08 אוגוסט 2011 | 17:01 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

מלחמת המפרץ

כמה וכמה כותרות ואייטמים שקראתי בימים האחרונים גרמו לי להיזכר: פסטיבל חיפה (13 עד 22 באוקטובר) בדרך.

 

 

1.

לפני כמה ימים איתן וייץ הבריק בתגובות וזיהה שהסרט החדש של אלמודובר, “העור בו אני חי”, עולה בארץ ב-13 באוקטובר, יום פתיחת פסטיבל חיפה, מה שמעלה את ההימור הלא-בלתי-הגיוני שזה יהיה סרט הפתיחה של חיפה. נכון?

 

עדכון, אחה”צ: פתאום צנחה עלי רוח נבואה. אין סיכוי שאלמודובר יפתח את פסטיבל חיפה (אבנר שביט מסביר לי למה בטוויטו), ואולי יותר הגיוני שדווקא “פלייאוף” של ערן ריקליס יהיה סרט הפתיחה. הרי הוא אמור לצאת להקרנות מסחריות במהלך נובמבר, אז פסטיבל חיפה נראה כמו מועד טוב לפרמיירה, והקרנה בפתיחה תחסוך מריקליס השתתפות בתחרות (אחרי שכבר הפסיד בשנה שעברה), והסרט כבר הוצע כסרט פתיחה לפסטיבל ירושלים (שם קיבל ריקליס אות הוקרה).

 

2.

עמוס גיתאי נבחר להיות נשיא הפסטיבל והוא הכריז על פתיחת תחרות סרטים קצרים, עד עשר דקות, תיעודיים או עלילתיים, העוסקים בנושאים חברתיים. שווי הפרס: 21,000 שקלים. הדד-ליין למשלוח הסרטים הוא 9 בספטמבר. עדיין אין תקנון או כתובת למשלוח הסרטים. מבטיחים לי שזה יקרה בימים הקרובים. הנה, למשל, סרט שעלה אתמול ליו-טיוב ומבחינתי יכול לזכות בתחרות הזאת כבר עכשיו.

 

3.

מסגרת חדשה בפסטיבל חיפה: הפרינג’ידר. זו מסגרת עליה מופקדים מרט פרחומובסקי ואלעד פלג, שהקימו את יוזמת “קולנוע פרינג'” לעידוד סרטים ישראליים עצמאיים ודלי תקציב. אם עשיתם סרט כזה שטרם הוקרן במסגרות אחרות, אתם יכולים להציע אותו לבכורה במסגרת הזאת, לפי התקנון המופיע בלינק הנ”ל.

 

אבל יש לי תהיה בקשר לזה. הרי אם הסרט מספיק טוב, הוא יתקבל לתחרות הרשמית של הפסטיבל, לא? הרי פסטיבל חיפה מזוהה עם תמיכתו בקולנוע דל תקציב, שהרי הוא הפסטיבל שלא רק קיבל לתחרות הרשמית את “ימים קפואים” – האמ-אמא של קולנוע הפרינג’ – אלא גם נתן לו את הפרס הראשון. כך שמי שמוקרן במסגרת הפרינג’ידר צריך לתמודד עם ההכרזה הפומבית שהוא לא היה מספיק טוב כדי להיכלל בתחרות הרשמית.

 

וזה לאו דווקא דבר רע. אני מניח שכולם מנסים להתקבל לתחרות הרשמית בקאן ואז נאלצים להסתפק ב”השבועיים של הבמאים”, ואולי פיצול בין התחרות הראשית ובין “פרינג’ידר” ייתן לשתי הסקציות זהות תוכנית יותר ברורה. זה יאפשר לפרינג’ידר לקחת סרטים שהם לא רק קטנים וזולים, אלא גם נועזים יותר, חצופים יותר, שעשויים מחומרים שעשויים להרתיע את אנשי התחרות הרשמית.

 

4.

אחד הדברים שאני מניח שנשמע בטקס פתיחת פסטיבל חיפה זו הצהרתם של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ושר התמ”ת, שלום שמחון, על הקמתה של קרן קולנוע חיפאית, מתוך מטרה להפוך את חיפה לעיר הקולנוע של ישראל. השניים כבר הכריזו על כך בעת סיור משותף שלהם בעיר לפני מספר שבועות. הרעיון של להפוך את ההאנגרים הנטושים בנמל חיפה לאולפני קולנוע נשמע מעניין למדי, לא? וגם הקמתה של קרן קולנוע חיפאית זה רעיון מצוין. אחרי קרן הקולנוע הירושלמית, שבעידודה הופקו “הדקדוק הפנימי”, “שליחותו של הממונה על משאבי אנוש”, “השוטר” ו”אורחים לרגע”, הגיוני שתקום גם קרן חיפאית שתנסה לפתות הפקות להגיע לחיפה. זה לא רק עניין של תדמית, להנציח את נופי העיר על גבי סרטים, אלא גם עניין כלכלי מובהק. תחשבו, למשל, על עשרות האנשים שהגיעו הקיץ לטבריה לצלם את “העולם מצחיק” של שמי זרחין: האנשים האלה היו צריכים חדרים בבתי מלון ואוכל ושאר שירותים שניתנו להם על ידי בעלי עסקים מקומיים. למשך כשלושה שבועות הכלכלה הטבריאנית קיבלה עידוד קטן מהכלכלה התל אביבית. אבל אם זה היה קורה ארבע פעמים בשנה? לכן באמריק כמעט לכל עיר גדולה ולכל מדינה יש קומישנר קולנוע שמנסה למצוא דרכים לעודד הפקות להגיע לעירו, ולעזור להפקות שמחליטות לעשות זאת. לעיתים ממש על ידי תמיכה כספית בדמות מענק. לעיתים בדרכים אחרות. הדבר היחיד שלא ברור מההכרזה הראשונית על הקמת הקרן החיפאית היא השאלה הראשונה שתמיד נשאלת: מאיפה הכסף? מעיריית חיפה? ממשרד התמ”ת? ממשקיעים פרטיים? כך או כך, הרעיון מבורך ומשמעותו הישירה היא הזרמה נוספת של תקציב לקולנוע הישראלי, מעבר לתקציב שהוא מקבל מתוקף חוק הקולנוע.

 

5.

האם בעקבות הדרמה שבין ערוץ ארטה ופסטיבל ירושלים יצליח פסטיבל חיפה למנף את עצמו ולהביא אורחים משמעותיים יותר מאלה שהיו בירושלים, וגם להתייחס אליהם יפה יותר? וסרטים?

 

 

6.

אז אפשר כבר להתחיל להמר מה יהיו הסרטים הישראליים שיתחרו בפסטיבל חיפה? בואו נראה, קודם כל, אילו מהסרטים המתחרים באקדמיה (או המוכנים להקרנה) לא הוקרנו עדיין בשום מסגרת ישראלית אחרת: “ההתחלפות” של ערן קולירין; “פליי-אוף” של ערן ריקליס; “בריקיע החמישי” של דינה צבי-ריקליס (זה יהיה שיחוק, בעל ואשה מתחרים זה בזו בתחרות הרשמית); “לא רואים עליך” של מיכל אביעד; “הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן” של אריק לובצקי (ויש גם מסרטי האקדמיה את “לאן נעלם משה איבגי”, אבל זה מסוג הסרטים שהייתי מצפה למצוא ב”פרינג’ידר” ולא בתחרות הרשמית).

 

כלומר, חמישה סרטים די בטוח בפנים. ואני מניח שיש עוד 2-3 בשלבי סיום הפקה שעוד יכולים להספיק להיכנס פנימה. מנסה לברר, כמובן. טיפים?

 

===============

 

ואם אנחנו כבר בענייני הגשות ודד-ליינים, הנה עוד אחד, בלי קשר לחיפה: החברים ב”עין הדג” מארגנים תחרות “מובי-אוקי”, שזה כמו קריוקי אבל של סרטים. עומדים על במה (בסינמטק חולון) ועושים סצינה מסרט (בזמן שהסצינה מוקרנת מאחור). הצעה שלי: שמישהו יעשה גרסה של וינסנט גאלו עושה מובי-אוקי ל”השור הזועם” ב”חלום אריזונה” (להשראה, הריצו לדקה ה-9:00 כאן).

נושאים: בשוטף

7 תגובות ל - “מלחמת המפרץ”

  1. מרט פרחומובסקי 8 אוגוסט 2011 ב - 17:26 קישור ישיר

    ליאיר –

    הכוונה היא אכן ליצור מעין “שבועיים של במאים” בפסטיבל חיפה, כדי לגלות שם סרטים שהם אדג’יים יותר באופיים. צריך לציין כאן שני דברים חשובים:

    1) היחוד של המסגרת הוא בכך, שהיא תתקיים לא באולם קולנוע רגיל, אלא במועדון הופעות הצמוד למתחם הפסטיבל, באווירה של מוזיקהואלכוהול, אבל מבלי לוותר על תנאי הקרנה מעולים.

    2)בסיכום שהשגנו עם הפסטיבל, אין מניעה שסרט מסויים ישתתף גם בתחרות המרכזית וגם בפרינג’ידר. כך שבהחלט יתכן מצב שבו סרט יוקרן בהקרנה “מעונבת” בתחרות, ויום אחר-כך בהקרנה עם האנרגיות האלטרנטיביות של הפרינג’ידר.

    בכל מקרה, אנחנו כבר מופתעים מהכמות הנאה של הסרטים שמגיעה אלינו למיון. יהיה שמח.

  2. מה נסגר 8 אוגוסט 2011 ב - 17:42 קישור ישיר

    אף פעם לא מאוחר מידי?עברה כבר שנה והוא עדיין לא יצא .?

    ================

    רוה למה: מחכה בסקרנות כמוך. מה שכבר ראיתי היה נפלא בעיניי.

  3. איתן 8 אוגוסט 2011 ב - 22:56 קישור ישיר

    נו, באמת…זה הפסטיבל שהקרין את “אנטיכרייסט”, אז נראה לך שהם ירתעו מהחדש של אלמודובר?
    ואתה יודע מה? נגיד שזה לא הסרט הזה. גם “לא רואים עלייך” מתוכנן לצאת באוקטובר. וזה סרט הרבה יותר טוב מהסרט של ריקליס (ואולי גם יהיו לו כמה מועמדויות באופיר).
    וספקולציה אחרונה: אם פסטיבל ירושלים נפתח בסרט מדע בדיוני, גם פסטיבל חיפה יכול: באוקטובר אמור לצאת גם “In time” של אנדרו ניקול, שנראה לפי הטריילר סוג של Inception (כלומר: סרט פעולה מתוחכם ומושקע).
    אבל כרגע, אלמודובר נראה לי הכי הגיוני.

  4. איתן 9 אוגוסט 2011 ב - 8:24 קישור ישיר

    אגב, מי שמעניין אותו:
    4 מדינות כבר בחרו את הסרט שייצג אותן באוסקר השנה. אל יוון (“אטנבברג”) ופולין (“בחושך” של אגניישקה הולנד) הצטרפו גם רומניה (“מורגן”. נראה כמו קומדיית מהגרים משעשעת. “מורגן” זה מחר בגרמנית) וטורקיה (“היו זמנים באנטוליה” של נורי בילגה ג’יילאן. סרט מאוד יפה. אין לו סיכוי).

    אמנם זה עדיין מאוד רחוק, אבל נראה לי שאם צרפת תשלח את The artist, היא גם תזכה. זה נראה כמו סרט שגם מבקרים וגם הקהל אוהבים. ידידותי לכולם, כולל לחברי אקדמיה.

  5. עדן 9 אוגוסט 2011 ב - 8:33 קישור ישיר

    in time הוא בחירה טובה, נראה שיש בו מסר חברתי אנטי קפיטליסטי (עד כמה שסרט הוליוודי יכול להיות אנטי קפיטליסטי) שישתלב יפה עם המחאה.

  6. אלון רוזנבלום 9 אוגוסט 2011 ב - 9:41 קישור ישיר

    הערת פרינג’ידר – כן חשוב לציין שאחרי הארוע היותר משוחרר בפסטיבל חיפה, היאה לתואר פרינג’, שלב ההקרנות הסרטים היותר מסורתיות תערכנה בסינמטק חולון, ככה שמי שמעוניין, ולא הצליח להגיע לחיפה, יוכל לראות את התוצרת הישראלית הבועטת אצלנו (ויש עוד שלב חשוב מאוד שייערך בחולון לקראת פרינג’ידר 2012 – אבל אני אתן לזמן, מרט ואלעד לפרט 🙂

  7. סטיבי 11 אוגוסט 2011 ב - 3:30 קישור ישיר

    לא יודעת מה היה כתוב בטוויט ההוא, אבל האלמודובר הרבה פחות נועז וקיצוני מהסרט של פון טרייר, למרות שהוא עוסק בנושאים מעוררי מחלוקת מאוד (ולא בדרך הקאמפית העליזה המוכרת של הבמאי).


השאירו תגובה ל - סטיבי