28 אפריל 2011 | 20:05 ~ 12 תגובות | תגובות פייסבוק

תלת מימד? אני בעד

דורון פישלר מ”עין הדג” בדק ומצא לפני שבוע שגם “תור” וגם “שודדי הקריביים: זרמים זרים” יוצגו בישראל רק בגרסאות תלת מימד. פישלר – ולא מעט מגולשי “עין הדג” – מוחים נגד המדיניות ההולכת והנפוצה יותר ויותר של המפיצים בארץ להפיץ סרטים אך ורק בתלת מימד. באופן כללי, פישלר ושות’ צודקים. אבל הייתי רוצה גם להציג עמדה אחרת, חלופית, לכל הדיון הזה. אנסה להראות למה בכל קדחת התלת מימד הזאת יש גם רגע עם פוטנציאל עצום דווקא למצב הקולנוע הלא ממש משמח כאן בישראל.

 

פישלר דורש מהמפיצים שני דברים שונים, כל אחד מהם מוצדק בפני עצמו: האחד, שייתנו לצופים זכות בחירה בין גרסאות תלת מימד ובין גרסאות תלת מימד. רבים, הוא כותב, לא סובלים הקרנות תלת מימד. עסקנו בכך לא מעט גם כאן בבלוג, אנשים שהקרנות תלת מימד עושות להם כאבי ראש, אחרים שיש להם בעיות ראייה שבכלל לא יכולים לראות תלת מימד. השני: אם אין זכות בחירה, אל תקראו לזה “שירות פרימיום” ותגבו מחיר גבוה יותר. אם תלת מימד הוא הסטנדרט, תגבו עליו מחיר סטנדרט, וזה כרגע 37 שקל (לעומת 45 שקל לתלת מימד).

 

תחילה אני חייב לחזק את ידי פישלר/עין הדג, על כך שהוא ממשיך לשאת את דגל המאבק. בכל הקשור לקולנוע, ישראל איננה דמוקרטיה. אנחנו חיים בדיקטטורה. זכות הבחירה של הצופים בארץ נורא מצומצמת. בעיקר בכל מה שקשור לרפרטואר הסרטים. היעדר התחרות בעניין הפצות סרטים גורם לזה שכמות עצומה של סרטים פשוט נגנזים בארץ, וכל פעם בתירוץ אחר, וכל פעם בלי שיש מישהו שבאמת קם ולוקח על זה אחריות.

 

אבל בנושא בתי הקולנוע המצב בארץ השתפר באופן אדיר מאז שאני התחלתי לכתוב על קולנוע ומאז ש”עין הדג” הושק. לפני כעשר שנים, למשל, הטריף העניין שכשאתם הולכים לסרט אין לכם מושג מראש באיזה אולם הוא יוקרן. האם באולם גדול המשובח עם הסאונד הדיגיטלי, או באולם הקטן המחורבן עם הסאונד האנלוגי והרמקולים החורקים. כיום, כל (טוב, רוב) האולמות מצוינים, ושירות מכירת הכרטיסים האינטרנטי מעדכן אותנו באיזה אולם משובץ כל הסרט. אבל האם זה אומר שהמפיצים/בעלי בתי הקולנוע עברו להתנהלות בשקיפות? בכלל לא. עכשיו, למשל, מטריף אותי שאני לא יודע מראש האם אני נכנס לסרט בהקרנת פילם או הקרנה דיגיטלית. אם הייתה ניתנת לי הבחירה, הייתי מעדיף כעת לראות סרטים רק בהקרנות דיגיטליות (תכף אסביר למה). לכן, אגב, אני אוהב ללכת לאולם 4 ברב חן דיזנגוף, שם אין בכלל מקרנת פילם, אז ברור שההקרנה תהיה דיגיטלית.

 

אז אני תומך במאבקו של פישלר שמצר על כך שזכות הבחירה – במקרה הזה, לבחור בין הקרנת תלת מימד והקרנת דו מימד – ניטלה מהצופים. מצד שני, יש כאן גם לא מעט היתממות. פישלר ושות’ רואים לאן נושבת הרוח: הוליווד ובעקבותיה בעלי בתי הקולנוע בכל העולם רוצים כמה שיותר תלת מימד. הסיבה לכך כלכלית לחלוטין: ההוצאות על הקרנות התלת מימד קטנות בהרבה מההוצאות על הקרנות דו מימד (הייתי שמח, אגב, לדעת בכמה); ההכנסות גדולות יותר בגלל מחירי הכרטיסים הגבוהים; תלת מימד הוא גם הדבר שדי הביס את הפיראטים (תורידו פעם בטורנט סרט תלת מימד שצולם בתוך אולם קולנוע ותינו שז בעצם שיטת קידוד והצפנה ולא ממש אפקט אסתטי/דרמטי. אם כי, אני לא מבין איך זה שאף אחד עוד לא צילם את הסרט ממושבו מבעד לעדשה אחת של משקפי התלת מימד. זה לא יהפוךאת הסרט לתלת מימדי בצפייה בבית, אבל לפחות לא תצולם תמונה כפולה); ולבסוף: כי יש לזה ביקוש. הקהל הצעיר (אני רואה אותו במו עיניי) מעדיף תלת מימד. הם מתים על הגימיק הזה. זה המקום בו הפעילות של “עין הדג” דווקא יכולה להיות יעילה: אם הם ייצרו איזושהי תגובת נגד שתהיה לה השלכות כלכליות, אולי זה יזיז משהו.

 

אבל עכשיו הצד השני: אני דווקא מחבב את התלת מימד. ולאו דווקא בגלל התלת מימד. היו כמה רגעים מאוד מתוקים של תלת מימד בקולנוע בשנה ומשהו האחרונות. “הדרקון הראשון שלי” ו”גנוב על הירח”, למשל, עשו שימוש מקסים בתלת מימד. אבל על פי רוב התלת מימד עצמו די מיותר. למשל ב”ת’ור”. סרט ממש חמוד, אבל אין שום ערך לתלת מימד בו. (אבל לי זה לא הפריע).

 

אני מודע לכך שזה תהליך שנמצא עדיין בשלב הראשוני והחורק שלו, ושכל הבעיות שלנו עם התלת מימד יפתרו בשנתיים הקרובות באחת משתי דרכים: או שהתלת מימד יעלם מהעולם וייחשב (שוב) כגימיק זניח שנכשל; או שכל הבעיות הבראשיתיות ייפתרו וזה באמת יהפוך לסטנדרט. הבעיה הכי חמורה בתלת מימד היא שעדשות הפולרייזר במשקפיים נורא מכהות את התמונה. זה ממש מבאס. מצד שני, אני די בטוח שתוך כמה חודשים זה ייפתר.

 

אז למה אני בעד? שתי סיבות: איכות ורפרטואר.

 

איכות: המצב כרגע הוא כזה שהקרנות הםילם בארץ הפכו בלתי נסבלות לצפייה. אני לא יודע מאיפה המפיצים מביאים את עותקי הפילם שלהם, אבל עותקי הפילם שאני רואה בארץ פשוט איומים, דהויים, נטולי צבע, ומוקרנים ממקרנות 35 מ”מ שכנראה כבר הפסיקו לתחזק, וכמעט תמיד עם פוקוס בעייתי או עם פריים חתוך. לעומת זאת, הקרנות הדיגיטליות תמיד עם צבעים רוויים ונעימים ואיכות תמונה קריספית ומדויקת. ובזכות העובדה שהציוד עדיין חדש גם עוצמת האור במנורות עדיין חזקה. בהקרנה דיגיטלית שאינה תלת מימדית אני מתענג על הבהירות והחדות של התמונה. ואגב, גם איכות הסאונד בהקרנות הדיגיטליות טובה יותר. ואני יודע שהקרנות תלת מימד הן תמיד הקרנות דיגיטליות. אז אני יודע שמבחינה איכות תמונה, אני אהנה.

 

רפרטואר: אם מישהו יודע כמה עולה להביא עותק דיגיטלי תלת מימדי ארצה (הארד דסק מקודד במזוודה מאובטחת) מול הבאת עותקי 35 מ”מ (רכישת העותקים ושינועם), אשמח לדעת. אבל כנראה שההפרש הוא כזה שמאפשר למפיצים להמר באופן נועז יותר על סרטים שאני לא בטוח שהיו מגיעים ארצה אם לא היו בתלת מימד. אני די משוכנע ש”פיראנה”, “ג’ק-אס”, “סנקטום” ו”נומיאו ויוליה” לא היו מגיעים להקרנות בארץ בכלל אם הם לא היו בתלת מימד. יודעים מה, אפילו על “ת’ור” אני לא בטוח. יתכן ויש כאן איזושהי התנהלות בין המפיצים בארת ובין האולפנים בחו”ל (אולי הם פשוט מכריחים אותם להפיץ כל סרט בתלת מימד), אבל אני גם בטוח שהמתמטיקה של ההפצה השתנתה לחלוטין. אם עד לפני שנה מפיץ היה צריך לפחות 40-50 אלף צופים כדי לצאת מאוזן מסרט בהפצה רחבה, סרט בתלת מימד זקוק לכמות קטנה באופן משמעותי של כרטיסים כדי להתאזן. שוב, המספרים בארץ הם סוד צבאי, אבל אני די משוכנע ש”פיראנה” ו”ג’ק אס” עשו כאן כסף, גם עם 30-20 אלף צופים בלבד לכל אחד מהם.

 

וזה מחלחל לכולם. קולנוע לב, למשל, הפך גם הוא לג’אנקי של תלת מימד. “סנקטום” ו”נומיאו ויוליה” הם שלהם. ואני יכול להמר די בבטחה שהם יביאו גם את סרטי התעודה התלת מימדיים של וים ונדרס ושל ורנר הרצוג מיד אחרי פסטיבל ירושלים (לגבי ונדרס אני למעשה די משוכנע, לגבי הרצוג פחות). בלי התלת מימד אין סיכוי בחיים שסרט תיעודי על פינה באוש מאת וים ונדרס היה מגיע להקרנות מסחריות בארץ.

 

אמרו מעתה: התלת מימד מציל את הקולנוע בישראל. לא רק לסרטי ילדים וסרטי ג’אנק וקומיקס, אלא גם לסרטי איכות.

12 תגובות ל - “תלת מימד? אני בעד”

  1. יובל 28 אפריל 2011 ב - 22:04 קישור ישיר

    הבעיה בסרטי תלת מימד בארץ לפחות בעיניי הוא התרגום התלת מימדי שפשוט דופק את העין.

  2. דן מדען 28 אפריל 2011 ב - 22:12 קישור ישיר

    בדרך שכחת את כל אלו שגם אם רצו, לא מסוגלים לראות תלת מימד בגלל פזילה,עין עצלה או מגוון רחב אחר של הפרעות ראיה.
    גם להם יש זכות ללכת לקולנוע.

  3. T 28 אפריל 2011 ב - 22:45 קישור ישיר

    הוא דווקא הזכיר אותם. הוא שכח עוד קהל יעד שקשה לו עם תלת-מימד – אני לא יודעת איך זה עובד עם ילדים של אחרים, אבל הילד שלי ממש לא הצליח להסתדר עם משקפי התלת-מימד והתוצאה: לא ראה חלק ניכר מ”שרק לנצח” שאליו הלכנו.

    אני לא יודעת עד כמה זה שיקול מבחינת המפיצים, אבל סרטים בתלת-מימד אי אפשר למיטב ידיעתי לראות על מסך טלוויזיה/מחשב רגיל, מה שמעלה את הסבירות שאנשים יזיזו את הישבן וילכו לקולנוע, לעומת סרטים שניתן לראות כיום בלחיצת כפתור באתרים הנכונים (*שיעול*)

  4. אלברטו 29 אפריל 2011 ב - 0:50 קישור ישיר

    יאיר, אתה יכול לבאר מדוע ההוצאות על הקרנות 3מימד קטנות בהרבה מההוצאות על הקרנות 2מימד? ומה לגבי עלויות הצילום? נראה סביר שהטכנולוגיה החדשה תהיה, לפחות בהתחלה, יקרה בהרבה.

    לגבי הפירטים, בתור פירט אני יכול להעיד שאני לעולם לא מוריד עותק שצולם במצלמה באולם, תמיד מחכה שיצא הדיוידי, כך ש3מימד לא ממש משנה את זה.

  5. דורון פישלר 29 אפריל 2011 ב - 1:13 קישור ישיר

    תודה על האיזכור והתמיכה, יאיר.
    עניתי לפוסט הזה בתגובה בעין הדג:
    http://www.fisheye.co.il/we_want_2d/?comNum=422449#li-comment-422449

    =====================

    רוה לדורון: אנסה להיות תמציתי ומדויק יותר: בסיטואציה של בחירה, אם עומדת מולי אפרות עכשיו לבחור בין צפייה ב”הארי פוטר” החדש בתלת מימד או דו מימד, אבחר בתלת מימד. לא כי אני חושב שהתלת מימד יבעיר לי את האישונים מהתלהבות או שתהיה בו בשורה אמנותית חשובה או חיונית (למעשה, אני די משוכנע שלא), אלא רק מהסיבה שאני יודע שהקרנת תלת מימד תהיה הקרנה דיגיטלית, ולכן אני יודע שמבחינה טכנית (קול ותמונה) היא תהיה מעולה יותר מהקרנת אותו סרט בפילם. אני מודה שאם אותו סרט היה מוקרן בהקרנה דיגיטלית בתלת מימד וממול בהקרנה דיגיטלית בדו מימד, במקר הזה אהיה בדילמה. אז אתה צודק, כל הטענה שלי היא בעד הדיגיטלי, לא בעד התלת מימד. המצב הוא שכרגע רק בהקרנות תלת מימד אני יכול לדעת בוודאות שההקרנה תהיה דיגיטלית. אבל בסיטואציה הקיימת בה הקרנות הדו מימד הן בפילם, אני מוותר. אני מוותר כי ראיתי את “הארי פוטר” הקודם בפילם וזה היה מזעזע: סרט חדש שעוד לא יצא, עותק חדש וטהור, והוא כבר היה – בהיותו חדש מהקופסה – עכור בעל פוקוס רך ועם בעיות סאונד (אולי בגלל המקרנה, וואטאבר). כמו שכתבתי, אני לגמרי תומך במאבק שלך להגברת הבחירה ואי-כפייה, אבל אני כבר קשיש מספיק כדי לדעת שהמפיצים שלנו ובני המפיצים שלנו הם שהיו ויהיו, ומתוך התבוננות מפוכחת (ואולי מיואשת) במצב אני דווקא רואה בחדירת תלת המימד דבר חיובי, כי זו תופעה שהיא גדולה וחזקה ממפיצינו. כשיוצא בעולם סרט בתלת מימד אני מרגיש (ברגע המסוים הזה בזמן) די משוכנע ש-א) הסרט יגיע ארצה ולא יגנז. ו-ב) יוקרן באולם משובח באיכות טובה. אני לא חושב שיכולתי לדעת בוודאות את הדברים האלה בארץ לפני כן.

  6. לירון 29 אפריל 2011 ב - 3:14 קישור ישיר

    יאיר, הטיעונים שלך אכן מוצדקים אך בדיון הלא נכון. פשילר לא מתנגד לסרטים בתלת מימד ולשפע שלו הם תורמים אלא רק לאפשרות הבחירה (או שאולי רצית לתת את משנתך בנושא תלת המימד וזה נתן לך הזדמנות לעשות זאת).

    החדירה שלהם, השינוי שהם חוללו באולמות ובהיצע הם מבורכים אבל מה לדוגמא עם אותם סרטים שטוחים שהומרו בפוסט לתלת מימד? מה עם המקרה הזכור של התנגשות הטיטאנים בו הכריחו אותנו לראות סרט שהמימד הנוסף נדחף בכוח ולא היה נחוץ. מגיע לנו גם אפשרות לראות אותו שטוח – כמו שהיה אמור להיות מוקרן במקור.
    עכשיו זה חוזר עם ת’ור, שצולם במקור בשיטה ה”ישנה”, אך שוב צריך לשלם יותר ולהנות פחות מסרט שהתלת מימד לא יתרום מהומה לחוויה ואפילו יפגע בה. ממש אכזבה.

    אלברטו, בעניין ההורדות, זה לא משנה באיזה איכות תוריד את הסרט, ממצלמה או אפילו בגרסת הבלו-ריי, בבית לא תוכל לצפות בו בשלושה מימדים, ואם במימד הנוסף עשו שימוש מושכל אז חווית הצפיה בבית לא תהיה שלמה.

  7. אורי 29 אפריל 2011 ב - 16:54 קישור ישיר

    אתמול הייתי בהקרנה של “ת’ור” ב”יס פלאנט” והאיכות היתה פשוט נוראית. ההקרנה היתה חשוכה, מטושטשת ופשוט הרסה את הצפיה בסרט. הסצינה הראשונה בלילה ומרבית קטעי הפעולה היו בפירוש בלתי ניתנים לצפייה. הוסיפו למחדל שלטי היציאה המוארים שהשתקפו במשקפיים לאורך כל הסרט. אני יודע שלא רק אני סבלתי בסרט שכן אנשים אחרים הורידו את המשקפיים מספר פעמים במהלכו. אינני יודע אם הדבר קשור לעובדה שה-3D בת’ור נעשה בפוסט או לשיטה בה משתמשים ביס פלאנט (קולנוע מצויין לסרטים רגילים) אבל אני לא מתכוון ללכת להקרנת תלת מימד נוספת שם. 50 שקלים הלכו לפח.
    בדיוק מהסיבה הזאת, אסור שיהיה מצב בו סרט מוקרן רק בתלת מימד.

  8. אלברטו 1 מאי 2011 ב - 0:08 קישור ישיר

    לירון, שכחתי לציין, ה3מימד לכשעצמו לא מעניין אותי, בעיניי זה גימיק ותו לא. אפשר היה לחשוב שבמדיום ויזואלי רובד ויזואלי יעשה הבדל גדול, אבל הוא לא. צבע, פוקוס ותאורה, לדוגמה, עדיין משמעותיים פי כמה מעצמים נעים שנותנים תחושה שהם מתקרבים אליך. אז מבחינתי, כל עוד הסרט קיים לצפיה ב2מימד, אני מרוצה.

  9. אביגיל 1 מאי 2011 ב - 8:45 קישור ישיר

    אתמול בערב ראיתי את תור – בתלת-מימד, כי אין אפשרות אחרת – ואני חייבת לשאול, איזו איכות בראש שלך? כל הצבעים הרוויים והתמונה החדה שההקרנה הדיגיטלית מספקת נמחקים ע”י העדשות המכהות של משקפי התלת, והסרט – שסך הכל הוא מבדר ומהנה – נראה מכוער וחשוך. יצאתי מהאולם עם עיניים בוערות וכואבות, לאחר שאימצתי אותן שעתיים. עדיף עותק פילם, דהוי ושרוט ככל שיהיה, על הזועה הזו.

  10. איתן 1 מאי 2011 ב - 9:03 קישור ישיר

    אני רק הערה – 3D לא מעניין אותי (גם ככה אני לא הולך לסרטי קומיקס) – אבל ביום חמישי הייתי בסינמה סיטי של רמת השרון, וראיתי את “אמון” (סרט בינוני, אבל הרבע השעה האחרונה שווה את מחיר הכרטיס). ההקרנה הייתה הקרנה דיגיטלית, ואני חייב להודות שהיא פשוט נראתה טוב. מה שתמיד הפריע לי בהקרנות דיגיטליות – עומק התמונה – נדמה לי שמישהו פתר את הבעיה הטכנית הזו, והצבעים נראו, כפי שאתה קורא לזה – קריספיים.

    נדמה לי שגם אני, מאחרוני התומכים בפילם, מתחיל להתקפל ולומר – ההקרנות הדיגיטליות פשוט נראות מצויין.

  11. לאה 1 מאי 2011 ב - 13:59 קישור ישיר

    לא הבנתי. אם כל כך יותר זול להביא תלת מימד אז למה הוא עולה לנו יותר בקולנוע?…

  12. אדיר 5 אוגוסט 2013 ב - 19:41 קישור ישיר

    מי זה האנשים האלו שאין להם מושג ורושמים ביקורות א׳ אין דבר כזה סאונד אנלוגי בקולנוע זה קשקוש הסאונד מגיע בפורמט דיגטלי ולא אנלוגי אז אי אפשר לנגן אותו בצורה אנלוגית אז חבל שבכדי ליצור דרמה אתה מוסיף פה דברים לא נכונים ושתדע לך שבמידה ויכלו להקליט כל ערוץ בצורה אנלוגית ונניח לנגן את זה דרך ציוד אנלוגי כדוגמת מגברי מנורות זה היה נשמע פי מליון יותר טוב מדיגיטל אז תעשה שעורי בית פעם הבאה ולגבי פילם עד היום יש במאי סרטים כמו כריסטופר נולן ורבים אחרים שמקליטים רק ע״ג פילם ולא מוכנים לעבור לדיגיטלי שגם לדעתי נראים טוב יותר (עניין של טעם) לגביי תלת מימד אני מסכים שברובו נראה חשוך וגרוע, חוץ מאווטר שהיה נראה מדהים .


השאירו תגובה ל - דורון פישלר