03 יולי 2011 | 11:00 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

ההוא עם האב ובנו

יודעים איזה סרט ראיתי? סרט ישראלי חדש, המספר על יריבות מרה בין אב ובנו. סרט שמלווה בפסקול מיתרים מודגש ויוצא דופן. סרט שמכיל סצינה בה נבו קמחי משחק סקווש. סרט שזכה בפרס התסריט בפסטיבל ענק. סרט שאני מעריך שיהיה בולט למדי בתחרות פרסי אופיר הקרובה.

 

מה שם הסרט? לא, לא “הערת שוליים” אלא “בוקר טוב אדון פידלמן” של יוסי מדמוני, על פי תסריט של ארז קו-אל (שזכה בפרס בפסטיבל סאנדאנס), ועם פסקול יפה וכמעט נטול גיטרות של אבי בללי. ששון גבאי מול שלמה בראבא בקטגוריית השחקן הראשי, זו דרמה!

נושאים: בשוטף

10 תגובות ל - “ההוא עם האב ובנו”

  1. דיסקו אליקו 3 יולי 2011 ב - 11:09 קישור ישיר

    יש במר פידלמן סצינה של נבו קמחי משחק סקווש???? לא יאומן!

  2. מוטי 3 יולי 2011 ב - 12:13 קישור ישיר

    אני גם ראיתי את הסרט הזה והוא הותירבי שאלה עמוקה: מתי יפסיקו לעשות סרטים נוסחתיים וחסרי אמת שכאלה. מתי הקולנוע הישראלי יזנח סופסוף את החרדה העמוקה שלו לספר סיפור ע”י דרמטיזציה מיותרת ותבנתיות מוכרת מידי. מתי תסריט טוב יחשב כזה גם ע”פ הקריטריון שהתחושה שעדיין לא ראינו ממש כזה כבר. מתי סיכון בעשייה קולנועית יהפך למשהו שרואים על המסך. מתי סגירה הרמטית של סיפור תתחלף בספקות ואז גם באהבה. אולי זה מתחיל לקרות ממש מעט, לא בסרט הזה בכל אופן

  3. אנונימי 3 יולי 2011 ב - 12:17 קישור ישיר

    כשקראתי את הפסקה הראשונה באמת חשבתי שמדובר בהערת שוליים. ומי שלא יודע בוקר טוב אדון פידלמן זכה בפרס התסריט בסאדנס.

  4. איתן 3 יולי 2011 ב - 12:45 קישור ישיר

    לא דרמה ולא נעליים. התגובות של חברי האקדמיה ל”פידלמן” מאוד לא טובות. ומכיוון שהפרופיל של “פידלמן” נמוך, גם השחקנים שבו לא ממש יהוו גורם משמעותי במועמדויות. בראבא יכול לישון בשקט. מצד שני, מסכים איתך לגמרי בענייו המוזיקה: אבי בללי עושה נפלאות, ובמקומות מסוימים אף מחפה על טעויות בימוי צורמות של מדמוני.

    אבל רציתי להעלות נקודה מסוימת בנוגע לסרטים השנה: נדמה שהזכייה של “הערת שוליים” השנה מובטחת, לא בגלל שזה סרט כזה טוב (יש כאלו שמאוד אהבו, כמוך, ויש כאלו שיצאו מסויגים יותר, כמוני). מכיוון שזכייה בפרס האופיר לסרט הטוב ביותר משמעותה גם זכייה בכרטיס הייצוג של ישראל באוסקר, ומכיוון שהרבה חברי אקדמיה עדיין רואים באוסקר סוג של גביע קדוש, הם יצביעו ל”הערת שוליים” גם אם הם אהבו יותר סרט אחר, ולו בגלל שהוא פשוט נראה הרבה יותר טוב מכולם מבחינת הפקה.

    למרות שהתסריט של “הערת שוליים” נוגע בנושאים יהודיים מאוד וישראליים מאוד, הסגנון שלו זועק הוליווד. הצבעה ל”הערת שוליים” מסמלת בעיניי פרובינציאוליות, רצון נואש למצוא חן בעיניי העולם (בצורת תקווה לאוסקר). יש סרטים אחרים, לא רעים בכלל, שמכוונים פנימה, לישראליות, מבלי לנסות אפילו לקרוץ החוצה: “אחותי היפה” של מרקו כרמל, למשל (שהוא סרט מקסים), או הסרט שהוא הפייבוריט הפרטי שלי, “שניים בלילה”, סרט תל אביבי למהדרין, לוקאלי מאוד, ומצחיק ומרגש לגמרי (למרות שאני מודה שמשיחותי עם חברי אקדמיה, אני די במיעוט לגבי “שניים בלילה”).
    או בקיצור: הצביעו כחול-לבן!

    =============

    רוה לאיתן: רציתי להקדיש לזה פוסט נפרד, אבל היום אני לא מול מחשב אז אסתפק בטוקבק-לטוקבק. אני שומע חיבה מסוימת ל”פידלמן” ואני מעריך שהוא יהיה בחמישיה. ואתה רק מחזק לי את מה שאני גם שומע מכמה וכמה אנשים וחשבתי שמדובר בהפתעה: חברי אקדמיה שוחחתי איתם מדווחים שאנשים יוצאים מוקסמים מ”2 בלילה”. אני מתחיל לחשוב על זה שהוא גם עשוי להשתחל לחמישיה ולהפתיע את כולם.

  5. (יובל) 3 יולי 2011 ב - 14:43 קישור ישיר

    אם אפשר לטעון ש”הערת שוליים” (כן, זה הסרט הזה שאין בו – על פני השטח – חיילים, ערבים, סכסוך וכו’ זה הסרט הזה שעוסק בחוקרי תלמוד ושרגעי השיא שלו הן התפלפלויות של השפה העברית) הוא סרט שמכוון החוצה ומנסה למצוא חן בעיני העולם, אז כבר אפשר לטעון כל דבר לגבי כל סרט. האם סידר צריך להתנצל שהוא עושה קולנוע קולנועי?

  6. אריק 3 יולי 2011 ב - 15:22 קישור ישיר

    2 בלילה מקסים ביותר והתחושה אחרי הסרט שהסוף הפתוח שלו מרגיש נכון לעומת הסוף הפתוח של הערת שוליים שנעצר שנייה אחת לפני שהבנתי למה סידר סיפר לי את כל הסיפור. אני אישית לא מסתפק בהצבת דילמה לצופה וקדימה שהצופה יחליט מה הוא חושב. אמן צריך לומר משהו בעיני או לפחות להתמודד עם שאלה מחייו/נו(כלומר שאלה לא אינטלקטואליות) , דבר ש2 בלילה כן עושה.

    מעבר לכך התסריט של 2 בלילה כל כך מהודק שיש הרגשה שכל מילה שנאמרת זוכה להתייחסות מאוחר יותר, שוב לעומת הערת שוליים (נראה שאני מנסה להשמיץ אבל לא)
    שיש בו סיפור משנה שלם שלא ברור בו אם לדמות של בראבא יש מאהבת או לא. ואם כן..אז הסיפור המשני בעצם מראה שהדמות של בראבא לא נזירית ובעלת אידאלים כמו הדור שאותו היא מנסה לייצג, דבר שמחליש את כל הדילמה של שסידר מנסה להציב לנו.

  7. מישהו ראה את הסרט "השוטר" 3 יולי 2011 ב - 20:02 קישור ישיר

    ראיתי את השוטר ויצאתי בהרגשה שהסרט גרוע, מביך ומזעזע. עוד מישהו חושב כמוני ?

  8. נועה ארליך 3 יולי 2011 ב - 20:38 קישור ישיר

    ראיתי את השוטר ויצאתי נפעמת.זה סרט חזק יוצא דופן מעורר השראה ומחשבה. יצירה אקטואלית מדויקת וכ”כ קולנועית.

  9. Spartak 3 יולי 2011 ב - 21:20 קישור ישיר

    הייתה תחושה בפתיחה שלא מדובר בסרטו של סידר לאמרות זאת לאחר שכתבת פרס,המחשבות האלא נמוגו ואיך יכולתי לשכוח את הזכייה של “אדון פלדמן” כשרק לפני כשבועיים אני בעצמתי העלתי את המידע לIMBD…
    בינתיים ראיתי,רק את כלבת,מלח הים והערת השוליים,מקווה להשלים פערים בפסטביל ירושלים שם אראה הכל חוץ מאודם…אבל אפילו בלי לראות אני די מסכים עם איתן (לאמרות שאני כמו יאיר מאוד אהבתי אותו) ודי קשה לי לראות סרט שיכול להתחרות נגד סידר (כמעט בכל קטגוריות קולנועיות הנחשבות).

  10. שימעון 4 יולי 2011 ב - 16:41 קישור ישיר

    הולכת להיות לכם הפתעה גדולה באופיר השנה. סידר לא יזכה בפרס בשום סיכוי. אני חושב שדורון ערן – כן כן האיש חסר הכישרון לפי כל הגדרה של סרטיו הקומדים עשה סרט שיגנוב לסידר את האוסקר. והסיבות לכך:
    1. סידר שנוא באקדמיה כמעט כמו אבי נשר. כמו נשר הוא מצליח יותר מידי, וזה בארץ לא מקובל.
    2. הסרט של סידר פגום מאד. לא מרגש ועם סוף אווילי לא פחות.
    3. האקדמיה אוהבת לתת את הפרס ללוזרים. ודורון ערן / יוסי מדמוני בהחלט נופלים בהגדרה.


השאירו תגובה ל - נועה ארליך