אש ידידותית
הו, כמה שאני שונא אייטמים על "שערוריה!" ו"מחלוקת!" שהם לרוב לא יותר מפרובוקציה זולה להשגת כותרות ותשומת לב. והפעם: "מחלוקת! קוראים להחרים את פסטיבל קולנוע דרום!". למה? הפסטיבל, שייפתח ביום ראשון בערב, יציג כסרט פתיחה את "עדות" של שלומי אלקבץ, שבו שחקנים ישראליים מספרים עדויות של פלסטינאים שסבלו התעללויות מצד חיילי צה"ל. ומי קורא להחרים את היצירה הנתעבת הזאת? בין השאר, אלי מויאל, לשעבר ראש עיריית שדרות, וח"כ ישראל אלדר, האיש שישמח להחרים כל דבר ובלבד שלא יחרימו אחרים אותו, נגיד בהיכל התרבות באריאל. שערוריה שהייתה צריכה להישאר קוריוז זניח וחסר חשיבות אלא שהפכה לאייטם בחדשות ערוץ 2. אייטם, אגב, שיותר משהוא עושה יח"צ למזדעזעים, עושה עושה יחסי ציבור אדירים לפסטיבל קולנוע דרום – פסטיבל מקסים ומרתק מאין כמוהו, אבל איזוטרי לחלוטין בקנה מידה תקשורתי/ארצי. האמת, אבנר פייגלנרנט, מנהל הפסטיבל, מספיק ממזרי כדי ליהנות מה"שערוריה", אם לא לקמבן אותה בעצמו.
ובכן, מזדעזעים יקרים. גם אני, כמותכם, טרם ראיתי את הסרט. אני מקווה לראות אותו ביום ראשון בפתיחת הפסטיבל. אבל מהמעט שראיתי וקראתי עליו הוא עוסק בנושא שאתם – כן, אתם מהימין – לא אמורים להתנגד אליו: שמירת צלם אנוש וכבוד אנושי בסיסי, גם כלפי אלה שנמצאים איתנו במצבי קונפליקט ומלחמה.
=====================
אם אתם מסתובבים בתל אביב היום-מחר, חפשו בבארים בעיר את בריאן סינגר, הבמאי של שני סרטי "X מן" הראשונים (וגם של "החשוד המיידי"). אבנר שביט ראיין אותו בלונדון ושמע ממנו שהוא מתכנן להגיע בימים אלה לחופשה קצרה בישראל. וכן, סדרת "X מן" מושפעת מהיותו יהודי (ולא רק הוא, אגב. זו הפקה יהודית לגמרי. מלורן שולר-דונר המפיקה, ועד מתיו ווהן, הבמאי).
==================
והנה טעימה ראשונה ראשונה מתוך הסרט "עיראק'נרול" על דודו טסה והמורשת המוזיקלית של משפחתו, שביימה גילי גאון. גילי גאון, כזכור, עזרה לי באופן בלתי רגיל עם הסרט שלי, ועכשיו היא מסיימת את העבודה על הסרט שלה. אגב, הסרט שלי ישודר בשידור נוסף ביס דוקו ביום שלישי הקרוב, 31.5.
זה הורג אותי שרוצים להחרים סרט רק בגלל שהוא עוסק בנושא פוליטי רגיש,הם לא חושבים שאולי כוונת הסרט להעביר לנו איזה מסר חשוב בעניין?.
ואתה כותב כ"כ מדהים ומעניין שאני כבר מחכה לרגע שאתחיל ללמוד קולנוע ולעסוק בזה..כדי להבין את התרחשויות הדברים בצורה טובה יותר:)
זה באמת היה מבזה אתמול. חדשות 2 מחפשים אייטמים בנרות. למה לימור לבנת אוהבת את האומנות שלה רדודה, משעממת וצפויה? למה ברגע שאומן בארץ מעז להתריס כנגד משהו הוא ישר הופך למוקצה ונלחמים עליו כמו שצריכים להילחם על מחירי הדלק השערורייתיים למשל??
התגובה שלך היא היתממות, במקרה הטוב.
אתה מבקר קולנוע ואתה אמור לחפש לא את מה שהסרטים מאכילים אותך שתגיד עליהם, אלא את מה שהם באמת.
ובמקרה הזה זה הלקאה עצמית. מרובה מידי.
ולשלו : זה נראה כאילו העתקת את התגובה שלך מהניינטיז: כבר 20 שנה שאומנים כאן זורקים ז** על כל מה שנראה להם ומקבלים על זה כבוד.
אגב, זה אכן טיפשות להחרים את ההקרנה או את הפסטיבל.
לרווה : נקודה למחשבה, בעמוד הבית של הפסטיבל, אנחנו מקבלים את שני השיאים { עדות והערת שוליים} כשכל אחד מקבל את ציטטת כבוד ממישהו אחר {אייל סיוון ואבנר פיינגלרט, בהתאמה}
ושימו לב על מה באמת הסרט הערת שוליים:
"גיבוריו של סידר בסרטיו הם האנשים הפשוטים שעומדים מול הסמל הריק ואל מול עצמם ושואלים האם ימשיכו לציית לחוק של האחר הגדול היא הציונות והמדינה."
לסמן את המטרה סביב החץ. שיטה מצויינת כי ככה אף פעם לא מפספסים.
למה? כי השלטון הנוכחי לא אוהב כל דבר שהוא לא מתומכיו המובהקים. התפתלתי בכורסא כשנתניהו דבר בנאומו על פלורליזם ועל דמוקרטיה אמיתית בישראל (?), על שוויון בין הדתות (??) ועל כך שהחיים בעזה מתנהלים בין הליכה לקניון לבין בילוי בבתי קולנוע (???). רגע לפני שאני מוקצה בחסות הטיעון הנפלא של שמלאני עוכר ישראל, ברצוני להזדהות עם מה שכתב יאיר (באופן מנוסח היטב) בפוסט למעלה.
לדבר עם פלשתינים שמלינים על ישראל? זה חתרני ולא פטריוטי.
לא ידעתם?
הרבה ישראלים מתנחמים מצפונית בעובדה שיחס ארגוני הטרור (להלן, ארגוני טרור) לישראלים גרוע מהיחס של ישראל (להלן, המדינה) לפלשתינים.
הנחמה הזו בעייתית מכמה היבטים, אבל היא הבון טון.
נו שוין.
It has to be said that Bryan Singer is inconsistent.As an open Gay man, the X-Men serie has always been seen as an allegory for the problems Gay paople are facing. Suddenly it's also allegory for the problems jewish people are facing.He is part of both minorities, so any interpertation can be accepted. though in this case it seems that he adjusts the answer to the question's source
זה נכון שיחסי ציבור מבוססים על חשיפה, ומהבחינה הזו אייטם בחדשות ערוץ 2, אחת התכניות הנצפות בישראל זו הצלחה של יחסי הציבור של קולנוע דרום.
אבל כמו שכבר כתבתי כאן בעבר יש לקולנוע הישראלי בעיה קשה של תווית של קולנוע מנותק שמשרת חלק קטן בציבור ומקבל כספים מכספי המיסים. זו תווית מאוד בעייתית שמראש פוגעת בסיכויים של כל סרט ישראלי להצליח בקופות בארץ, ועם כל הכבוד לסרטים כמו "קרוב לבית" או "עיניים פקוחות" סרט ישראלי צריך למשוך צופים קודם כל בארץ.
קולנוע דרום מצד אחד הוא פסטיבל שהצליח די מהר להשתרש כפסטיבל איכותי שמספק גם אלטרנטיבה לפסטיבלים בחיפה ובירושלים ומצליח להביא אורחים מעניים כמו קרלוס רייגאדס וברונו דימון שאמור להגיע השנה. הפסטיבל גם מצליח לקבל הקרנות טרום בכורה של תחילת העונה של הסרטים הישראלים הבכירים, אפילו כאלה שמוקרנים אחר כך בירושלים בתחרות הרשמית שם. הוא גם מבוסס על מעורבות של סטודנטים מספיר ומביא לסרטים שלהם חשיפה גדולה יחסית. אם נכתב פה בפוסט שהוא פסטיבל קטן ולא משמעותי, לדעתי החבר'ה בדרום דווקא הצליחו למתג אתם עצמם כפסטיבל לגיטימי בים הפסטיבלים הישראלי. דרום לא שונה בהרבה מהפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים של תל אביב במהות. בעוד שהפסטיבל התל אביבי נתפש ככנס מקצועי לסטודנטים לקולנוע, לדרום יש שם של פסטיבל אמיתי, למרות שמדובר באותו סדר גודל, וגם לפסטיבל התל אביבי מגיעים אורחים חשובים תמיד.
הבעיה של קולנוע דרום היא שהוא נתפש בעיניי רבים באיזור כנטע זר, כאירוע של תל אביבים שמגיעים פעם בשנה עם הסרטים השמאלניים יפה הנפש ועוכרי הישראל. עדיין כמו כל אירוע תרבות קטן הקיום שלו הוא שברירי וקולות כאלה כאשר הם מגיעים למיינסטרים של החדשות בערוץ 2 יכולים להעצים מה שיהיה כדור שלג שיגיע עד המדבר.
אחרי השיפור הגדול שראיתי בין הסרטים "ולקחת לך אישה" הבוסרי ו"שבעה" שהיה כבר הרבה יותר מעניין, מסקרן אותי לראות גם את "עדות". שלומי אלקבץ ורונית אלקבץ הם גם בצדק יקירי הפסטיבל, אבל זו בחירה לא מוצלחת לסרט פתיחה. היה צריך לבחור בסרט עלילתי בעל אופי מסחרי, "הערת שוליים" למשל (הוא הרי לא יתחרה בירושלים או בחיפה), בטח יש עוד סרטים עלילתיים שהיו מוכנים לקבל את המשבצת, והסרט של שלומי אלקבץ היה מקבל את הכבוד הראוי לו במשבצת אחרת. סתם רעיון, היה אפשר לארגן לו לפני ערב ההקרנה יום עיון מיוחד עם הכנה של הקרנות חוזרות לסרטי עדויות כמו "רציתי לראות אם אני מחייכת", "Z32" ו"טבח" של נינה מנקס. אג'נדה פוליטית/חברתית חשובה לכל פסטיבל, לעומת זאת לפתוח פסטיבל עם שלט הצהרה זו אסטרטגיה לא נכונה.
אם מזכירים אג'נדה של פסטיבלים ואת החיבור לשורשים של בריאן סינגר מול אבנר שביט, קראתי פה תגובות נזעמות על הדיון עם האחים כהן. צפיתי באירוע בשידור ישיר באינטרנט, מאחר ואני עדיין בגרמניה. דווקא חייכתי כששמעתי את ליה ון ליר מזמינה את האחים להרים הפקה בירושלים. מבחינתה והיא אישה בעלת זכויות גדולות בעולם הקולנוע הישראלי זו האג'נדה של הפסטיבל שלה. שאלות ששמעתי בקהל של אירועים דומים בחו"ל לא היו מתוחכמות יותר, לפחות בארץ אפשר להיות בטוחים שתמיד יהיה מי שלא יהסס לשאול עם מיקרופון פתוח.
שבוע טוב
נראה לי שהתכוונת לח"כ אריה אלדד, אבל זה לא באמת כזה חשוב.
אני מחרים כבר זמן רב את ערוץ שתיים.
לא יתכן שערוץ מסחרי יזלזל באינטיליגנציה שלי כצופה בצורה כ"כ בוטה באורח עקבי וחסר פשרות.
והרי לך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4075542,00.html
בהקרנת הסרט "עדות" קיבלנו שוב עדות לקיצוניות משמאל ולקיצוניות מימין. המשותף לשתיהן – שנאה בעיניים ובטחון מוחלט בחלקי האמת שהם בוחרים להיאחז בהם בלהט. האמת הידועה והכואבת היא שבמצב הביטחוני שאנו ושכנינו חווים נפגעים חפים מפשע בשני הצדדים ויש צורך דחוף בפיתרון. אבל, הקיצוניות אצלם והקיצוניות אצלנו מימין ומשמאל לא זו בלבד שאינה מקדמת פיתרון היא גם מונעת ומכשילה אותו.
כותרת הסרט: "עדות" מטעה. אם הכוונה הייתה להביא עדות לפגיעה בחפים מפשע מן הראוי היה להתייחס גם לעדותי כתושבת שדרות חפה מפשע שחוותה כעשר שנים של אימה, השפלה וחוסר אונים. אני כואבת את הפגיעה בחפים מפשע לא פחות מיוצרי הסרט אני גם לא מחלקת סוכריות כשנפגעים חפים מפשע אצל שכנינו ואפילו לא חוגגת כשנתפסים או מחוסלים טרוריסטים המאימים על קיומי.
יוצרי הסרט טועים ומטעים. כיוון שעדותם החלקית עלולה להטעות כל בית משפט שאליו הם מכוונים ולהביא לפסיקה שתפגע בקיומנו גם בשדרות וגם בתל אביב.