08 דצמבר 2013 | 18:00 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

״מי מפחד מהזאב הרע״ ו״כוח משיכה״ נבחרו לסרטי השנה של פורום מבקרי הקולנוע של ישראל

בחודש מאי השנה הוקם פורום מבקרי הקולנוע של ישראל. 22 מבקרי קולנוע חברים בו כרגע. ואחרי כמה חודשים של התארגנות מנהלתית – במהלכה כבר חולק פרס פורום המבקרים בפסטיבל הסטודנטים, והפורום הושק רשמית בפסטיבל ירושלים במפגש עם קנת טוראן מה״לוס אנג׳לס טיימס״ – הגענו לדצמבר, וכעת הפורום משיק את פרס הביקורת לו לסיכום שנת 2013. הפרסים מוענקים לסרטים ישראליים שהופצו מסחרית בבתי הקולנוע בארץ בין 1.1.2013 ועד ל-31.12.2013. בהמשך אסביר מה זה הפרס ואיך מתבצעת ההצבעה אבל לפני הכל, הנה הזוכים:

סרט השנה: ״מי מפחד מהזאב הרע״. במאים: אהרון קשלס ונבות פפושדו

בימוי: תיקו – אהרון קשלס ונבות פפושדו על ״מי מפחד מהזאב הרע״ וגם יובל אדלר על ״בית לחם״

תסריט: רונה סגל, ״שש פעמים״

שחקן: היתאם עומרי, ״בית לחם״ (שימו לב: היתאם עומרי מגלם בסרט את דמותו של בדאווי, הוא לא רזי ולא סנפור).

שחקנית: סיון לוי, ״שש פעמים״

הישג טכני: ארי פולמן, יוני גודמן, דוד פולונסקי וצוות האנימטורים על עיצוב האנימציה ב״כנס העתידנים״

תגלית השנה: תום שובל, על בימוי ״הנוער״.

סרט זר: ״כוח משיכה״, אלפונסו קוארון (בהפצת ג.ג/וורנר ישראל)

 

ועכשיו קצת על מאחורי הקלעים של הפרס וההצבעה. את היוזמה ליסוד פורום מבקרי הקולנוע העלה פבלו אוטין (שגם נבחר ליו״ר הפורום לשנה הקרובה). כשאני הצטרפתי לחבורה הבעתי רצון שבמהלך דצמבר ניישר קו עם גופי מבקרים מהעולם ונכריז על זוכינו לפרסי סרט השנה. כרגע יש רק את האקדמיה הישראלית לקולנוע שמעניקה פרסי קולנוע בארץ, ואני חושב שזה לא מספיק. הייתי רוצה לראות את כל האיגודים המקצועיים של הקולנוע בארץ בוחרים את סרטי השנה שלהם, וגם את פרס הביקורת. בשבועות שאחרי השקת הפורום התכתבתי עם אן תומפסון (מה-Broadcast Film Critics Association), עם ג׳ון אנדרסון (ממעגל המבקרים של ניו יורק) ועם פיטר ריינר (מאגדות המבקרים של לוס אנג׳לס) כדי להבין מהם איך כל אחד מהגופים בוחר את זוכיו.

מבחינת גודל האירגון, פורום המבקרים הישראלי דומה למעגל המבקרים של ניו יורק, אז אימצנו פחות או יותר את שיטת ההצבעה שלהם, עם כמה שדרוגים משלנו. יונתן דורון מ-edb ושי שגב מ״מגאפון״ היו האחראים על מהלך ההצבעה וביום שישי התכנסנו בחדר הישיבות של סינמטק תל אביב כדי להצביע, אבל גם כדי לדון.

אם עקבתם אחרי תהליך ההצבעה של מבקרי ניו יורק בשבוע שעבר, אז זה הלך די דומה.

מתוך 22 חברי פורום המבקרים היינו 18 בחדר. אבנר שביט הצטרף און-ליין מפריז לחלק מההצבעה. ההצבעה על הפרס הראשון, פרס הסרט הטוב, עברה באופן חלק. שני סיבובי הצבעה (כדי לזכות סרט צריך לא רק לקבל את מירב הקולות, אלא גם להופיע בלמעלה מ-50 אחוז מפתקי ההצבעה), ומירוץ צמוד עם ״בית לחם״, אבל ״מי מפחד מהזאב הרע״ זכה, בו ביום בו הוא יצא להקרנות מסחריות בלונדון.

פרס הבימוי היה קשה יותר. אחרי שלושה סיבובי הצבעה עדיין היינו עם תיקו. אז עשינו הצבעה האם להישאר עם תיקו או לעבור לסיבוב רביעי. נשארנו עם תיקו.

לעומת זאת, פרס השחקנית הלך הכי בקלות. סיון לוי זכתה כבר בסיבוב הראשון. היו לכך שתי סיבות. האחת היא כי היא באמת עשתה את התפקיד הכי אמיץ וקשה ויוצא דופן של השנה, והשנייה היא כי להבדיל מרוב הקטגוריות לא היו הרבה מתחרות. זו היתה שנה חלשה מאוד לדמויות נשיות בקולנוע הישראלי. שנה הבאה, אגב, אמורה לעשות לכך תיקון. (בפרס השחקנית וחצי מפרס הבימוי יישרנו קו עם הבחירות של פרסי אופיר, ובשאר הקטגוריות זכו כאלה שלא זכו באופיר, ולעיתים גם כאלה שבכלל לא היו מועמדים.

למשל. לפרס השחקן נבחר מנצח מעניין: היתאם עומרי מ״בית לחם״. זו קטגוריית שחקן, לאו דווקא שחקן ראשי, ועומרי עושה תפקיד משנה מפחיד למדי בתור מפקד גדודי אל-אקצה בבית לחם. אני לא הצבעתי עבורו, אבל הוא קיבל לא מעט קולות מצד עמיתיי. צחי גראד מ״מי מפחד מהזאב הרע״ ומשה איבגי ב״מנתק המים״ היו במקומות הבאים.

בפרס תגלית השנה זכה תום שובל על בימוי ״הנוער״, כשנועה פרידמן היתה במקום השני על משחקה ב״מעשיה אורבנית״.

ופתאום אני קולט שפורום מבקרי הקולנוע נותן פרסים לאהרון קשלס, מבקר קולנוע בעברו, תום שובל, מבקר קולנוע בעברו, רונה סגל, עיתונאית בעברה, והיתאם עומרי, צלם עיתונות במקצועו. צירוף מקרים, אני יודע, אבל בכל זאת. כנראה שעיתונאים עושים סרטים שעיתונאים אוהבים לראות.

פרס ההישג הטכני הלך לשמחתי לצוות האנימציה של ״כנס העתידנים״ (הצילום של גיורא ביח ב״מי מפחד מהזאב הרע״ היה מקום שני).

לי היו השנה שלושה סרטים שאהבתי: ״פלאות״ של אבי נשר, ״כנס העתידנים״ של ארי פולמן ו״מי מפחד מהזאב הרע״ של הפפושלסים. מאוד רציתי ששלושתם ייצאו עם פרסים. יצא לבסוף ששניים כן, השלישי לא. ניחא.

קטגוריית הסרט הזר היתה לכאורה קצת יותר מסובכת כי כאן במקום 20 ומשהו סרטים היו לנו 200 סרטים לבחור מתוכם. בסיבוב הראשון הם הצטמצמו ל-14, בסיבוב השני אף סרט לא זכה ברוב ורק בסיבוב השלישי נקבעה זכייתו של ״כוח משיכה״. ״מנועים קדושים״ ו״לא״ היו קרובים.

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה