21 נובמבר 2010 | 21:09 ~ 42 תגובות | תגובות פייסבוק

"כלבת", ביס ראשון

יש לי די הרבה מה להגיד על “כלבת”, שסוף סוף ראיתי, וכמעט הכל חיובי ושמח. השורה התחתונה והסופית: הסרט הזה מלחיץ לאללה. כבר בסצינה הראשונה שלו, שגרמה לי לחשוב על “The Descent” של ניל מארשל. אבל יותר מזה: הסרט הזה ערמומי להפליא. הוא מצליח להיות לחלוטין לא צפוי. כך שהוא גם סרט אימה לכאורה-צפוי-בנאלי-על-פי-הספר אבל באותה נשימה הוא גם בדיוק ההפך מזה, הסרט שהכי מערבל את חוקי הז’אנר. מהסיבה הזאת כמעט ואי אפשר לדבר על הסרט מבלי לעשות לו ספוילרים איומים. אז לפני הספוילרים אני חייב למסור שתי הצדעות:


– חשבתי המון על ווס קרייבן בסרט. כמו קרייבן, גם אהרון קשלס ונבות פפושדו עשו מעין מטה-סרט שלוקח את סרטי האימה עצמם – על כל תתי הז’אנרים שמרכיבים אותו – והתייחסו לכל אחד ואחד מהם. כמעט כל דמות – או קבוצת דמויות – יצאה מז’אנר אחר. ווס קרייבן הוא גם במאי שמתייחס ככה לסרטיו.


– סרטי אימה בהוליווד היא חלק ממערכת מסחרית מבוססת וקצת שולית למערכת הראשית. במקרים הצ’יזיים יותר, סרטי אימה נגועים בניצול (אקספלויטיישן). אבל נדיר למצוא סרא כמו “כלבת” שהוא מה שנקרא Labor of love. עבודת כפיים של שני אנשים שכתבו, ביימו וערכו במשך שנתיים בניגוד לכל הגיון ז’אנרי ומסחרי בטריטוריה שלהם. בפעם האחרונה שסרטי האימה האמריקאים היו כאלה זה היה בתחילת שנות השבעים, כשצצו סרטי האימה של דור בקאונטר-קאלצ’ר. הדור של אותו ווס קרייבן וג’ו דנטה וטובי הופר. אנשים שסרטי אימה לא היו כלכלה אלא אידיאולוגיה.


יש לי עוד המון להגיד. אמשיך לכתוב על “כלבת” בהמשך. ובינתיים, אחרי שהסרט כבר הוצג בפרמיירה ובהקרנות עיתונאים ומן הסתם יתחיל עכשיו סבב של טרום בכורות, בואו לתת כאן רשמים ראשונים. ולכל מי לא ראה את הסרט אני מזהיר: כמעט כל מילה על הסרט היא ספוילר. אז היכנסו לאיזור התגובות בזהירות מירבית.



נושאים: בשוטף

42 תגובות ל - “"כלבת", ביס ראשון”

  1. אייל 21 נובמבר 2010 ב - 21:13 קישור ישיר

    יאיר, תוכל להסביר ביתר פירוט את עניין המקריים הצ’יזיים יותר, של סרטי אימה הנגועים בניצול? התקשיתי להבין

  2. רותם 21 נובמבר 2010 ב - 22:05 קישור ישיר

    אני לחלוטין איתך – התחכום מפתיע כל רגע מחדש. לא סרט סלשרים, אלא סרט שיש בו סלשים. הסרט מסובב אותנו על אצבע קטנה. ומהנה.
    בלה בלה בלה משהו על גילוי נאות.

  3. יאיר הוכנר 22 נובמבר 2010 ב - 5:55 קישור ישיר

    האמת אחלה סרט, הרבה יותר מסתם סרט אימה. מומלץ בחום.

  4. גיא 22 נובמבר 2010 ב - 6:55 קישור ישיר

    סרט מצוין שמלבד היותו מלחיץ הוא גם מאוד מצחיק, קמתי הבוקר תוך כדי שאני נזכר בסצינות מסוימות ומחייך לעצמי חיוך גדול. ואל תתנו להתעסקות בכך שזה ״סרט האימה הישראלי הראשון״ לבלבל אתכם, הדברים הטובים שתשמעו עליו נובעים מזה שהוא פשוט טוב בלי שום הנחות. מומלץ בחום. 

  5. דני 22 נובמבר 2010 ב - 9:18 קישור ישיר

    כשסרט אימה מצליח להפתיע אותך פעם אחר פעם זה כבר אומר הרבה..

  6. משה 22 נובמבר 2010 ב - 10:22 קישור ישיר

    חלוץ אימתני חדש הגיע למגרש. קוראים לו ”כלבת”. החלוץ הזה לא מפסיק להפתיע. בסוף העונה יסיים בטבלת מלך השערים.

  7. אורון 22 נובמבר 2010 ב - 11:19 קישור ישיר

    אני אומר, הניעו את מכונת ההייפ – “כלבת” פשוט אחלה סרט. נשארתי מוכה תדהמה ותימהון, אף אחת מהמגרעות שלו לא הפריעה לי באמת ליהנות כהוגן, ומעל לכל – הסרט פשוט עשוי מעולה. יש קולנוע ישראלי מגניב! לא רק סרטי פסטיבלים, כבודם במקומם.
    והבוקר קמתי עם פיתרון אפשרי לסוגיה שהטרידה אותי מאז הצפייה אמש… ממתין לחנוכה לקרוא עוד דעות.

  8. רועי 22 נובמבר 2010 ב - 12:04 קישור ישיר

    נהניתי מאד מהסרט, לדעתי הם עשו פה היסטוריה, יצרו סרט בז’אנר חדש, עלילה מתפתלת ומפתיעה. לקחו שחקנים שמזוהים עם כל כך הרבה פרייקטים שונים והצליחו להוציא מהם איכויות מפתיעות.
    כל הכבוד.

  9. גיל 22 נובמבר 2010 ב - 13:08 קישור ישיר

    הסרט הגרוע ביותר שקרן קולנוע השקיעה בו אי פעם. ממש בושה לקרן רבינוביץ שהשקיעה בסרט כזה. אנשים אשכרה צחקו על הסרט ולא עם הסרט והתביישו לצאת באמצע כי פחדו שאולי היוצרים של הסרט עדיין בחוץ. מדובר בסרט ללא תסריט, הזוי לגמרי של שני אנשים שלא יודעים לביים ולא לכתוב תסריט. סרט מביש ביותר ומגוחך. אם היית מראה את הסרט לווס קרייבן הוא היה צוחק מההשוואה אליו.

  10. דניאלה 22 נובמבר 2010 ב - 14:09 קישור ישיר

    גיל, התגובות הקבועות שלך נגד “כלבת” כבר מביכות וזועקות: קנאה!

  11. האיש שלא היה שם 22 נובמבר 2010 ב - 15:56 קישור ישיר

    הלוואי והייתי יכול להסכים עם התגובות הנלהבות כאן כי אני בעד כמה שיותר סרטי אימה (ישראלים וזרים כאחד). ראוי לשבח את היוצרים על תעוזתם אך למרבה הצער, מדובר בכישלון שלא ידבר לקהל שלא קשור חברית או מקצועית ליוצרים עצמם. אין דמויות מעניינות, הסרט קטוע ולא קוהרנטי הן תסריטאית והן מבחינת הכוריגראפיה של הרציחות.
    ועוד פעם -הלוואי ואתבדה והסרט יצליח.

  12. האיש שלא היה שם 22 נובמבר 2010 ב - 16:16 קישור ישיר

    ההשוואה עם ווס קרייבן לא במקום. אין בסרט שום דבר שמתקרב לרמה האיינקונית של פרדי או גואסט-פייס, וגם לא שום דבר הקרוב לשנינות ולחדות בסרטיו הפחות ידועים של קרייבן.
    יאיר, לא צריך לאבד שפיות רק בגלל שחברים שלך עשו סרט אימה. הם ראויים לשבח על התעוזה והכוונה אך לא על התוצאה.

  13. מנצ'טה 22 נובמבר 2010 ב - 17:04 קישור ישיר

    מאיש שכן היה שם: לא רק ווס קרייבן, גם רוג’רו דאודטו היה מחייך אם הוא היה רואה את כלבת.

  14. האיש שלא היה שם 22 נובמבר 2010 ב - 17:49 קישור ישיר

    מנצ’טה- אני מרחם על הכלב המסכן בסרט אם דאודטו אכן היה מביים את הסרט הזה. בכל מקרה, הסרט לא מספק מאית מכמות הגור שיש בסרט של דאודטו. מספיק עם האורגזמות המזויפות.

  15. האיש שלא היה שם 22 נובמבר 2010 ב - 18:15 קישור ישיר

    ואגב, למרות שמי ומען הסר ספק – כן הייתי שם.

  16. לבנת 22 נובמבר 2010 ב - 18:20 קישור ישיר

    נהניתי מאד מהסרט. שחקנים מעולים.היו אתנחתות קומיות. סרט נפלא.

  17. אור 22 נובמבר 2010 ב - 18:22 קישור ישיר

    על מה אתם מדברים, אנשים. הסרט עשוי מדהים, בצורה שלא הייתה עד כה בארץ, ואני אפילו אעיז, לא ראיתי הרבה דברים כאלה גם בחו”ל.
    צילום אדיר, בימוי מהיר, מפתיע, מצחיק..
    משחק מעולה מצד השחקנים..
    אנחנו צריכים להיות אסירי תודה לחברה האלה, נותנים קצת כבוד לקולנוע הישראלי..
    לא אהבתי את כל הדברים בסרט, אבל סה”כ, מעולה..

  18. חתולה 22 נובמבר 2010 ב - 18:34 קישור ישיר

    הקולנוע הישראלי יוצא לדרך חדשה. לצבעים חדשים. לאומנות צעירה, חצופה, מרעננת ומחדשת ובעיקר מפתיעה. בז’אנר שבו הכל צפוי מראש מוכיחים לנו שעדיין אפשר לחדש. ישר כוח. שחקנים מעולים, צילום מרשים ומוסיקה מרתקת ומרגשת. כיף לגלות שאפשר עדיין לפחד, להיבהל ולהינות כל כך מסרט ישראלי!!!

  19. לכל היחצ"נים בראשות דניאלה 22 נובמבר 2010 ב - 18:38 קישור ישיר

    התגובות שלכם פתטיות, כמו הסרט….. איזה אתנחתות קומיות היו בסרט? אתנתחתות ממה? מכל הדברים הצפויים שקורים? משום דבר מפחיד שיש שם בסרט? הסרט הוא כמו פארודיה על לעשות סרטים, כמו ילדים בני 6 שעושים סרט ראשון..

  20. מאור 22 נובמבר 2010 ב - 19:02 קישור ישיר

    כולכם מגזימנים וחורשי אינטרסים. הסרט לא מביך, נראה וערוך טוב ומלא כוונות טובות. למרות זאת, הביקורת של רווה אכן לא מאוזנת באופן מורגש ויש כאן אנשים שלא יכול להיות שהם לא יחצ”נים. הסרט לא מתחבר לכדי שלם והצפייה בו מייגעת. הדמויות מתנהגות באופן כפוי ולא מנומק וגם הצילום מנייריסטי ולא עקבי. הבעיה הכי גדולה היא התסריט החורק והפיי-אוף שלא מגיע.

    מאחל לחברה הרבה בהצלחה אבל בספק גדול לגבי הקומוניקטיביות של הסרט.

  21. מנצ’טה 22 נובמבר 2010 ב - 19:08 קישור ישיר

    האיש שלא היה שם, בקשר לכלבגור – אני חושש שאתה נובח על הפריט הלא נכון בפילמוגרפיה של דאודטו.

    ובקשר לזיופים:
    can I have what she’s having?

  22. האיש שלא היה שם 22 נובמבר 2010 ב - 20:44 קישור ישיר

    מנצ’טה, אני מניח שהתכוונת ל”בית בקצה הפארק”, שהשפעתו אכן ניכרת על “כלבת”. אני התכוונתי לסנאף-חיות של “קניבל הולקוסט” והספינ-אופים שלו. יפה שיש לסרט ישראלי כאלה השפעות מרעננות, אך לגבי התוצאות האקסטטיות – נישאר חלוקים בדעותינו.

  23. אסנת 22 נובמבר 2010 ב - 20:50 קישור ישיר

    אהרון ונבות,

    מחכה בקוצר רוח כבר לסרט הבא שלכם.

  24. יהל 22 נובמבר 2010 ב - 21:23 קישור ישיר

    יופי של סרט!!!
    יש בו מהכל והרבה,כל הכבוד ליוצרים.

  25. יובל 22 נובמבר 2010 ב - 21:48 קישור ישיר

    אני יכול להבין את המקטרגים כנגד הסרט רק מתוך מקום של ציפיה למשהו אחד מול הסרט כלבת עצמו שהוא כנראה דבר שונה לגמרי מהמוצר אותו ציפו לקבל.
    סרטי אימה, בעיקר בשנים האחרונות הפכו למוצר די סטנדרטי שפועל רק לפי החוקים וככה הוא גם בדרך כלל נראה. כלבת לא חף מבעיות (לא ראיתי הרבה סרטים, בטח שלא סרטים ישראלים שחפים מבעיות) אבל עם זאת הוא מצליח בכל כך הרבה במקומות שלעולם לא נוסו בארץ. בזמן הצפייה לא חשבתי לרגע אחד האם הסרט “מגוכח” או “מנסה להיות סרט אימה אמריקאי” בעזרת תסריט שנון ומשחק מעולה של כל הקאסט הוא הצליח לפחות אצלי להשכיח לגמרי את כל זכוכיות המגדלת שאיתם התיישבתי באולם.
    אני מסכים עם מאור שהצילום אכן מנייריסטי אך ב-90 אחוז מהסרט הוא פוגע בדיוק במטרה ולמה נוצר הצילום המנייריסטי אם לא לשם כך?
    רק הזמן יגיד אבל אני מאמין שבקהל היעד שזה לטעמי כל גילאי 15-24 ובגילאי 25-40 בעיקר לחובבי סרטי האימה הסרט הזה מספק המון ובהחלט מציין סיפתח מעולה לסרטי ז’אנר נוספים, אין ספק שהם לקחו את הז’אנר והצליחו לעשות אותו גם מותח וגם ישראלי בלי לנופף בורקסים או להשליך את זאב רווח מאחד השיחים.

  26. איתן גפני 22 נובמבר 2010 ב - 22:38 קישור ישיר

    הבית האחרון משמאל, בתור התחלה, ולא הבית בקצה הפארק.
    גיל, אני מאחל לך שנים של צפייה בקולנוע ישראלי מדכא על הכיבוש וזוגות חד מיניים המחפשים חום, אהבה וזהות דתית בדירות תל אביביות עם קירות לבנים.

    לא משנה מה אתם חושבים על הסרט, אין ספק שמדובר בהיסטוריה. נקודה. ובעוד כמה שבועות אני מניח שנגלה שמדובר גם בהיסטריה.
    התקווה הגדולה היא לא רק להצלחה כלכלית של כלבת, שבהחלט מגיעה לו כזו, ולא רק לביקורות מפרגנות (והוא יקבל לא מעט כאלו, ובצדק). התקווה הגדולה היא להתעוררות מאסיבית של גופי הקולנוע בארץ, ותחילת השקעה בסרטי ז’אנר, שהרי הם אלו שמביאים קהל לקולנוע.
    נקודה.

  27. האיש שלא היה שם 22 נובמבר 2010 ב - 22:58 קישור ישיר

    איתן, אתה טועה. ‘הבית האחרון משמאל’ הוא הרימייק של ווס קרייבן ל’מעיין הבתולים’, של ברגמן. ‘הבית בקצה הפארק’ הוא וריאציה או חיקוי איטלקי מטעם דאודטו לסרט של קרייבן. חוץ מזה, אני מקווה שאתה צודק, אבל לצערי אין שום קשר בין דברך לסרט שראיתי אתמול מלבד העובדה שהיוצרים מקושרים במסדרונות מקסיקו ולכן יקבלו כמה ביקורות טובות. לגבי הצלחה בקופות- הלוואי, אבל לא נראה לי.

  28. קרני 22 נובמבר 2010 ב - 23:57 קישור ישיר

    מסכימה עם איתן לגבי החשיבות אבל מדובר גם בהרבה מעבר. כבר הרבה זמן שלא באמת היה סרט ששווה לחכות לו בקולנוע וכלבת מבחינתי נכנס בדיוק למשבצת הזאת, ובהרבה כבוד.
    ובניגוד למה שנרשם כאן- הם ראויים לשבח לא רק על התעוזה אלא דווקא על התוצאה, בעיקר על התוצאה.

  29. מאיה 23 נובמבר 2010 ב - 9:56 קישור ישיר

    אם ראיתי את “כלבת” אתמול וכבר בא לי לראות אותו שוב, מה זה אומר? מדובר באחלה סרט. feel good אמיתי נשכני ואינטליגנטי. הוא עשוי טוב מכל הבחינות: צילום, עריכה, בימוי ובעיקר תסריט. כל הכבוד ליוצרים ונראה לי שהויכוחים מיותרים- הקהל יצביע ברגליו ויהפוך אותו לסרט קאלט.

    =============

    רוה למאיה: feel good? מכל הדברים שבעולם, דווקא הסרט האלים, המדממם, הפסיכוטי והפסימי הזה גרם לך to feel good?

  30. עופר 23 נובמבר 2010 ב - 13:58 קישור ישיר

    אחלה סרט. תפסיקו לבלבל במוח ותלמדו לפרגן.
    סוף סוף ניסיון מעולה לעשות סרט אימה.

  31. יעל 23 נובמבר 2010 ב - 13:59 קישור ישיר

    סוף סוף סרט אימה ישראלי ראוי!!!!!!

  32. Loafof 23 נובמבר 2010 ב - 16:22 קישור ישיר

    לא יחצנית, ועדיין ממש ממש נהניתי.
    הסרט לא מושלם, יש לו בעיה בבסיס התסריט (ההסבר למגפת הכלבת ועיקביות ההיגיון מאחוריו ללא ממש משכנעים/ קיימים, וחבל) וזה לא ממש סרט אימה (או סרט אימה כמו ש”לט דה רייט וואן אין” הוא סרט אימה), א-ב-ל יש בו משהו.
    קודם כל, כן, הוא ממש כיפי לצפייה.
    הבדיחות מאוד מצחיקות, הקצב נכון, יש לו כמה וכמה סצנות מצוינות ממש, הוא נראה מדהים, האלגוריה מתקתקת, מדויקת וכואבת (כן, היא עובדת על אף שהסיפור לא מנומק) והשחקנים (רובם, ולמעט גבע ובוימוולד) נהדרים.
    כלבת מצליח להיות גם ג’וירייד וגם מלחיץ באווירתו כך שהוא נשאר אתי יומיים אחרי הצפייה.
    ובא לי לראות אותו שוב.

  33. במחשבות 23 נובמבר 2010 ב - 17:49 קישור ישיר

    אני אחזור על מה שכבר אמרתי “כלבת” הוא נקודת מפנה בתולדות הקולנוע הישראלי. אם הוא יעבור את המספר הצנוע של 150 אלף צופים הנקודה הזו תהיה נקודת אל חזור, התעשיה תשתנה לנצח.

  34. לבמחשבות 23 נובמבר 2010 ב - 19:20 קישור ישיר

    כלבת יהיה כישלון! סרט חובבני. כולי תקווה שיום יבוא, מקווה שבקרוב ויהיה לנו סרט אימה שבאמת נוכל להתגאות ושיצליח בקופות. זה שמדובר בסרט האימה הראשון לא מקנה לגיטמציה לכולם להחמיא לסרט שכלל לא ראוי למחמאות. לא מדובר בסרט עצמאי של יוצרים עצמאיים אלא בסרט עם מפיק מסודר ומה לעשות שהסרט פשוט גרוע ומאד אלים ומאחר שז’אנר האימה גם ככה לא פופולארי בארץ הסרט יהיה כישלון…

  35. במחשבות 23 נובמבר 2010 ב - 20:21 קישור ישיר

    מי מחמיא יא טמבל?

    אני רק מציין את דעתי לגבי עתיד התעשיה במידה ו”כלבת” יצליח במידה סבירה.

    כל מה שאני אומר שאם זה יקרה(וכרגע אף לא אחד משנינו יודע מה צופן העתיד לסרט הזה.) זה יעשה טוב לתעשייה ועשוי לשנות את גישת הקרנות לתסריטים מז’אנרים מסויימים.

    שב בשקט, תרגיש חופשי לצאת מהמחילה אם וכאשר “כלבת” אכן יכשל.

  36. ירון 24 נובמבר 2010 ב - 11:33 קישור ישיר

    לבמחשבות, באיזה סרט אתה חי שיבואו 150 אלף איש ? יש כאן סרטים גדולים בארץ ששפכו עליהם פי כמה וכמה שקלקלים והם לא מגרדים את ה 50,000 צופים (ראו כתבה של יאיר בנידון לפני מספר ימים). אז אם כלבת יביא רק 50,000 צופים ולא 150,000 או לפי דברי המפיק 400,000 זה יחשב כשלון ? אולי הם ירגישו שהם נכשלו אבל אם הם יביאו 50,000 – זאת בהחלט הצלחה, מכובד, ראוי ונקודת מפנה בקולנוע. כן, רק 50,000.

    אגב, מי שראוי להערכה על האומץ והתעוזה הם לא צמד הבמאים כי כל במאי היה רוצה לממש את הפנטזיות שלו בקולנוע, אלה המפיק וחברת ההפקה שהיה להם האומץ להשקיע הרבה מאוד כסף ולקחת את הסיכון האדיר שהסרט יצליח/יכשל. אז כן ירבו מפיקים כאלו, כי במאים משוגעים לא חסר 🙂

  37. במחשבות 24 נובמבר 2010 ב - 20:57 קישור ישיר

    ירון יקר,

    לא אמרתי שיגיעו ל”כלבת” 150 אלף איש, אמרתי ש”אם הוא יעבור את המספר הצנוע של 150 אלף צופים הנקודה הזו תהיה נקודת אל חזור, התעשיה תשתנה לנצח.”

    אני לא מזלזל חלילה בהגעתם של 50 אלף צופים. מה שאני מנסה להגיד זה שאם יגיעו לפחות 150 אלף צופים זה יהווה איתות משמעותי לקרנות הציבוריות בארץ לשנות את הגישה שלהן לתסריטים מז’אנרים מסויימים. זו דעתי.

    בארץ, במציאות של היום 50 אלף צופים זה מספר יפה לכל סרט, במיוחד לסרט עצמאי(ראה “ימים קפואים”) 100 עד 200 אלף זה יפה מאוד (ראה “שבעה” למשל שעשה 200 אלף) 300 אלף(עיין ערך “אבי נשר”) זה מרשים ביותר וכל מספר מעל 300 אלף צופים לסרט ישראלי משאיר אותי אישית ללא מילים(גם אם זה “זוהי סדום”)

  38. נאור 25 נובמבר 2010 ב - 0:04 קישור ישיר

    הללויה! יש! סרט אימה ישראלי ראשון והכבוד לנו. העתיד. מעכשיו. כבר לא יהיה מה שהיה. נצחנו! מעכשיו.לא עוד מדינה מצורעת במזרח התיכון. ממש לא. יש לנו עכשיו “כלבת”. אנחנו מהמתקדמים והנאורים שבאומות העולם. לא לצרפתים, לא לגרמנים, לא לאוסטרלים ואפ לא לאנגלים. לאף אחד מאלה אין כלבת. רק לנו ולאמריקאים. אז מי עכשיו יכול עלינו? מי?

  39. אורן 1 דצמבר 2010 ב - 17:59 קישור ישיר

    לא ראיתי, אבל מפרגן ליוצרים. מקווה שהם עשו סרט אימה ולא פארודיה או הומאז’, מקווה שהסרט עומד בזכות עצמו. לגבי הצלחה מסחרית: אין לי ספק שיהיה פה שלאגר רציני.

  40. web analytics 7 דצמבר 2010 ב - 8:26 קישור ישיר

    Mate the spam here are driving me spastic! Get rid of it!

  41. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 1:41 קישור ישיר

    Thanks a million. This was fun reading

  42. right size 28 ינואר 2011 ב - 7:48 קישור ישיר

    Sensible stuff, I look forward to reading more.


השאירו תגובה