14 דצמבר 2007 | 12:45 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

לפעמים סיוטים מתגשמים

נשבע לכם שזה סיפור אמיתי:
לפני כמה ימים חלמתי בלילה שאני הוגה פורמט חדש לשעשועון טלוויזיוני, והשעשועון הופך להצלחה בינלאומית. בחלום כל פרטי השעשועון וחוקיו היו ברורים, כולל עיצוב האולפן. והרעיון היה גם מקורי וגם חכם. כשהתעוררתי, זכרתי את כל החלום בבהירות. למעט… מה היה השעשועון.
מחפש חלומות חדשים.

=========

אפרופו חלומות: זוכרים הפוסטר-טיזר האמריקאי הנפלא של “The Dark Knight”? אז זה הפוסטר-טיזר הבינלאומי של הסרט (כדאי לכם מאוד ללחוץ להגדלה):

the dark knight international teaser poster

(ויה רז-ש בתגובות)

=========

צפו:

שלוש דקות מ”אני האגדה” (בעוד שבועיים בארץ).

חמש דקות מתוך “קלוברפילד” (31 בינואר בארץ):

8 תגובות ל - “לפעמים סיוטים מתגשמים”

  1. Shai 14 דצמבר 2007 ב - 12:51 קישור ישיר

    The Dark Knight- with a K before the night.Otherwise you have a completley diferent name

    רוה לשי: indeed.

  2. ג'ף קוסטלו 14 דצמבר 2007 ב - 13:40 קישור ישיר

    והנה כבר יש גרסה פיראטית של הטריילר החדש של “האביר האפל”:
    http://www.youtube.com/watch?v=lwT8GyLxIhk
    נראה מבטיח מאוד. ובעיקר נראה שנולן למד להשתלט על קטעי האקשן.

    ועוד פוסטר חדש של הסרט:
    http://forums.superherohype.com/showthread.php?t=291222

  3. ביצה קשה 14 דצמבר 2007 ב - 13:59 קישור ישיר

    עושה לי שמח שג’יי ג’יי אברהמס סופסוף מיישר קו עם היכולות האמיתיות שלו. אבודים שלו איבדה את הטאצ’ ככל שהסדרה נמשכה. הוא איש של ספרינטים, לא מרתון. ככה שסרטים בני שעה וחצי הם לדעתי בונבוניירה אמיתית שמזקקת את התסריטים שלו באופן מושלם ותמציתי. והרעיון של מצלמה ביתית.. אחחח.. גאון.

    ויאיר, נסה לשים ליד המיטה מחברת ועט. קבוע. ניסיון מוכח

    רוה לביצה: צריך לזכור שאת “קלוברפילד” ביים מאט ריבס.

  4. דרורית 14 דצמבר 2007 ב - 14:33 קישור ישיר

    מאז “לכל דבר מחיר” של דפנה לוין כשאני קוראת שעשועון טלויזיה אני רואה את מאיר סוויסה ושירלי דשא (עוד מישהי שהייתי רוצה לראות בתפקיד משמעותי בפיצ’ר).

  5. אור 14 דצמבר 2007 ב - 15:14 קישור ישיר

    מה שעוד קרה בשיחה עם מונג’יו בסוף ההקרנה בירושלים היה שמישהו קם, חטף את המיקרופון הישיר מבט לבמאי ואמר:
    yes, hello. why so depressed movie?
    רובינו רצינו לקבור את עצמינו. מהשאלה ומהניסוח.

    אחר כך היה מישהו ששאל למה לסרט קוראים “4 חודשים, 3 שבועות ויומיים”. איכשהו מונג’ו הצליח לשמור על ארשת פנים רצינית.

  6. אורון 15 דצמבר 2007 ב - 15:07 קישור ישיר

    בום!!!
    (…עברתי לי לתומי על כל הפוסטים שפספסתי, כאשר לפתע התפוצץ לי המוח. טוב, לא לפתע – בגלל הטריילר של “האביר האפל”, מיד אחרי הפוסטרים המצויינים.
    וזה חבל, כי רציתי להגיב פה ושם, להזכיר ש”המעיין” נחשב סרט של 2006 ולהזמין שוב את כולם לבחור את סרטי השנה שלהם בעכבר באתר שבניק-לינק.
    אבל קודם אאלץ לאסוף את חלקיקי המוח שלי מהחדר, ולהדביק עם הרבה סלוטייפ לפני שתצא גרסה באיכות קצת פחות מזוויעה.)

  7. איתן 15 דצמבר 2007 ב - 15:45 קישור ישיר

    אורון – רשמית, “המעיין” הופץ כאן בפברואר 2007, ואז גם ראיתי אותו (פספסתי את הקרנת הבכורה בפסטיבל חיפה 2006). החלוקה לשנים היא לפעמים שרירותית. הלכתי לפי הרשימה שיאיר צירף (“כל סרטי 2007”). לפי ההגיון שלך, אורון, “No country for old men” הוא סרט של 2007, ואנחנו נראה אותו רק ב-2008. כנ”ל לגבי החדש של פול תומס אנדרסון. דבר שרק מאושש את מה שיאיר כתב לפני כמה ימים – בשנים האחרונות, רשימת המועמדים לאוסקר הכילה סרטים שאנחנו, בישראל, כבר הכרנו. השנה חזרנו כמה שנים לאחור (בוז למפיצים).

  8. אורון 15 דצמבר 2007 ב - 19:10 קישור ישיר

    צודק איתן, הטעות היא ברשימות שלי. זה לא ההגיון *שלי*, אבל זה ממש פשוט:
    אל כל סרט, לא חשוב מתי יצא בחו”ל, יש להתייחס לפי תאריך עלייתו למסכי ארצנו. כלומר, בתקופה שבין ה-1 בינואר 07, ועד ה-31 בדצמבר. כמובן שסרטי דצמבר “נדפקים”, מפני שהבחירה נעשית בדצמבר עצמו.
    בשנה שעברה, “המבוך של פאן” המדובר הגיע אלינו באיחור, ולכן הוא נמצא ברשימת 2007 (הסרט השני הכי טוב שאני ראיתי “השנה”).


השאירו תגובה ל - דרורית