איי.ג’יי שנק, הבמאי של “קורט קוביין: ילד נצחי” הוא גם בעל בלוג משובח לענייני קולנוע תיעודי, והוא היה הראשון שדיווח ש”ואלס עם בשיר” לא יהיה כשיר להתמודד על האוסקר בקטגוריית סרט התעודה. ולא בגלל האנימציה או השימוש בשחקנים בסרט (נושא שהתקנון בקטגורייה מתיר במידה מסוימת, ומעניק לוועדה את שיקול הדעת הסופי האם הסרט “אינו מספיק תיעודי”), אלא בגלל שהדד-ליין להפצת סרטים תיעודיים השתנה השנה ו”בשיר” יופץ באמריקה אחריו (אנשי סוני פיקצ’רס קלאסיקס העדיפו להביא את הסרט לבכורה אמריקאית בפסטיבל ניו יורק ולוותר על הפצה מוקדמת, ובכך למעשה ויתרו ביודעין על הקטגוריה התיעודית).

ואתמול: כריסטופר קמפבל בבלוג של “ספאוט” מנתח את סיכוייו של “ואלס עם בשיר” באוסקר, והוא מגיע למסקנות אליהם הגעתי גם אני די מזמן: סוני פיקצ’רז קלאסיקס רצו לדחוף אותו למועמדויות גם בסרט הזר, גם באנימציה וגם בסרט התיעודי. ירדה קטגוריה אחת, נשארו שתיים. קמפבל די משוכנע שהוא יקבל מועמדות באחת הקטגוריות, רוב הסיכויים שבקטגוריית האנימציה (בול מה שאמרתי גם), אבל עם סיכוי מסוים שאולי אפילו שתי מועמדויות בשתי הקטגוריות. בכל מקרה הוא צופה שלמרות שסיכוייו להיות מועמד גבוהים, סיכויים לזכות נמוכים: בקטגוריית הסרט הזר הוא מנבא זכייה ל”בין הקירות” הצרפתי ובקטגוריית סרט האנימציה קשה לדמיין מצב בו “וול-E” לא יזכה.

 |  שלחו טראקבאק