פולין מספחת את הולנד, פריז מחרימה את ירושלים, לונדון מרסקת את שיקגו
ראשית, אם אתם לא עוקבים אחר העמקגייט המביך של פסטיבל ירושלים, עשו זאת. עדכנתי את הפוסט פעמיים מאז הפרסום המקורי אמש. והערב: מישל ריאק מכריז שהוא מנתק מגע מהפסטיבל מהעלבון. זו בשורה הרסנית לפסטיבל הירושלמי.
=============
אחרי שראיתי את "אוסטרליה שלי" בפסטיבל ירושלים יצאתי ואמרתי שזה הסרט הטוב ביותר של אניישקה הולנד שראיתי מימיי, ולא מעניין אותי שלבמאי בעצם קוראים עמי דרוזד. מבחינתי זה סרט של אניישקה הולנד. וטראח! יומיים אחר כך אני קורא שפולין בחרה בסרטה החדש של הולנד, המתרחש בימי מלחמת העולם השנייה, להיות נציגה לאוסקרים. לדעתי זו המדינה הראשונה שמכריזה כבר על נציגה לאוסקרים.
ואפרופו "אוסטרליה שלי": נראה לי שהצלם הפולני של הסרט, אדם סיקורה, בילה בשנה שעברה יותר ימים בישראל מאשר בפולין. לא רק שהוא צילם כאן את "אוסטרליה שלי", אלא גם צילם במדבר הישראלי לא מעט סצינות מהסרט "הרג הכרחי" של יז'י סקולימובסקי. המדבר הישראלי מגלם את המדבר האפגני. הצילום של סיקורה הוא הדבר הכי טוב ב"אוסטרליה שלי".
ואגב "אוסטרליה שלי": האם זה מאוחר מדי להוסיף את שני הסנט שלי ולהכריז שבעיניי זה שם איום ונורא לסרט? גם נורא שבלוני – נראה אתכם לא מבלבלים עם הסרט הגרמני "אלאמניה שלי" שיוצא בקולנוע בעוד שבועיים – וגם נורא מבלבל (אין שום אוסטרליה ב"אוסטרליה שלי"; ולא, זה לא צ'יינטאון).
ובכלל, אני די לא סובל שמות סרטים בגוף ראשון. "אוסטרליה שלי", "אחותי היפה", "החתונה היוונית שלי", "שטן קטן שלי". שמישהו יארגן מהר למפיקים וליוצרים (ולמפיצים) סדנת שמות. כי המצב כאן הולך ומידרדר. כן, אני מדבר אליך, "אדון פידלמן".
==============
עדכון מהפקת "הערת שוליים": הסרט הגיע כבר ל-170,000 צופים. אם כך, הוא יגיע בוודאי גם ל-200,000 צופים. מרשים. ואגב, בשבועיים האחרונים כמעט כל יום מגיעה אליי הזמנה לאיזשהו כנס או יום עיון הקשור לרט. פעם זה פאנל של פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, פעם זה מורים בבית מדרש יהודי,זה אחד הסרטים הכי מדוסקסים בזמן אמת שנתקלתי בהם. אני מעריך שזה עניין של ימים עד שמישהו יפרסם מסלול טיול ירושלמי בעקבות הלוקיישנים של הסרט.
==============
סליחה על הזחיחות, אבל נורא מדגדג לי כבר להגיד: אמרתי לכם! כשפרסמתי את טבלת תחזית הקופות לקיץ שברתי את הראש בניסיון לפצח איזה סרט יהיה אלוף הקיץ: "רובוטריקים 3 " או "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ב'". בחרתי ב"הארי פוטר" מתוך שלל נימוקים (ואינטואיציה). ובכן, שלושה ימים אחרי בכורתו ונראה שקלעתי בול. ספק אם יהיה סרט שיצליח להשיג את הקטר המשתולל הזה. רק מה, נראה שהמספרים עליהם הימרתי היו נורא שמרניים: "רובוטריקים 3 " נמצא כבר עכשיו ב-300 מיליון דולר, והוא יעצר איפשהו בין 350 ל-400, ו"הארי פוטר" – אם לא תהיה צניחה היסטרית בסוף השבוע השני – יחצה בקלות את ה-400 ואפילו ה-500 מיליון דולר, לא?
טוב, עד כאן הזחיחות, כי בשאר הסעיפים אני בינתיים די רחוק מההימורים, אז הגאווה שלי מוגבלת.
================
המפיק חיים מנור הלך היום לעולמו בגיל 66. מנור מוכר בעיקר כמפיק טלוויזיה ("מי רוצה להיות מיליונר", "גלגל המזל") אבל הוא גם הפיק את "כיכר החלומות" (לשעבר "כיכר המיואשים", אם כבר מדברים על שמות נואשים), סרטו של בני תורתי שחיבבתי מאוד. "סינמסקופ" משתתף בצער המשפחה והחברים על האובדן.
אני חושב שעצם זה שהתלבטת בין טרסנפורמרס להארי פוטר האחרון זה לא משהו להתגאות בו 😉 ושני המקומות הראשונים היו די ידועים לכל החזאים בתחילת הקיץ. קח עוד תחזית לשבוע הבא, גם ההערכה שלך בקשר לקפטין אמריקה נמוכה מידי. לדעתי הוא יסיים רביעי.
לגבי הערת שוליים, בתור סטודנט וחבר סגל זותר באוניברסיטה העברית אני יכול לדווח שכבר חודש כולם מדברים על הסרט הזה. זו השיחה מספר אחת בקפיטריות ובמסדרונות האוניברסיטה. לחוקרי אקדמיה יש עוד כמה רבדים בסרט לדבר עליו מעבר לקולנוע. הוא משקף דילמות מחקר אמיתיות מאוד, וכבר שמעתי על מנחים שמשתמשים בדוגמאות מהסרט לסטודנטים שלהם (מי בונה כד…).
המדינה השנייה. יוון הכריזה כבר לפני כמה חודשים על "אטנברג" כנציגה לאוסקרים (מאת הצוות שהביא לנו את הזוועה הבזויה "שן כלב": מפיקת "שן כלב" היא הבמאית של "אטנבברג"; הבמאי של "שן כלב" משחק ב"אטנברג").
לרז.
"וחבר סגל זותר"? זותר כן. ועוד באוניברסיטה העברית… כלומר.. העברית..
ראיתי את "אטנברג" בפסטיבל ירושלים והופתעתי מאד לטובה. סרט מעניין וטוב, שאמנם קצת מתפזר ככל שהוא מתקדם, אבל עדיין שומר על איפוק מרשים ושפה קולנועית מאד (וכולל סצינת פתיחה מרשימה במיוחד).
ליודה, כן זה מה שקורה שכותבים מהר מידי עם דיסגרפיה, ואין אפשרות לערוך תגובות. 🙂
ואיך "אוסטרליה שלי"? מן התיאור זה נשמע חצי מלודרמטי; ומעלה את התהייה עד כמה זה מציאותי שבפולין הקומוניסטית של שנות ה-50 וה-60 יסתובבו "כנופיות ניאו-נאציות" (אנטישמיות – ברור שהייתה; אבל בדיקטטורה קומוניסטית טוטליטרית, נושאים כמו כנופיות רחוב פאשיסטיות טופלו ביד כבדה, בעיקר בשנות ה-50). בהתחלה חשבתי, עד שראיתי את הפיסקה האחרונה (ואת התמונה) שמדובר בסרט שמתקיים כיום, כשאכן יש כנופיות נוער כאלו.