המועמדויות לפרס אופיר 2025 הוכרזו הבוקר. ״הים״, סרטו של שי כרמלי-פולק, מוביל את הרשימה עם 13 מועמדויות. כרמלי-פולק ביים לפני כן את הסרט התיעודי ״בילעין חביבתי״ וגם את סרט הילדים ״המסע לארץ המינימיקים״, וסרטו החדש באופן מפתיע הוא כמו שילוב של שניהם. ״שפה זרה״, סרטם של מיכל ברזיס ועודד בן-נון, צמוד אליו עם 12 מועמדויות. קחו בחשבון שעל פי תקנות האקדמיה הישראלית לקולנוע, רק אזרחי ישראלים יכולים להיות מועמדים לפרס, מה שמנע מ״כן״ לקבל מועמדויות על איפור, עיצוב אמנותי ועיצוב תלבושות, תפקידים שבוצעו על ידי אנשי צוות זרים על פי תנאי הקופרודוקציה של הסרט. ל״כן״ יש שבע מועמדויות, אבל צריך לשים לב לכך שאין לו מועמדות לתסריט, לשחקנית ראשית ושחקן משנה. אני נוטה לראות ב״כן״ הפייבוריט לזכייה, אבל היעדרן של המועמדויות האלה אכן מעידות על חולשה. ״נאנדאורי״ של אתי ציקו עם תשע מועמדויות, וגם הוא – כמו ״כן״ – היה צריך לוותר על חלק מהמועמדויות לטובת השותפים בקופרודוקציה (ואני טוען שאם סרט זכאי להשתתף בתחרות פרסי אופיר, כל אנשי הצוות שלו צריכים להיות זכאים להיות מועמדים, גם הגיאורגיים שבהם, את האפליה שעושים באקדמיה הישראלית אני לא מבין). ״חמצן״, סרט הביכורים של נטעלי בראון, עם שמונה מועמדויות. בפוסט הזה סקרתי את סיכויי הזכייה של כל אחד מהם, ולמה הסרטים השנה מזכירים יותר מדי את 1998.

שני חידושים בטקס השנה. האחד: הסרט שיזכה בפרס הסרט הקצר, ייכנס אוטומטית לרשימת הסרטים הזכאים להתמודד על קטגוריית הסרט הקצר באוסקרים. כדי להתאים לחוקי האוסקר האמריקאים, סרט קצר נחשב מהשנה כזה שנמשך פחות מ-40 דקות (ולא 60 דקות כפי שהיה קודם) וסרט ארוך ייחשב לכזה שהוא מעל 40 דקות. השני: קטגוריה חדשה נוספה השנה – סרט אנימציה קצר. עשרה סרטי אנימציה הוגשו השנה לתחרות. חידוש נוסף הוא שהשנה הסרטים המועמדים הם בעלי שמות קצרים. ארבעה מהסרטים לפרס הסרט הם בני מילה אחת בלבד. חסכוני מאוד בהקלדה. הנה המועמדויות:

הסרט העלילתי הארוך הטוב ביותר:

״הים״

״חמצן״

״כן״

״נאנדאורי״

״שפה זרה״

בימוי:

״נאנדאורי״, אתי ציקו

״שפה זרה״, מיכל ברזיס ועודד בן נון

״כן״, נדב לפיד

״חמצן״, נטעלי בראון

״הים״, שי כרמלי פולק

שחקן ראשי:

אריאל ברונז, ״כן״

יחזקאל לזרוב, ״שפה זרה״

מוחמד גזאוי, ״הים״

עידו טאקו, ״מכולת״

שי אביבי, ״ברנינג מן״

שחקנית ראשית:

דאנה איבגי, ״חיים ללא כיסוי״

דאנה איבגי, ״חמצן״

נטע ריסקין, ״נאנדאורי״

ריקי רייף סיני, ״כי את מכוערת״

שרה אדלר, ״שפה זרה״

שחקן משנה:

אמיתי שולמן, ״מכולת״

ח'ליפה נאטור, ״הים״

יוסי מרשק, ״כי את מכוערת״

יעקב זדה דניאל, ״בן בית״

מרק רוזנבאום, ״חמצן״

שחקנית משנה:

אורי אבינעם, ״כי את מכוערת״

הילה וידור, ״מכולת״

יבגניה דודינה, ״בתים״

מרלן בג'אלי, ״הים״

נעמה פרייס, ״כן״

תסריט:

״נאנדאורי״, אתי ציקו

״שפה זרה״, מיכל ברזיס ועודד בן נון, תום שובל ועמיטל שטרן

״חמצן״, נטעלי בראון

״הים״, שי כרמלי פולק

״כי את מכוערת״, שרון אנגלהרט

צילום:

״שפה זרה״, גיא סחף

״בתים״, יניב לינטון

״הים״, שי גולדמן

״כן״, שי גולדמן

״נאנדאורי״, שי גולדמן

מוזיקה מקורית:

״ברנינג מן״, אבי בללי

״הים״, אבי בללי

״חשבונות שמיים״, דודו טסה

״על כלבים ואנשים״, יובל סמו

״בלה״, ישראל ברייט

עריכה:

״שפה זרה״, יובל שר

״הים״ יוסף גרינפלד

״נאנדאורי״, מרגריטה לינטון

״חמצן״, נילי פלר

״כן״, נילי פלר

עיצוב אמנותי:

״שפה זרה״, אהוד גוטרמן

״טרופיקנה״, בן–ציון פורת

״חמצן״, ניצן ציפרוט

״כי את מכוערת״, שקד נאור

״בתים״, שרון איזבלה דה לוי

עיצוב תלבושות:

״הים״, חמאדה עטאללה

״טרופיקנה״, נלי הורוביץ

״נאנדאורי״, ענבל שוקי

״שפה זרה״, רייצ'ל בן דהן

״כי את מכוערת״, רייצ'ל בן דהן

איפור:

״נאנדאורי״, אורלי רונן

״חיים ללא כיסוי״, אניה וולקוב

״שפה זרה״, זיו קטנוב

״הים״, מיכה סעאדה

״מכולת״, שיר מצרפי

ליהוק:

״כן״, אורית אזולאי ופראג בנבניסטי

״שפה זרה״, הילה יובל

״נאנדאורי״, מאיה קסל

״הים״, סלים אבו ג'בל

״כי את מכוערת״, ריטה ברודיאנסקי

פסקול:

״חמצן״, אביב אלדמע ונין חזן

״חיים ללא כיסוי״, איציק כהן

״כן״, מוטי חפץ ואביב אלדמע

״הים״, נתי זיידנשטדט ורביד דביר

״שפה זרה״, רונן נגל

סרט תיעודי ארוך:

״המושל״, דנאל אל–פלג

״מכתב לדויד״, תום שובל

״ספק ילדה ספק אישה: אלה ודפנה ארמוני״, אלה ארמוני

״עיר המתים״, קרן אלכסנדר

״שוטינג״, נטעלי בראון

סרט עלילתי קצר:

״ההספד״, מורן רוזנבלט

״התה של דליה מטיל צל על הר פוג'י״ , אורן גרנר

״זכרון אשר דוהה״, יפתח סמוכה

״כי תצא״, דניאל מורשת

״לא שבת שלי״, רונה סגל

סרט תיעודי קצר:

״איפה תלכי״, איתן כהן

״דברים שאין להם שמות״, רייצ׳ל שץ

״קראו לה זהבה״, תמר ברוך

״שום דבר מיוחד״, אפרת ברגר

״שיבטאון״, הלל בן זאב פרלוב

סרט אנימציה קצר:

״אין מכשפות בעמק״, אילה שרוט

״גיאגו״, חן חייפץ, ירדן בר

״הציפור שרצתה״, גן דה לנגה

״לב אוחז״, רימה גפן, ניקה ז׳וקובה

״נשיקת פרפר״, זוהר דביר

קצת אנקדוטות: דאנה איבגי מועמדת פעמיים בקטגוריית שחקנית ראשית (קיוויתי שהיא תתחרה בקטגוריה הזאת גם נגד אמא שלה, עירית שלג, שמשחקת ב״טרופיקנה״, אבל לא קרה), נילי פלר מועמדת פעמיים בקטגוריית העריכה, שי גולדמן מועמד שלוש (!) פעמים על צילום, אבי בללי מועמד פעמיים על מוזיקה מקורית, רייצ׳ל בן דהן מועמדת פעמיים על עיצוב אמנותי, אביב אלדמע מועמד פעמיים על עיצוב פסקול. נטעלי בראון מועמדת גם על בימוי ״חמצן״ וגם על בימוי הסרט התיעודי ״שוטינג״, תום שובל מועמד גם על התסריט של ״שפה זרה״ וגם על בימוי הסרט התיעודי ״מכתב לדויד״. יש שלושה זוגות נשואים מועמדים: יניב ומרגריטה לינטון (הוא על צילום ״בתים״, היא על עריכת ״נאנדאורי״), נדב לפיד ונעמה פרייס (הוא על בימוי ״כן״, היא כשחקנית משנה באותו סרט והלוואי שתזכה) ומיכל ברזיס ועודד בן-נון (הבמאים והתסריטאים של ״שפה זרה״). גוני ריסקין, שצילמה את הסרט התיעודי הקצר, ״קראו לה זהבה״, היא אחותה של נטע ריסקין, שמועמדת על ״נאנדאורי״. יעל פרלוב ערכה שניים מהסרטים התיעודיים הקצרים המועמדים – ״קראו לה זהבה״ ו״שיבטאון״ (שביים בנה). יש אם ובת מועמדות: המלהקות אורית אזולאי ופראג בנבניסטי מועמדות על ליהוק ״כן״.

שי כרמלי-פולק , שכתב וביים את ״הים״, הוא השלישי מבני משפחתו שמועמד לפרס אופיר. אבא שלו, יוסי פולק, היה מועמד כשחקן על ״התפרצות X״ ועל ״מוכרחים להיות שמח״. אח שלו, אבשלום פולק, היה מועמד כשחקן על ״הברך״, סרטו הקודם של נדב לפיד.