04 ספטמבר 2011 | 08:30 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

קיץ 2011: הסוף

“הם מבינים רק מספרים”

 

 

הפוסט הזה היה אמור לעלות ביום שישי, אבל האתר קרס בבוקר למשך רוב היום. אז הנה הוא עכשיו. הסיכום שלי את קיץ 2011. כך חזיתי אותו בתחילתו, לפני ארבעה חודשים וחצי. והנה הוא בסיכומו. מה היו הסרטים הכי קופתיים בישראל הקיץ? גללו לסוף הפוסט.

 

פורסם ב”פנאי פלוס”, 1.9.2011

 

ברוכים הבאים ל-1 בספטמבר. חופשת הקיץ הגיעה לסיומה ואיתה דיקטטורה קולנועית שרק הולכת ומקצינה משנה לשנה. ברוכים הבאים למדור המסורתי של ה-1 בספטמבר, בו נדמה כאילו “כלכליסט” כבש ליום אחד את “סינמסקופ” ובו אנו מתעסקים יותר בענייני כלכלה, הכנסות, רווחים, סטטיסטיקות ומגמות, ופחות באיכות הסרטים. על פניו יש כאן פרדוקס לא קטן: מעצם העיון בכלכלת הסרטים אנחנו לכאורה משרתים את אותה דיקטטורה קולנועית שעניינה הוא רווחים ולא אמנות, ויש בזה אמת מסוימת. אבל יש לי על כך שלוש תשובות: האחת, שבאה מתוך כנות אמיתית. כן, גם אני אוהב את אותו ג’אנק הוליוודי קיצי ותעשייתי המצופה כולו סוכר מעובד ואינו מכיל סיבים תזונתיים כלל. וגם בתוך עולם הג’אנק-פוד הזה אני מעדיף את הטובים על פני הרעים. לא כל הג’אנק-פוד אחיד בעיניי. שנית, לא יעזור: כדי שהקולנוע בכלל יתקיים כאמנות, הוא צריך להתקיים כעסק מסחרי. הבעיה היא רק כשצד אחד כובש לחלוטין את הצד השני. בתום הקיץ הנוכחי, אני מצפה למצוא את בעלי בתי הקולנוע והמפיצים בישראל מאוד מבסוטים. זו היתה עונה מעולה עבורם מבחינה כלכלית. כעת, אני מקווה ומצפה שהם יידעו לנתב חלק מההכנסות העצומות האלה גם לסרטים מורכבים יותר ולא רק להלמות תופי תלת מימד מטמטמי חושים. גם מתוך אחריות ציבורית ואמנותית ותרבותית, גם כדי לספק את הקהל המבוגר יותר, וגם כדי לחנך ולהבטיח לעצמם שיהיו להם צופי קולנוע בני כל הדורות, גם כשבני ה-13 כיום יגיעו לגיל 40 ויבקשו תפריט קולנועי קצת פחות ילדותי.

 

וחוץ מזה, זה גם ספורט. מאות סרטים יוצאים באמריקה בעשרה שבועות, מי מהם יגיע למקום הראשון? האם אפשר לנחש ולהמר כבר בסוף האביב? האם הכל תמיד צפוי או שיש עדיין הפתעות? זה, למעשה, המשחק ההוליוודי. כדי לאשר הפקתו של סרט קיץ רב תקציב ועתיר אפקטים שעולה בימינו כבר בין 150 ל-200 מיליון דולר להפיק ולהפיץ, צריך מנהל האולפן לאמוד האם יש לסרט סיכוי להכניס לפחות 300 מיליון דולר באמריקה ועוד לפחות סכום זהה בשאר העולם כדי שהסרט יהיה רווחי (תמיד צריך לזכור שנתח לא מבוטל ממחיר הכרטיס נשאר בידי בתי הקולנוע ולא חוזר לאולפן). לכן ככל שהתקציבים גדלים והציפיות להכנסות גדלות, כך הוליווד מנסה ללכת כמה שיותר על דברים בטוחים.

 

מזה כמה שנים אני מנסה בתחילת הקיץ לאמוד/להמר/לנחש/לשער מה יהיו הסרטים הכי מצליחים (באמריקה) בסוף הקיץ. זה תרגיל שלי בלנסות להבין את שיקולי האולפן ואת היענות הקהל. לעיתים יש לי הצלחות מפתיעות בניחושים, ולעיתים החמצות מביכות. השנה, ההתחלה דווקא מוצלחת.

 

 

במדורי מה-20.4 הימרתי שהסרט הכי קופתי בסוף הקיץ באמריקה יהיה “הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ב'”. קראתי כמה וכמה אנליסטים הוליוודיים שהימרו דווקא על “רובוטריקים 3”, אבל הבטן שלי (ולא רק שלי, בואו נודה) אמרה אחרת. הימרתי גם שהסרט יכניס כ-350 מיליון דולר. לא רע: זו אכן הסרט הקופתי של הקיץ באמריקה (ועד לפני רגע, גם בישראל, אבל על כך נדבר תכף) ועם הכנסות של 366 מיליון דולר.

 

במקום השני הימרתי על “רובוטריקים 3” עם הכנסות של 310 מיליון דולר. סביר. אכן, במקום השני. ועם הכנסות של 340 מיליון דולר. לא רע. נדמה לי שאלה שניים מהחיזויים הכי מדויקים שלי. עכשיו אפשר לעבור לשטויות. במקום השלישי באמריקה, ואחד הסרטים הכי נצפים גם בישראל? “בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק”. ובתחזית שלי? ובכן, אני הימרתי שהסרט הזה יהיה פלופ כושל ומביך במסורת “סקס והעיר הגדולה 2”. הסאבטקסט שלי היה “לי ממש אין שום חשק לראות את הסרט הזה ואני מקווה שלאף אחד אחר גם אין”. ובכן, העולם חשב אחרת. אני, לעומת זאת, חשבתי שהסרט במקום השלישי יהיה “שודדי הקריביים 4” עם הכנסות של 290 מיליון דולר. ובכן, אם לא היה את “בדרך לחתונה 2” הייתי צודק: “שודדי הקריביים 4″ הוא הסרט הרביעי הכי קופתי עם הכנסות של 240 מיליון דולר. והנה עוד שטות: חשבתי ש”סופר 8” של ג’יי.ג’יי אברמס יהיה הסרט הרביעי הכי נצפה הקיץ עם הכנסות של 250 מיליון דולר. אפילו לא קרוב. אמנם, “סופר 8” היה אחד הסרטים המוצלחים של הקיץ, אבל הוא בכלל לא נמצא בין עשרת הסרטים הקופתיים של העונה (ובישראל הוא אחד הסרטים הבודדים השנה, מבין סרטי הקיץ ההוליוודיים, שממש כשלו בקופות). במקום החמישי בהימורים שלי: “מכוניות 2”. קלעתי בול בדירוג: הוא אכן הסרט החמישי בטבלת שוברי הקופות הקיץ באמריקה אבל הכניס באופן משמעותי פחות ממה שחזיתי לו.

 

בקיצור: חלק מהסרטים עבדו בדיוק כמו שהיה צפוי מהם, וחלק לא. חלק איכזבו וחלק הפתיעו. אותי, לפחות.

 

הנתונים הסופיים לקיץ יגיעו רק בימים הקרובים, ויש סיכוי טוב שהוא ישבור בדולרים בודדים את שיא ההכנסות לקיץ אחד – למעלה מ-4.3 מיליארד דולר, שיא שנקבע לפני שנתיים. אבל שיא אחד משמעותי למדי נשבר: השנה לא פחות משלושה סרטים שונים הניבו הכנסות כלל עולמיות של למעלה ממיליארד דולר. עד השנה הכניסה למועדון המילארד היתה שמורה לבודדים בלבד, השנה הסכר נפרץ: גם “הארי פוטר” השמיני, גם “רובוטריקים” השלישי וגם “שודדי הקריביים” הרביעי הכניסו לאולפניהם (וורנר, פרמאונט ודיסני, בהתאמה) מיליארד דולר. למה זה צריך לעניין אותנו? כי להצלחה קופתית יש גם השלכה תוכנית. אני די משוכנע שבימים אלה יושבים אנשי וורנר ושוברים את הראש איך להקים לתחייה את מותג “הארי פוטר”, שהרי לא יעלה על הדעת שלסרט שהכניס מיליארד דולר לא יהיה המשך. כנ”ל לגבי “רובוטריקים” ו”שודדי הקריביים”. שלושת אלה היו אמורים להיות האחרונים בסדרה, ואולי זה גם מה שמשך את הקהל אליהם. אבל הוליווד מוכיחה לנו שוב ושוב: כשמשהו מצליח, יגיע עוד ממנו. במילים אחרות: האם יהיה המשך להארי פוטר ללא ספריה של ג’יי.קיי רולינג? או שמא בתוך חמש עד עשר שנים נוכל לצפות לראות את כל הסדרה מתחילה מחדש?

 

אבל אותי מעניין יותר לעקוב אחר נתוני הקופות בארץ. זה לא עניין פשוט. בעוד נתוני הקופות באמריקה מתפרסמים באופן שגרתי, בארץ זה לא ממש קורה. יש לכך שתי סיבות: האחת, האולפנים האמריקאיים הם חברות ציבוריות ופעילותן הכלכלית אמורה להיות שקופה. השניה, אמריקה אוהבת סיפורי הצלחה. ולעיתים העובדה שסרט מסוים מצליח דווקא ידרבן צופים רבים לצפות בו, אפילו יותר מביקורות חיוביות. בארץ זה לא ככה. בארץ נתוני הקופות הן סוד שמור, שרק לעיתים נדירות נחשף. כשסרט מוכר למעלה ממאה אלף כרטיסים, מפיציו יתגאו בהצלחתו במודעותיהם, אבל אין מסורת של ריכוז נתונים והעברתם באופן מסודר לתקשורת, ונתוני השנים שעברו אינם נגישים למטרות סטטיסטיקה.

 

אבל אני מנסה כבר כמה וכמה שנים לעקוב ב”סינמסקופ” זה אחר הסרטים הבולטים בקופות בארץ ודפוסי צפייה בארץ, אמנם עם נתונים חלקיים, לעיתים מוטים, אבל כאלה שבהחלט נותנים תמונת מצב מסוימת לגבי טעם הקהל המקומי. ואם בשנים קודמות היה נדמה שהקהל הישראל הוא מבוגר ואנין יותר מהקהל ברוב העולם, בשנתיים-שלוש האחרונות המצב הזה השתנה לחלוטין. אך לפני ארבע שנים בלבד, “אביבה אהובתי” ניצח את “שודדי הקריביים 3” בקופות. סרט לקהל מבוגר ניצח סרט לילדים. בשנתיים האחרונות הילדים שולטים. ישראל ישרה קו באופן מוחלט עם אמריקה.

 

עד לפני שנים בודדות נדמה היה שבני הנוער – שהם הקהל העיקרי לסרטי קולנוע באמריקה – לא מגיעים בהמוניהם לבתי הקולנוע בארץ. מי כן היה מגיע? ילדים קטנים מאוד שבאים לסרטים מצוירים מדובבים עם הוריהם, וקהל מבוגר יותר, לרוב קהל דייטים וקהל של הורים לילדים בוגרים, שהפכו קומדיות רומנטיות כאן להצלחות עצומות. איפה היו בני הנוער? במחשב. הם בעיקר שיחקו משחקי מחשב והורידו סרטים באינטרנט. אז מה השתנה פתאום? התלת מימד. התלת מימד הרחיק בבת אחת את כל המבוגרים מבתי הקולנוע אבל הביא את כל הצעירים. וכך פתאום השנה סרטי קומיקס וגיבורי על, שבשנים קודמות נכשלו באופן מוחלט בקופות בארץ, זכו להצלחה נאה מאוד. צמרת הטבלה הישראלית דומה מדי לטבלה האמריקאית: “הארי פוטר”, “רובוטריקים”, “שודדי הקריביים”, “בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק”.

 

אבל עדיין לטעם הישראלי יש רגעים שבהם הוא מצליח להפתיע ולשעשע בהיותו בלתי צפוי. וכך, למשל, התקף נוסטלגיה שהוא כנראה ייחודי רק לקהל הישראלי הפך את “הדרדסים”, בניגוד לכל הגיון (או טעם: בעיניי הסרט הזה היה איום ונורא), להצלחה עצומה, שעדיין לא הגיעה לשיאה (הסרט יחצה את 400 אלף הכרטיסים בארץ). מצד אחד, אני מחבב את העובדה שהנוער הישראלי לפתע פתאום מחבב את מה שהנוער האמריקאי מחבב ושסרטים כמו “ת’ור”, “קפטן אמריקה” ו”X מן: ההתחלה”, שבשנים קודמות היו נכשלים כאן ואולי אף נגנזים, כעת זוכים להצלחה משמעותית למדי.

 

ונוכחותו של הקהל המבוגר והאנין יותר לא נכחדה לחלוטין: גם “הערת שוליים” של יוסף סידר וגם “חצות בפריז” של וודי אלן, סרטים שפרופסורים באוניברסיטאות אוהבים, הצליחו להיכנס לעשירייה בארץ ולהציג כאן רשימת סרטים קצת יותר אקלקטית מזו של אמריקה.

 

ומה עם האוסקרים?

 

כזכור, נתוני הקופות של הקיץ אינן מירוץ הסוסים היחיד שני אוהב להמר לגביו בשנת הקולנוע, אלא יש גם את האוסקרים. כבר שנים שלא זכה סרט שבאמת אהבתי או שחשבתי שמגיע לו, אבל את מתח התחרות ורכבת ההרים של הספירה לאחור אני עדיין מחבב. עונת סרטי האוסקר מתחילה ברגע זה, עם הבכורות בפסטיבלי סוף השנה באמריקה והפרמיירות של אוקטובר-דצמבר, אבל ייתכן וחלק מהמועמדים, ואולי אף הזוכים, כבר הוצגו בעונת הקיץ. כך, למשל, דווקא אחד הסרטים הכי גרועים של הקיץ, “גרין לנטרן”, יהיה בוודאי מועמד לאוסקר על האיפור שבו, ואולי אף יזכה. ואחד הסרטים הטובים והמפתיעים של הקיץ, “כוכב הקופים: המרד”, יהיה בוודאי מועמד לאוסקר על האפקטים שבו, ואולי אף יזכה. “עץ החיים” של טרנס מאליק – שהיה פלופ איום בארץ, אבל באמריקה דווקא עבד לא רע, בהתחשב בעובדה שזה סרט אמורפי לחלוטין (והסרט האהוב עליי השנה בינתיים, מבין יבול 2011) – בוודאי יזכה לנוכחות כלשהי באוסקרים כולל אף לפרס הסרט הטוב ביותר. כנ”ל ל”חצות בפריז” של וודי אלן, שהוכתר כסרטו המצליח ביותר אי פעם בקופות באמריקה עם הכנסות של כ-50 מיליון דולר. עוד סרט קטן וחמוד שהוקרן בקיץ כתרופת נגד לכל האפקטים והאלימות היה “בגינרס” של מייק מילס, שעשוי להניב מועמדות לאוסקר לכריסטופר פלאמר, שחקן המשנה. מפיקי “הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ב”, מעודדים מהביקורות החיוביות, מתכוננים להשקיע סכום עתק להרצת הסרט לאוסקר, בהשראת החלק הסופי בטרילוגיית “שר הטבעות” שאף זכה. יהיה מעניין לראות האם הם יצליחו. ולבסוף, סרט קיץ בישראל אבל סרט סתיו באמריקה עם סיכויים טובים למועמדות לאוסקר? “הערת שוליים” של יוסף סידר. אם הוא יזכה בפרס אופיר בעוד שלושה שבועות, אני מהמר שהוא יהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר. רואים מה זה ג’אנקי? כבר מתחיל את ההימורים הבאים.

 

 

ומה עם הפלופים?

 

הרבה סרטים נכשלו או סתם לא השאירו רושם. למשל, “סלסה תל אביב”. אבל הפלופים הם אותם סרטים שציפינו שהם יצליחו, ובכל זאת אף אחד לא התעניין בהם. ובראשם, “לארי קראון”. סרט עם ג’וליה רוברטס נכשל בישראל? מי העלה על הדעת? אפילו “לאכול, לאהוב, להתפלל” האיום היה כאן הצלחה גדולה. אבל “לארי קראון” לא הביא קהל. וכנ”ל “פו הדב”. אל מול מתקפת הנוסטלגיה של “הדרדסים” התברר שאיש אינו מתגעגע ל”פו הדב”. שני הסרטים האלה כשלו בארץ ובחו”ל באותה מידה. כאמור, יישרנו קו.

 

ועכשיו לרשימות:

 

 

הסרטים הקופתיים של קיץ 2011 (באמריקה)

 

1. “הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ב'”: 366 מיליון דולר

2. “רובוטריקים 3”: 348 מיליון דולר

3. “בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק”: 254 מיליון

4. “שודדי הקריביים 4”: 240 מיליון

5. “מכוניות 2”: 186 מיליון דולר

6. “ת’ור”: 181 מיליון דולר

7. “מסיבת רווקות”: 167 מיליון דולר

8. “קפטן אמריקה”: 165 מיליון דולר

9. “קונג פו פנדה 2”: 163 מיליון דולר

10. “X מן: ההתחלה”: 145 מיליון דולר

 

 

הסרטים הקופתיים של קיץ 2011 (בישראל)

 

1. “הדרדסים”: 350,000 כרטיסים

2. “בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק”: 340,000 כרטיסים

3. “מהיר ועצבני 5″*: 318,000 כרטיסים

4. “הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ב’: 305,000 כרטיסים

5. “שודדי הקריביים 4”: 270,000 כרטיסים

6. “קונג פו פנדה 2”: 250,000 כרטיסים

7. “ריו”*: 230,000 כרטיסים

8. “הערת שוליים”: 205,000 כרטיסים

9. “חצות בפריז”: 160,000 כרטיסים

10. “רובוטריקים 3″/”מסיבת רווקות”: 130,000 כרטיסים

 

*) יצא בארצות הברית בעונת האביב

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “קיץ 2011: הסוף”

  1. צור שפי 4 ספטמבר 2011 ב - 10:17 קישור ישיר

    מעניין שראיתי רק את מספרי 8,9 וחצי 10 (רווקות). מעניין גם שסרטי קיץ עם ערך מוסף כלשהו לתאים האפורים (סופר 8 הנ”ל ועוד יותר ממנו כוכב הקופים) לא ברשימה.

  2. hamlet 4 ספטמבר 2011 ב - 14:50 קישור ישיר

    Mr.Raveh,
    With all the respect to the cash and
    blockbusters..it’s time to review
    Animal Kingdom.
    Not a new film, but here it is.
    One of the best films of 2010

  3. רז-ש 4 ספטמבר 2011 ב - 16:13 קישור ישיר

    גם אני אוהב לשחק:
    גרין לנטרן לא יהיה מועמד על איפור. אין שום סיכוי. ראשית בגלל שכמעט ואין בסרט איפור, הרוב זה אנימציה מולבשת. אבל בעיקר בגלל שהסרט היה כשלון נוראי ואף אחד לא הולך להשקיע גרוש נוסף בלהריץ אותו למשהו. אם יהיה סרט קומיקס כלשהו מהקיץ מומעד לאיפור זה יהיה קפטין אמריקה, וגם זה בספק.
    חצות בפאריס לא יהיה מועמד לאוסקר לסרט הטוב בגלל שינוי השיטה מ-10 סרטים, לעד עשרה סרטים שממוקמים במקום הראשון בהצבעה הראשונה. חצות בפאריז הוא לא סרט שיקבל הרבה מקומות ראשונים.
    לגבי הארי פוטר, חוץ מזה ששני הסרטים הם סרטי פנטסיה, אין הרבה קשר בין שר הטבעות לזה. שר הטבעות הגיע לסרט השלישי אחרי 8 אוסקרים בכיס, ושתי מועמדויות קודמות לפרס הסרט הטוב ביותר. הארי פוטר מעולם לא היה מועמד בקטגוריה מרכזית ומעולם לא זכה בכלום. אפילו לא באפקטים. ככה שאפילו שמדובר בסרט האחרון, ואפילו שהביקורות היו טובות, אין הרבה סיכויים שהוא יהיה מועמד.
    אני מאוד מאוד מקווה שהניחוש שלך על הערת שוליים הוא בעל סיכויים גדולים יותר להתממש. אני מאוד אוהב את הסרט הזה ומאחל לו רק טוב.


השאירו תגובה