31 אוגוסט 2011 | 10:55 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

"השוטר" עושה סדר

אני מוריד את הכובעבפני נדב לפיד ושותפיו ליצירת “השוטר”. מרגע שהסרט הזה הוקרן בבכורה בפסטיבל ירושלים מתברר שהחבורה הזאת לא רק יצרה סרט שיש בו אלמנטים עלילתיים וצורניים שעוסקים במהפכנות, אלא שכל ההתנהלות של הפקת הסרט היא כזו של אינטגריטי, מצפון וקריאת תגר על הממסד. הבוקר קראתי ב”הארץ” שמחאתם של אנשי “שוטר” על הגבלת סרטם לצפיה מגיל 18 נשאה פרי מפתיע למדי. לא רק שהגבלת הגיל הורדה ל-14, אלא שבעקבות הערעור הזה נחקקה תקנה חדשה לפיה כדי להגביל סרט מגיל 18 ומעלה דרושה מלכתחילה אישורה של מליאת המועצה לביקורת סרטים, ולא של אחת מתתי הוועדות שלה. זו חתיכת מהפכה, שתגרום לוועדה לביקורת סרטים לחשוב טוב-טוב לפני שהיא גוזרת גבלת מגיל 18 על סרט. דיון במליאה יציף גם את הטאבואים האינהרנטיים והשנויים במחלוקת שמצויים בבסיסה של הוועדה הזאת. כמו למשל הומופוביה. האם זה מנדוטרי שכל סרט שיש בו עניין הומו-לסבי אוטומטית יקבל סיווג מחמיר?

 

הלקח שלמדתי מהפרשה? לצמצם את הציניות שלי, ולעודד כל יוצר שנתנו לו סיווג 18 מיד למחות ולערער. המחאה עובדת.

 

(Having said that, אני לא חושב שכל סרט צריך להיות זמין לכל צופה בכל גיל. לא הייתי רוצה שבת ה-9 שלי תראה את “השוטר”. מוקדם לה מדי. וכהורה, אני זקוק שמישהו ידריך אותי מה מתאים לילדים ונוער ומה לא, כדי שאוכל לקבל החלטה מושכלת למה אני יכול ללכת עם בנותיי, או למה להרשות להן ללכת לבד, ומה למנוע מהן עד שיהיו מבוגרות יותר. אני כמובן מעדיף שזו תהיה ועדה עצמאית מטעם המפיצים/בעלי בתי הקולנוע שתעסוק בפרסום ברור של המלצות ומידע בלבד, ולא ועדה ממשלתית בעלת סמכות אכיפה וקשרים עם המשטרה).

 

============

 

פורום פילם שלום. אתם כיום המפיצים של סרטי דרימוורקס בארץ. מה שאומר שבערך עוד שנה ומשהו תיפול עליכם המשימה להפיץ בארץ את “Oldboy”, הרימייק שמכין ספייק לי לסרטו של פארק צ’ן-ווק, עם ג’וש ברולין בתפקיד הראשי. ולמרות שאנחנו לא ממש מדברים, בכל זאת רציתי לבקש בקשה: לגאול את שמו העברי של הסרט הזה. אנשי חמישה כוכבים שהפיצו את הסרט המקורי בארץ אמנם עשו מעשה חלוצי וסיניפלי וזיהו סרט מצוין, אבל הרגו כל סיכוי שהוא יגיע לקהל על ידי הפצה קלוקלת שבראשה החלפת השם המקורי לשם גנרי, חלבי, חסר ייחוד: “שבעה צעדים”. אנא, אנשי פורום פילם, כשם שהחזרתם את “מי מפחד מהשכן ממול” ל”ליל האימה” (עוד סרט של דרימוורקס שהפצתם לאחרונה) כך אני מקווה שתחזירו את “שבעה צעדים” ל”אולדבוי”.

נושאים: בשוטף

5 תגובות ל - “"השוטר" עושה סדר”

  1. עמית איצקר 31 אוגוסט 2011 ב - 13:52 קישור ישיר

    הם יקראו לאולדבוי “ילד מזדקן” על שם שירם של כוורת….

  2. אלברטה 31 אוגוסט 2011 ב - 15:22 קישור ישיר

    כל מנגנון כזה, ויהא תמים ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר מנגנון של צנזורה. אני לא חושב שאתה, או כל אחד אחר, צריך מישהו שיגיד לך מה מתאים לבני נוער ומה לא. אני חושב שאתה מתכוון למנגנון שימנע מילדים להיקלע לסרט שיגרום להם למצוקה. לדעתי את זה אפשר למנוע כמעט תמיד עם קצת מעורבות הורית, ובמקרה הכי גרוע, כמה ילדים יראו דברים שלא עשו להם טוב, אפשר לחשוב. אולי במקום לנסות לכסות אותם מכל מטרד אפשרי, כדאי לשחרר את הרסן של ההורות האקטיבית של ימינו, שלדעתי עושה הרבה יותר רע בעצמה מהרע שהיא אמורה למנוע.

  3. אלברטה 31 אוגוסט 2011 ב - 15:24 קישור ישיר

    אופס, נמחקה לי הפסקה הראשונה. אז הנה היא:

    “אני כמובן מעדיף שזו תהיה ועדה עצמאית מטעם המפיצים/בעלי בתי הקולנוע שתעסוק בפרסום ברור של המלצות ומידע בלבד” ההגדרה שכתבת היא בדיוק ההגדרה של ה-MPAA האמריקאי הידוע לשמצה. אני מניח שראית את This film is not yet rated

    ==============

    רוה לאלברטה: ועדת הסיווג של ה-MPAA היא גוף צנזורה לכל דבר, רק שבשם הדמוקרטיה/קפיטליזם מי שמפעיל אותה הוא ארגון הגג של האולפנים ולא ועדה פדרלית, הכל כדי לשמור מראית עין של עצמאות ולא של רגולציה. אבל זה גוף עם סמכויות זהות לסמכויות שבידי הוועדה לביקורת סרטים הישראלית. אני רוצה מקור מידע לתכנים שהסרט מכיל, כדי שאוכל לקבל החלטה כהורה על פי הערכים שבהם אני מגדל את ילדי, האם התכנים שיש בסרט מתאימים להם או לא. שיטת בקרה ומידע כזת קיימת כיום בטלוויזיה הישראלית, אבל היא מבוצעת בחפיפניקיות מתסכלת, ועל פי רוב באופן ברור שללא צפייה בסרט או בסדרה לפני ההחלטה על הסיווג.

  4. נמרוד 31 אוגוסט 2011 ב - 21:04 קישור ישיר

    איך היית קורא לאולדבוי בעברית? מה בכלל המשמעות של השם המקורי? דווקא יש איזה איזכור קלוש של “שבעה צעדים” בסרט, אבל כנראה אפשר למצוא שמות יותר טובים מהשניים האלו לסרט.

  5. אלברטה 1 ספטמבר 2011 ב - 2:56 קישור ישיר

    ה-MPAA אכן הוקם כגוף עצמאי כדי לא לעמוד בקריטריונים של שקיפות ושפיטות שגוף ציבורי/ממשלתי כפוף להם. דווקא משום כך, בשונה מהוועדה לביקורת סרטים, אין לו שום סמכות רשמית. מה שלא מונע ממנו, לתפקד כגוף צנזורה לכל דבר, בהתבסס על כוחם של המפיצים ורשתות השיווק שמאמצים את הדירוג להגביל את ההפצה. אז בשני המקרים מדובר בצנזורה לכל דבר, רק שבגוף ממשלתי היא כפופה לפיקוח וביקורת ובגוף עצמאי לא. עם כל הסלידה מטלפיהם של פוליטיקאים ובירוקרטיה ממשלתית, זה מה שאתה רוצה?

    בעיניי הרעיון של וועדה שממליצה באופן כנה, מתוך דאגה לשלום הילדים, הוא לא ממש ריאלי. גופים כאלה, שלוקחים על עצמם לחלק ציונים, בדרך כלל מונעים מצדקנות ופטרונות, או לכל הפחות מהרווח הכספי שאפשר לעשות כגוף שמחלק ציונים ונתפס כנטול פניות (כמו “המבחן של המדינה”). אני לא אומר שאין יותר אנשים טובים, אני אומר שהם בעמדה חלשה בכל הנוגע למציאת מוטיבציה ומשאבים להרמת יוזמות כאלה. וגם אם תמצא כבר ארגון כזה ואנשים כאלה, כמעט תמיד יימצא מי שייקנה אותם.


השאירו תגובה ל - אלברטה