לואי, הקיבוצניקים והמבקרים
המלצת צפייה לערב זה: היכנסו לאתר של לואי סי.קיי, שלמו עם כרטיס אשראי 5 דולר (כ-18 שקל) והורידו באופן חוקי לחלוטין את ההופעה של בתיאטרון ביקון בניו יורק שהתקיימה לפני חודש. הקובץ באיכות היי-דפינישן, שוקל 1.2 ג'יגה ואם יש לכם קו בקצב 10 ג'יגה הוא יורד בערך ב-20 דקות. ואם יש לכם כבר סטרימר כזה או אחר, יש לכם על הפלזמה/LCD/LED שלכם מופע באיכות מצוינת לצפייה, במחיר זול להפליא וחוקי לחלוטין (פר בדיחה, מדובר במחיר זול להחריד). ההופעה המקורית נמשכה 100 דקות, ולואי בעצמו ערך אותה לגרסה מהודקת של שעה שפשוט גלגלה אותי מצחוק אמש מתחילתה ועד סופה. האיש מבריק.
לעיתים זהו סטנד-אפ רגיל: בדיחות ופאנץ'-ליינים. אבל יש רגעים שבהם זה כמעט כמו מונולוג תיאטרלי אוטוביוגרפי – שהוא גם מצחיק, גם נוגע ללב וגם מעביר סיטואציה דרמטית שלמה. סי.קיי, לפיכך, הוא יותר מסטנדאפיסט, לעיתים הוא מונולוגיסט. וגם כאן וגם כאן, הוא חד אבחנה בצורה נהדרת.
באתר המופע הוא מציע אאוט-טייקים מההופעה, כטיזרים. קטעים שלא נמצאים בהופעה הסופית. הנה אחד מהם, על אונס בממלכת החיות:
==================
ואחרי שגמרתם עם זה, עברו לאתר של HOT3 וצפו בפרק הבכורה של "יחפים", הסדרה של אורי סיון שעלתה לשידור אתמול. לא ראיתי סדרת טלוויזיה כה יפה לעין וכה נעימה לאוזן כבר הרבה זמן, מכאן או משם. בועז יהונתן יעקב צילם.
===================
המועמדויות לפרסי בחירת המבקרים פורסמו היום. "הוגו" של מרטין סקורסזי ו"הארטיסט" של מישל הזנוויציוס מובילים במספר מועמדויות. ו"קרוב להפליא ורועש להחריד" התברג פנימה גם, גם בקטגוריית הסרט וגם בבימוי. באופן כללי אני אמור להגיד כאן שפרסי בחירת המבקרים הם אחד החזאים הכי טובים לאוסקר (יותר מגלובוס הזהב), אלא שאחרי שנה שעברה – בה כל המבקרים בחרו ב"הרשת החברתית" ואילו אנשי התעשייה בחרו ב"נאום המלך" – כל הסטטיסטיקות מתאפסות.
הסטטיסטיקות מתאפסות לא בגלל מה שקרה בשנה שעברה, אלא בגלל שהשנה היא שנה שונה מאוד. בשנה שעברה שני סוסים אצילים זינקו ביחד מקו הזינוק בטורונטו. בהתחלה אחד הוביל, ובאיזשהו מקום באמצע זה התהפך, עד שאל קו הגמר הגיע דווקא "נאום המלך" לפני "הרשת החברתית".
השנה אין שני סוסים. אין סוס אחד. יש הרבה סוסים נכים. ויש אחד שעדיין עומד מאחורי פרגוד.
"הארטיסט" הוא לכאורה המוביל. והוא ינצח רק אם הוא יהיה מועמד ה"אין ברירה". תראה מה קרה עם הסרטים האחרים: אני לא חושב ששמעתי מילה ביקורתית אחת רעה על "היורשים". או על "מאניבול". או על "החפרפרת". אבל אף אחד מהם לא נחשב למועמד מוביל לאוסקר. למה?
כי השנה היא כנראה שנה יחסית חלשה. או אולי שינוי ניסוח: היא שנה בסדר כזו. עם סרטים בסדר כאלו. אבל בלי אף אחד שממש בא לך להריע לו ולהגיד: זה! זה הסרט שאני רוצה שיזכה!
(ובמאמר מוסגר: דווקא יש כאלו סרטים. אבל אין להם סיכוי באקדמיה האמריקאית. אני כבר כמה ימים לא נרגע מ"מלנכוליה" הנפלא בעיניי, ואני עדיין מתלהב מ"דרייב". שניהם לא סרטים לחיך האמריקאי האקדמי)
ולכן כולם פתאום מסתכלים על הסוס ש(כמעט) אף אחד לא ראה: סטיבן דולדרי.
ואגב, יש גם אחד, סטיבן ספילברג, מחכה, עם עוד סוס (מלחמה).
כך שהמירוץ השנה הוא שונה מאוד מהרגיל.
הייתי רוצה לראות את "כוכב הקופים: המרד" זוכה, או לפחות מקבל מועמדות…
כנ"ל על הפרק המסכם של "הארי פוטר".
==============
רוה לדני: "כוכב הקופים" עשוי לזכות באוסקר על האפקטים.
אני דווקא מאוד התאכזבתי מ"יחפים" התחלתי לראות אתמול והפסקתי אחרי כ10 דקות. הרגשתי כאילו מישהו מקריא לי סיפור…מאוד לא אהבתי את השימוש בקריין.
איתן, אני איתך. אני לא רוצה להישמע מתנשא לגמרי, אבל לדעתי יאיר צריך לראות את "מלנכוליה" שוב. ובלי ציניות
יש בארץ קו במהירות 10 ג'יגה?
כן, נול, הרכבת הקלה בי-ם.
לואי סי קלרק מפרסם באתר שלו סיכום ביניים של המיזם – כמה עלתה לו ההפקה, כמה עלה לו האתר, כמה הוא מכר עד עכשיו וכדומה. התוצאות עד עכשיו (בסה"כ 3 ימים מתחילת המכירה) מאוד חיוביות והוא מאוד מרוצה שבחר בשיטת ההפצה הזו.
https://buy.louisck.net/statement