22 יולי 2007 | 13:24 ~ 27 תגובות | תגובות פייסבוק

ידיעות ראשונות

לפני הכל: מודעת דרושים. למיזם אינטרנט שנמצא בשלבי הקמה דרוש/ה מעצב אתרים די אשפי (או מעצבת) עם יכולויות איפיון אתר. אם יש לכם ניסיון, תיק עבודות וזמן פנוי להרמת העסק פנו למייל yraveh@www.open-it.co.il/orange

==========

עוד קצת שמועות בעסקי הקולנוע בארץ: מבין עשרות האנשים שענו למודעה של עיריית הרצליה המחפשת מנהל/ת לסינמטק המקומי הנמצא בשלב הקמה, צומצמה הרשימה לשבעה מתמודדים סופיים. כל אחד מהשבעה נתבקש להכין הצעה (פרוגרמה) לניהול הסינמטק בשנתו הראשונה. בסוף השבוע שעבר הגישו השבעה את הצעותיהם ועתה הם מחכים לשלב הסינון הבא. למרות שעיריית הרצליה הבטיחה למשתתפים לשמור את זהותם בדיסקרטיות, מישהו שם כבר התחיל עם חוסר תשומת הלב ושלח לכל השבעה מייל כשכתובות האחרים גלויים. כך גילו המועמדים שבין המתמודדים יש כמה שמות מרשימים למדי כמו עקיבא טבת, קולנוען ("עטליה") ולשעבר מנהל מגמת הקולנוע בקמרה אובסקורה; עודד הורביץ, מפיץ סרטים ("סרטי אורלנדו"); איתי קפלינסקי, מנהל תחום השיווק וההפצה בקרן הקולנוע הישראלי; ונעה רון, עד לא מזמן מנהלת מחלקת קשרי חוץ בבית הספר סם שפיגל.

==========

אבל אם נביט בכל מה שקורה כרגע בארץ במבט מקרו, ולא מיקרו, נראה תנועה ערה ודי מסקרנת של ופעילות קולנועית נמרצת: בצמוד לסינמטק תל אביב בונים בניין חדש, בצמוד לסינמטק ירושלים בונים בניין חדש, סינמטק חדש מוקם בהרצליה, מגה פלקסים חדשים נבנים בראשון לציון ובקריות, ומשהו יקרה – מתישהו – על הציר שבין קרן הקולנוע ופסטיבל ירושלים, כך שגם הכל יתרענן.

===========

מתברר שיש יותר ממפיץ ישראלי אחד שמעוניין ב"קונטרול" של אנטון קורביין להפצה מקומית. בעקבות התלהבותי מהסרט הוא התקשר אלי בסוף השבוע ועידכן אותי שחברת ההפצה הבינלאומית של הסרט דורשת 50,000 דולר רק עבור הזכויות, עוד לפני רכישת עותקים, תרגום ופירסום. כדי שמפיץ יחזיר את ההוצאה של הפצת סרט בעלות כזאת הוא צריך למכור בין 17 ל-20 אלף כרטיסים (תלוי באיזה בית קולנוע הוא יציג את הסרט, וכמה תהיה החלוקה בינו ובין בעל בית הקולנוע). השאלה היא האם "קונטרול" יצליח להביא כמות צופים כזאת. ההנחה היא שלא. במילים אחרות: נא לא לפתח ציפיות שמישהו יוכל להרשות לעצמו. אבל יש בעיני בעיה נוספת, והיא התזמון. המחיר הגבוה שדורש המפיץ הוא בזכות העניין שהסרט זוכה לו לפני בכורתו, ובזכות הבאז המוצלח שקיבל בקאן. הסרט אמור לצאת באנגליה ובארצות הברית בספטמבר. אם הוא לא יהפוך להצלחה עצומה יש להניח שמחיריו יתחילו לרדת. עכשיו זה כבר משחק של תזמון: האם מחיר הסרט יגיע לרמה שתהיה רלוונטית למפיץ ישראלי בשעה שהסרט עדיין יהיה רלוונטי לקהל היעד שלו? ההנחה שלי היא שבאיזור פברואר בטח יהיה אפשר להשיג עותקים זולים של הסרט והזכויות בטח יגיעו במחיר נמוך יותר, אבל האם בשלב הזה לא יגיע כבר די.וי.די לאוזן, או שחובבי ג'וי דיוויז'ן יורידו את הסרט באינטרנט, ובכך יצומצם ממילא הקהל המצומצם גם ככה של הסרט?
לא קורה לי הרבה שמפיצים מתקשרים אלי לספר על תלאותיהם בעולם ההפצה, אבל בכל פעם שאני שומע סיפורים כאלה אני אומר בקול רם "ברוך שלא עשני מפיץ".

=========

רשמו ביומניכם: פסטיבל אנטון קורביין ענק, כאן ב"סינמסקופ", ביום שישי בבוקר.

==========

על חיבתי לבלוג מעורר הבלאגנים של ניקי פינק כבר כתבתי, ובעבר ניסיתי לגייס אותה למאבק המבקרים בחרם המפיצים בארץ. אלא שבשבוע שעבר הבלאגן הזה קצת נשך אותה בחזרה. לפני שבועיים פרסם העיתונאי ג'ייקוב ברנסטין (שימו לב לייחוס: הוא הבן של נורה אפרון וקרל ברנסטין) פרופיל מקיף על פינק, המבוסס על ראיונות שערך איתה ועל שיחות עם 40 עמיתים, מקורבים ואויבים. על פי דיווח ב"ניו יורק פוסט" פינק כנראה חטפה את הג'ננה (השפה היא של הפוסט לא שלי) למקרא הכתבה ובמשך ארבעה ימים נעלמה מהבלוג שלה. בימים האלה היא דרשה מהעיתון "Women's Wear Daily"* להסיר את הכתבה מהאתר שלו, בטענה שברנסטין פרסם ציטוטים שלה שהיא אמרה לו אוף-דה-רקורד. ולבסוף, האתר נענה, הכתבה הוסרה, ופינק חזרה לבלוג שלה כאילו כלום לא קרה מבלי להזכיר את הסיפור הזה במילה (ה"פוסט" מעריך שזה היה חלק מהדיל, שהם יסירו את הכתבה והיא לא תתקוף אותם). אלא שדיוויד פולנד, מחרחר ריבים מקצועי בעצמו, שלף את הטקסט מהרס"ס שלו ופרסם את כולו בבלוג שלו. פינק, אנו למדים, היא יהודיה אמידה בת 53, חולת סוכרת שממעטת לצאת מהבית, ושמודה שהיא לא מסתדרת היטב עם סמכות, ונזרקה מכל עיתון אפשרי, גם כי תקפה במדוריה את האנשים החזקים ביותר, אבל גם כי עלו שאלות של אמינות בדיווחיה, אותן היא מכחישה. וגם כי היא התקשתה לעמוד בדד-ליינים (יש שם סיפורי בלהות עליה נעלמת לעורכיה בימי סגירה). הבלוג, לכן, הוא המדיום המושלם בשבילה. אבל, כפי שברנסטין מראה, היא מייצגת גם את מה שטוב בבלוגים וגם מה שרע. האמת, היא נשמעת טיפוס מרתק. וכמי שעובד בעיתונות, עם דד ליינים, וכל הבלאגנים, קשה לי שלא להזדהות עם אישיות הבורדרליין שהיא חושפת כאן. זו לא כתבת הפרופיל הראשונה שנכתבה על פינק, ובכולם הסאבטקסט השגור הוא "ניקי פינק משוגעת", אבל זה כנראה הפרופיל הראשון שדרך על איזושהי יבלת אצלה שגרם לה לאיבוד עשתונות.
*) אגב, Women's Wear Daily הוא כמו ה"וראייטי" של עולם האופנה, עיתון חדשותי, אבל הוא מוכר מחוץ לעולם האופנה בזכות מדור ביקורת התקשורת המשובח שלו, שגורם לו להיקרא גם מחוץ לבתי הקונפקציה בשדרה השביעית במנהטן.

===========

כנופיית שודדים פורצת בשבועות האחרונים לבתי הפאר הענקיים של ראשי אולפנים, מוזיקאים וכוכבי ספורט שגרים בבוורלי הילס, בל אייר, הולמבי הילס ואנסינו. על פי ה"לוס אנג'לס טיימס" החבורה כבר שדדה קרוב ל-7 מיליון דולר ובין השאר פרצו לטירה של וויליאם פרידקין ושרי לנסינג, לבית של ג'ון טיילור מדוראן דוראן, ולבית של אחת הבכירות בדיסני-איי.בי.סי. ברוב המקרים הפריצות נעשו בסופי השבוע, כשבעלי הבתים היו מחוץ לעיר (ויה פורטפוליו).

============

סרטונים לספתח השבוע:

1.
את ג'יימי סטיוארט אתם אולי זוכרים בזכות הסרטונים המאוד משעשעים שהכין בדירתו לסיקור פסטיבל הקולנוע בניו יורק. המגזין "פילם-מייקר" פנה לסטיוארט שייקח לסיבוב ניסיון את תוכנת העריכה החדשה של אפל "פיינל קאט סטודיו 2". סטיוארט כתב ביקורת, אבל הוסיף לה גם סרטון, קטן וחביב, 4 דקות אורכו, בשם "12.5 שניות אחר כך".

2.

זה כנראה יהיה הטרנד הגדול של 2007: טריילרים פיקטיביים. ואני בעד! בפרק של "הפמליה" ששודר בשבוע שעבר ב-HBO הוצג טריילר פיקטיבי לסרט על פבלו אסקובר בו מככב וינסנט צ'ייס, גיבור הסדרה. הסרט-שבתוך-הסדרה קצת מזכיר את "שאיפות" של טד דמי, אבל יש בו כמה הברקות. בקיצור, זה סרט שהייתי שמח לראות. הוא נקרא "מדאין" והטריילר (לסרט שלא קיים, אני מזכיר) נמצא ביו טיוב (ראו בהמשך), או באיכות טובה יותר באתר ה"רשמי" של ה"סרט".

27 תגובות ל - “ידיעות ראשונות”

  1. רוני 22 יולי 2007 ב - 14:14 קישור ישיר

    וממש בקרוב בישראל – תחרות הטריילרים הפיקטיביים הראשונה במסגרת מבצע "מת לראות 1".

  2. דני 22 יולי 2007 ב - 14:23 קישור ישיר

    בקשר לפסקה הזאת: "כנופיית שודדים פורצת בשבועות האחרונים לבתי הפאר הענקיים של ראשי אולפנים, מוזיקאים וכוכבי ספורט שגרים בבוורלי הילס, בל אייר, הולמבי הילס ואנסינו. על פי ה”לוס אנג’לס טיימס” החבורה כבר שדדה קרוב ל-7 מיליון דולחר ובין השאר פרצו לטירה של וויליאם פרידקין ושרי לנסינג, לבית של ג’ון טיילור מדוראן דוראן, ולבית של אחת הבכירות בדיסני-איי.בי.סי. ברוב המקרים הפריצות נעשו בסופי השבוע, כשבעלי הבתים היו מחוץ לעיר (ויה פורטפוליו)"…

    כל העניין נשמע לי קצת מוזר.
    תקן אותי אם אני טועה, אבל לא אמור להיות להם אבטחה מאוד מאוד מאוד כבדה?

    העם מדובר פה בחבורת פושעים מבריקה בסגנון "אושן 11"?!

  3. יניב אידלשטיין 22 יולי 2007 ב - 14:28 קישור ישיר

    לעומת זאת, על פי "ידיעות" של היום, קולנוע "פאר" בצפון תל אביב עומד להיסגר.

  4. יניב אידלשטיין 22 יולי 2007 ב - 14:37 קישור ישיר

    אגב, העונה הנוכחית של "פמליה" פצצתית לא פחות מקודמותיה. העונה נפתחה בפרק שליווה את צילומי Medellín בקולומביה. הפרק היה עשוי בסגנון מוקומנטרי, והזכיר מאוד את Hearts of Darkness… הפסיכוזות שתוקפות את הבמאי בלוקיישן המבודד, המתח לקראת צילום סצינת מפתח לילית שכוללת התפוצצות ענק…
    והופעת אורח של דמות הוליוודית ידועה בתפקיד עצמה… לא רוצה להרוס למי שעוד לא יצא לו.
    ואחת הבדיחות המתמשכות בפרקים שמאז היא שהבמאי של הסרט, בילי וולש, עורך אותו בסתר בהאנגר מבודד, אף אחד לא ראה ולו פריים אחד ולא יודע אם הסרט יהיה יצירת מופת או ביזיון… ורק הטריילר דולף לאינטרנט ומעורר ציפיות.
    והם גם הספיקו לעשות פרודיה (נוספת) על הארווי וויינסטין, ובקרוב מובטח גם פרק שיתרחש בפסטיבל קאן…
    סדרה מפילה מצחוק ומומלצת לכל מי שאוהב קולנוע.

  5. רותם 22 יולי 2007 ב - 15:23 קישור ישיר

    למה ישר לשלול את עולם ההפצה?
    אתה יכול להקים חברת הפצה עם קאץ': שיטת הפצה בסגנון סודרברג – אחד לכיס אחד לנשמה.

  6. אז מה? 22 יולי 2007 ב - 15:26 קישור ישיר

    אתה ודבורית הולכים לעבוד יחד באותו מיזם אינטרנט?

  7. נטע 22 יולי 2007 ב - 15:49 קישור ישיר

    זה המקום לחפש דרכו מעצבים:
    exego.net/freelance/jobs

    ואם תמצאו מישהו מוצלח תשלמו לי אחוזים בבקשה. מה אתם זוממים שם אתה ודבורית 🙂

  8. אורי 1 22 יולי 2007 ב - 15:52 קישור ישיר

    לא קשור-
    שמתי את הניחושים שלי למועמדיות פרסי אופיר באתר "שמנת בצל":
    http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=155226&postid=1163057773656047208

    זהרירה חריפאי כמובן הכוונה ל"מדוזות".

  9. אורי 1 22 יולי 2007 ב - 15:53 קישור ישיר

    הניחוש שלי נמצא למטה ב"תגובות"

  10. יובל 22 יולי 2007 ב - 16:37 קישור ישיר

    רק מהצפייה בטריילר אפשר להבין ש QUEEN'S BOULEVARD זכה בפרס חבר השופטים בסנדנס.

  11. א"ש 22 יולי 2007 ב - 16:39 קישור ישיר

    סיכום הרובוטריקים מנקודת מבט של מעריץ מקציף.

    רק עכשיו ראיתי את הסרט, ובתור מעריץ של הסדרה לא הייתי יכול להמנע מלהגיב, אמנם המקום של זה אמור להיות בפוסט של הרובוטריקים nלפני 5 ימים אבל קצב הרענון של הפוסטים של יאיר כל כך מהיר שאין מצב שמישהו היה קורא את זה. אז הנה. ותסלחו לי על החנוניות זה פעם אחרונה, אולי.

    מי שלא ראה את הסרט עדיין, אני לא הורס לו כלום, מייקל ביי עושה את זה.

    מעבר לבימוי האקשן הגרוע, שניסה ליצור ראליזם מלא בקלוז-אפים רוטטים שאי אפשר להבין מהם כלום, הנה איך מייקל ביי הרס לחלוטין את כל המיתולוגיה של הרובוטריקים (טוב לא הכל, אין לי כוח לכתוב איך הוא הרס את הכל אבל תהיו בטוחים שהוא הרס):

    1) "הסיפור הוא מסביב לרובוטריקים". במקור היו שני בני אדם עיקריים ובערך 60 רובוטריקים שונים, כל אחד עם אישיות משלו שלמדנו לאהוב ולהזדהות עם. מייקל ביי החליט להשליך את כל הדמויות המוכרות ולהכניס מלא בני אדם ורודים חדשים שאין למעריצים שום עניין בהם והם נראים כמו שאריות של קלישאות שהושלכו מ"אמריקן פאי 6". מישהו רוצה אקשן-פיגר של ההאקר השחור השמן?

    2)"הטובים הם רכבים והרעים הם מטוסים". לא על פי מייקל ביי שנתן לשקרניקים עקרב (חסר רובוטריקים שצריך להמציא חדשים?), מכונית משטרה שבמקור בכלל שייכת לצד של הטובים, וגם טנק שלא רק ששייך במקור לטובים אלא אפילו קיבל את השם DEVESTATOR של אחד השקרניקים המפורסמים בסדרה שהוא בכלל רובוט ענק אחד העשוי מ-5. זה בערך כמו שבסרט של אקס-מן לוולברין יקראו מגנטו. (ולאלה שינסו לנטפק, נכון שלשקרניקים היו מכוניות ולהפך אבל זה היה לאחר זמן מה וסיפור בפני עצמו)

    3) "הרובוטריקים הקטנים היחידים שיש הם כאלה שיוצאים מגדולים יותר". נכון, הסעיף הזה הוא רק קינה לSOUNDWAVE שבולט בהעדרו, אבל אם כבר שמים בסרט רובוט קטן והמחופף שנראה כמו הבן דוד האוטיסט של זה מ"תקלה מופלא" שלא רק שלא קיים במקור אלא גם גנבה מוחלטת של ג'אר ג'אר בינקס ומרגיז כמוהו, לפחות היה אפשר לשים את SOUNDWAVE שיוציא אותו מתא הקלטות שלו, אבל למה שלמייקל ביי יהיה אכפת, הוא לא גדל על הסדרה ומבחינתו זה היה יכול להיות סרט על פוקימון כל עוד הוא יכול לעשות אותם ב-CGI

    4) "לאופטימוס פריים אין שפתיים". מייקל ביי החליט שאופטימוס צריך ניתוח פלסטי כדי שנדע איזה רובוט מדבר, למרות שאין מישהו באולם שלא מכיר את הקול שלו.

    5) "לרעים יש אותו זמן מסך כמו לטובים". כן, השקרניקים הם לא גושי מתכת מפלצתיים הצפים ברחובות העיר כמו בלוני ענק של קרנבל ומכריזים את השם של עצמם בקול. יש לכל אחד אישיות ייחודית, יש בינהם אינטרקציה (ולא, כשמגטרון אומר לסטארסקרים "אכזבת אותי שנית", זה לא דיאלוג), הם משתפים פעולה, נכשלים ומתעצבנים אחד על השני בצורה מאוד אנושית ומשעשעת ובכך נותנים קונטרה לפטריוטיות הדביקה של האוטובוטים. מייקל ביי חושב כנראה שהוא עשה בדיוק את זה עם האח האוטיסט של "תקלה מופלאה" והדיבור קליקים הקלישאתי שלו.

    6) "זה שהם מבוססים על צעצועים לא אומר שהם אמורים להיות מצועצעים". אופטימוס פריים עם אורות אולטרה ופיינט-ג'וב של להבות?! מה זה? ערס-מוביל מסייברטרון?

    ולמי שתהה לגבי הסיפור הדבילי עם הקובייה, הפעם זה לא אשמת מייקל ביי אלא הכותבים (מעריצי רובוטריקים עאלק) כי אין דבר כזה בשום עלילה של הרובוטריקים. אבל לחילופין אופטימוס שומר (ע"פ המקור) בתוך החזה שלו מין חפץ מקביל בצורת כדור אנרגיה שנקרא "המטריקס" (למי שזוכר איזכור למטריקס בסרט, הכוונה שם הייתה לזה של האחים וושבסקי), והוא לא הופך מכונות משקאות לרובוטים רצחניים שיורים מבזוקות כאשר למיטב ידיעתי מכונות משקאות לא אמורות להיות מלאות בחומרי נפץ מלכתחילה.

    לסיכום מייקל ביי לקח את הרובוטריקים חירבן עליהם והגיש לנו את זה בלי צלחת, הוא חשב שאם החרא שלו נוצץ מ-CGI נאכל הכל, אבל בזה כבר אין טעם להאשים את מייקל ביי אלא את אמא שלו.

    זהו זה, הייתי צריך לפרוק את זה מעלי.

  12. רותם 22 יולי 2007 ב - 17:04 קישור ישיר

    חבר, העבר התקשר, וביקש שתעזוב אותו בשקט.
    אם מקודם כל הביקורות פה היו כנגד הסרט בתור סרט, אז אתה מלין בהרחבה על הרס המיתולוגיה. לדעתי, באופן כללי, בין סרט לכל יצירה קודמת (קומיקס, ספר, סדרה, צעצועים, ציור מופשט וכו') הקשר הוא מקרי בהחלט. זה שהם נושאים את אותו השם ובעלי קוי דמיון משותפים לא אומר שהם אמורים להיות אותו הדבר*.

    וסתם תהיה – הקוביה היא אשמת התסריטאים ועיצוב הדמויות הוא אשמת ביי? זה לא אשמת המעצבים? ואותם תסריטאים לא אחראים על השטחיות של הרעים?

    התגובה מוגשת בחסות העמותה למען "מייקל ביי הוא לא השטן, סתם בחור שבא לפוצץ דברים ולעשות טוב לאנשים".

    *אלא אם קוראים לך גאס ואן סאנט.

  13. דני 22 יולי 2007 ב - 17:39 קישור ישיר

    לרותם – טעות, טעות!
    מייקל ביי סיפר כי הוא זה שהציע איך לעצב את ה"רובוטריקים", כך שזו בהחלט אשמתו שהם נראים כמו שהם נראים,
    בנוסף הוא גם אמר בראיון שתוך כדי בימוי הוא שינה הרבה דברים שהיו כתובים בתסריט.

    אז בקיצור, מייקל ביי – השטן בכבודו ובעצמו,
    ושום אגודה לא תשנה את זה!

  14. רותם 22 יולי 2007 ב - 17:55 קישור ישיר

    ברור שהוא שינה דברים תוך כדי, אבל קצת קשה לדעת על מה מדויק מה הוא אחראי, מה התסריטאים, מה שפילברג, ומה נער המים אחראי?
    אני חושב שצריך להנהיג "מס אוטר": כל מי שמשתמש במונח הזה או מייחס אותו לבמאי כזה או אחר, צריך לשלם לקופה לקידום מחקר הקולנוע בארץ.
    אז במאים יפסיקו לקבל את כל הקרדיט או במקרה הזה את האשמה על מה שקורה בסרט.
    במאי יכול להגיד מפה עד מחר איך הוא רוצה שהתפאורה תראה ואיך הרובוט יזוז, אבל מהחזון שלו לביצוע יש כל כך הרבה באמצע, שכנראה שזה לא תמיד דומה למה שהוא רצה או התכוון. האם אפשר להטיל עליו אחריות (לטוב ולרע) על מערכת עצומה? בצבא זה בד"כ הפוך לא? הש"ג אשם.

  15. דני 22 יולי 2007 ב - 18:03 קישור ישיר

    לרותם – כמה פעמים אני עוד אצטרך להעיר לך על זה?!
    ספילברג – לא שפילברג!

    וראיתי תוכנית שסיקרה את מאחורי הקלעים של ה"רובוטריקים" וראיתי בדיוק מה הוא שינה ואיך הוא עיצב את ה"רובוטריקים" וכן, זה את הדברים שהיו הכי גרועים בסרט!

  16. איתי 22 יולי 2007 ב - 18:09 קישור ישיר

    אפרופו טריילרים פיקטיביים –
    הנה משהו די ישן אבל מקסים בעיני. (טריילר קומי לטיטאניק).

    http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1001799

  17. רותם 22 יולי 2007 ב - 18:12 קישור ישיר

    ד"א, אני חושב שתחרות הטריילרים שרוני ציין שונה משאר הטריילרים הפיקטיביים שצויינו פה, מפני שהזוכה מקבל כסף לפיתוח התסריט האמיתי שבבסיס הטריילר.

  18. דואל 22 יולי 2007 ב - 19:11 קישור ישיר

    מדהים, רק הבוקר שמעתי שעקיבא טבת עוזב את קמרה, וכבר הוא מופיע כאן כ-"לשעבר".
    שמא כל השנה האחרונה הייתה הזיה שלי?

  19. דואל 22 יולי 2007 ב - 19:16 קישור ישיר

    מצד שני, למה אני מאשים אחרים בכך שאני לא מעודכן…?

  20. סתום בלחיצה (לשעבר ח.ל) 23 יולי 2007 ב - 2:50 קישור ישיר

    אני מניח שהסיפור על המפיץ שהתקשר וסיפר כך וכך הוא אכן סיפור אמיתי אבל אני מרשה לעצמי לפקפק בהגדרתו של המתקשר כ"מפיץ" משום שאעפסס הסיפור הזה קצת לא מחזיק מים מכמה טעמים.
    1. ערכו של "קונטרול" (ארט האוז) במדינה כמו צרפת הוא, בערך, 100 אלף דולר ובארה"ב במכסימום כ150 אלף דולר ובתנאי שמישהו בכלל ירצה אותו. אז ל"קבוע" מחיר לישראל 50 אלף דולר נשמע לי קישקוש מוחלט.
    2. ממתי מפיץ "בין לאומי" קובע מחיר בהעידר מתחרים?? אם היו הרבה קופצים על הסרט הזה אז אולי המפיץ "הבין לאומי" היה בעל כוח לקבוע מחיר. בהיעדר קופצים המפיץ "הבין לאומי" אמור (וזה מה שהוא עושה) לשקול את ההצעה המוצעת לו למול אלטרטיבה שאומרת שהוא יקבל אפס מוחלט.
    אז מה בכל זאת נכון בתיאור הזה.
    אני משער ודי משוכנע שהמפיץ ה"בין לאומי" יהיה מוכן לתת את הסרט הזה בכמה גרושים כ"מינימום גרנטי" (משהו בסביבות הכמה אלפי דולרים בודדים) ובנוסף הוא ידרוש נתח רציני מהקופה באם יתרחש הנס והסרט יהפוך להצלחה. אלא מאי? אליה וקוץ בה. הפצת הסרט דורשת (ההפצה ולא המפיץ "הבין לאומי") השקעה של כ 50 אלף דולר וכאן טמונה הבעיה.
    ולמי שלא ממש מבין את שאני כותב אז הנה ולטובת הכלל דרך החישוב במצב אופטימי כשקיבלת את הסרט בחינם.
    נניח שיראו את הסרט 25 אלף צופים.
    זה אומר שההכנסה הכללית תהיה 150 אלף דולר.
    מתוך זה ילכו לבית הקולנוע 75 אלף דולר (במקרה הכי טוב!) ובידי המפיץ המקומי ישארו 75 אלף דולר.
    מתוך הסכום הזה ייקח ה"מפיץ הבין לאומי" (שכאמור נתן את הסרט בחינם) לפחות 40% וזה אומר שהמפיץ המקומי שהשקיע בהפצה 50 אלף דולר, יראה בסוף הדרך ה"טובה" 35 אלף דולר למול ה50 שהוא השקיע. כדאי?
    החשבון הזה מראה שגם אם הוא יכול (והוא יכול) לרכוש את הסרט ב10 אלף דולר, התמורה ביחס לסיכון לא משתלמת.
    סוף השיעור בחשבון. שיעורי בית בהמשך.

  21. דני 23 יולי 2007 ב - 3:34 קישור ישיר

    אוף – טופיק,
    אני יודע שזה בכלל לא קשור,
    אבל בא לי להוציא את זה…

    אני ש-ו-נ-א! את ליאונרדו דיקפריו ומדונה ואת כל אלו שרוצים "לשמור על איכות הסביבה", למה?!
    קודם כל כי זאת רק פוזה ולא באמת מזיז להם מאיכות הסביבה, וזה רק טרנד חולף וזה הכי מעצבן!

    ואני אישית בטח ובטח שלא הולך לשמור על איכות הסביבה רק כי אנשים מפורסמים אומרים לי לעשות את זה,
    ולמעשה אני לא חושב שאף אחד צריך לשמור על איכות הסביבה, למעשה – תזהמו כמה שבא לכם, למה?!

    זה אומנם נשמע די מדכא אבל…
    החיים יותר מידי קצרים בשביל שדבר כמו "איכות הסביבה" ישנה לנו,
    אני אומר – תזהמו כמה שבא לכם!

  22. יותם 23 יולי 2007 ב - 7:07 קישור ישיר

    טוב דני, אבל בקרוב החופש הגדול יגמר ונעלה סוף סוף לחטיבת הביינים. צריך להתכונן

  23. רותם 23 יולי 2007 ב - 8:18 קישור ישיר

    אני גם חושב שלא צריך לשמור על החוק.
    בשביל מה? בסוף כולנו נמות גם ככה.

    ובלי קשר, למרות שלא ראיתי את הסרט, ובגלל זה לא קראתי את כל הביקורת, אבל האם ייתכן שכל סרט שעוסק בפנימיה/ביה"ס מושפע מ"אפס בהתנהגות"? האם לויגו יש זכויות יוצרים על צילום פנימיות? ואם כן, מתי פג הרישום על הזכות הזו?
    אם מישהו ראה את הסרט וקרא את הביקורת, אשמח לשמוע את דעתו.
    (הלינק קליק הוא לשם. סליחה אם אני לא זוכר את המונח המדויק, אני קשה עם שפות)

  24. יובל 23 יולי 2007 ב - 9:03 קישור ישיר

    דני, הטיעונים שלך שכנעו אותי. אבל אז חשבתי שלמעשה יכול להיות שאתה דני סנדרסון, ואני בטח ובטח שלא הולך לזהם כמה שבא לי רק כי אנשים מפורסמים אמרו לי לעשות את זה.

  25. אורי 1 23 יולי 2007 ב - 13:09 קישור ישיר

    "סרטי אורלנדו" מה קרה איתם? לא היו אמורים להוציא לפחות איזה 5 סרטים חדשים כולל החדש של אקי קורסמקי ו"שרי בייבי" עם מגי גילנהול? מה קרה איתם?

  26. האחד 23 יולי 2007 ב - 16:02 קישור ישיר

    דני, אני מסכים איתך.
    הרי כולנו נמות בסוף אז למה לשמור על איכות הסביבה?
    ובטח ובטח שאני לא הולך לשמור על איכות הסביבה רק כי מפורסמים מפגרים אמרו לי לעשות כך.


השאירו תגובה ל - א"ש