שמתם לב שיש לנו פעמיים ג'ק וג'יל עכשיו בקולנוע? ההוא של אדם סנדלר, וצמד הדמויות משיר הילדים ב"החתול של שרק". מרתק, לא ככה?

פורסם ב"פנאי פלוס", 21.12.2011

חנוכה הגיע. הכריסמס של בתי הקולנוע. הילדים והוריהם בבולמוס של חיפוש אחר פעילויות. תמוה: למה אין פסטיגלים והצגות ילדים בסוכות ובפסח, למה דווקא חנוכה הפך לחג שמוציא את המשפחות לאירועים ילדותיים? וכן, זה החג הכי ברוך פעילויות קולנועיות. טרם ראיתי את "תזיזו את הרגליים 2" ואת "שירות המתנות החשאי של ארתור" (סרט שיגרום לילדכם בן הארבע לבקש שתסבירו לו מה זה חג המולד ויהיה שבור לב כשיתברר לו שבארץ הוא לא קיים) – חפשו אותי בתור לידכם בקופות עם בנותיי. אבל מבחינתי, הדבר היחיד בחנוכה שאתם חייבים לילדים שלכם זה את "החבובות", אם עוד לא ראיתם. זו מורשת להנחיל הלאה לדורות הבאים.

אבל יש גם את "החתול של שרק", סרט חדש שהשם שלו בעברית הוא בעצם הבדיחה הכי מצחיקה בו. כזכור, "שרק" נוצר כסרט שמערבב לתוכו את כל אגדות הילדים. ב"שרק 2" הצטרף לעלילה החתול במגפיים, אותו דיבב בשרמנטיות רבה אנטוניו בנדרס וגנב את ההצגה. בשנים האחרונות הפורמט של "שרק" הניב לא מעט סרטים דומים עד זהים שלוקחים אגדות ילדים (אין זכויות יוצרים לשלם!) ומעניקים להם פרשנות חדשה. "הקסם של אלה", "אגדה שמגדה", "כפה אדומה, הסיפור האמיתי" וכו'. כך שעד שמגיע למסכים הספין-אוף של החתול, גם כבר נמאס מהגל ערבובי האגדות, וגם שרק כבר מיצה את עצמו. אבל אל דאגה: שרק ושאר הדמויות לא נמצאות בסרט. זה החתול במגפיים במופע סולו (אבל בגלל שמוקדם יותר השנה הופץ בארץ סרט אנימציה צרפתי בן שנתיים בשם "החתול במגפיים, הסיפור האמיתי", מפיצי הסרט הזה נאלצו להמציא לו שם, איך נאמר, סחבקי יותר). חוץ מהחתול במגפיים תמצאו בסרט גם את המפטי דמפטי, את ג'ק וג'יל (גיבורי שיר ילדים אנגלי) ואת ג'ק ואפוני הפלא והענק עם הטירה בשמיים. הסרט נראה טוב, אבל הוא לא ממש מצחיק. למעשה, יש בו רק בדיחה אחת – כל פעם שהחתול, שמתגאה בהיותו לוחם, שודד ומאהב, מתנהג בפתאומיות כמו חתול אמיתי, זה נראה מצחיק. אבל זה חוזר על עצמו שוב ושוב. בעלי חתולים וחובביהם עשויים לחבב מאוד את הסרט, שעושה כבוד לחתולים וגם קצת יורד על מגדלי חתולים. כל השאר: "החבובות", כן?

ציוץ