25 פברואר 2008 | 21:17 ~ 31 Comments | תגובות פייסבוק

אוסקר 2008: הסיכום

כדי לייפות את המציאות אציין שבהימורים על עשר הקטגוריות המרכזיות בטקס קלעתי לתשעה. בטבלת סיכומי הניחושים שריכזה סשה סטון (ראו פוסט מאתמול) הייתי אחד הבודדים שהימרו נכון על הזכיות של מריון קוטיאר ושל טילדה סווינטון. הייתי היחיד מבין חזאי האוסקרים שהימר ש"מצפן הזהב" יזכה באוסקר על האפקטים. הימרתי נכון, כלומר ניחשתי, על הזוכים בפרס הסרט הקצר והסרט התיעודי הקצר. ועד כאן הישגיי.
כשלונותיי, לעומת זאת, מרשימים לא פחות. כלומר, מביכים. הייתי כה משוכנע ש"הפרפר ופעמון הצלילה" יפתיע בכמה קטגוריות שסימנתי אותו בלהט תוך התעלמות מהעובדה שהסרט שלמעשה חטף את ההפתעות היה "זהות אבודה" של פול גרינגראס. גם את הזכיות של "סוויני טוד" (תפאורה) ושל "אליזבת: תור הזהב" (תלבושות) פספסתי. וכך הגעתי לתוצאה סופית לא מאוד מרשימה של 14 מתוך 24. (זו השנה הראשונה בה אני מהמר על כל הקטגוריות, בשנים קודמות הסתפקתי בהימורים על 12 עד 18 קטגוריות).
אבל הבה נביט בצד הטוב של העסק: 9 מתוך 10 זה לא רע.

הנה סרט האנימציה הקצר שזכה אמש באוסקר: "פטר והזאב"

כמעט 300 איש מכל העולם השתתפו בטוטו-אוסקר של "סינמסקופ", יחסית לכ-200 בשנה שעברה. אלופי הטוטו-אוסקר היו שלושה משתתפים מהבלוג האנגלי שלי שניחשו 17 מ-24. מהמשתתפים הישראליים היו שניים שהשיגו 16: בעז פרנקל ו-Shmulik. אלא שבעז פרנקל גם קלע בול בשובר השיוויון לכן הוא הזוכה של חידון האוסקר של "סינמסקופ" השנה. בעז, הבלוג קד לך ומבקש ממך עזרה במילוי טופס ההימורים בשנה הבאה.

אלוף ההימורים מבין בלוגרי האוסקרים הוא קריס טייפלי מ"וראייטי" שקלע 18 מתוך 24.

והרייטינג של הטקס היה – אויה! – הנמוך ביותר זה 20 שנה.

תודה לאורון שמיר שעזר לי עם טופס הטוטו-אוסקר, הקמתו, תיחזוקו וספירתו. ותודה לכל מי שהגיע בלילה והשתתף בלייב-בלוגינג. מקווה שתמשיכו לחזור ולבקר גם באור יום. הערות נוספות על האוסקר? זה הזמן לשתף. ממחר בבוקר, האוסקר מאחורינו.

Categories: אוסקר 2007

31 Responses to “אוסקר 2008: הסיכום”

  1. יותם 25 פברואר 2008 at 21:36 Permalink

    הרייטינג הכי נמוך? איך זה קרה?
    חשבתי שעם כל הבאזז שסיפקה שביתת התסריטאים ובנוסף גם הסרטים הנורא מעניינים של השנה יהיה אוסקר מוצלח במיוחד מבחינת צופים.
    יאיר, תוכל לדבר במספרים? כמה אנשים צפו בטקס?

  2. עופר ליברגל 25 פברואר 2008 at 21:43 Permalink

    חבל מאוד על הרייטינג, כי יכול להיות שזה אומר שג'ון סטיוארט לא ינחה את הטקס פעם נוספת. הוא היה פשוט נפלא.
    אני חניח שסיבה נוספת שהטקס זכה לאחוזי צפייה נמוכים היא שהסרטים שאנחנו האהובים הם לא הסרטים שהקהל הרחב (או הקהל האמריקאי) בהכרח אוהב. אנשים שהתאכזו מן הסוף של לא ארץ לזקנים ולא הבינו עם מה יש להזדהות בזה יגמר בדם פשוט לא ראו את הטקס.
    הרגע הטוב בטקס הוא כמובן כל מה שקשור לזכייה של Once,בעיקר ההחזרה לבמה של השחקנית.

  3. אביגיל 25 פברואר 2008 at 21:53 Permalink

    כבר מזמן ידוע שטקסי אוסקר שבהם מועמדים סרטים קטנים ואסוטריים משיגים רייטינג נמוך בהרבה מטקסים שבהם המועמדים הם שוברי קופות. מתוך חמשת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, רק ג'ונו מתקרב למעמד הזה, עם הכנסות של יותר ממאה מיליון דולר. כל האחרים גרפו למטה מחמישים, וחלקם הוקרנו בהפצה יחסית מצומצמת. לקהל בבית לא היה למי להריע.

  4. אלון 25 פברואר 2008 at 22:19 Permalink

    ואו, איזה סרט אנימציה קצר מדהים. להתקנא ברמת האנימציה וגם ברמת הסיפור. ובלי טיפת שמאלץ'. חן חן שהבאת אותו פה.

  5. יוני 25 פברואר 2008 at 22:22 Permalink

    היה צפוי שיהיה רייטינג נמוך עם הסרטים שמועמדים השנה!! יש מספרים???

    ומישהו יכול להגיד לי מה בידיוק קרה לסידני פולאק?

  6. דרורית 25 פברואר 2008 at 22:56 Permalink

    ולאקדמיה פשוט לא היה "מקום" בעריכה לבראד רנפרו בקטע "לזכרם".

  7. דרורית 25 פברואר 2008 at 23:00 Permalink

    ועוד בניק לינק, קליפ של ג'ניפר גרנר מותקפת קלות על ידי גארי בוסי (איך בכלל כותבים את השם שלו?)
    פדיחת שטיח אדום רצינית.

  8. דיסקו אליקו 25 פברואר 2008 at 23:29 Permalink

    ראיתי עכשיו את "הזייפנים". מה אומר? פשוט סרט סתמי.
    נכנס מצד אחד ויצא מהצד השני. בופור לוקח בהליכה עם ידיים קשורות מאחורי המצלמה ועדשה אחת עצומה.
    אין מה לומר. סתם.
    סרט שכל מה שרואים – זה מה שיש בו, לא מילימטר אחד יותר.
    ראיתי וזהו. מחר אני אשכח אותו.

  9. הדי 25 פברואר 2008 at 23:35 Permalink

    מישהו ספר כמה זוכים לא אמריקאיים היו שם?
    כל הזוכים בפרסי המשחק, זה כבר שמנו לב, אבל גם בין האחרים, לפחות התחושה היתה שפרט לאחים כהן ובראד בירד בערך כולם היו ממדינה כלשהי שאיננה ארצות הברית.

    מעניין אם מתישהו זה יתחיל להפריע למישהו שם בהוליווד, זה שהם המציאו את האוסקרים בשביל לפאר את עצמם, ופתאום באים כל הזרים האלה וחוטפים להם אותם מתחת לידיים.

  10. רני 25 פברואר 2008 at 23:48 Permalink

    היה טקס אוסקר קצר, קולע, ו…צפוי. כמעט כל מי שניבאו שיזכה בקטגוריות המרכזיות אכן לקח. וכל זה לא בא לומר שהזכיות לא היו ראויות. להיפך.

    ג'ון סטיוארט שלט בגדול, ובמיוחד כשהחזיר לבמה את הזוכה בפרס השיר הטוב ביותר. אני מוריד את הכובע.

    ועכשיו לא נותר אלא לראות את שאריות סרטי האוסקר מהשנה (עוד לא ראיתי את סוויני טוד, פעם אחת, ההתנקשות בד'סי ג'יימס והפרפר ופעמון הצלילה) ולהתחיל לראות את סרטי השנה הבאה. למישהו כבר יש הימורים ראשוניים על המועמדים המרכזיים בטקס האוסקר 2009?

  11. סוויני טוד 25 פברואר 2008 at 23:50 Permalink

    דיסקו, יא מכחיש שואה.

  12. נונין 25 פברואר 2008 at 23:51 Permalink

    תוסיף לרשימת הזוכים האמריקאיים את דיאבלו קודי ואת אנשי 'זהות אבודהק, ואני חושב שזהו.

  13. דודי קינג 26 פברואר 2008 at 0:10 Permalink

    הדי,

    הוליווד הייתה מאז מתמיד עיר של מהגרים, זה רק יאה שגם היום לא מפחדים לתת שם פרסים ליוצרים שבאו מעבר לים. זוכה פרס הסרט האמנותי הטוב ביותר בטקס האקדמיה הראשון (1928) נקרא "זריחה", והוא יצירת מופת של הראינוע שבוימה ע"י במאי גרמני בשם פ. וו. מורנאו.

    מה שכן, זה רק אני שמתי לב שהיהודים כבר שולטים בהוליווד באופן רשמי? מנחה הטקס הוא יהודי (ומתבדח על זה), הזוכים הגדולים הם יהודים, הסרט הזר הזוכה הוא על יהודים בשואה… אה, וסרט האנימציה הוא על עכברוש ששולט בבחור נוצרי כמו בבובה על חוט 🙂

  14. רותם 26 פברואר 2008 at 0:21 Permalink

    הוליווד מפחדת מזרים? היא פשוט מייבאת אותם אליה. מורנאו הוא דוגמא טובה לכך.

  15. דיסקו אליקו 26 פברואר 2008 at 0:23 Permalink

    נו מה לעשות… צריך להתפרנס ממשהו. לא?
    הכחשת שואה הולך הכי חזק. אז יאללה בית"ר.

  16. אורון 26 פברואר 2008 at 1:31 Permalink

    טוטו-אוסקר 2008, קצת סטטיסטיקה:
    לצד פייבוריטים ברורים כמו דיי לואיס (88% מהקולות), בארדם (86%), התסריט של ג'ונו (76%) וכמובן רטטוי (94%!) היו שני סוגים של הפתעות בעיניי:
    1. הדו-קרב בין האחים כהן לפת"א לא משתקף בתוצאות.
    בתסריט המעובד, יותר מחצי מהקולות הלכו לאחים, פת"א רק שלישי (אחרי כפרה עם 18%).
    בקטגורית הבימוי שני שליש מן המצביעים העניקו את הפרס לכהנים. פחות מחמישית הימרו על אנדרסון.
    רק בקטגורית הסרט הטוב ביותר נצפה מאבק בין שני ענקים – 55% ל"לא ארץ לזקנים" ו-31% ל"זה ייגמר בדם". אבל אפילו כאן רוב המצביעים חשבו שזו השנה של ג'ואל ואיתן כהן.

    2. האוקסימורון – הפתעות מהסוג הקונבנציונאלי.
    מריון קוטיאר הייתה הבחירה השלישית (15%) אחרי ג'ולי כריסטי (49%) ואלן פייג' (29%).
    "מצפן הזהב" זכה להכי מעט הצבעות מבין חבריו לקטגורית האפקטים (20%).
    הסרט הדוקומנטרי הזוכה "מונית לצד האפל" התמקם לו בתחתית טבלת ההימורים, כאשר רק 7% מן המצביעים האמינו בסיכוייו.
    אבל ה-קטגוריה הקשה ביותר לניחוש השנה היא שחקנית המשנה. 54% בטחו בקייט בלאנשט. שאר ההימורים התחלקו באופן שווה להדהים (הפרשים של קול או שניים, לא יותר) בין ארבעת המועמדות האחרות. טילדה סווינטון, אגב, הייתה זו שהימרו עליה הכי פחות, למרבה האירוניה.

    ומה היו מצב הפטריוטיזם? 55% האמינו ב"בופור". רק 32% הלכו עם הראש ולא עם הלב, ובחרו ב"זייפנים" של אוסטריה.

    ועד כאן אוסקר 2008 מבחינתי, יש כמה סרטים שצריך להשלים והזמן קצר עד הטקס של השנה הבאה.

  17. ברק 26 פברואר 2008 at 3:10 Permalink

    האוסקר מאחורינו ? למה ?
    אי-אפשר לפמפם תחזיות במשך חודשים על אירוע כה חשוב, ובסוף, כאשר הוא מגיע הרגע והתוצאות מתבררות, להתעלם ממנו לחלוטין ! ככה היה גם בשנה שעברה…

    – האם תחזית אוסקר חשובה יותר מהאוסקר עצמו ??!

    אף מילה על הזוכים ? למה הם זכו ? מה בלט בהם ? למה הסרטים האחרים לא זכו ?
    אף מילה על הזוית הישראלית, למה בופור לא זכה בסוף ? מה היו יוצריו ומפיקיו צריכים לעשות יותר כדי לזכות ?

    אף מילה על הטקס עצמו ? על המנחה יקיר המדור ?

    אף מילה על המגמות עליהן שעולות מן הטקס ? (הטקס הפך לבינלאומי מבחינת הזוכים. אולי זאת הסיבה שהרייטינג המקומי בארה"ב ירד, אבל אני בטוח שהרייטינג העולמי, הכולל, דווקא נסק).

    לסיכום, אני לא חושב שטקס האוסקר וזוכיו הוא משחק 'טוטו' ניחושים, אבל הוא מצטייר כך בבלוג.

    כמובן שאני מודה, מעריך ומוריד את הכובע על ההשקעה והמאמץ הרב. רק המלצתי הצנועה היא, בשנה הבאה, משחק התחזיות החביב יקבל משקל מועט יותר, ויפנה מקום לניתוח פוסט-אוסקרים רציני.

  18. שיגור 26 פברואר 2008 at 9:40 Permalink

    לא ממש מבין את האובססיה, יאיר. אתה מבקר קולנוע חשוב ומוערך, אתה לא עזרא טיסונה. למה זה בכלל חשוב כמה מההימורים שלך פגעו וכמה לא. איך זה קשור ליכולת שלך לנתח קולנוע, להבין אותו ולדבר עליו? מה בין הפוליטיקות הפנים-אקדמיות לבין חדוות היצירה ואהבת המדיום? בתור אחד שמאוד מעריך את הכתיבה שלך, זה נראה כמו התבוססות כמעט ילדותית בטפל.

  19. רותם 26 פברואר 2008 at 9:50 Permalink

    גם אני הייתי פעם בתחושה של חוסר חשיבות של הטקס וההימורים, אבל יש לו הרבה חשיבות:
    הוליווד היא תעשייה שמדי פעם מייצרת פנינים – כשהשנה הזאת הוכיחה זאת יותר משנים אחרות בעבר.
    היכולת לנתח קולנוע קשורה לסביבה שבה. לחשוב שחדוות יצירה ואהבת המדיום מנותקת מן הסביבה שלה היא מעט רומנטית ולא נכונה היסטורית. זה כמו לנתח את היצירות של הרנסנס בלי להתייחס למי ממן אותן.
    האוסקר (וההימורים עליו) הם נדבך מהיצירה כולה. לנתח את תוצאותיו יכול לעזור להבין לאן הרוח נושבת ומה הולך כרגע בהוליווד.
    אולי ההימורים של לפני הם יותר שעשוע ולא משהו רציני, אבל לא צריכים להיות רציניים 24/7. והם כן מעידים על יכולת של המהמרים להבין את הלך הרוח של הוליווד.
    האוסקר הוא חשוב בדיוק כפי שדברי הביקורת חשובים וכפי שמקום בדירוג של "הסרטים הטובים ביותר" חשוב.

  20. איתי 26 פברואר 2008 at 23:10 Permalink

    גם קון איצ'יקאווה נחתך מהלזכרם, בנוסף לעוד כמה אני מניח, אבל הוא הדוגמה הכי בולטת.

  21. איתי() 27 פברואר 2008 at 5:47 Permalink

    בזה שאתה מתעסק בשטויות האלה, אתה מקדם בינוניות, מסחריות, קולנוע כתעשיית בידור ולא כאמנות.
    וגם את הקארמה הרעה שלך, אני רוצה להאמין.
    כמבקר קולנוע אתה יכול לעשות דבר אחד טוב: לקדם סרטים לא מסחריים.
    אתה מועל ביעוד חיובי, ובגדול.

  22. רותם 27 פברואר 2008 at 8:27 Permalink

    האם ראית את הסרט שזכה השנה בפרס סרט הטוב ביותר? את הסרט שזכה בפרס לשחקן ראשי? הם כנראה ההפך הגמור מבינוניות.
    והקולנוע שלא מועמד לאוסקר, הקולנוע הלא מסחרי, הקולנוע "האומנותי", יש בו כל כך הרבה זבל, בדיוק באותה כמות של הוליווד, רק עם יומרה, שלפחות עדיף את החיפוש על הכסף והישירות שכרוכה בכך.
    מה גם שתעשיית הבידור היא זאת שבזכותה 99% מאיתנו מכירים קולנוע ואוהבים אותו מלכתחילה, בין אם את צידו המסחרי ובין אם זה האומנותי – כך שכבודו במקומו מונח.
    ובעקרון זה לא ממש יפגע בקארמה של יאיר, כי ממה שאני מבין את יאיר מכתיבתו, קולנוע מסחרי זה משהו שהוא מעדיף לרוב על פני קולנוע כאומנות. אז הקארמה דווקא תהיה סבבה עבורו.

  23. סטיבי 27 פברואר 2008 at 10:04 Permalink

    לא ממש הבנתי אם התגובה של איתי() הייתה רצינית או בדיחה, אבל מה זה "סרטים לא מסחריים"?

  24. דרורית 27 פברואר 2008 at 10:35 Permalink

    עם כל הכבוד איתי (ויש כבוד? לא ברור לי) זו אחת התגובות הכי מקושקשות ופלצניות שקראתי פה בזמן האחרון. וואו.

  25. מיכאל 27 פברואר 2008 at 11:52 Permalink

    אגב, סטיבי, ראית שהתפרסמה היום כתבה ברייטינג שדי מזכירה את הפוסט שלך על ה-dvd?

  26. סטיבי (לא בבית) 27 פברואר 2008 at 18:28 Permalink

    אה… אוקיי…

  27. sam 28 פברואר 2008 at 3:08 Permalink

    יאיר, המון תודה על הסרטון. דא עקא שהוא לא עובד וזה הפעם החמישית שאני מנסה… יש אפשרות להעלותו לשרת אחר?

  28. סטיבי 29 פברואר 2008 at 0:05 Permalink

    בלינק, כתבה מקיפה (ועצבנית למדי) על המועמדים לפרס האוסקר הזר של השנה.

  29. ErnestineLuna35 13 יוני 2010 at 1:54 Permalink

    The mortgage loans seem to be essential for guys, which are willing to organize their own company. In fact, this is easy to get a term loan.

  30. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 at 0:23 Permalink

    Thanks pal. That was cool knowing


Leave a Reply