״הנוסע השמיני: כדור הארץ״ בדיסני+. מפלצות, חרקי חלל, רובוטים, רפליקנטים, היברידים

מרגע ש״הנוסע השמיני״ הפך מיצירת מופת חד פעמית ב-1979, סרט אימה ומד״ב שמכיל חלליות ומפלצות, לסדרת סרטי המשך, היה ברור שהמסלול העלילתי אמור להוביל את הסיפור, ואת המפלצת הזאת, לכדור הארץ. זה, למעשה, היה הרעיון סביב הסרט הרביעי, להוביל את החיזרים בחללית לכדור הארץ. הסרט החמישי, שכבר נכתב על ידי ג׳וס ווידון, היה אמור להתרחש על כדור הארץ, אבל הוא מעולם לא הופק. במשך שנים לא הצליחו לפתח את קו העלילה הזה – של החיזרים שמגיעים לכדור הארץ. כי באמת, מה כבר יכול לקרות אם הם יגיעו לכדור הארץ חוץ מאירוע הכחדה המוני? לכן, כשאולפני פוקס ודיסני קיבלו בעלות את המותג ורצו להקים אותו לתחייה, הם בחרו לחזור אחורה בזמן, וליצר סדרה כושלת למדי של פריקוולים, שמנסה לספר מאיפה החיזרים הגיעו.

עכשיו מגיעה ״הנוסע השמיני: כדור הארץ״, סדרת הטלוויזיה המושקעת של רשת FX ודיסני+, ששני פרקיה הראשונים עלו בארץ היום, ועושה את מה שמיטב הבמאים והתסריטאים של הוליווד בשנות התשעים לא הצליחו: לדמיין את אחת המפלצות המפחידות והמגעילות בתולדות הקולנוע, כשהיא סוף סוף עוזבת את החלל ומתרסקת עם חללית על כדור הארץ.

אפשר היה להתייחס בביטול ובזלזול לסדרת טלוויזיה המבוססת על מותג האימה המלפצתי הזה כעוד ניסיון נואש לחלוב כסף ממותג בן 45 שנה ולדלל אותו. ואכן, כמה מסרטי ההמשך, הפריקוולים והספין–אופים לאורך השנים בהחלט היו כאלה. אבל מי שחתום על הסדרה הזאת הוא נואה הולי (Hawley), שמתגלה שוב כיוצר מאוד חכם. בחמש העונות שיצר לסדרה ״פארגו״ הולי הוכיח שהוא יכול לקחת את האופי של האחים כהן, ולהמשיך לכתוב סיפורים בהשראתם, בטון ובז׳רגון שלהם, ולעשות כבוד למקור. להיות גם חקיין מצוין וגם יוצר מקורי. כך גם כאן. הולי, אם כן, ממשיך לקחת סרטי מופת ולכתוב להם סיפורים חדשים, שנאמנים למקור אבל נכנסים לתוכם באופן משכיל ומפתיע, הוא כמו חוקר קולנוע עם כישרון תסריטאי. הולי, כך נראה, הוא ממעריצי סרטי ״הנוסע השמיני״ והוא לא רק מנצל את הסדרה כדי לעשות מחוות וחיקויים, אלא הוא באמת מנתח לעומק ובצורה מקורית למדי, את העולם שבו הסרטים האלה מתקיימים. הוא מציג באופן מעורר הערכה את הביולוגיה של הייצור, בשלבי חייו השונים. בתור מי שאוהב לא מעט מסרטי הסדרה התפעלתי מהרעיונות שהולי מעלה כאן, שלא ממחזרים רעיונות ישנים, אלא לוקחים דמויות מוכרות לסיטואציות חדשות.

״הנוסע השמיני״ נולד כסרט אימה מעולה ומפחיד ממש שביים רידלי סקוט ב-1979- במשך שנים חשבתי שזה הסרט המפחיד ביקום – הסרט שהפך אותו למפורסם. אולפני פוקס גילו תיאבון והתחילו לחזר אחר סרטי המשך. בהתחלה הם עבדו נכון וחיפשו במאים צעירים ומבריקים בתחילת דרכם: ג׳יימס קמרון, שהיה מיד אחרי ״שליחות קטלנית״, ביים את השני; דיוויד פינצ׳ר – בסרט הביכורים שלו – ביים את השלישי; וז׳אן–פייר ז׳ונה (״דליקטסן״, ״אמלי בפריז״) ביים את הרביעי. עם כל הנטייה שלנו לזלזל בסרטי המשך, הרביעיה הזאת – בכיכובה של סיגורני וויבר בתור ריפלי ששוב ושוב מתעוררת בחלל החיצון כדי להילחם במפלצת – היתה מצוינת, כל סרט עם במאי והחזון שלו. ואז התחילו השטויות: ״הנוסע השמיני נגד הטורף״, סדרת סרטים שלא הבינה אף אחד מההברקות של סרטי המקור, ועוד שני סרטי המשך מיותרים של סקוט עצמו. ״רומולוס״ בשנה שעברה היה לא רע. ויחד עם סדרת הטלוויזיה קל להבין שהחיזר הזה יחיה לנצח.

בשנות ה-2000 מישהו ממעריצי הסרטים העלה את הרעיון ש״הנוסע השמיני״ ו״בלייד ראנר״, שאת שניהם ביים רידלי סקוט, מתקיימים בתוך אותו יקום קולנועי, עולם עתידני אפל שבו התאגידים שולטים במקום ממשלות. הרעיון הזה מבוסס על שני שוטים בשני הסרטים שבהם אנשי האפקטים של סקוט השתמשו באותה גרפיקה. זה רעיון חמוד אבל מטופש מאוד, לא הגיוני ולא מסתדר עם הזמנים בכלל (עלילת ״הנוסע השמיני״ מתרחשת 200 שנה אחרי עלילת ״בלייד ראנר״). המפתיע הוא שדווקא רידלי סקוט התלהב מהרעיון הזה. סקוט, שכבר 30 שנה מנסה להשתלט מחדש על הסרטים הישנים שעשה ולעשות להם סרטי המשך מיותרים (ע״ע ״גלדיאטור 2״), ביים שני סרטים נוספים בסדרת ״הנוסע השמיני״ – את ״פרומתיאוס״ ואת ״הנוסע השמיני: קובננט״ – שאכן ניסו לרמוז על כך שהעולמות של ״בלייד ראנר״ ושל ״הנוסע השמיני״ משיקים, שתאגיד יוטאני-ווילנד של ״הנוסע השמיני״ הוא גלגול של תאגיד טיירל מ״בלייד ראנר״, והציב במרכזם אנדרואיד בשם דיוויד. זה היה מאוד מטומטם.

אבל הנה מגיע הולי, שסקוט הוא המפיק האחראי שלו כעת, ולוקח את כל הרעיונות הפזיזים שפוזרו לאורך כל השנים, ומצליח להוציא מהם את המיטב. הוא באמת יוצר חכם, שלא דוחף רעיונות אקלקטיים בכוח בשם הניים–דרופינג, אלא מחפש איך כל רעיון מוליד דמות, רגע דרמטי וגם משמעות. בלב הסדרה ״הנוסע השמיני: כדור הארץ״ עומדת דמותה של וונדי (סידני צ׳נדלר, בתו של קייל צ׳נדלר מ״אורות יום שישי״), יצור אנושי סינתתי היברידי ראשון מסוגו: התודעה והזכרונות של נערה צעירה וחולה שעומדת למות הועברו במלואם לתוך גוף של רובוטית אנושית. מאחורי המיזם הזה עומד תעשיין צעיר, גאון חסר מוסר, בשם בוי ג׳יניוס (סמואל בלנקין), שמנסה להיות הראשון שמניח את ידיו על המפלצות שנפלו לכדור הארץ. וכך נולד מעמד אנושי חדש: יש את בני האדם הביולוגיים, יש את האנדרואידים המלאכותיים והמתוכנתים, וכעת יש את מצב הביניים – הסינתטיים עם גוף רובוטי ותודעה אנושית, אולי גם נשמה, קצת בדומה לרפליקנטים של ״בלייד ראנר״. וכעת הסדרה יכולה לשאול מה זה אנושי, את מי מהם לשלוח לקרב קודם? למי מהם מגיע לחיות? ובגלל שהמפלצות מחפשות גוף אנושי כדי לדגור בו, היצורים הסינתטיים למעשה לא מהווים טרף ויכולים לתקשר איתם, וזו באמת פאזה חדשה ומעניינת של הסיפור. למעשה, בין כל המפלצות, הרובוטים וההיברידים, בני האדם הביולוגיים הם המיעוט בעולם של ״הנוסע השמיני: כדור הארץ״, לכן יש להניח שמתישהו מישהו יהגה את הרעיון איזה אינטס יש לכל היצורים האלה להישאר נאמנים לבני האדם ולהישמע להם.

כדרכן של סדרות טלוויזיה, לא הכל מהודק ומוצלח באותה רמה. ההחלטה למקם את העלילה שנתיים לפני אירועי ״הנוסע השמיני״ המקורי נראית תמוהה ולא הגיונית, וצריך לראות לאן זה מוביל (היה מתבקש שהסדרה תמוקם אחרי עלילת הסרט הרביעי). אחרי פרק פיילוט מבטיח, שמצטט יפה רגעים מהסרט הראשון ומפגין בקיאות סינ]ילית בדקדוק הקולנועי שלו, הפרק השני והפרק השלישי הם הטובים מבין ששת הפרקים שכבר צפיתי בהם מתוך העונה בת שמונת הפרקים העונה, כי הם מתפקדים כמעין סרט רצוף אחד, המתרחש כולו בגורד שחקים עתידני שלתוכו התרסקה החללית שהיצורים היו עליה. למה החללית התרסקה? את זה תגלו בפרק החמישי, שגם הוא מצוין וחוזר אחורה בזמן לרגעים שלפני ההתרסקות. סוף העונה טרם נחשף אבל נדמה לי שאפשר לנחש שהעונה הזאת מתרחשת כולה על אי מבודד, האי שבו בונה המיליארדר האקסצנטרי את חוות הניסויים שלו ברובוטים ובמפלצות, ולכן יש כאן מידה מסוימת של רמאות, כי הם עדיין מסוגרים בסוג של פארק היורה של חיזרים עם דם חומצתי. אם ננחש, העונה תסתיים כשהם יפרצו החוצה ויגיעו לאלוהים-יודע-לאן, משם תתחיל העונה השנייה, כשהמפלצות ברחובות (אלא שאז נדמה ש״הנוסע השמיני״ יהפוך לכל סוג של סרט מפלצות וחיזרים אחר – כמו ״מקום שקט״ למשל). דווקא הבידוד של החיזרים האלה מכדור הארץ יצר את הייחוד של הסדרה הזאת. אבל אלה, כרגע, ספקולציות, דווקא למראה סדרה שמפתיעה לטובה. הולי לא רק ממשיך רעיונות תסריטאים מתוך ארבעת סרטי הסדרה המקורית אלא מוכיח שהוא בקיא בשפה הקולנועית של כל סרט. זו סדרה למעריצים מאת מעריצים. יוצרים שלא באו לנצל את המותג אלא לכבד אותו, וגם – בכמה רגעים מתבקשים – להגעיל אותנו כהוגן עם לא מעט ביולוגיה חוצנית רירית ודוחה.

(גרסה מורחבת לביקורת שהתפרסמה ב״כלכליסט״, 10.8.2025)

ציוץ