לוכדת הלווייתנים וסיפורים נוספים
מקבצון: סרטון חדש לספייק ג'ונז * רוצים להצביע ל"גותאם"? * על מה עובדת לין רמזיי? * הכירו את טרזן וערב * וכמה קיבלו יוצרי "החוב" על הרימייק האמריקאי?
אחת האטרקציות הגדולות של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות שייפתח ב-7.11 הוא מחווה לבמאית הסקוטית לין רמזי, והקרנת שלושת סרטיה הארוכים וכן שלושת סרטיה הקצרים. מי שלא ראה את "לוכד העכברים" ואת "מורברן קלר" חייב. רמזי – כמו במאיות רבות בממלכה המאוחדת – עושה סרטים מדכאים מאוד, אבל להבדיל מחברותיה (אנדריאה ארנולד, למשל) סרטיה פיוטיים ויפהפיים (לא מעט בזכות שיתוף הפעולה שלה עם הצלם אלווין קיכלר, שצילם את כל סרטיה ואז התקדם לעבודה עם מייקל ווינטרבוטום ובאחרונה צילם את "האנה" של ג'ו רייט). הפסטיבל הרחובותי יקרין בבכורה ארצית את "חייבים לדבר על קווין", סרטה החדש של רמזיי, שזה די שיחוק מצידם להשיג את הסרט. הסרט, שמדברים עליו כבעל פוטנציאל אוסקרים לטילדה סווינטון, כרגע מתוכנן לצאת בארץ אי שם בתחילת 2012, וזו הזדמנות לראות אותו לפני.
וכעת, לרגל ההפצה המסחרית של "קווין" באמריקה ובאנגליה מתראיינת רמזיי ומספרת שהסרט הבא שלה יהיה גרסת מדע בדיוני ל"מובי דיק", בו החלל החיצון הוא הים וחיזר כלשהו יהיה הלוייתן. נשמע מבריק.
=================
אפרופו מובי דיק: הנה סרט אנימציה קצר וחדש למדי שיצר ספייק ג'ונז, בשם "למות לצדך", המתרחש בחנות ספרים, בלילה, כשעטיפות הספרים קמות לחיים. את עיצובי הלבד עשתה אולימפיה לה-טאן. הנה הסרט וראיון עם ג'ונז.
===============
לפני כמה ימים פורסם שפרסי גותאם – המחולקים בניו יורק לקולנוע עצמאי – יהיו הראשונים שיחולקו בעונת הפרסים הקרובה. הם יקדימו את פרסי NBR, שבאופן מסורתי היו הראשונים לחלק את הפרסים (ולזכות לקיתונות של לעג על עצם קיומם). ועכשיו פרסי גותאם גם מאפשרים לכם להשתתף בבחירת חביב הקהל מבין הסרטים הבולטים שהוקרנו השנה בפסטיבלים. אלא שעד כמה שאני מזהה, חוץ משני סרטים ("השכונה נגד חיזרים", ו"תלמיד מספר 1" שהפיק הישראלי סם פויר ושהוקרן זה עתה בפסטיבל חיפה) אף אחד אחד לא הוקרן בארץ. הצביעו כאן.
=================
התאומים הזהים טרזן וערב גרים בעזה ואוהבים קולנוע. עד כדי כך שהם התחילו לעצב כרזות לסרטים שלא קיימים, שרוב שמותיהם לקוחים ממבצעי צה"ל בשטחים (שזה לבדו רעיון מבריק). ועכשיו הם יצרו סרט קצר – או למעשה, מעין טריילר ארוך לסרט לא קיים – שמשך את תשומת ליבו של "הגארדיאן". והכתבה הזו של "הגארדיאן" משכה את תשומת ליבם שאנשי האלאמו דראפטהאוס, בית הקולנוע הרפרטוארי באוסטין, שהחליטו להטיס את השניים לאמריקה ולהקרין את סרטם הקצר על מסך גדול ולהגשים את חלומם: לראות סרט בפעם הראשונה בבית קולנוע. הסרט שהם בחרו הוא "זעקות ולחישות" של ברגמן. אנשי הדראפטהאוס אפילו מנסים לגייס כסף כדי לאפשר לאחים להפיק סרט באורך מלא על פי הסרט הקצר שלהם. למידע על ההקרנה, המיזם והכתבה המקורית של "הגארדיאן" שגם מכילה קטעים מהסרט שלהם. אם זה היה 1 באפריל הייתי מטיל ספק אם משהו בסיפור הזה אמיתי – טרזן? ערב? תאומים זהים? זעקות ולחישות? הכל נשמע כאן מתוסרט מדי. מצד שני, נראה שכולם מאוד רציניים.
==============
האנס זימר החליט שהוא לא רושם את עצמו השנה לאוסקרים. כך שאל תהמרו על מועמדויות לפסקולים של "רנגו", "שרלוק הולמס 2", "שודדי הקריביים 4", "קונג פו פנדה 2".
==============
ראיון מוצלח של נירית אנדרמן עם איתן אבן, המפיק של "החוב" המקורי והרימייק, על התהליכים, המו"מ והחוזה שהביאו ליצירת הרימייק הישראלי הראשון. אבן מדבר בכנות על המו"מ מול מיראמקס ומספר שיוצרי הסרט המקורי קיבלו סכום של 200,000 דולר על הזכות לרימייק (לא מסופר איך הסכום הזה התחלק בין הבמאי, התסריטאי והמפיק), ושאסף ברנשטיין ועידו רוזנבלום, יוצרי המקור, לא היו מרוציפ מהסכום הזה. לא מסופר האם הובטחו להם גם אחוזים ותמלוגים מהרימייק.
רוה, מכיר?
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/293/222.html?hp=47&cat=308
================
רוה לסטיבי: האמת נחשפת: אני קורא Badass Digest אבל לא "מעריב". אז הנה, יש סיפא לסיפור.
"החוב" הוא לא הרימייק הראשון לסרט ישראלי. קדם לו "הבתולה האמריקאית האחרונה" שביים בועז דוידזון באמריקה ושזה רימייק אחד ל"אסקימו לימון" של דוידזון עצמו.
אגב, למה "קווין" מתוכנן לצאת רק בינואר? למה לא אחרי הפסטיבל? מה מגביל?
ההפצה של "קווין" בארה"ב מתכוננת לסוף דצמבר, אולי הם לא רוצים שישראל תקדים אותם, מסיבה לא ברורה. או שיש עומס ב"לב".
האם למישהוא יש מושג איך אפשר להשיג את הסרט הזה?
The Dynamiter
קיטון הוא חדר. מה שפרסי NBR זכו לו היה קיתונות של לעג.