני ומוערך מדי, ומוסיפים ים של אפקטים – אפשר לעשות גם סרט מהנה. “לא חשוב, לא עמוק, לא מושלם, לא מאוד מרגש, אבל ממש כיפי”.
    בניגוד לסרט קיץ עתיר תקציב אחר שאני מכיר…

  2. ניימן 7 מאי 2007 ב - 16:16 קישור ישיר

    טוב, החלטתי חד פעמית לצאת ממנהגי כקורא שקט ומנומס, ולעבור להיות קורא מדבר ומנומס. רק כדי לנסות לאזן את כל החבר’ה שסבלו מספיידרמן 3.

    למרות שאינני מעריץ בלוקבסטרים גדול, מצאתי עצמי נהנה מכל שניה ומחצית שניה בסרט. עוצר נשימה בקטעי האקשן (דווקא דלילותם תרמה להנאה. כמו שנדירות גול בכדורגל, תורמת להנאת הקהל). צוחק בקטעי הקומדיה, צוחק בקטעי הדרמה (תוך כדי הנחה שהם מודעים לעצמם לחלוטין), מניח שכל מחווה ומחווה הייתה מכוונת – ופשוט נהנה ממה שנראה כמו פרק סיום עונה ארוך של סדרת טלוויזיה. כייייייייייייף.

    יאיר, אתה לא לבד :]

  3. Itai 7 מאי 2007 ב - 16:56 קישור ישיר

    לא יודע מה איתך, אורון יקר, אבל אני התלהבתי ב”ספיידרמן 2″ מ:

    א. תסריט מפתיע, אלגנטי ומקורי שלא מוצאים כל יום בסרטי קומיקס.

    ב. אפקטים מצוינים, שאחרי הכל הם מהווים חלק קטן ויפהפה בסרט (לא כמו ב”ספיידרמן 3″, שבו השוויצו עם האפקטים בכל הזדמנות/שנייה אפשרית).

    ג. השילוב המוצלח והמופלא בין א’ ל-ב’.

    אם אלו הן הסיבות העיקריות שבגללן נהנתי מ”ספיידרמן 2″, טבעי שאלו יהיו גם הסיבות העיקריות שבגללן *לא* נהנתי מ”ספיידרמן 3″. אני מניח שגם שאר הקהל יסכים עם רוב הסיבות שרשמתי שבגללן הם הלכו לצפות ב”ספיידרמן 3″ והתאכזבו לבסוף ממנו.

    לכן זה יהיה גם מעשה מאוד לא חכם לעשות “ספיידרמן 4”, שכן אנשים יתבססו על דעתם על הסרט הקודם על מנת לקבוע אם כדאי להם ללכת לראות את הסרט בקולנוע. אולי מבחינה איכותית זה אולי יכול להפתיע כמו שהפתיע “ספיידרמן 2” הרבה צופים שלא ממש חיבבו את הסרט הראשון של ספיידרמן (דבר שלא הייתי מהמר עליו, שכן יש שמועות שאותו תסריטאי של הסרט הראשון של ספיידרמן יחזור לכתוב את התסריט של “ספיידרמן 4″…), אבל זה לא ממש יעזור להכנסות הסרט הרביעי, אולי רק עוד כמה שנים כשיחליטו לעשות “ספיידרמן 5″…

  4. סטיבי 7 מאי 2007 ב - 17:37 קישור ישיר

    כרגיל, בלי קשר, בקרוב בדי.וי.די: “7 נשים וגופה אחת” זה השם הישראלי הכי גרוע לסרט מאז… אני כבר לא זוכרת (המקור הוא the dead girl).

  5. הש"ג 7 מאי 2007 ב - 17:46 קישור ישיר

    יאללה, תן בראש עם הפוסט על הקולנוע האיכותי. כבר פיתחתי ארכנופוביה מהמדור.

  6. רון 7 מאי 2007 ב - 18:24 קישור ישיר

    26 שקלים על פופקורן וקולה? ג נ ב י ם !

  7. רני 7 מאי 2007 ב - 18:28 קישור ישיר

    צ’מע, מה אני אגיד לך: אני מתייחס לכל סרט (מבוסס קומיקס או לא) כסרט שאמור לכבד את צופיו, ו”ספיידרמן 3″ – כך הרגשתי – לא עשה את זה.

    ממש לא ציפיתי למסגדים ולדגל העיראקי, מצד שני סצינת הדגל האמריקאי גרמה לגיחוך גדול באולם, ובצדק: היא מלמדת יותר מכל על איזשהו חוסר ביטחון שיש לאמריקאים בנוגע למעמדם הם בעולם. וחוסר הביטחון הזה גורם לגיחוכים לכל מי שהוא מבחוץ, כולל אנחנו. זה כולל, אגב, גם את הטרנד המאד לא קולנועי של ענידת סיכות דש בצורת הדגל האמריקאי.

    והסרט עצמו: מצטער, אבל כשסרט לא יודע להחליט באיזו עלילה מכל אלה שהתקבצו בו להתמקד, כשהתסריט מנפק סצינות חסרות כל הגיון פנימי ומתייחס לדמויות שבו כאילו היו דמויות קרטון מקומיקס, אני לא יכול לגבש דעה חיובית על הסרט. והיו יותר מסרט קומיקס אחד שלא נפלו למכשלות האלה: ספיידרמן הראשון והשני עוד היו סבירים, אבל ב”באטמן” ו”באטמן חוזר” של ברטון לא היה דבר מכל אלה והסרטים האלה הם עד היום מופת לכיצד יש לעבד קומיקס לקולנוע. וזה עוד לפני שניגש לשני סרטי “X מן” של סינגר, שהצליח לא רק לעצב דמויות וסיטואציות אמינות לחלוטין במסגרת עולם לא ריאליסטי לגמרי, אלא אף הצליח להחדיר אמירה פוליטית או שתיים לתוך הסרטים הללו. אפילו “X מן 3” הפחות מוצלח הצליח לגבש עלילה סבירה וסיטואציות אמינות, גם אם ללא עומק רב.

    אז לאחר שראיתי את כל אלה ועוד, סליחה שאני לא מתלהב כשאני מקבל מוצר הוליוודי ירוד. אני פשוט יודע שהוליווד וגם סם ריימי, מסוגלים ליותר – יחד עם ההנאה הטמונה בסרט קיץ מסוג זה. וכן, אני רוצה יותר. “ספיידרמן 3″ הוא מבחינתי סרט ירוד, אבל יותר מכך: גם אם נשים את כל מה שאמרתי כרגע בצד – הרי שהוא לוקה במכשלה גדולה עוד יותר עבור סרט קיץ: הוא משעמם. הקטעים שעוברים בין קטעי הפעולה (המוצלחים) הם כה ארוכים ודביקים, וכה צפויים, עד שמתחשק לצרוח ולחפש את השלט רחוק הדמיוני שאפילו ב”יס פלאנט” לא מספקים לקהל הצופים.

  8. james newton howard 7 מאי 2007 ב - 18:43 קישור ישיר

    1). אין ספק שהשמועות על כך שדיויד קופ חוזר לעמדת התסריטאי בספיידי 4 מעלות חששות כבדים לגורל הסרט. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שיהיה גרוע יותר זה אם סם ריימי ואחיו איוון יכתבו אותו.

    2). אורון – לגבי טד אליוט וטרי רוסיו, נכון שקשה לקרוא למה שהם שירבבו עבור “שודדי הקריביים 2” תסריט, ובכל זאת לא הייתי מכנה את התסריטאים של “שרק” ו”אלאדין” שני התסריטאים הגרועים בהוליווד.

    3). ניימן – לא ברור לי בדיוק באילו קטעי קומדיה צחקת בסרט, כי למעט הקטע עם ברוס קמפבל, אני אישית לא מצאתי קטעים כאלה. קטעי הדרמה היו עלובים לא פחות – לעומתם הקטעים מהסרט הראשון נראים בוגרים ומקוריים. הנקודה החיובית היחידה שמצאתי בסרט הארוך והמתסכל הזה היה האקשן. אבל בהתחשב בזה שהוא תפס בערך רבע מזמן המסך, התוצאה הסופית היא מקרה “פרל הארבור” – תעיפו את כל הקטעים שאינם קטעי האקשן, תקבלו סרט מעולה באורך 40 דקות.
    אני במקום סם ריימי הייתי שוקל הבאת במאי מיוחד רק לקטעי הדרמה, ממש כמו שעשה אירוין אלן עם ג’ון גילרמין ב”המגדל הלוהט”. להם זה עבד יופי.

  9. סטיבי 7 מאי 2007 ב - 19:12 קישור ישיר

    עד שיהיה פוסט איכותי, הנה הרבה תמונות ממייקל ביי.

    (נ.ב. אף פעם לא נמאס להזכיר את ברוס קמפבל, אז הנה עוד אחד).

  10. עופר ליברגל 7 מאי 2007 ב - 19:53 קישור ישיר

    אני אהבתי את ספיידרמן 2 למרות שחשבתי התסריט שלו שגרתי למדי ובטח לא מפתיע. מאותם סיבות שאהבתי את 2 (כיף קולנועי, אקשן, הומור) אהבתי יותר את 3.

  11. Itai 7 מאי 2007 ב - 19:56 קישור ישיר

    חיטטתי פה ושם בימד”ב ונראה לי שמצאתי את הבעיה ב”ספיידרמן 3″…

    תשימו לב לשמות כותבי התסריטים בסדרת ספיידרמן:
    * ספיידרמן 1: דיויד קופ
    * ספיידרמן 2: אלווין סרג’נט
    * ספיידרמן 3: אלווין סרג’נט, סם ריימי, ואיוון ריימי.

    התסריט של ספיידרמן 1 היה מאוד ממוצעי ולא מיוחד. התסריט של ספיידרמן 2 היה אינטליגנטי ומיוחד. התסריט של ספיידרמן 3 היה רדוד.

    אם כן, הבעיה של ספיידרמן 3 הייתה שלמרות העסקת כותב התסריט המעולה של הסרט הקודם (אלווין סרג’נט), גם האחים ריימי כתבו את התסריט וכניראה לקחו חלק יותר גדול ממנו מאשר אלווין, וזה מה שכניראה די הרס את הסרט.

  12. רון 7 מאי 2007 ב - 20:38 קישור ישיר

    שימו לב ל”עקרות בית נואשות 3″. מדובר בסדרה הכי מסעירה שמשודרת כיום. באיזה עוד סדרה בן אומר על אימו ש”אני מוכן שהיא תגור אצלי בבית רק בתוך צינצנת בארון”. באיזה עוד סדרה אמא לארבעה ילדים מגלה שהשכן החביב שלה הוא פדופיל? מה שמסעיר בסדרה הזאת זה התמהיל החד פעמי של קומדיה סאטירה ואימה. אני התמכרתי. ואתם?

  13. קרן א. 7 מאי 2007 ב - 22:13 קישור ישיר

    איך מחפשים משהו בבלוג שלך, אם בכלל ישנה אפשרות כזו? אני רוצה לראות האם ומה כתבת בעבר על “הסודות” וממתינה בקוצר רוח לביקורת שלך, ולפכים מאחורי הקלעים אם יש.

  14. קרן א. 7 מאי 2007 ב - 22:14 קישור ישיר

    כמובן שהחיפזון הוא מן ה… וכו’: המסר לעיל כוון ליאיר רווה ולא למגיב לפניי…

  15. רז-ש 7 מאי 2007 ב - 22:24 קישור ישיר

    למרות כל הדברים הרעים שיש להגיד על ספיידרמן 3 שרובם נאמרו ועם רובם אני מסכים ( דווקא ספציפית הקטע עם הדגל האמריקאי היה לחלוטין פרודי ומאוד מוצלח בעיני), למרות שלא היה כל פוקוס לתסריט, בניה לא מוצלחת של עלילה ולפחות רשע אחד יותר מידי, למרות כל זאת עדיין נהנתי בספיידרמן 3. הסרט מהנה מאוד ובטח שהוא לא גרוע, הוא פשוט מאכזב כי הוא היה יכול להיות הרבה יותר טוב במעט מאוד מאמץ.

  16. Nimrod's Son 7 מאי 2007 ב - 22:40 קישור ישיר

    ספיידרמן 3 – אכזבה אדירה.
    מפוזר, דביק, חסר תעוזה. מלא בקטעים שגרמו לי לצחוק כשהם לא היו אמורים, ולהפך.
    אני לא מבין איך אפשר להשוות לשני, אפילו לא לראשון. אגב, האפקטים, שהיו יכולים להציל לי את הסרט איכשהו, נראו ממוצעים לגמרי – לאן הכסף נעלם?

  17. אורון 8 מאי 2007 ב - 0:18 קישור ישיר

    JNH- אתה צודק, הגזמתי קצת. אחליף ברשותך את “הכי גרועים” ב”הכי שחצנים, למרות שאין להם במה להתרברב”. ובכל זאת – שרק ואלאדין שניהם מבוססים על סיפורים, ובשניהן היו לאליוט ורוסיו שותפים לכתיבה (נדמה לי שבאלאדין היו בערך מאה אנשים בעלי קרדיט לתסריט). וחוץ משני אלה, קשה למנות עוד סרט טוב אחד של הצמד. אבל אני מסוכסך איתם מאז שאמרו שטרילוגיית הפיראטים שלהם טובה הרבה יותר מ”מלחמת הכוכבים”, אז אני כרגיל לא אובייקטיבי…

    קרן א’ – עד שיאיר יענה לך, את מוזמנת לנסות את אפשרות החיפוש בצד השמאלי של האתר, בין הרובריקה של “סיכומי שנה” לזו של “עדכוני מייל”. אפשר גם בגוגל – יאיר מצא שיטה להיות תמיד שלישי/רביעי בתוצאות, אבל לא מגלה אותה…

  18. אורון 8 מאי 2007 ב - 0:19 קישור ישיר

    איתי היקר לא פחות, אני אגיד לך מה איתי. את ספיידרמן 2 שנאתי עד מאוד, והתלהבתי בעיקר מזה שהוא נגמר. וכמו שכתב עופר ליברגל בתגובה שלו, אם אנשים מצאו בסרט השני כיף, אקשן, והומור (ואני מוסיף: תקריבים של מגוויר בלי מסכה והמון קיטש אמריקאי), אז בשלישי הם זכו להרבה יותר מכל אלו. יותר נבלים, יותר אקשן, יותר דרמה דביקה והרבה יותר נסיונות משעשעים של מגויר לשחק. נהדר שאהבת את התסריט של השני, אבל אינני רואה הרבה שוני בינו לבין השלישי.

    וכל הדיבורים על ספיידרמן 4 כבר עושים לי סחרחורת.

  19. james newton howard 8 מאי 2007 ב - 1:22 קישור ישיר

    אורון – יכול להיות שהם התכוונו לטרילוגייה החדשה של “מלחמת הכוכבים”, ואז, גם בלי לראות את “שודדי 3”, קשה להתווכח איתם.

  20. ליאור 8 מאי 2007 ב - 5:52 קישור ישיר

    כמה הערות לסדר:

    אורון, אני אמנם עם יאיר בקטע של “למי אכפת משודדי הקריביים 3″ (כי הסדרה מזמן טבעה בהייפ של עצמה), אבל רוסיו ואליוט הם מהתסריטאים ההוליוודיים המוכשרים והמיומנים בשוק – קפוץ לאתר שלהם, wordplayer.com ותראה כמה שטרי רוסיו הוא בחור חכם. אני אישית מחכה שהם יעזבו את הזיכיון הזה ויכתבו דברים אחרים. אני חושב שמה שבעיקר חסר לסדרה זה פוקוס. היא פשוט מפוזרת מדי וארוכה מדי. ומי שאמר לך שזו סדרה טובה יותר ממלחמת הכוכבים צריך לקבל מיד סטירה עם הרגל. אפילו אליוט ורוסיו היו מעניקים לו אותה בשמחה. אני די משוכנע שהם סוגדים לסטאר וורז.

    איתי: אלווין סרג’נט לקח אוסקר ב-1980 על התסריט ל”אנשים פשוטים”. כשמביאים לסרט קומיקס תסריטאי שיודע לכתוב דמויות אמינות ומרגשות מקבלים את ספיידרמן 2.

    לכל מליני הדגל: ספיידרמן, בדומה לסופרמן, הוא דיבור כל-אמריקאי. אני לא מבין מה הבעיה שיש דגל אמריקאי בסרט. למישהו היתה בעיה עם הסוף של סופרמן 2כשסופרמן מחזיר את הדגל לבית הלבן? אני חושב שזה היה אחלה סוף.
    לא נראה דגלים אמריקאים אצל באטמן כי הוא אנטי-גיבור שמציית לאג’נדה של עצמו. לא נראה דגל אמריקאי אצל האקס-מן כי הם לא חלק מהחברה, הם שונים, הם אחרים. אבל ספיידרמן ואמריקה הולכים יד ביד כבר עשרות שנים.

    עזבו אתכם משלוש שעות של ג’וני דפ באייליינר או מברוס ויליס המקשיש שמנסה להחזיר תהילת עבר. אני בין הבודדים כאן שאהב את “ארבעת המופלאים” הכיפי ואני מקווה ומצפה שסרט ההמשך, שלא צריך להיות תקוע יותר עם אקספוזיציה, יהיה אחד מסרטי האפקטים השווים של הקיץ. הטריילר נראה מעולה.

    ואולי די עם הפלצנות הזאת של קולנוע “איכותי”? אם סרט עולה יותר ממאה מיליון דולר אז הוא אוטומטית זבל? סיפור טוב זה סיפור טוב. קדימה הוליווד!

  21. james newton howard 8 מאי 2007 ב - 9:44 קישור ישיר

    ליאור – נסחפת קצת הרבה.. זה דבר אחד להגן על “ספיידרמן 3” וזה דבר אחר להלל את “ארבעת המופלאים” – סרט שגם אם הייתי ילד אוטיסט בן 14 הייתי נעלב ממנו. ולא נראה לי שיש פה מישהו (חוץ ממך, מסתבר) שלא יסכים איתי בעניין.
    ותאמין לי שאני הכי רחוק בעולם מלהיות פלצן של קולנוע איכותי. אין לי בעיה עם סרטים שעולים יותר ממאה מיליון דולר, יש לי בעיה עם סרטים שעולים 300 מיליון דולר רק כדי לפצות על העובדה שאין להם תסריט, שחקנים ובמאי נורמלי. ובסוף הקהל אוכל את זה.

  22. רז-ש 8 מאי 2007 ב - 11:09 קישור ישיר

    “פנטסטיק פור” היה ניצול לרעה של אחת הסדרות היותר טובות שיש בקומיקס. כל הרעיון להפוך את הסרט לחצי אקשן חצי קומדיה דבילית הכעיס, והבצוע היה פשוט נורא. החל מהבימוי (טים סטורי שכל מה שהוא עשה עד אז זה לביים את “ברבר-שופ” קומדיה על חנות ספרים שחורה שהארלם שלא יצאה מחוץ לארה”ב) ועד הליהוק והמשחק הנוראי של כל אחד מהארבעה. ולאותו צוות נתנו להרוס גם את הסילבר-סרפר וגלקטוס בסרט השני. מה לעשות. יחד עם זאת כנראה אלך לראות את הסרט רק בשביל הקרב הצפוי בין דר. דום וסילבר-סרפר (ביתר הזמן אעצום עניים או אתעצבן)

  23. אורון 8 מאי 2007 ב - 11:55 קישור ישיר

    JNH- קבל את הסיפור המלא בגרסה המקוצרת, ותוכל לשפוט בעצמך. במסגרת עבודתי בעכבר צפיתי בד.ו.ד המורחב של שודדי 2 (הוכחות ממעל). מדובר ב-3 שעות של תוספות, הכוללת כמובן ראיונות עם היוצרים. כן אני יודע, יש לי חיים קשים 🙂
    בכל פעם שהופיעו על המסך, אליוט ורוסיו נראו מרוצים מעצמם ונורא ניסו לעצבן. על חוף הצילומים, הם התבדחו על כך שעדיין אין תסריט סופי, ובכל זאת מתחילים לצלם. במהלך רצועת הפרשנות (ראיתי הכל, נשבע!), הם הסבירו מדוע הסדרה הזו פורצת דרך כמו “מלחמת הכוכבים”, כך שאני מניח שהם התכוונו לסרטים המוקדמים. ואז, הוסיפו חטא על פשע, שיבחו מהלך עלילתי שהם כתבו תוך קריאת “Take that Star Wars!” או משהו בסגנון.
    אני לא שונא אותם, אבל ממש לא מכבד אותם אחרי שראיתי אותם בפעולה.

    רוה לאורון: תירגע מיד. אליוט ורוסיו הם צמד תסריטאים משובח ומוכשר שיודעים שכשג’רי ברוקהיימר משלם, אתה עושה מה שהוא אומר, מהסיבה הפשוטה שאחרי זה יהיה לך מספיק כסף לבזבז על אמנות לשארית חייך. כנס לאתר שלהם, או לפרופיל של טרי במיי-ספייס, וקרא את הבלוג המעולה שלהם שנכתב תוך כדי ההפקה. הם ציניים. הם מרירים. הם עבדו בתנאים מזעזעים לתסריטאים בהם נבנתה תפאורה לפני שהיה תסריט, פשוט מצרכי הפקה. וטרי יורד גם על ברוקהיימר וטוני סקוט על מה שהם עשו לתסריט שלו ל”דז’ה וו”. הם לא דופקים חשבון. ואני מזהה כששני כותבים עושים חיים וזורקים כל הגיון תסריטי לעזאזל. הם הרוויחו את זה. לא הייתי מודד את כשרונם או את ענוותם על סמך הטרילוגיה הזאת.

  24. אורון 8 מאי 2007 ב - 12:08 קישור ישיר

    ליאור, סלח לי, אבל נדמה לי שאתה טועה. פעמיים.
    1. זה מעולה שאתה מעריך את אליוט-רוסיו והכל, אבל הם בעצמם אלה שהשוו את השודדים לסדרת המופת של לוקאס! לא רק זה, הם הוסיפו וטענו כי הסדרה שלהם עולה על “מלחמת הכוכבים”. מהלך משונה מצד אנשים שסוגדים לסטאר וורז. עכשיו רק צריך להחליט האם אליוט יעניק לרוסיו את הסטירה הרגלית ולהיפך, או שכל אחד מהם יחבוט בעצמו…

    2. הדבר היחיד שדומה בספיידרמן לסופרמן, הוא התסריטים. ספיידי הוא ידיד השכונה, ובדומה לאהוד ברק בשעתו (אני ציני, אל תקפצו) הוא הגיבור של כו-לם. למרות שהוא מתעופף בניו-יורק האמריקאית, הוא אחד מגיבורי-העל שהכי קל וכיף להזדהות איתם בכל העולם, כי הצד האנושי שלו מודגש. זה שריימי הפך אותו לחתיכת קיטש אמריקאי מסמורטט, שיעזור ל-ינקים להתגבר על 9/11 – לא אומר שזה נכון!
    ספיידי היה גם הגיבור שלי, ויום אחד הוא יחזור להיות כזה.
    (איפה כריס נולאן כשאני צריך אותו?)

  25. גל-Z 8 מאי 2007 ב - 13:49 קישור ישיר

    וואי אורון, כריס נולאן יעשה עבודה נוראית בספידר מן! בלי קטעי אקשן סוחפים? אין ספידרמן.

    דרך אגב,
    בהמשך לדיון הקודם שלנו בספידרמן, החדש באמת פחות טוב מהשני, אבל נהנתי. אני לא אומר שזו יצירת מופת, או משהו, אבל כסרט של כיף שלא מזלזל בצופים, הוא מצויין.

  26. רז-ש 8 מאי 2007 ב - 15:59 קישור ישיר

    שכריס נולאן ישאר בבאטמן, עד שיש כבר סרט קומיקס אחד שהוא מושלם (ועוד באטמן) עדיף לא לגעת ולא לקלקל. “מה שלא שבור עדיף לא להדביק”.
    אני דווקא בעד אלפונסו כוארון לבימוי ספיידרמן 4. הוא הוכיח שהוא יודע גם לעשות סרטי נעורים/התבגרות מעניינים וגם סרטי אקשן מטורף ומאוד יצירתיים. אני מחפש אקשן יצירתי וחדשני בספיידרמן ולא 3 קרבות אויר בזמן נפילה שהיו בספיידרמן 3 וניסו לחכות קרב אויר מקביל ומוצלח הרבה יותר שהיה בספיידרמן 2.

  27. itai 8 מאי 2007 ב - 18:23 קישור ישיר

    אכן כן, אנשים. כריס נולאן הוא לא האיש המתאים לספיידרמן. עדיף שישאר עם באטמן לשארית חייו.

    את ספיידמן שלי לא תהפכו לדרמה פסיכולוגית איטית וחסרת אקשן. את ספיידרמן שלי אני רוצה רווי באקשן סוחף ומקורי, מצחיק לעיתים ולא קיטשי מדי (כל מה שהיה ב”ספיידרמן 2″ ולא עבר ל”ספיידרמן 3″ בהצלחה מרובה).

  28. אורון 8 מאי 2007 ב - 18:59 קישור ישיר

    אוקיי יאיר, אני רגוע ומיד, אבל גם קודם הייתי. לא התכוונתי ללחוץ לך על הכפתורים (שוב), סתם הבעתי את דעתי הלא מלומדת והלא מאוד מנומקת. צר לי שאנחנו לא מחבבים את אותם אנשים, ומצטער שאני לא עושה מחקר אקדמי על כל מי שאני ממהר להשמיץ. אבל השניים ההם קצת הרגיזו אותי, ואיבדו אצלי את הכבוד המגיע להם. במאבק אמנותי בין תסריטאי-במאי-מפיק, אני כמעט תמיד אצודד בתסריטאי. ואני מודע לעובדה שאת התסריט להמשכוני הפיראטים הם כתבו על הטיסה בדרך לאתר הצילומים, אבל זה מה שקורה כשהמניע שלך הוא כסף. חשבתי שזכותי להחזיק בדעה, מגוחכת ככל שתיראה לאחרים, אבל אני מבטיח לא לדבר יותר (גם) על הנושא הזה.

  29. אורון 8 מאי 2007 ב - 19:07 קישור ישיר

    ובקשר לקופת השרצים שפתחתי פה, כשהזכרתי את שמו של כריסטופר נולאן באותה נשימה עם ספיידרמן:
    קודם כל, הרשו לי להבהיר שאני לא מציע את נולאן לתפקיד הבמאי של ספיידי הבא. בעיניי, נולאן הוא במאי גאון וייחודי, ואני מוכן לצפות גם בגרסה המומחזת לספר הטלפונים של איזור גוש דן, בתנאי שהוא מביים. ואני בטוח שהוא לא יעשה עבודה נוראית בשום מקרה, כיוון שהשליטה שלו בקונספט ובז’אנר של סרטיו תמיד מדהימה אותי.
    אבל, לדבר על ספיידרמן הבא לא מרגיש לי נכון כעת, והסיבה היחידה שהזכרתי את נולאן מלכתחילה, היא כדי ליצור אנלוגיה (אישית) לבאטמנים. רק בבאטמן החמישי, הרגשתי סוף-סוף שנעשה עיבוד ראוי. אני אחכה לבמאי שיגאל את ספיידרמן, ובאמת שלא אכפת לי כרגע מי זה יהיה.

  30. גל-Z 8 מאי 2007 ב - 19:52 קישור ישיר

    כל עוד אלה לא שומאכר ועקיבה

  31. ליאור 9 מאי 2007 ב - 4:29 קישור ישיר

    אורון, הייתי מאוד מעוניין להאזין לקומנטרי הזה. סתם בשליפה ובלי לשמוע בעצמי, נדמה לי שההערה הזו נאמרה בהומור מסוים. קשה לי להאמין שהם חושבים כך ברצינות. האמת היא שבלי סטאר וורז לא היה שודדי הקריביים. נדמה לי שכבר כתבתי כאן בהרחבה פעם איך הדמויות בסדרה הזו (בעיקר בסרט השני) הן קופי של סטאר וורז שבעצמו היה קופי של הרבה דברים אחרים (בעיקר המבצר הנסתר) אבל עשה זאת בכזה חן, מקוריות ודמיון שהוא יצר מיתולוגיה משל עצמו. שודדי הקריביים אפילו לא מתקרב לזה.

  32. אורון 9 מאי 2007 ב - 12:55 קישור ישיר

    ליאור, אתה מוזמן לשכור/לרכוש את הד.ו.ד המורחב, אין לי דרך אחרת להציע לך. אבל אל תתאכזב אם השורה שציטטתי תהיה בכלל משהו כמו:
    “You’ll never see that on Star Wars”.
    העיתונאים האלה, תמיד מסלפים את האמת…

    לדעתי, אין ממש מקום לדבר על השוואות בין הסרטים, מהסיבה הפשוטה שתמיד עשו את זה לפנייך וכו’. אבל דווקא אחד הדברים החיוביים שאני יכול לזקוף לזכותם של אליוט-רוסיו (יש להם שם מקוצר במקרה?), הוא שיש להם חתיכת דמיון. והם גם מאוד מקצועיים, וסיפרו כמה דברים מעניינים למדי ברצועת הפרשנות. אני סתם לא מת עליהם, בגלל שחשתי בשחצנות וזחיחות מצידם. אבל אני בטוח שכרגיל, הבעיה היא רק אצלי.

    מה שמצחיק בכל הסיפור הזה, הוא שאני *כן* מצפה לשודדי 3, מאוד נהניתי מ-2, אבל מדבר נגד הסרטים. מי שמגן על כבודם של היוצרים, הם דווקא האנשים שלא התלהבו מהסרט השני, ולא מתכוננים לצפות בשלישי.
    נדמה לי שאלאניס מוריסט כתבה על זה שיר 🙂

  33. בליץ' 12 מאי 2007 ב - 7:41 קישור ישיר

    ראיתי את הסרט כאחד האדם מוקף עשרות זעטוטים שהם כביכול קהל היעד של הסרט. בהלך הפרסומות קהל היעד השתוללו, צחקו, הרעישו ורק חיכיתי לרגע שהסרט יתחיל כדי שאוכל לעשות בהם מעשה “ספיידרמן” ולהשתיק אותם בכוחותיי. להפתעתי במקום הסרט “ספיידרמן 3” עלתה על המסך מלודרמה קומית מגוחכת שגרמה לקהל היעד עוד יותר לצאת מדעתו ולי להצטרף אליו בגהיות צחוק ובוז.

    בקיצור, אם לילדים בני 12 הסרט נראה מגוחך, מי אני…


השאירו תגובה