נוסטלגיה לקורבן
ארלנד יוזפסון. 1923-2012
יום ראשון הגיע, וזה הזמן לראות מה קרה בקופות בארץ בסוף השבוע. ובכן, המייג'ורים (סרטי האולפנים) ממשיכים לעבוד באופן חלש למדי (כולם מחכים לפסח, אני מניח), אבל יש קצת אקשן במקום לא צפוי. על זה במשך. קודם כל, אצל הגדולים.
חמשת הסרטים המובילים בסוף השבוע בסינמה סיטי היו: 1. "אדם על הקצה"; 2. "טעון הגנה"; 3. "את, אני והשאר"; 3. "זאת מלחמה"; 4. "לא תשכח".
חמשת הסרטים המובילים ברשת גלובוס מקס היו: 1. "את, אני והשאר"; 2. "טעון הגנה"; 3. "זאת מלחמה"; 4. "אדם על הקצה"; 5. "הוגו".
הסרטים המובילים ביס פלאנט: 1. "זאת מלחמה"; 2. "היורשים"; 3. "בגידה כפולה"; 4. "לא תשכח"; 5. "הכל בשביל הכסף".
אוסף די משמים של סרטים. עד כדי כך, שחלק ניכר מהם אפילו לא ראיתי, וחלק לא פחות ניכר מהם אף לא הוקרן לעתונאים ("את, אני והשאר", "לא תשכח"). "טעון הגנה" פתח בסוף השבוע שעבר עם כ-16,000 צופים.
===================
אבל ככל הנראה שהאולמות המלאים ביותר בבתי הקולנוע לא שייכים לסרטים האלה, אלא לסרט אחר: "פרידה", הסרט האירני שמועמד מול "הערת שוליים" (ו"באפלה") לאוסקר הזר, מוצג בדי מעט אולמות, אבל אם אתם גרים באיזור מרכז תתקשו להשיג לו כרטיסים. למעלה מ-30,000 איש כבר ראו אותו, ומתברר שהוא הולך חזק מאוד בעיקר ברמת גן וברחובות.
===================
ותוך כדי כתיבת הפוסט הזה הגיעה הבשורה שארלנד יוזספון, אחד השחקנים הקבועים של אינגמר ברגמן, הלך לעולמו. הוא היה בן 88.
בשליפה אני תוהה האם יוזפסון היה האיש שבפילמוגרפיה שלו כשחקן היו הכי הכי הרבה יצירות מופת, והאם הוא השחקן ששפר עליו גורלו לעבד עם הבמאים הכי גדולים של המאה העשרים? יתכן. אצל ברגמן הוא שיחק ב"תמונות מחיי הנישואין", "פאני ואלכסנדר", "זעקות ולחישות", "סונטת סתיו" ועוד רבים. אצל טרקובסקי הוא שיחק ב"נוסטלגיה" וב"הקורבן". אצל אנגלופולוס הוא שיחק ב"המבט של אודיסיאוס". אצל פיטר גרינאוויי הוא שיחק ב"הספרים של פרוספרו". אצל אישטוון סאבו ב"הנוסן" ו"לפגוש את ונוס". אצל דושן מקאבייב הוא שיחק ב"מונטנגרו".
"הקורבן" ו"נוסטלגיה" הם שניים מהסרטים האהובים עליי בכל הזמנים, אבל כשיוזפסון ביקר בתל אביב באמצע שנות התשעים במסגרת הפסטיבל לסרטי סטודנטים, הוא סיפר כמה הוא סבל מהעבודה עם טרקובסקי ועם אנגלופולוס. שניהם, הוא סיפר, מציבים את המצלמה מאוד רחוק מהשחקן כך שאי אפשר לראות את פניו, ומכיוון שתנועות המצלמה כה ארוכות ומורכבות השחקן נדרש להתנהג בצורה מתוכננת ומדויקת מאוד. זאת בשעה שהוא היה רגיל לעבודתו עם ברגמן, שהרבה בתקריבים ונתן לשחקניו חופש רב.
גאי מאדין מצלם סרט (או משהו כזה, לכו תדעו מה ייצא בסוף) בשידור חי.
http://spiritismes.centrepompidou.fr
אוי 🙁
זצ"ל – שחקן ענק של במאי ענק!
אוי, אוי…מהשחקנים האהובים עלי בכל הזמנים…הוא החוליה המקשרת, בתודעתי, בין שלושה מהבמאים הכי אהובים עלי, ברגמן, טארקובסקי ואנגלופולוס
ו"הקורבן". איזה סרט, אלוהים.
איזה סרט.
עצוב.
בועז, למה אתה לא מספר שבשבוע הבא אתה בדיוק מרצה בסינמטק הרצליה על הסרט שיוזפסון עשה עם אנגלופולוס? זאת נראית לי הזדמנות מצוינת לחלוק לו כבוד עוד לפני כל המחוות הרשמיות בסינמטקים, שבוודאי יגיעו רק באפריל.