באיחור, מבט אל שוברי הקופות # דיוויד ד'ארסי מחמיא לישראלים בטרייבקה # מקרנה חדשה במוזיאון # ואנימטורית הבית זוכה בפרס

בסוף השבוע האחרון זה קרה: "מחוברים לחיים" היה הסרט הנצפה ביותר בבתי הקולנוע בארץ. במוצאי שבת הוא חצה את קו 200,000 הכרטיסים. למעשה, בסוף השבוע האחרון ראו אותו יותר אנשים מאשר בסוף השבוע הראשון. זה קרה, בין השאר הודות לכך שבחלק מבתי הקולנוע הוא עבר סוף סוף לאולמות הגדולים. האמת, אם הוא ימשיך בקצב הזה הוא יעקוף את "משחקי רעב".

"אמריקן פאי: האיחוד" חצה בסוף השבוע את קו 100,000 הכרטיסים.

ו"חתולים על סירת פדלים" סיים את הסיבוב שלו באולמות הקולנוע עם קצת פחות מ-10,000. אם פספסתם, אל דאגה: בעוד חודש הוא יגיע למקום הטבעי והנכון יותר שלו, ל-VOD. שם תוכלו להתקבץ כמה חברים יחד, ללגום רוח שטות, לשים שני שקל בקופה של האיש המזמין את הסרט ולצפות בו בפולחנית יחד, כולל אפשרות לעצור ולהריץ לאחור ולשנן בזמן אמת משפטי מפתח, בעיקר את אלה של וילוז'ני.

===================

עכשיו סיבוב מהיר בין פסטיבלים:

– דיוויד ד'ארסי (שכותב גם ל"סקרין" ועורך לפסטיבל חיפה את התוכנית הדוקומנטרית) מסכם לאינדי-ווייר את פסטיבל טרייבקה ברשימות של הסרטים הטוב ביותר והפחות טובים שראה. שלושה סרטים ישראליים מופיעים אצלו – "הדירה", "הסיפור של יוסי ו"חדר 514" – כולם ברשימת הטובים ביותר והוא מוסיף "לישראל היתה את אחת מנבחרות הסרטים הכי חזקות השנה בפסטיבל". זה מצטרף לסיכום של פיטר נגט באותו אתר, שהכריז ש"הסיפור של יוסי" היה הסרט הטוב ביותר שהוא ראה בטרייבקה השנה.

– שבעה סרטים התווספו לליין-אפ של פסטיבל קאן, אחד מהם הוא "פיינל קאט" של גיורגי פאלפי, סרט המונטאז' שהפיק לו בלה טאר, איתו יגיע לפסטיבל סרטי הסטודנטים שבועיים אחר כך.

– פסטיבל סיאטל פרסם את התוכנייה שלו, שכוללת את "שרקייה" של עמי ליבנה וגיא עופרן ואת "אודם" של יהונתן סגל. וגם את "אמיצה" של פיקסאר.

===============

באולם הקולנוע של מוזיאון תל אביב הותקנה בשעה טובה מקרנת היי דפינישן חדשה. הנה היא: NEC nc3200. ולכבודה הותקן שם סוף סוף ראש דולבי דיגיטל לסאונד.

===============

אני בספק אם קומוניקט המבשר על זכייתם של שני סרטי אנימציה העוסקים בשואה במענק פיתוח היה מעניין אותי בשגרה, אלא שההודעה לעיתונות שהגיעה הבוקר הפתיעה אותי: כי הזוכה מטעם קרן גשר ופסטיבל דוקאביב במענק פיתוח (אותו תקבל בטקס הפרסים של דוקאביב) היא טל לוטן, שאל בלוג האנימציה שלה אני מלנקק כאן מדי פעם ושאותה אני מכיר מהחיים שמחוץ לבלוג. את הסרט שלה, "לחם וצנוניות", העוסק בזכרונות השואה של סבתה, אני רואה נרקם פריים פריים מיומו הראשון. זה קורה כל כך לאט (היא עסוקה בלימוד אנימציה במכללה הישראלית לאנימציה ובהנפשה לפרסומות, למשל בנקים ביומיום) עד שתהיתי האם זה אי פעם יקרה. והנה, מענק פיתוח, שאולי ייתן שוונג לפרויקט הזה לעבור מהתסריט לעיצוב אל הסטוריבורד אל ההנפשה עצמה. עבודת פרך, סרט אנימציה. הנה מקבץ פריימים מתוכו (לחצו להגדלה):

ויהיה רק הוגן להזכיר שסרט נוסף זכה אף הוא במענק, סרט הסטודנטים "ניושה" של יעל דקל ולירן קפל.

ציוץ