צומת גלילות תחתית
אני חייב בהזדמנות להגיע למשרדי יונייטד קינג בסינמה סיטי, למצוא את האיש שאחראי על מתן שמות הסרטים בעברית, ללחוץ לו את היד, לתת לו צ'פחה ידידותית על הגב. ואז לבקש ממנו את הצ'ק שמגיע לי על העבודה שאני עושה בשבילו. בהנחה שלא מדובר במקרה של "מוחות גדולים חושבים אותו דבר" (או מוחות קטנים במקרה שלפנינו), הרי שאין לי אלא להסיק שמישהו ביונייטד קורא את הבלוג, לוקח ממנו רעיונות ואז משתמש בהם לצורכי עצמו.
דוגמה? איך יקראו בעברית ל"Ides of March", הסרט החדש של ג'ורג' קלוני (כבמאי) שיפתח את פסטיבל ונציה? אבנר שביט הפנה בטוויטר את תשומת ליבי לאתר של יונייטד קינג בו מופיע כבר שם הסרט: "וושינגטון תחתית". אם אתם קוראים את הבלוג הזה, השם אולי מוכר לכם. מהפוסט הזה, ובו כתבתי כך:
התרגום העברי המקובל של "Ides of March", שמוכר בעיקר בזכות "יוליוס קיסר" של שייקספיר, הוא "אידו של מארס". או "אידיו של מארס". או "אידי מארס". האם יעזו מפיצי ישראל להפיץ סרט של ג'ורג' קלוני עם השם "אידו של מארס"? הסרט מבוסס על המחזה "Farragut North", המבוסס על קמפיין הבחירות של הווארד דין ב-2004. מכיוון שפראגוט נורת הוא שמה של תחנת רכבת תחתית בוושינגטון די.סי, למפיצים יש את האפשרות להתחמק באלגנטיות משם הסרט וללכת על ניסיון לתרגם דווקא את שם המחזה. נגיד ל"וושינגטון תחתית". אבל למה משהו אומר לי שבסוף זה יגיע למשהו כמו "המועמד והיצאנית", לא?
הראו לי מה זה, אה? אני באתי להקניט את המפיצים ושמותיהם והם לקחו חצי-שנינה-חצי-אפויה שלי והפכו אותה לשם הסרט. וכך, למעש, הם חישקו אותי. הרי איך אוכל לצאת נגד השם כשהם יוכלו להגיד בצדק שזה היה רעיון שלי. ויותר מזה, מעתה בכל פעם שמישהו יקניט את השם – שכן רחוק התרגום "וושינגטון תחתית" מהשם המקורי "אידי מארס" כמרחק שייקספיר ממאמט – אני אאלץ להפוך למליץ יושר ולהסביר שזהו למעשה תרגום המתייחס לשם של המחזה עליו מבוסס הסרט, והמחזה קרוי על שם תחנה על קו הרכבת התחתית בוושינגטון די.סי, כך שהשם אינו נטול הגיון, גם אם הוא קצת מופרך.
אבל מה עם זכויות היוצרים? מה עם קרדיט? מה עם בקשת רשות? אני מניח שאם גישתם של אנשי יונייטד קינג לשמות ולרעיונות כה נינוחה, בוודאי לא יהיה אכפת להם אם אשיק כעת בלוג חדש וקרא לו "סינמה סיטי". בסיטואציה שנוצרה, לא יהיה להם שום קייס נגדי.
ואגב, זו לא הפעם הראשונה. הפעם הראשונה היתה ב-2006, כשראיתי בפסטיבל ברלין את הסרט האחרון של רוברט אלטמן והתעצלתי בכל פעם לכתוב את שמו הארוך והמבלבל באנגלית, אז המצאתי לו שם עברי: "המדריך לחיים בכפר". והפלא ופלא, זה מה שהפך אחר כך לשם הסרט – גם כן בהפצת יונייטד קינג.
אז אני מניח שכל זה אמור להחמיא לי. שקוראים וזה. ויש גם מימרה כזאת שחיקוי זה סוג של מחמאה. ווטאבר. מבלי להיכנס לעניינים המשפטיים של לקיחת רעיונות שפורסמו על ידי מישהו אחד ולעשות בהם שימוש (מסחרי!), אני בעיקר חושב שזה נורא לא מנומס.
עדכון, שני בוקר: התקשרו אנשי יונייטד קינג ובפיהם התנצלות. השם אכן נלקח מהרעיון שזרקתי בבלוג והם אכן התכוונו להתקשר ולבקש רשות, אבל איכשהו בהיסח הדעת אתר החברה עודכן לפני שהם עשו זאת. סלחתי וחייכתי. ואגב כך הבנתי שאיש שם עדיין לא ראה את הסרט, כך שלכו דעו אם השם בכלל מתאים לו (ואם הייתי יודע שיש סיכוי שיקחו מהשמות שאני מציע אולי הייתי מקדיש לזה עוד דקת מחשבה ומוצא אולי שם קצת מלוטש יותר).
נו באמת, למה לכעוס?
מסכים איתך בהחלט!,מילא עוד היו שואלים אבל סתם ככה בפתאומיות להכריז על השם של הסרט
הקשר דווקא לא נשמע כל-כך קלוש ובהחלט ייתכן שעוד אדם חשב עליו.
מילא אם היית נותן שם חדש ומקורי לסרט, אבל לדרוש "זכויות יוצרים" או אפילו בקשת רשות או קרדיט (די גובל בחוצפה – וחוץ מזה, אפילו אם היו נותנים קרדיט, איפה בדיוק זה היה מופיע?) על זה שהצעת לקרוא לסרט על פי השם העברי של המחזה עליו הוא מבוסס (כאמור, שם שכבר ניתן) – זה כבר ממש מגוחך.
אני דווקא חושב שאתה צודק לגמרי יאיר. יש לך קייס. לפחות הייתי צריך לקבל טלפון חביב או הודייה מנומסת. גם ללא פטנט או זכות יוצרים רשומה שימוש בהמצאה של מישהו אחר (גם שם) היא הפרת זכות קניינית (ואת זה אמר לי טוני גרינמן!)
לפחות זה ״המועמד והיצאנית״…
מבחינה משפטית, האם אין לך הוכחה מוצקה עם תאריך פרסום והכל שהזכויות על השם הם שלך?
talk about looking on the empty half of the glass
אולי יצא לך מזה שיתוף פעולה פורה.
עם השמות שנותנים לסרטים כאן, בהחלט לא יזיק אדם עם טיפה מחשבה שיתן את דעתו 🙂
בחיי שלא ידעתי שהמפיצים נותנים לסרטים שמות עבריים בלי לראות את הסרט. מי אמר "שוושינגטון תחתית" הוא שם מתאים לסרט? מילא היו מתרגמים את השם המקורי, אבל ככה סתם לתת שם שאיך שהוא קשור למקור התיאטרלי של הסרט?! חנטרישיות. כמו שאמרת, סתם זרקת שם לחלל האוויר, ואם היית צריך באמת לתת שם לסרט היית מעניק לעניין קצת יותר מחשבה, מה שכנראה לא עשו אנשי יונייטד. איך זה שלא קורות להם פשלות מביכות?
ובנוגע ל"זכויות יוצרים", אני חושב שזה דווקא נחמד מאוד שאנשי ההפצה מודעים לדעות הקהל, ומקבלים ממנו השראה ורעיונות, לפחות נושא קטן כמו שמות סרטים.
ואם כבר מדברים על שמות סרטים, אז את פרס "התרגום העברי הטוב ביותר" הייתי מעניק ל"מסיבת ההלוויה שלי". לא ראיתי את הסרט, אז אני לא יודע עד כמה השם מתאים לתוכן, אבל אין ספק שהתרגום העיברי רענן ואטרקטיבי יותר מאשר המקור היבשושי והמשעמם: get low
ואם כבר הפצה – – – מישהו יודע האם "יעד סופי 5" אמור לצאת כאן לקולנוע?
תודה.
לא אשמתם, כל מה שהצוות השיווקי שלהם הצליח להביא זה "הבחירות מכות שנית", "וושינגטון מתה מצחוק" ו"מועמד קטלני".