לקראת הפסטיבל לסרטי סטודנטים: "אישיהארה" של יואב בריל
אני צופה בסרטים הישראליים שיתחרו התחרות הבינלאומית בפסטיבל סרטי הסטודנטים (שייפתח ב-2.6), הזדמנות להשלים את יבול סרטי הגמר הבולטים שנעשו כאן בשנתיים האחרונות, ואני סובל! ולפתע. פרח של סרט. תענוג. הפתעה והברקה. סרט האנימציה "אישיהארה" שכתב, ביים, הנפיש והלחין יואב בריל מבצלאל, המשתמש בעולם הוויזואלי של מבחני עיוורון צבעים כדי לספר סיפור אישי על חייו כעיוור צבעים. התמוגגתי. והוא גם זמין לצפייה און-ליין:
מה זה אישיהארה?
סרט נפלא.
אחד האהובים עלי מהקצרים שהוקרנו בפסטיבל הקולנוע הגאה שנה שעברה.
אכן. ואת הסאבטקסט הגאה לא כל האנשים קולטים (אני מתאר לעצמי שמי שלא קלט את זה בדרך כלל יהיה סטרייט).
מהאהובים עלי מבציר בצלאל 2010, דרך אגב.
אני הומו ולא קלטתי שום סאבטקסט.
אני פעלתי לא מתוך ההגדרות המדוייקות או הסבטקסט אלא מתוך הדימוי הפתוח שעליו יכולתי להכיל כל מה שנגע בי.
ערן: אני אתן לך רמז, זה סרט על גילוי עצמי, והסצנה שמהווה את נקודת המפנה בסרט מתרחשת על חוף ים בין שני גברים. לא בכל סרט על הומואים צריך להראות שני גברים שוכבים..
וזה לגמרי ברור לי שהסאבטקסט עדין, גם אני לא זיהיתי אותו בפעם הראשונה שנחשפתי לסרט הזה.
כן כן, אני יודע,
המגש הוורוד, אחד מתוך 12 גברים, אין לזה "תרופה", הילד שלומד להחביא את ה"שוני" שלו, וכו'
דווקא הרגע בין שני הגברים על החוף היה הכי פחות "גיי סאבטקסט" לדעתי.
אם מחפשים, תמיד אפשר למצוא. והתגובה שלי הייתה יותר מכוונת להערה שלך על "סטרייטים".
סרט חזק מאוד – שיבצתי אותו לפני הקרנת "נגוע " – בסינמטק הרצליה. לא ידעתי שהוא הוקרן בפסטיבל הגאה – האם הוא זכה ?
ההקרנה שלו ושל "נגוע" שהוא סרט שכמעט ולא רואים כאן (סינמטקים טלווזיזיה) תהיה ב27/6.
כל הכבוד ליוביוב! דרך אגב, אני יכול להעיד שהמגשים האלה באמת ורודים, עד היום.