14 אוגוסט 2011 | 01:22 ~ 14 תגובות | תגובות פייסבוק

"כוכב הקופים: המרד", ביקורת

למעשה, כשראיתי את השוט הזה בטריילר ל”כוכב הקופים: המרד” די התבאסתי. נראה לי כמו גניבה מתוך “שליחות קטלנית 2 ” בשילוב עם קריצה ל”קינג קונג”. אבל בסרט זה מגיע בתוך סצינת קרב עצומה ומצוינת, אז זה עובר.

 

 

ראשית כל, “כוכב הקופים: המרד” הוא סרט אקשן נהדר, עם אנרגיה קינטית עצומה, זריזות עין ושכלול טכנולוגי מהמעלה הראשונה. סרט הזה טס מולכם במהירות קליע. הבמאי הוא רופרט וויאט, שלא שמעתי עליו דבר קודם, ועכשיו אני סוג של מעריץ (אני חייב למצוא את סרטו הקודם, “The Escapist”). אבל הסרט הזה הוא גם כמעט פרויקט פיטר ג’קסוני, ללא הפיטר ג’קסון: אנשי Weta, חברת האפקטים של ג’קסון, הולכים לזכות באוסקר על האפקטים בסרט; אנדרו לסני, הצלם הקבוע של ג’קסון (שזכה באוסקר על “שר הטבעות: אחוות הטבעת”), צילם; ואנדי סרקיס, שגילם את גולום ואת קינג קונג בסרטיו של ג’קסון, מגלם כאן את הקוף הראשי, סיזר.

 

אלא ש”כוכב קופים” מכיל כמה שוטים רהיבים ומורכבים, שלא מצאנו בסרטיו האחרונים של ג’קסון. בכל פעם שוויאט עוקב אחר סיזר, המצלמה יוצאת לשוט ארוך-ארוך, מפותל, וירטואוזי ומסחרר בדינמיות שלו. ובכלל, נדמה שנקודת הייחוס של וויאט היא דווקא היצ’קוק ולא ג’קסון: “כוכב הקופים: המרד” הוא כמו “הציפורים” בלוקיישנים של “ורטיגו”. ועם קופים במקום ציפורים.

 

ואגב, קופים הם כנראה חלק חשוב מהאבולוציה הקולנועית. האם בכל פעם שיש פריצת דרך טכנולוגית בקולנוע, היא תבוא לידי ביטוי בסרט עם קופים? ב-1968 הקופים של “2001: אודיסיאה בחלל” זכו באוסקר על האפקטים, והקופים של “כוכב הקופים” זכו באוסקר מיוחד על האיפור. יש להניח שזה יקרה שנית גם השנה, עם הקופים אלה.

 

יש לי כמה וכמה טענות לתסריט של “כוכב הקופים: המרד” (על כמה מהם, בהמשך) אבל יש בו הברקה אחת נפלאה: הסרט מחליף פרוטגוניסט באמצע. זה מתחיל כסיפור של דמות אחת, אבל אז אנחנו מבינים שהדמות שעוברת את המסע המשמעותי ביותר בסרט היא בכלל דמות אחרת שנראתה כמו דמות משנה עד לאותו רגע. מהבחינה הזאת, “המרד” בנוי קצת כמו רומן ביוגרפי. בחירה מרתקת. ובחירה שגורמת לנו גם להחליף נאמנויות והזדהויות באמצע הסרט,ולמעשה להרע כגיבור לדמות שרוצה בהשמדתו של כל הקהל שצופה בו.

 

עד כאן השבחים הוויזואליים, הטכנים והבידוריים. מכאן עיונים נוספים, השמורים רק למי שראה את “כוכב הקופים” המקורי מ-1968.

 

בתחילה, חשבתי שפריקוול ל”כוכב הקופים” הוא רעיון מטופש. ובעיקר רעיון שמבטל במחי יד סינפילים וכל מי שמעל לגיל 40. כי מי שראה את “כוכב הקופים” המקורי הרי כבר יידע איך יגמר הפריקוול – כדור הארץ ישלט על ידי קופים – ולא תהיה בכך כל הפתעה. שוב הוליווד חושבת רק על בני הנוער בלבד ולא על הוריהם ומוריהם. אבל מתברר ש”כוכב הקופים: המרד” איננו ממש פריקוול, אלא תחילתו של נראטיב חדש לגמרי שיכול להחזיק מעכשיו כמה וכמה סרטי המשך, אבל מבלי להתחבר לסרט המקורי (אם כי יש כמה רמיזות בסרט לסיפורה של חללית מאוישת למאדים שאובדת בחלל, שאיתה מתחיל הסרט המקורי).

 

כזכור, רובו המוחלט של “כוכב הקופים” מ-1968 עבד כסוג של אלגוריה. היינו בטוחים שעלילת הסרט מתרחשת על כוכב רחוק, ביקום מקביל, שמציב מולנו הצופים מראה: בעולם הזה הקופים הם השולטים ובני אדם הם הפראים. הקופים מדברים, בני האדם נוהמים. בסופו של הסרט, במה שעדיין נחשב כאחד הטוויסטים הגדולים בתולדות הקולנוע (וסצינה שהוצגה כל כך הרבה פעמים, הפכה איקונית ואף מוצגת על כריכת הוצאות הדי.וי.די האחרונות של הסרט, כך שספק אם מישהו לא יודע מה היא גם אם לא ראה את הסרט), מגלה צ’רלטון הסטון את ראשו הערוף של פסל החירות על חוף הים ומבין שבעצם בכל הזמן הזה הוא היה על כדור הארץ, אלא אי שם בעתיד פוסט אפוקליפטי. הוא יורד מהסוס, נופל על ברכיו וצורח “אז סוף סוף עשיתם את זה!”. כשהכוונה שלו, לדעתי, היתה ברורה למדי ואופיינית לפוביות של סוף שנות ה-60: כדור הארץ נחרב במלחמה גרעינית, ואי שם בעתיד האבולוציה התחילה מחדש אבל בנתיב אחר: הפעם הקופים הם בעלי הבית, ולא רק שלב בסולם האבוליציוני.

 

אבל “כוכב הקופים: המרד” מספר סיפור אחר, אנטי-אבולוציוני: זהו סיפורו של וירוס. ולא רק מדובר באנטי-אבולוציוניות, אלא גם במדע-פוביה. ממש כמו שהפתיחה של “אני, אגדה” מראה איך כל אוכלוסיית כדור הארץ נמחקה בעקבות גילויה של תרופה נגד סרטן שהיו לה תוצאות לוואי הרסניות, כך גם כאן: ג’יימס פרנקו הוא מדען שממציא וירוס שיכול לביא לריפוי מאלצהיימר (המחלה בה חולה אביו), אבל מתברר שלווירוס הזה יש תופעות לוואי: היא יוצרת קופי-על. מבחינה תסריטאית, אני חייב לומר, כל סיפור הווירוס מרושל להחריד. ובעיקר היא לוקחת את הרעיון המקורי של “כוכב הקופים” לכיוון אחר שאני לא משוכנע שאני מחבב: במקום סיום פרק בני האנוש ואז כעבור עשרות או מאות שנים צמיחתם של הקופים (הסוגדים לפצצת האטום באחד מסרטי ההמשך) אנחנו מקבלים מעין אינתיפאדת קופים, במחאה על שנים של כליאה וניסויים. כאן וכאן בני האדם משלמים את המחיר על בגידתם בטבע וסגידתם למדע הרסני, דמוי-אלוהי. מצד שני, “כוכב הקופים: המרד”, כמו “אני, אגדה” הופך את אלה שמחפשים תרופות לסרטן ולאלצהיימר לנבלים בסיפור ואשמים בהשמתו הבלתי נמנעת של כדור הארץ. אני לא בטוח אם זו נבואה, חרדה או סתם כפיות טובה. ובכל מקרה סיפורי וירוסים ומגיפות פחות חביבים עליי (סרטו של סודרברג בדרך אלינו).

 

למעשה, הסוף של “כוכב הקופים: המרד” מתחבר היטב דווקא לסוף של “כוכב הקופים” של טים ברטון מ-2001. גם ברטון רמז לכך שהיתה השלטות קופית על כדור הארץ, ולא השמדה של גזע אחד ועלייתו של גזע אחר במקומו, כפי שרמז הסרט המקורי. כך ש”המרד” זה פריקוול, אז זה הפריקוול לסרט (הרע) ההוא של ברטון. אבל אם סרטו של ברטון כמעט השמיד את המותג “כוכב הקופים”, הרי שהפעם זו התנעה מחדש של הסדרה אבל עם במאי מצוין עם חזון קולנועי מבריק, שמצליח לקחת רעיונות תסריטאים לא מגובשים להזריק לתוכם חומר כימי שנותן להם כוחות על. (ושימו לב לשלל הרמיזות שהסרט מכיל אל העולם העתידי של “כוכב הקופים”. ואפילו צ’רלטון הסטון צץ לבקר, בקטע קצרצר – העוסק בבריאת העולם! אמרתי לכם שהסרט הזה הוא אנטי אבולוציוני – מתוך “היגון והאקסטזה” המוקרן בטלוויזיה באחת. ואם תרצו הרי שזהו בעצם גרסת הקופים ל”ספרטקוס”).

 

אז כן, הוליווד אכן התעלמה מכל מי שראה את “כוכב הקופים” המקורי, ומתחילה עכשיו סיפור חדש. למרבה המזל זה סיפור מספיק טוב כדי להתלהב ממנו. אני מצפה כעת כבר לסרטי ההמשך.

נושאים: ביקורת

14 תגובות ל - “"כוכב הקופים: המרד", ביקורת”

  1. עמית איצקר 14 אוגוסט 2011 ב - 7:03 קישור ישיר

    האם הוירוס שבסרט הוא אלגוריה לאיידס? כמו הוירוס הזה, גם האיידס בא כביכול מן הקופים והאם בכוונה הסיפור מתרחש דוקא בסן פרנסיסקו?

  2. שחר 14 אוגוסט 2011 ב - 9:02 קישור ישיר

    אני מאוד נהניתי מהסרט,אין ספק שהוא מהסרטים הטובים של הקיץ ובדיוק כמוך גם אני חושב שמדובר בבמי עם חזון קולנועי אדיר שמשלב תנועות מצלמה דינאמיות שתורמות מאוד לסרט ואפקטים ברמה כל כך גבוהה אשר משלבים רגש עצום שגם כן אינם מגיעים על חשבון התסריט.

  3. מר קרפד 14 אוגוסט 2011 ב - 9:03 קישור ישיר

    לאיצקר נראה לי שכל הסרט מתרחש בסן פרנסיסקו היא כדי שסצינת הקרב על גשר תוכל להתקיים ותהיה לה הצדקה,לא יותר מזה.

  4. מיקי 14 אוגוסט 2011 ב - 10:20 קישור ישיר

    מאוד מאוד נהנתי. אבל חשבתי שגם התסריט אינטילגנטי ולא מעליב, בניגוד לסרטי קייץ אחרים.

  5. ארן הרשלג 14 אוגוסט 2011 ב - 11:01 קישור ישיר

    לגבי הפריקוול הנ”ל, זכור לי שהיו לכוכב הקופים 6 סרטי המשך ואחת מהן היא גרסת פריקוול משנות ה-70 המספרת כיצד הכל התחיל. הגרסה ככל שזכור לי מספרת את הסיפור מהעיניים של הקוף סיזר. אתה מכיר/זוכר את הגרסה הזו?

    ====================

    רוה לארן: אני מודה ש”כוכב הקופים” 3-5 הפכו בזכרוני לעיסה אחת, אבל ארז דבורה בוויינט זוכר אותם טוב יותר והוא מזכיר את סיפורי הפריקוול מהסדרה המקורית.

  6. מיקי 14 אוגוסט 2011 ב - 11:44 קישור ישיר

    דרך אגב, the escapist פשוט סרט מרגש. מצויין. לא ידעתי שזה אותו במאי, עכשיו אני בטוח שנולד כוכב חדש

  7. עמית איצקר 14 אוגוסט 2011 ב - 12:54 קישור ישיר

    לארן, לגרסה המקורית היו 4 סרטי המשך. לפי דעתי “הבריחה מכוכב הקופים” הוא הטוב בסדרה. זה הסרט שמספר על קורנליוס וזירה שחוזרים בזמן לימינו ומולידים את הקוף שיוביל את המהפכה.
    היו גם שתי סדרות טלויזיה, אחת מהן באנימציה.

  8. אחד 14 אוגוסט 2011 ב - 17:16 קישור ישיר

    במילים אחרות: ריבוט, לא פריקוול.

    הסרט הוא לא פריקוול לסרט המקורי כי הסיפור על איך הקופים החלו לעלות לשילטון הוא שונה.

  9. captain beefheart 14 אוגוסט 2011 ב - 21:16 קישור ישיר

    א. לא בטוח שהבנתי מי הדמות השניה שעוברת התפתחות מאמצע הסרט.

    ב. הייתכן כי החמצת את הקריצה להסטון, מתישהו במהלך הסרט כשהוא מוקרן בטלויזיה ב”עשר הדיברות”?

  10. גיגס 15 אוגוסט 2011 ב - 22:40 קישור ישיר

    אני חייב לומר שגם אני לא בטוח למי אתה מתכוון כשאתה אומר שהעלילה מחליפה פרוטגוניסט במהלך הסרט. יש מצב שאתה מסביר את הנקודה הזאת?

  11. captain beefheart 16 אוגוסט 2011 ב - 1:10 קישור ישיר

    טוב, נפל האסימון: סיזר. נחמד.

  12. סער 18 אוגוסט 2011 ב - 9:44 קישור ישיר

    מאוד רוצה לראות את הסרט.. אבל מאחר ואני גר באילת. העדיפות לסרטי קיץ איכותיים שואפת ל… במקום זה מביאים את דרדסים. ובכל מקרה. כשגרתי באנגליה קניתי את כל סדרת סרטי כוכב הקופים, ללא תרגום וכקלטות וידאו. לצערי.. אין לי כיום וידאו. אשמח לתרום את המארז…
    יאיר ?

  13. ציבוקא 19 אוגוסט 2011 ב - 3:40 קישור ישיר

    “כך שספק אם מישהו לא יודע מה היא גם אם לא ראה את הסרט”.
    אז בפעם הבאה שאתה בספק נא לשים ספויילר כי הרסת לי עכשיו את הסרט המקורי. תודה רבה יאיר, באמת תודה.

  14. יותם 22 אוגוסט 2011 ב - 14:15 קישור ישיר

    הסרט הכי עלוב משעמם סתמי שאני בטוח שלא מעניין אף אחד הייתי נותן לו ציון של 20-.
    אני ממליץ לא לראות


השאירו תגובה ל - captain beefheart