"כלבת", ביקורת
מה היה לנו עם "כלבת" עד כה? ובכן:
"כלבת" 1: רשמים חפוזים וראשונים שלי אחרי הצפייה בסרט.
"כלבת" 2: יוצרי "כלבת" בוחרים את סרטי האימה שהשפיעו עליהם.
ועכשיו: הביקורת.
פורסם ב"פנאי פלוס", 24.11.2010
יש כאלה שמדברים, ויש כאלה שעושים. ויש כאלה שמדברים ואחר כך עושים. למשל, אהרון קשלס. קשלס התחיל את דרכו כמבקר קולנוע מסקרן למדי (אצל מתחרינו החמודים מעבר לכביש המטאפורי ב"רייטינג"), שידע לשבח דווקא את הסרטים שמבקרים אחרים לא תמיד ששו להלל: את הזול, המהיר, העצבני והמדמם. קם קשלס ושם, כמו שאומרים האמריקאים, את הכסף במקום שבו פיו נמצא. הוא חבר לנבות פפושדו והשניים יצאו לביים את סרט האימה הישראלי הראשון באורך מלא. כאן נכנס לתמונה הפרדוקס הישראלי הגדול: שכן במדינות בעלות מסורת קולנועית מבוססת ומגוונת (וכלכלית) יותר, סרטי האימה הם הלחם והחמאה של הקולנוע המסחרי. ארצות הברית היא כמובן המודל לכך, אבל בשנים האחרונות גם בצרפת, קוריאה, ספרד וקנדה התעוררו יוצרים צעירים שהזריקו אימה לתפריט הקולנועי של מדינתם. אלא ששם סרטי אימה הם חלק ממערכת כלכלית ברורה: לסרטי אימה יש קהל – קטן, צעיר, אבל כזה שעדיין מונה כמה מיליונים שיכולים להפוך סרט ללהיט – ולכן סרטי אימה מופקים בתקציבים זולים ומהווים קרש קפיצה לבמאים בתחילת דרכם. למעשה, תתקשו מאוד למצוא (לפחות באמריקה) סרט אימה שהפסיד כסף. אם מפיקים אותו מספיק בזול, תמיד יימצא הקהל שיהפוך אותו רווחי: אם לא בבתי הקולנוע אז בדי.וי.די אם לא בדי.וי.די אז בהקרנות ליליות בערוצי הסרטים בכבלים. הרי "דם" הוא מילה נרדפת לכסף, לא?
אבל בארץ? המעשה של קשלס ופפושדו הוא חלוצי. הוא מנותק מכל מערכת קולנועית מקומית. המפיצים המקומיים ממעטים להביא סרטי אימה ארצה וקרנות הקולנוע, המממנות את הפקת הסרטים, מאז ומתמיד נרתעו מז'אנרים המזוהים עם הקולנוע האמריקאי. זו היתה אידיאולוגיה מוצהרת: בבתי הספר לקולנוע בישראל אפילו מלמדים שז'אנרים אמריקאים – המערבון, סרט הבלש, הפילם נואר – לא יכולים לעבוד בשום פנים ואופן בישראל – לא מבחינה מסחרית, מבחינה תוכנית. שפשוט אין לזה מקום בקולנוע כמו זה בישראל. במילים אחרות, בשעה שסרטי אימה הם הדבר הכי מסחרי באמריקה, בישראל הם היו מוקצים. לפיכך הרעיון ללכת ולביים סרט אימה ארוך הוא לא פחות מאוונגרדי באקלים הישראלי. "כלבת" מגיע היום לבתי הקולנוע בארץ כשלאף אחד אין מושג למה לצפות. האם יש קהל בארץ לסרטי אימה? האם קהל סרטי האימה הישראלי יתחבר לסרט אימה ישראלי?
התקווה שלי היא ש"כלבת" יהיה תחילתו של עידן חדש, התחלה של פרק חדש בספר העדיין-נכתב על תולדות הקולנוע הישראלי, פרק שבו יתברר שהקונספציה שבה החזיקו מנהלי הקרנות והמורים שלנו באוניברסיטה מתפוררת, ושיש בהחלט מקום לייבא ז'אנרים אמריקאים לתוך הקולנוע הישראלי אבל לעבד אותם לתוך רגישות מקומית, לא רק בתוכן, אלא גם בצורה. זה בדיוק מה שעשו היוצרים הצעירים במדינות הנ"ל בעשור האחרון. סרט אימה קוריאני – בין אם הוא סרט ערפדים, דרמת נקמה או סרט רוצח סדרתי – יהיה מאוד אמריקאי במבנה הבסיסי שלו, אבל מאוד קוריאני בנושאיו ובאופן שבו הוא מעבד את הז'אנר לתרבות המקומית. במידה מסוימת "כלבת" עושה בדיוק את זה לקולנוע הישראלי. זה גם סרט אימה על פי הספר, ובאותה נשימה ממש הוא סרט שבו הספר נזרק בחוצפה מקומית לכל הרוחות ואז הוא הופך למשהו אחר. בסרטי אימה נרצחים אנשים בסיטונות. ב"כלבת" הקורבן הראשון הוא הז'אנר עצמו, שחוטף אבן בראש ומדמם לאיטו. נדמה לי שיש כבר הישג אחד משמעותי ב"כלבת" וזה שפפושדו וקשלס מהר מאוד גילו שהם לא לבד, ושהצמא לקולנוע ישראלי אחר משותף ללא מעט אנשים: בראש ובראשונה מפיקיהם (האנשים שהפיקו לפני שנה את "סיפור גדול", גם הוא סרט עם מבנה אמריקאי וצמד במאים) וגם צוות שחקניהם. סרטי אימה אינם רק מזנקה לבמאים צעירים וחסרי ניסיון, הם גם מקום בו שחקנים צעירים ומובטלים יכולים למצוא עבודה, לרוב בתור "קורבן ב'". תשאלו את ג'וני דפ. אבל ראו זה פלא: ל-19 ימי הצילום של "כלבת" ביער בן שמן התייצבו מיטב כוכבי הטלוויזיה והנוער בארץ, לסרט שתקציבו היה זעום בעת הצילומים (מאה אלף דולר). הם לא באו לעשות קופה. הם באו כי דרמות משפחתיות על קשרים בין הורים וילדיהם עושים בארץ בשפע. גם "המלט" וטום סטופרד יש להם איפה לעשות בארץ. רק אימה לא היה עד עכשיו כאן. מהבחינה הזאת, "כלבת" אוטומטית קופץ לטריטוריית "צעקה", סרט שכוכבים באים להתפנן בו.
לכן, בראש ובראשונה, הרשו לי לדווח: "כלבת" הוא תענוג. הסרט עובד. כשם שהדרך העיקרית לבחון קומדיה היא בכמות הפעמים שצחקתם בסרט, כך בסרט אימה צריך למנות את דקות המתח ואת הפעמים בהם הפניתם את מבטכם מהמסך על שום האלימות המוצגת בו. אז "כלבת" עובד, עם מינון יפה מאוד של מתח, אלימות והומור. כבר מסצינת הפתיחה המאוד-מאוד מלחיצה ברור שקשלס ופפושדו באו לצמרר אותנו כהוגן. וכמו כל סרט אימה שמכבד את עצמו זה נעשה קודם כל על ידי עיצוב סאונד מלחיץ מאוד שגורם לנו כל הזמן לחרוד ממה שתכף יקפוץ אלינו מהמסך.
נדמה לי שבבואם לביים את סרטם הראשון קשלס ופפושדו, אנשים שבהחלט בקיאים בקולנוע, הבינו שאנשים שרצים בתוך יער זה דבר מאוד פוטוגני. יער הוא לוקיישן מצוין לסרט בכורה דל תקציב: תמיד מצטלם טוב עם מעט מאוד עזרה מצד תפאורה ואפקטים ומבחר מצומצם של לוקיישנים יכול להיראות עשיר ומגוון מאוד. סרט הבכורה של דיוויד מקנזי היה סרט אימה ביער, סרט הבכורה של בנדק פליגאוף היה סרט אימה ביער, סרט הבכורה של ניל מרשל היה סרט אימה ביער, סרט הבכורה של ג'ון מקטירנן היה סרט אימה ביער,סרט הבכורה של סם ריימי היה סרט אימה ביער, סרט הבכורה של איליי רות היה סרט אימה ביער, סרט הבכורה (טוב, סרטו השני) של ניל ג'ורדן היה סרט אימה ביער. אתם מבינים לאן אני חותר. ולא רק כי זה פוטוגני, אלא כי זה לא משנה אם אתם מישראל או מסקוטלנד, כל סיפורי האימה תמיד מתרחשים ביער. תשאלו את האחים גרים.
אז דמיינו את כיפה אדומה, עמי ותמי, שלגיה, הצייד של שלגיה וזהבה ושלושת הדובים נכנסים ליער. לא סתם יער, אלא למקום בשם שמורת השועלים, מקום מלא מלכודות וסכנות שמשהו מאוד משונה מתחולל בו. מה קורה בו? ובכן, חוששני שאני לא באמת יכול לספר. למה? כי הצירוף "סרט אימה" הוא למעשה לא באמת ז'אנר, אלא סוג של חוויה. בסרט אימה אנחנו מצפים לפחד ואנחנו מצפים שיהיה מוות ואלימות. אבל בתוך המשפחה הרחבה של המושג "סרטי אימה" מסתתרים המון ז'אנרים שונים מאוד. למשל, סרטי המשספים, בו יש מטורף אחד שמנסה לחסל חבורת אנשים – לרוב צעירים והורמונליים שעסוקים יותר במחשבות על סקס מאשר במחשבות על הישרדות (נגיד, "ליל המסכות"). או סרטי האימה הפסיכולוגית, בהם מי שמטיל את האימה אינו דמות פסיכופתית שקיימת רק בסרטים אלא דווקא דמות ריאליסטית (נגיד, "פסגת הפחד"). או סרטי האימה העל טבעיים, ששם יש איזשהו אלמנט לא מציאותי שמשפיע על התנהגות הדמויות (נגיד, "הניצוץ"). ובשנים האחרונות נוסף טוויסט על ז'אנר סרטי המשספים: סרטי המלכודות (נגיד, "המסור"). עכשיו, אם אפילו ארמוז לאיזה ז'אנר משתייך "כלבת" אהרוס משהו מההפתעה שיש בסרט הזה, ובאופן המקורי למדי, ולרגעים פארודי, שבו הוא מתייחס לסרטי אימה על תתי הז'אנר השונים שלהם.
חלק ב': זהירות ספוילרים. לקריאת אלה שכבר ראו את הסרט.
אז מה בעצם קורה בשמורת השועלים? ולפני זה: אחרי הצפייה אפשר כבר לתהות בקול רם – מה הז'אנר של "כלבת"? זה מתחיל כמו סרט משספים בנוסח "המסור": ביער מסתובב פסיכופת בסרבל טיסה (ירון מוטולה) שכנראה מטמין מלכודות כדי ללכוד את מי שנקלע לשמורה. שני משפטים מפי השוטרים שמגיעים לשטח רומזים לנו שכנראה כבר קרה משהו שם בעבר (פגשתי את הפפושלסים ביציאה מההקרנה והם עדכנו אותי שיש להם רעיונות לפריקוול שיספר מה בעצם קרה בשמורת השועלים קודם. איפה היינו? אה כן, מה הז'אנר? אז זה מתחיל כמו סרט משספים, אבל באופן שנון למדי המשסף שמטיל את אימתו על היער מנוטרל די מהר בסרט. ועדיין היער הזה נגוע באלימות ומוות. למה? זה משהו באוויר? ואולי זו הכלבת שמופיעה בשם הסרט אבל אין לה ממש זכר בעלילת הסרט עצמו? ואולי זה מאותם סרטים בסגנון "קיוב" שבהם בתחילה אכן יש מלכודות מוות שמטילים אימה ופחד, אבל עד מהרה מתברר שהדבר הכי מפחיד הוא דווקא טבע האדם שנוטה מהר מאוד להסלים את המצב ולהפוך לשבט קניבליסטי צמא דם.
ואגב, שמתם לב שכל הדמויות בסרט לובשות מדים או בגדי יצוג? ארבעה שחקני טניס, שני שוטרים, שומר יערות, ושני צעירים בבגדי ערב שנראה כאילו הם נמלטו מחתונה או אירוע רשמי. הם בני זוג או אח ואחות? גם כאן כל סיפור הרקע נותר עמום.
ועכשיו לשאלת ה-200,000: כי ברגע ש"כלבת" מנטרל את הנבל שלו על ההתחלה, והופך את עצמו לסרט שעוסק בז'אנרים ולא רק נצמד לז'אנר עצמו (לכן הוא הזכיר לי סרטים של ווס קרייבן), אני תוהה בדאגה איך יגיבו לזה הצופים. הם באו לראות סרט אימה. הם מקבלים הבהלות ואלימות, אבל קצת משחקים להם עם האוכל. זה מסוכן. עוד אין לנו כאן מסורת של סרטי אימה וכבר אנחנו קופצים לאיזור המטה-אימה? זו החלטה נועזת ומסוכנת (ומפחידה). ויהיה מסקרן לראות האם יש קהל לסרטים כאלה בישאל. האמת, אין לי מושג.
ועכשיו תורכם. מה חשבתם על הסרט? מה הפרשנות שלכם לתעלומות ולמלכודות שבו? והאם יש סיכוי שהסרט יביא לקופות את קהל חובבי סרטי האימה בארץ? וכמה כאלה יש כאן?
כלבת סרט גרוע. נקודה. אני חושב שסרט אימה טוב יכול להביא הרבה קהל לקולנוע אני חובב קולנוע. הבעיה של כלבת היא שמדובר בסרט חובבני ומגוחך של שני אנשים חובבנים וכך גם הסרט נראה. בקרוב צפויים לצאת סרטי אימה נוספים וכולי תקווה שכלבת לא יעשה להם נזק כי אחרי שהקהל יראה את הסרט המגוחך הזה שבכלל לא מפחיד ולא קורה בו כלום אולי הוא בכלל לא ירצה לראות שוב פעם סרט אימה. הסרט יהיה כישלון גם ככה הוא מוקרן באולמות קטנים ובשעות הקרנה מועטות, לא בפרופורציה בכלל לפרסומים האדירים שהושקעו בסרט. אף אחד מהאנשים בתחום הפצת הסרטים לא באמת מאמין שהסרט יצליח…
חייב לברך על הסרט הזה,שטרם ראיתיו,אבל בכל מקרה הוא פותח את הדלת בפני האפשרות שגם לנו יהיה יום אחד איזה פיטר ג'קסון או דייויד קרוננברג משלנו.
עד עכשיו נאלצנו להסתפק ב-2 ז'אנרים (קומדיה ודרמה) ועכשיו אולי יהיה לנו גם:אימה,מתח,פנטזיה,מד"ב,וסרטי טראש.
כל הכבוד !
סרט מעולה, צעד אמיץ של הבמאים. שאפו שאפו!
עוד פוסט על כלבת ועוד פוסט מטופש של גיל. אז בתור עונש לגיל גם עוד פוסט מעודד של דניאלה.
"כלבת" הוא יציאה אדירה ואף מפיץ בעולם, שלא לדבר על בארץ, היה יוצא בכזה קמפיין אם הוא לא היה מאמין בסרט המופלא הזה.
חותמת על כל מילה של יאיר רוה ומוסיפה עוד טריליון סופרלטיבים משל עצמי.
לרוץ!
היי גיל, ראשית אתה אידיוט…
עכשיו לתגובה המנומקת:
השנאה היוקדת שלך כלפי הסרט (כפי שדאגת להראות אותה לכולנו בחודש האחרון, תודה רבה) הופכת עם הזמן מקנאה פתטית ומביכה לטיפשות שמנסה בכוח לחבל בהצלחתו של הסרט.
לא יעזור לך חמוד….כלבת פשוט סרט ענק.
תאכל את הלב!
🙂
הסרט הזה אדיר, מדהים, והשאיר אותי עם המון מחשבות. פשוט אין מילים. העריכה והסאונד מדהימים, השחקנים והמשחק שלהם מעולים, כל חלקיק קטן שראיתי בסרט – היה מדהים.
הסרט הזה הולך להיות שובר קופות וזה בטוח! 🙂
דרך אגב, מסכימה עם ארנולד..
הסרט משום מה לא מופיע באתר "סרט"…
כלבת אחלה סרט והשעמום ממנו והלאה, מספיק לראות אולם שלם קופץ מהמקום כדי להבין שהסרט עובד ברמה הכי בסיסית שסרט אימה צריך לעבוד.
שתי נקודות מעניינות.
1. סחטיין ליאיר על ביקורת מאופקת שמצד אחד מפרגנת לסרט כדי שלא לפגוע בו כלכלית, ומצד שני ממצה את החלק הביקורתי שלה בפסקה האחרונה שמבהירה בעצם שבעיניו הסרט לא קומוניקטיבי בעליל.
2. באמת מעניין כמה הושקע בפרסום הסרט, אך ללא ספק יותר מבהפקתו. מה ששוב מחזיר אותנו לשאלת החזר ההשקעה… הסרט יהיה חייב סדר גודל של 75,000 צופים כדי להתחיל להיות רווחי, אתגר קשה במיוחד.
בהקרנה שאני הייתי בה אף אחד לא קפץ מפחד הקפיצה היחידה הייתה של אנשים שיצאו באמצע הסרט ולא חזרו כי הסרט לא טוב. אם כבר אנשים צחקו כל הזמן עד כמה הסרט מגוחך……. אולי מספיק עם כל ההודעות היצחניות של הסרט??? במקרה הזה הסרט לא טוב והמלך הוא ערום!
קודם כל למען ההגינות אני אודה שחשבתי שהסרט פיצוץ…
אני לא חושב שיאיר התכוון שהסרט לא קומוניקטיבי – אלא טיפה מתוחכם – ואם זזה אני מסכים.
יש בו כמה טוויסטים עלילתיים שמתוחכמים אפילו ביחס לז'אנר.
בכל מקרה אני הייתי בהקרנת עיתנואים, והקהל הגיב מעולה – צחק ונבהל והיו קטעים שקטים ומותחים.
אני חייב להודות שאפילו אני קפצתי בכמה קטעים.
מעניין איך הקהל הרחב יאכל את הסרט – לי יש תחושה שמצפה לנו הפתעה נעימה מבחינת מספרים.
אבל נחייה ונראה….
אני הייתי בשתי ההקרנות וחאלאס עם השמועות המטומטמות האלה כאילו מישהו יצא באמצע הסרט.
לא כל מי שכותב משהו טוב הוא מהיח"צ וכל מי שכותב משהו רע הוא נקי.
ברור לגמרי שמישהו מנסה לעורר כאן באז שלילי.
אף אחד לא יצא מההקרנה אלמלא אישה אחת שצעקה שהיא לא יכולה לסבול יותר את האלימות הזאת.
נ.ב – מסכים עם ארנולד
הגעת לשתי הקרנות ואתה לא יחצן של הסרט?
אני הייתי בהקרנה אחת ואנשים אכן יצאו ולא חזרו וגם אנשים שהיו באולם הגיבו לא טוב לסרט. עובדה!
==============
רוה לכולם: זו אזהרה ראשונה ואחרונה: מגיב שיפציץ כאן בתגובות בכל פעם עם שם אחר – ולא משנה אם בעד הסרט או נגדו – ימחק מיד. אל תשכחו שאני רואה היטב מאיפה כל אחד גולש. לכתוב שתי תגובות על ידי אותו איש בכל פעם בשם אחר זה טרוליות לשמה. אגב, גם מעשה גיל, לטחון שוב ושוב נגד הסרט הוא קרוב לטרוליות/ספאם.
"כלבת" סרט נהדר בעיניי. הוא מעניין ומתוחכם ועובד ברמה הבסיסית ביותר. אני מאמין שהסרט יהיה גם מצליח בעולם ושנראה רימייק אמריקאי מתישהו בשנים הקרובות. מגיע לו.
ראיתי ונהניתי בטירוף, החברה האלה יצרו זן חדש של סרטים בקולנוע הישראלי.
עשוי נהדר, קאסט היסטרי.
מוריד בפניהם את הכובע.
חוסר הפרגון שרץ פה מוריד מערכו של הבלוג הזה. מעולם לא ראיתי צרות עין שכזו כלפיי סרטים ישראלים כמו שנמצאת כאן וזו לא הפעם הראשונה.
אפשר לבקר וממש לא חובה לאהוב אבל למה לטנף? למה שפה כזו מלוכלכלת. לא אצליח להבין זאת לעולם
אפשר לאהוב או לא לאהוב בכל מקרה שאפו על הניסיון החלוצי
ובכלל אנשים תפסיקו לקחת את עצמכם כל כך ברצינות. אף אחד פה לא מנתח לב
לנשום עמוק ולשמוח שיש יצירה ישראלית כל כך פורה
אני בכל מקרה הולך בסופ"ש. סרט ישראלי שמתחשק לי לפרגן לו. מי שראה – צריך להזמין כרטיסים?
קרנות הקולנוע נרתעות? הקונספציה של מנהלי הקרנות והמורים לקולנוע מתפוררת? עד כמה שאני יודע, הסרט הזה קיבל מימון מקרן רבינוביץ. בכל פינה מספרים את סיפור המפגש בין אהרן המרצה לקולנוע לנבות תלמידו, ויש מורים רבים אחרים שלא מפחדים מז'אנרים חריגים.
כל הכבוד לבמאים על היוזמה, על הנחישות ועל הביצוע אבל לא צריך להמציא את סיפור ההפקה והקולנוע הישראלי מחדש בשבילם.
=============
רוה לדודי: הסרט קיבל תמיכה מקרן רבינוביץ' רק בדיעבד, בסוף התהליך, כשהוא היה ברובו גמור.
אפשר לשחק "מצא את הדמיון" בין קירות לכלבת:
.
1. הופצו באותה עונה: נובמברדצמבר.
.
2. הוכרזו כ"חלוצי ז'אנרים", כאלה שטרם הופקו בישראל, קלילים, מסוגננים והוליוודים.
.
3. לפחות על פי הביקרות של יאיר רוה, שניהם לא לגמרי עיקביים בז'אנר המדובר במהלך הסרט כולו. קירות "נמכר" כמתחפעולה, אבל הוא בפנים דרמה(?) וכלבת נמכר כאימה אבל הוא בפנים… לא הבנתי בדיוק.
.
4. הבמאי הוא מבקר קולנועלשעבר שהפך ליוצר.
.
5. השחקנים הם סלבס מהשורה הראשונה, אפילו מאותה סדרת טלויזיה (השיר שלנו).
.
6. בכרזה של שניהם: בחורה עם אקדח מכוון למצלמה.
.
7. שניהם התמודדו באופיר בשנה העוקבת, כלומר יצאו הרבה לפני הטקס ולא בנו עליו.
.
8. בשני המקרים היה באזז בבלוג ונטענו טענות על יחצנו"ת בטוקבקים. שנה שעברה אם אני לא טועה, קירות היה הפוסט עם הכי הרבה תגובות (כמעט כולן אוהדות מאוד וכמה נוספות שטענו שהן מבוימות).
.
9. מה עוד? קירות ירד אחרי חודש, אני מקווה בשביל המפיקים שנתוני מכירת הכרטיסים של כלבת יהיו שונים.
דעתי על הסרט בקישור.
האני חשוב שהסרט הוא אומנם סרט אימה ישראלי ראשון, אבל מודע לכך שקהל שלו ראה כבר סרטי אימה בעבר, וגם ראה קולנוע ישראלי בעבר, או לפחות יודע למהנ לצפות מכל אחד משני הז'אנרים (סרט ישראלי הוא ז'אנר לפי אתר סרט, לא לפי דעתי).
"כלבת" נראה טוב. וכמו שאמר יאיר, מייצג תקווה שהנה מגיע משב רוח רענן לקולנוע הישראלי ולחיים של כולנו.
אם אני אראה עוד דרמה משפחתית אחת אני אחנק מהקיא של עצמי – סרט אימה ישראלי ראשון הוא סיבה לגאווה, ולחגיגה.
אני הולך לצפות בסרט מחר!!!
לא ראיתי עדיין את הסרט.. מתישהו בשבוע הקרוב זה יקרה… אבל בלי קשר… כן ירבו סרטים של יוצרים ישראלים, שיהיה המון בהצלחה לכל מי שהתעסק בסרט.. תפסיקו ללכלך כל הזמן
אני אישית ממש נהניתי מהסרט
אני מסכים עם יאיר לגבי החששות מהתגובה של הקהל – זה סרט מחוכם, ואני מקווה שהקהל יבין ויאהב
בכל מקרה, כיף לראות יצירה ישראלית כזאת סוף סוף
אישית לא ראיתי עדיין את הסרט. הטריילר נראה מעניין והשאיפה הזו של צמד הבמאים ידועה, הרבה צעירים (כמוני) ששנייה מללמוד קולנוע באונברסיטה מעוניינים לעשות שינוי בקולנוע הישראלי מבחינת ז'אנר והשקעה. הסרט אומנם נראה מעניין אבל מקטעים שצפיתי בהם הוא לא נראה מפחיד אלא מנסה יותר להצחיק. את האמת הייתי מוכן לשלם 35 שקל בשביל לראות את רן דנקר ועופר שכטר בסרט אימה, כי זה באמת סרט אימה לראות את השניים מנסים. חוץ מזה אני אומר כל הכבוד לבמאים על הניסיון וההשקעה, אני לא יודע מה הרמה של הסרט כי טרם צפיתי בו אבל אני משוכנע שהסרט יקדם את הז'אנר ובעתיד כשאני אעשה סרט אימה אוכל לומר שהשניים האלה פתחו לי חלון.
יוצרים משובחים שעומלים כה קשה, עם מחשבה אמיצה וחדשנית למחוזותינו, בוודאי שתצא להם יצירה קולנועית טובה, חדשנית, מעניינת ואמיתית.
מחכים לפרוייקטים הבאים שלכם…
1. הביקורת מזכירה מאוד מאוד את מה שנכתב פה על "קירות" בתור סרט האקשן הישראלי הראשון. וכל מי שראהב את קירות יכול בשקט להקיש.
2. אם אתה כ"כ דואג לאיכות הבלוג שלך אז כדאי מאוד שלא תתנפל באיומי מחיקה על מגיבים אותנטיים ותסנן או לפחות תסמן את היחצנים שמתנפלים פה בהמוניהם. ממש לא עבודה קשה לזהות אותם.
או אולי אתה עצמך חלק מאותה מערכת.
=============
רוה לסמי: ממש לא קשה לזהות אותם, אכן. ממש כמו שלא קשה לזהות מגיב שפעם חותם בתור נאור ופעם בתור מייק ופעם בתור סמי. לכן ציינתי שבלי קשר לכך שהתגובה תהיה אוהדת או קוטלת, אם היא תישלח על ידי אותו אדם בשמות שונים היא תימחק.
אני תוהה מי קהל היעד של הסרט ואם אין לו בעיה בנושא הזה.
זוהי סדום הצליח בעיקר בקרב הנוערילדים. כלבת מוגבל לגיל 16 ומעלה, אז זה קצת מפספס חלק גדול מהצופים הצעירים.
סרטים קלילים שהצליחו כמו "סיפור גדול" או "פעם הייתי" הם יותר משפחתיים, נעימים, סוג של בידור קל, ככה שהקהל שאהב אותם גם לא יתחבר אוטומטית לסרט אימה והשפרצות דם.
ישנה תאוריה שאומרת שהנשים – הן ש לוקחות את הבעלים לקולנוע – אין בסרט רומנטיקה ואימה לא ידועה כדבר החביב על המין הנשי.
הקהל שאוהב סרטי איכות כמו "וואלס עם באשיר" או "עג'מי" גם לא יתעניין בסרט הזה כנראה.
נראה שכלבת לא מתחבר לאף אחד מהקהלים האלה… בהחלט יהיה לו אתגר להצליח למרות הכל. לדעתי אגב, להבדיל, "לבנון" היה סוג של סרט אימה, והוא נכשל למצא לעצמו קהל בארץ…
כלבת הוא הסרט הישראלי הכי טוב שיצא פה כבר הרבה מאוד זמן והוא בטוח ההכי מיוחד שיצא פה אי פעם.
הוא עשוי מצוין, הטקסטים שנונים והשחקנים עושים עבודה מדהימה. הבמאים הרוויחו ביושר את כל המילים הטובות שהם מקבלים ואת כל המילים הטובות שהם עוד יקבלו.
היי, שלום. היום יש לי יום הולדת.
אני בן 117 (או קצת פחות). לכבוד האירוע פתחתי בלוג.
תבואו לבקר
http://eithanwe.blogs.org.il/
יש שם כבר פוסט על "כלבת". ככה-ככה (הסרט, לא הבלוג).
יאיר שלום. יש הרבה שקוראים שאינם רוצים לקרוא את כל הטקסט על מנת להגיע לפאנץ'. הודה לך אם תוכל להכניס בפסקת הפתיחה את דעתך על הסרט אולי עם מדרוג או משהו דומה.
ראיתי את הסרט.
יכול לדבר רק בשבחם של היוצרים, היכולות והתוצאות.
הביקורת של מאיר שניצר (הוא קורא לסרט – כמה לא מפתיע מצידו – "הגרוע ביותר שנעשה בישראל"):
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/184/552.html
לא ראיתי את הסרט עדיין, אבל ביקורת כזאת (אפילו אם אסכים איתה) היא פשוט בושה למבקר ולעיתון. יש הרגשה ששניצר (ולא רק במקרה הזה) פשוט לא מבין מה הוא בא לראות או שהוא ממש מתעקש לא להנות. הביקורת המפורסמת של שניצר "לא ראוי למאכל אדם", מתחילה להיות רלוונטית גם לביקורות שלו.
דני, כל עוד שניצר לא הכתיר את יוצרי הסרט בתור ממשיכי דרכם משטרים אפלים מהעבר הלא-רחוק, אני מסרב להאמין לו. מדוע שבמאים מקומיים לא יזכו באותו כבוד ששניצר נותן לכל במאי אמריקאי שני, שלא להזכיר את מייקל ג'קסון ודודו טופז?
איי איי איי , כמה שאני אוהב את החכמולוגים שיודעים לבקר אומנות של אחרים, ובמקרה הזה, באמת מדובר באומנות,ועוד אומנות יפה וכיפית. הרי זה סרט כל כך חדש, עם ריח חדש, עם טעם חדש, ארומה ישראלית חדשה, מתכון חדש בספר הבישול הישראלי! אז די לקטול ותתחילו לפרגן ….
וכן , סרט מעולה.
יום טוב
שוחרר הטיזר של "עולם אחר" – זה הסרט זאנר הבא שיפציץ.
http://www.youtube.com/watch?v=2m4hzeIiDX4
נראה לי שמה שקורה כרגע בחיפה קבר את 'כלבת' לשבוע הקרוב
והנה הביקורת הטובה ביותר עד עתה (דובדבני) –
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3992656,00.html
השריפה בכרמל מראה לנו מה זה באמת "סרט אימה ביער". מעניין איך זה יעבוד בהקשר של הסרט. האם זה ישפיע לרעה או לטובה על מכירת הכרטיסים… לא ראיתי, יש בסרט סצינת שריפה?
יאיר רוה משבח. רייטינג משבח. נענע משבחים. וואלה משבחים. טיים אאוט משבחים. העיר משבחים.
מי בדיוק קוטל? שניצר ודובדבני? שני טרחנים.
יאיר – הבלוג שלך כיפי על זה אין ויכוח. אתה מביא לינקים מגניבים ומאגד חדשות תעשייה מהעולם. כיף לי לקרוא את הבלוג שלך
יחד עם זאת, בעיקר אחרי שצפיתי בכלבת, קשה לי להבין איך אתה מבקש שייקחו אותך ברצינות כמבקר
(as a reviewer)
אם אתה כותב טקסטים מחמיאים לסרט שכל גדולתו היא תפיסת ההפצה שלו והניסיון לייצר סרט ז'אנרי במקום בו אין סרטי ז'אנר(ראוי לציין שגם בזה הוא נכשל ובסופו של יום מדובר בפאסטיש לא מוצלח)
למילים רציניות – דובדבני לבמה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3992656,00.html
א. כלבת סרט חמוד ביותר. לא מושלם, בוסרי, אבל שווה צפייה ויש בו כמה רגעים טובים של אימה וכמה רגעים טובים של צחוק.
ב. לא שזה מאוד חשוב, אבל בכל זאת בלוג קולנוע – רונן צודק. לפניו יומיים שאלתי אם צריך להזמין כרטיסים לסרט – הקולנוע היה ריק. אולי, כנראה, גם בגלל האירועים בצפון.
ספויילר –
ליובל –
יש סצינה כזאת והיא מאוד הזכירה לי…אתה יודע…
"כלבת" פועל לפי כל חוקי המשחק בסרטי אימה: יער, רוצח אחד, חבורת צעירים חרמנים, שוטרים גרועים והמון המון דם.
הבימוי משכנע, השחקנים מצויינים אבל הסוף מאכזב…
רק שאלה אחת נשארה ללא תשובה:
למה קוראים לסרט "כלבת"?
לגבי הביקורת של שניצר – אין שום גורם בעולם שיכול היה לעשות לי חשק גדול יותר לצפות בסרט מאשר ביקורת כזו של שניצר. אם הוא סבור שזה הסרט הכי גרוע בכל הזמנים, זה חייב להיות אחלה סרט.
יאיר זה ככ ברור שאתה כותב ככה כי אתה חבר של קשלס. אני עוקב אחרי הבלוג שלך ובוודאות לא היית אוהב את כלבת אם לא היית חבר של הבמאי. הייתי מציע לך, במקום לעשות גילוי נאות, פשוט לא לכתוב על סרטים שחברים שלך עושים. זה הרבה יותר אתי וככה אתה גם לא פוגע במעמד שלך במבקר שאמור להיות אובייקטיבי. עכשיו כל פעם שאקרא ביקורת שלך אתהה האם אתה חבר או לא של הבמאי ומה האינטרס שלך כשאתה בא לכתוב.
=================
רוה לירון: אהרון קשלס הוא אחד ממבקרי הקולנוע שבדרך כלל הכי נהניתי לקרוא בשנים האחרונות. אהרון קשלס אינו חבר שלי. על חברים שלי אני לא כותב ביקורות.
שאלה הודית פילוסופית: מה זה חבר?
תשמע, יאיר, הייתי אתמול בסרט ואני באמת מנסה להבין איזה סרט ראית…
זו אולי פארודיה על סרטי אימה. לא נראה לי שיוצרי הסרט רצו שהקהל יקרע מצחוק בכל פעם שניסו להפחיד.
ישבנו שם נבוכים ולא מאמינים. לא היה רגע אחד מפחיד. הכל היה כ"כ לא אמין, דיאלוגים נוראיים ובעיקר מפחיד זה לא!!!
אני הכי בעד לעשות סרטים שהם לא מיינסטרים. ואני בטוחה שיש לסרטים מסוג זה קהל (האולם היה מפוצץ אתמול)אבל סרט בשוליים עדיין צריך להיות סרט טוב! וכלבת הוא סוג של פאדיחה.
פשוט סרט מדהים. אין מילים. שני יוצרים גאונים שאני מחכה לראות מה הם יעשו בעתיד. סרט שמשריש אווירת לחץ מתחילתו ועד סופו ופחד תמידי לאורך 80 הדקות (אני צודק?) שלו. אני חושב שהקהל הישראלי לא יודע כרגע להעריך סרטים מהסוג הזה, סרטים "שונים" אפשר לומר, שמשנים קצת את נופו של הקולנוע הישראלי שאנחנו רגילים לראות. סרט שעשוי בצורה הזאת, ושעובד על הצופה ברמה הזאת, אנחנו לא נראה הרבה זמן. עבודת צילום מדהימה (יש לשבח את גיא רז, המתגלה כאן כצלם מופלא) ואני מחכה כבר לראות את שיתוף הפעולה של השלושה האלה בהמשך.
כיוצר צעיר כולי תקווה שנראה בשנים הקרובות סרטים שונים, סרטים שכיף לראות אותם בקולנוע במיוחד שאתה יודע שישראלים יצרו אותם ושיתנו השראה ליוצרי הקולנוע בארץ. הסרט הזה, לפחות לי, נתן השראה רבה להמשך עבודותי כקולנוען צעיר וגרם לי לחוש גאווה כאדם שלומד את התחום הזה.
משהו מוזר קורה כאן, מצד אחד יש אנשים שאומרים שהם היו בסרט והקרנה מלא באנשים ואנשים יצאו באמצע.
מצד שני אנשים אומרים שהם היו, האולמות היו מפוצצים וכולם נהנו בטירוף.
מאד משונה.
בכל מקרה אני הייתי באולם שהיה יחסית מלא…
ונהניתי!
זה הכל, לא גאונים, לא הסרט הכי מושלם שראיתי או הכי מפחיד, או לא יודע איזה סופרלטיב.
אבל מה שבטוח – סרט טוב.
ולא זוכר מתי פעם אחרונה אמרתי את זה על סרט, בטח לא אימה.
כמו שהסרט עושה את שלו בלי להתאמץ יתר על המידה ככה אני אגיב כאן –
סרט טוב וזהו.
טוב, ראיתי, לא התלהבתי. אולי אני לא הקהל המתאים. אבל אני לא חושב ש"סרט אימה" הוא בכלל כותרת נכונה לסרט הזה. יותר מכל הוא הזכיר לי משהו בין הסרטים היותר אפלים של האחים כהן – ארץ קשוחה או רציחות פשוטות – לסרט הגריינדהאוז של טרנטינו, חסין מוות. כולם מתאפיינים בחבורה של דמויות לא סימפתיות שהורגות אחת את השניה בדרכים כאלו ואחרות. אימה, בכל מקרה, אין כאן ממש. אפשר להציע קריאה ז'אנרית סטיבן-קינגית של הסרט, לפיה היער עצמו, באופן על טבעי, גורם לאנשים נורמטיביים לפרוץ במעשי רצח או הורג אותם (וגם דופק אלטרנטורים של כלי רכב). כותרת הסרט, "כלבת", מצביעה על כך שזה פירוש אפשרי: כלבת היא מחלה מידבקת שגורמת לחולים בה אגרסיביות יתר ושיפוט לקוי, ונראה כאילו כל האנשים שנכנסים ליער הופכים לרוצחים (חוץ ממנשה, משום מה). אבל זה היה כל כך מעורפל בסרט שקשה להתייחס לזה יותר מדי.
הייתי אתמול בסרט, וכחובב סרטי אימה ידעתי שאהנה עוד לפני שהסרט התחיל. אין שמח ממני על החלוץ של סרטי האימה הישראלים ואני מאוד מקווה שהוא יצליח והצלחתו תניב סרטי ז'אנר נוספים.
—— ספויילרים לרוב ——-
א-ב-ל
מה שבעיקר תיסכל אותי בסרט היתה העובדה שהוא צלח באופן כל כך מרשים את המכשולים הקשים – סאונד, יצירת אווירה של אימה אמיתית שרוב הזמן עובדת, צילומים נהדרים ורעיונות לא פחות (הלסת… הלסת…), ויחד עם זאת – כשל כישלון חרוץ בתחום הסיפור והתסריט. בסרט חסר קו עלילה מנחה, משהו שקושר בין כל הסיפורים לכדי רעיון אחד. מדובר בשלושה סיפורים נפרדים – האח, האחות, מנשה נוי והפסיכופת זה סיפור אחד, שני הטניסאים (שכטר ודנקר) זה סיפור שני ושתי הטניסאיות יחד עם שני השוטרים זה סיפור שלישי. שלושת הסיפורים לא משתלבים אחד בשני בכלל, הם נפרדים לגמרי – וזה כאילו מישהו לקח שלושה גושי פלסטלינה ועשה מהם כדור. בנוסף, כל סיפור לכשעצמו עוד יכול איכשהו להיחשב כאמין, אבל שלושתם יחד שמתרחשים בו זמנית כבר מאבדים את האמינות. כולם נהיים פסיכופטים ביער הזה? אם את סיפור השוטר החולני והבנות היה אפשר עוד איכשהו לאכול, בסצינה אחרת דנקר מפליא אגרופיו בשכטר שוב ושוב – באופן חסר הגיון ממש. היה אפשר להסביר את זה בתור משהו שקורה שם ביער, אולי משהו טיפה אל-טבעי שגורם להתנהגות הזו, אבל זה אפילו לא נרמז בסרט. לצערי זה יצר חוסר אמינות מהסוג שקשה לסספנד.
בנוסף – הסרט מלא חורים. מי הם האח והאחות? מה יש ביניהם? התיאור הרשמי של הסרט מתאר "אח ואחות בורחים מביתם בעקבות סוד אפל ונרדפים ע"י רוצח פסיכופת" – דבר שאין לו שום רמז אפילו בסרט. לקראת הסוף כשהם מתנשקים לא הייתי בטוח אם יש כאן עניין של גילוי עריות, או שהם לא באמת אח ואחות כפי שאמרו. בנוסף – יש שריפה ביער בסצינה הזו, וגם היא לא מוסברת (בקושי מראים אותה). האם זה בגלל השריפה בכרמל?
ה"פסיכופת" הוא דמות לא ברורה, ללא מניעים, ללא הסבר – וכך גם ללא עניין. השוטר הירוי שרץ למחוק את ההודעות במזכירה – רעיון יפה אבל גם הוא גובל בחוסר אמינות בטירוף. לא הוא ולא חברתו ממהרים להזעיק אמבולנס, ומותו בתוך האמבט הוא רגע עצוב – שונה מהסצינה שתוארה עד כה כקומית עם המזכירה האלקטרונית.
והיה אפשר כמובן כל כך בקלות להוסיף סצינה בסוף שבה המשפחה שלקחה את עופר שכטר טרמפ בסוף הסרט עוצרת גם לפסיכופת לטרמפ – שהרי עופר לא מזהה אותו. זה היה יכול להיות סיום מוצלח למדי.
שלא תבינו לא נכון – נהנתי מהסרט מאוד. היו בו רגעים מאוד טובים, ורוב הזמן ישבתי על קצה הכיסא מחשש למה שיקרה. הוא עלה בהרבה על ציפיותי. התסכול שלי נובע מזה שאת העבודה הקשה הם הצליחו – אך כשלו בנושא התסריט, אותו היה כל כך קל לשפר. אני בעצמי יכול לחשוב על עוד 2-3 סצינות שיסגרו קצת את הקצוות הפתוחים, וסצינות אחרות שצריך רק לשייף ולעגל קצת כדי לשפר אותן בהרבה.
אני מכיר את הטענה שאולי היוצרים רצו להשאיר את כל הקצוות פתוחים. אבל אם זה כך – זה היה צריך להיעשות באופן יותר ברור לצופה, יותר "שלם" (לתת קצת תשובות, ואז לסתור אותן). גם סרטים של שלושה סיפורים שמתלכדים אחד בשני אני מכיר – אבל כאן לא היתה בכלל התלכדות (ואם היתה היא נעשתה באופן גס).
קצת חבל.
יופי של ביקורת,soak.
גם אני נהניתי באופן מוגבל מהסרט.
העובדה ש"האיש הרע" נחשף בפרצופו בשלב מוקדם, וזמן לא רב אח"כ כבר מנוטרל גרמה לי להבין את הרעיון של הסרט וכך הסרט נעשה פחות מפחיד. כי מה שמתחזק את מנגנון האימה היא התקווה: תמיד יש סיכוי לצאת מזה, לברוח, להינצל. ואז הכשלון להינצל כואב ומפחיד שבעתיים עבורי, כצופה. בסרט הזה אין תקווה. אתה יודע שסופם של כולם יהיה רע, ושאין כאן איש רע – אלא הרוע הוא כמו כלבת שעוברת מאחד לשני בנשיכות. ולא היה אכפת לי כמעט מאף אחד, אולי חוץ משומר היערות. אבל דווקא הוא זה שמחסל את "האיש הרע", כבר בהתחלה, ובאורח אירוני באותו רגע אבדה התקווה שהוא יינצל….
סרט מעניין מאוד, לא שלם, סבלתי מהצילום(או שמא מאיכות ההקרנה?) והכי סבלתי מקהל הצופים, שותפי לצפיה, שגרמו לי לחשוב שזה סרט עמוק מדי מכדי למשוך המונים(היו הרבה הרבה הפרעות מהקהל..). לא כמו "קירות", שבכלל לא האמנתי שיביא צופים, אבל הייתי נותן לו בין 30 ל-50 אלף.
הסרט הכי גרוע שנוצר מאז המצאת הקולנוע!!!!!!!!
אין מילים לתאר כמה שהסרט הזה נוראי!
תסריט נוראי, בימוי מזעזע וחובבני בטירוף,
משחק לא אחיד שנע בין מוגזם כמיטב בתי הספר למשחק בארץ (בוקשטיין) לבין לא קיים (היפיופה הבלונדינית),
ניסיונות פתאטיים להביא אותה בקטעים שנונים א-לה טרנטינו וכמובן שלא עושים את זה בהצלחה, והם מיותרים כמו חלק בסרט.
אין שום קשר בין החלקים, אין אפילו זכר לעלילה, בדל של נסיון לגרום לצופים לעורר איזשהי אמפתטיה לדמויות.
כל מה שנותר הוא ציפייה שהסרט יסתיים ועוד דמות תמות.
מה שעושה את הסרט זה התגובות בקהל.
"נו שימות כבר!!"
"למה כולם מתים בסרט המטומטם הזה?!"
"בום..?"
"מתי זה נגמר?!"
"איזה סרט גרוע אלוהים ישמור"
וכו'.
נרשמו הרבה צחוקים ברגעים שהיו אמורים להיות המפחידים ביותר.
מ-ז-ע-ז-ע
ולא במובן שהיוצרים התכוונו.
אוקיי, אני קורא פה שנים ובדר"כ לא מגיב. הגיע הזמן.
אני מאוכזב קשות מהסרט. נורא רציתי לאהוב אותו, נורא רציתי לפרגן, נורא רציתי להנות.
קרה ההפך – שלמתי מכספי הטוב על אחד הסרטים המשעממים, הטיפשיים והמגוחכים שראיתי בחיי.
אז יופי, אפשר ללטף את הסרט כי רק כי הוא ישראלי. זה אמיץ ליצור סרט אימה בישראל, אין ספק.
אבל בואו נהיה כנים עם עצמינו, נבקר אותו כאילו היה סרט מחו"ל ונגיד את האמת: סרט האימה הישראלי הראשון, הוא סרט רע (מאוד). חובבני, עם אינספור בעיות תסריט ונקודת מוצא מאוד שגויה לסרט אימה (או בכלל).
חבל, ועצוב…
למה כל מגיב מרגיש צורך להתנסח בפטרונות? כאילו האמת שיוצאת מהפה שלו היא אמת אבסולוטית ולא קיים שום דבר מלבדה. לא אהבתם, סבבה. תנמקו, תסייגו, תאמרו שזו דעתכם. כנ"ל לגבי מי שאהב.
האלימות המילולית שיש בתגובות כאן היא חסרת גבולות. כאילו כולם נדבקו בכלבת.
אני דווקא לא רואה כאן אלימות מילולית. אני חושב שאנשים רגישים למה שנכתב כי מדובר בסרט ישראלי.
הסרט לא גרוע כפי שחששתי. יש בו כמה רגעים טובים, אבל הוא סובל מבעיות לא פשוטות בתסריט. הוא לא מייצר הזדהות, הדמויות פעמים רבות פועלות לפי רצון התסריטאים, הדיאלוגים אינם ברמה אחידה ונותנים לעתים, ביחד עם המשחק הלא אחיד ברמתו, תחושה של סרט סטודנטים. ובעיקר, מה שהפריע לי הוא שבסופו של דבר הסרט הרגיש לי מאוד סתמי ונטול פואנטה. הסיפורים לא התחברו, לא היה לסרט שיא שאפשר לדבר עליו והוא נגמר כאשר הופיעו הכתוביות, לא כאשר הוא אמור היה להסתיים. אני לא מתחרט שהלכתי לראות, אפילו להיפך, אבל מי שאומר שכלבת הוא סרט מעולה ושיש לרוץ לראות חשוד בעיניי 🙂
A sow may whistle though it has an ill mouth for it.
Thanks friend. It was fun seeing
סרט קטן קצת נחמד, וקצת כלומי, אבל בהחלט לא גרוע.