בלעדי! תמונות מיום הצילומים הראשון של "פלאות", סרטו החדש של אבי נשר
אבי נשר והצלם מישל אברמוביץ ביום הצילומים הראשון על הסט של "פלאות", אתמול במוסררה, ירושלים
כאמור, אתמול התחילו צילומי הסרט "פלאות", הסרט העלילתי התשיעי שאבי נשר מביים בישראל. אחרי שהיה בתל אביב ב"דיזנגוף 99", בירוחם ב"סוף העולם שמאלה", בצפת ב"הסודות" ובחיפה ב"פעם הייתי", עכשיו הוא מגיע לראשונה לירושלים (אופס, טעות. שכחתי שהוא כבר צילם בירושלים את "זעם ותהילה", הסרט שלו שאני הכי אוהב). שכונת מוסררה הפכה בימים האחרונים לסט צילומים בו מסתובבים בלשים פרטיים ורבנים בעלי כוחות.
לפני כמה שבועות קראתי את התסריט לסרט, אותו כתב נשר במשותף עם שאנן סטריט, סולן הדג נחש וירושלמי מקצועי. החיבור בין נשר וסטריט הוליד תסריט שכולו גדוש שנינויות נהדרות שהופכות את "פלאות" לסרט של נשר שהכי קרוב לקומדיה, מאז "הלהקה". אבל זו לא ממש קומדיה, אלא מעין פילם-נואר שעוסק בפשעים, עבירות קלות, אמונה ואמנות, ושמערבב באופן מקסים וקולנועי מאוד בין "אליס בארץ הפלאות" ובין "צ'יינטאון". הפלאות משם הסרט קשורות גם לעובדה שחובבי לואיס קרול ימצאו הרבה רמזים לכך שירושלים של נשר היא-היא ארץ הפלאות של אליס, אבל גם מתייחסת לכך שגיבורי הסרט זוכים לראות פלאות ממש, נסים גלויים, מהסוג שאפשר לראות רק בהזייה, או רק בסרטים, או רק בירושלים.
התסריטאים נשר ושאנן סטריט באיזור ההלבשה. לסטריט יש גם תפקיד קטן בתור בעל קיוסק בעל תשובה
עלילת הסרט מספרת על ברנש בשם ארנב (קיצור לארנבון, קציור לאריאל נבון), אמן גרפיטי ירושלמי שמתפרנס כברמן, שמגלה שבדירה שממולו כלוא רב שמפורסם בזכות ברכותיו וסגולותיו, ושנחטף על ידי כמה אברכים מפוקפקים (באופן מדהים, כמה ימים אחרי שקראתי את התסריט דווח בתקשורת על מקרה דומה למדי, של רב שנכלא בביתו על ידי בנו). לתמונה נכנס בלש פרטי בשם יעקב גיטיס ופאם-פטאל בשם אלה (שהיא אליס ואלווין מולריי והמלכה האדומה, כולן מעורבבות לאחת) שמנסים לאתר את הרב ומגלים שארנב יכול להיות מאוד שימושי לחקירתם. אלא שארנב הזה, גם בגלל קצת יותר מדי סמים, וגם כי באופן כללי אחיזת המציאות שלו מעט עקומה, מתקשה להפריד מתי הדמיונות שלו שולטים, ומתי זו האמת. ומשום כך, הסרט אמור להיות גדוש בלא מעט אפקטים וקטעי אנימציה שהעבודה עליהם כבר התחילה לפני מספר חודשים, בהם רואים את ציורי הגרפיטי של ארנב קמים לחיים ומתחילים להסתובב בתוך העלילה.
אורי חזקיה, בנו של קרין הרדיו מלאכי חזקיה (וסטנדאפיסט בזכות עצמו), מגלם את ארנב (נאמן למסורת הוותיקה של נשר ללהק לתפקידים מרכזיים זמרים ו/או קומיקאים). אדיר מילר הוא יעקב גיטיס הבלש הפרטי. יובל שרף היא אלה, הפאם-פטאל. יהודה לוי הוא הרב החטוף. ואפרת גוש מגלמת דמות בשם וקס, מלצרית בפאב בו עובד ארנב, והאקסית שלו, שרואה את האמת בעיניים פקוחות, במקומות בהם ארנב שוקע להזיות ולפראנויות.
כדי ליצור את האפקטים של נקודת המבט של ארנב משתמשים נשר ואברמוביץ במצלמה הדיגיטילית של פנוויז'ן, שנתרמה לסרט על ידי החברה, כפרס על הצילום של "פעם הייתי". כתוצאה מכך, ההפקה מכנה את האפקטים בסרט בשם החיבה "ארנב-ויז'ן".
יש להניח שאם הצילומים התחילו אתמול, שעד יוני-יולי של השנה הבאה הסרט יהיה כבר מוכן ליציאה ו-200,000 צופים לפחות יבואו לצפות בו.
מימין: אפרת גוש, אדיר מילר, אורי חזקיה ויובל שרף. אתמול בהפסקת הצהריים בצילומי "פלאות"
צילומי לילה של "פלאות". אמש. משמאל: אבי נשר ומישל אברמוביץ
לחצו על כל התמונות הנ"ל להגדלה.
לבחור שמעליי- למה בדיוק צריך לדווח על צילומי כל סרט ישראלי באותה מידה? בלי קשר להעדפות קולנועיות, תחילת צילומי סרט חדש של אבי נשר, שהוא למיטב ידיעתי הבמאי המצליח בארץ בעשור האחרון, זה אירוע שראוי לתשומת לב.
ובעניין הסרט עצמו, מוכרח להודות שהסתקרנתי.
אם הוא ידווח על כל סרט באותה מידה, אולי אתה גם מצפה ממנו שיכתוב את אותה ביקורת על כל סרט? אולי אפשר על ניקוד ממוצע בו יזכו הביקורות – נאמר 3.5 כוכבים לכל סרט?
מדובר בבלוג אישי של אדם שיש לו דעה וטעם משלו – ואם לא היה לו כאלו, לא היה טעם בבלוג, וגם לא בחברותו במועצת הקולנוע. ברור לכל בר דעת שעדיף שיהיו אנשים בעלי טעם משלהם גם ככותבים בתחום, וגם כבעלי תפקידים בתחום.
חברים להירגע. ומיד.
שמרו אנרגיות לשריפת חפץ.
בכל זה תמוה לי מאד הליהוק של אורי חזקיה. זה ממשיך קו של שר להשתמש בקומיקאים פר-סה ולהפוך אותם לשחקנים.
הצליח עם אדיר מילר ללא ספק.
אבל אורי חזקיה ?? הפנים שלו כל כך מעצבנות אותי.
טוב, בוא נראה.
לעניין מה שנאמר כאן למעלה : הבלוג הוא ללא ספק בלוג אישי ויאיר יכול לסקר מה שהוא רוצה, והוא גם די עושה את זה.
ועדיין , יש מקום לדברים של מר ישראלי להישמע.
זה ממשיך איזה קו קפיטליסטי של קולנוע ישראלי שבו יש רק לאחד או שני סרטים ישראלים בשנה את הזכות להיות סרטים ממש, השאר פשוט משחקים סביבם.
השנה זה של שמי זרחין, שנה הבאה של נשר.
זה סוג של אליטיזם לא נעים.
בוא סתכל על הצד הטוב : לפחות מפסיקים קצת לדבר על הערת שוליים. נכון?
נשמע שהחבר'ה עישנו די הרבה כשכתבו את התסריט.
אם הוא יצלם את ירושלים כמו את צפת, אפשר לסגור את הבאסטה…
תגובתי המפורטת לכתבה זו בפייסבוק בקבוצה: "קולנוע ישראלי – כאן ועכשיו."
לכל המלעיזים, העובדה שכותב בלוג זה חבר במועצת הקולנוע אין בה דבר עם יחסי הציבור שלכאורה רוה מתעסק בם. זו שטות, אוי ואבוי למועצת קולנוע שתחליט נגד סרט של אבי נשר, הוא הקולנוען החרוץ והמצליח ביותר בקולנוע הישראלי, סרטיו מושכים מאות אלפים ועוד משמחים מיליונים. כשצלם בקליבר של אברמוביץ ובמאי ברמה של נשר נפגשים במוסררה זו סיבה למסיבה. ישראל ישראלי, שלח לי תמונה כשתצלם סרט, אני מבטיח להשתמש בה כרקע לשולחן העבודה שלי. יום טוב
נשמע מדהים וארטיסטי! מחכה לסרט…!
יעקב גיטיס? צ'יינהטאון מאץ'?
נו דיסריספקט ליאיר, אבל אבי נשר לא זקוק לו ליחצנות.
מה גם שאני מנחש שרוב קוראי הבלוג הם לא בדיוק מצופיו האדוקים של נשר.
כך או כך, יהיה טוב אם כל "מתקניו ומציליו" של הקולנוע הישראלי, שלא עשו בו דבר או חצי דבר, לא יטיפו מוסר למי שעושה חיל בקידומו.
מביך.