04 אפריל 2010 | 10:00 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

גשר

נמרוד שפירא, סטודנט שנה ד' בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, מעדכן אותי שבאתר genero.tv מתקיימת תחרות לבחירת הקליפ הבא של מובי, שננעלת היום. 18 קולנוענים מרחבי העולם העלו לאתר קליפ שהם הפיקו לשיר החדש של מובי, "Wait For Me". אחד מהם הוא שפירא. בקליפ משתתפת שני בן חיים שמגלמת בחורה שחלום חייה הוא לפגוש את מובי, והיא ממלאת אחר הוראות מספר שאמורות לעזור לה לפגוש אותו. כל תחנה שלה היא מחווה לקליפ אחר של מובי. אישית, לא נורא השתגעתי על הרעיון של "מיחזור" קליפים קודמים של מובי – שבוימו בין השאר על ידי רומן קופולה וג'וזף קאהן – אבל אני חייב להגיד שהצילום והאווירה של הקליפ, בתור תרגיל בסגנון, היו לא רעים בכלל. הצלם הוא אמנון האס. שיננתי. אתם יכולים לצפות בקליפ כאן, וגם להצביע עבורו. אבל בואו גם ננמיך ציפיות, לשיר "Wait for Me" כבר יש קליפ "רשמי" שביימה חברה של הזמר. ואגב, אם אתם קולנוענים שמחפשים מוזיקה, מובי הוא החבר שלכם: הוא מציע קטעי מוזיקה שלו בחינם או במחיר סמלי, לקולנוענים שיוצרים סרטים עצמאיים או לא מסחריים.


==========


עוד בשורות קולנועיות/אינטרנטיות נהדרות: האל הרטלי עשה רי-מאסטר לסרט שלו "Surviving Desire" והוא מציע אותו להורדה באתר האינטרנט שלו (אבל לא מחוץ לאמריקה). בקרוב הוא ייצא מחדש בדי.וי.די. "Surviving Desire", בן ה-50 דקות, הוא אחד הסרטים הכי מקימים שהארטלי ביים אי פעם, לא מעט בזכות ההומאז'ים הנפלאים שלו לגודאר בסרט.


=============


הצילום הזה, שפירסם ג'פרי וולס, פשוט הורס מצחוק. או מדכאון. לא החלטתי. הוא אמור להיות אמיתי לחלוטין:



זה מה שקורה באמריקה? קהל מעריצי "לילה במוזיאון" הולך לראות את "החדש של בן סטילר" ופשוט בשוק לגלות שזה סרט קטן, עגמומי, שלא קורה בו הרבה, ואין בו הומור ואקשן ואז הוא רץ בצרחות החוצה ומחפש את המנהל כדי לקבל זיכוי על הזוועה הזאת? חי נפשי. או שזו היתה מתיחת 1 באפריל? אין פתרון באתר. אבל גם אם זו פרודיה, הוא נודעת בנקודה שתכף נראה גם בארץ: "גרינברג" מפצל את צופיו למעריצים ולשונאים. הסרט הזה מייצר לא מעט שנאה וכעס ותיעוב בקרב צופים ומבקרים. אז אם אתם חובבי "לילה במוזיאון" (סרט שדווקא סימפטתי), היזהרו מ"גרינברג", סרטו החדש של נואה באומבך ("לחיות בין השורות"). אבל דעו שאני במחנה המעריצים. זה סרט מדכא וארסי, אבל הוא גם נהדר וחד אבחנה בצורה נדירה.וסרט שכאילו נשלף מתוך קפסולת זמן שהוקפאה אי שם ב-1973. הסרט יעלה בארץ בשבוע הבא.



ואגב, אני מתלבט: נואה באומבך או נח באומבך? אני לא אוהב לעברת שמות של במאים אמריקאים, אבל מתקשה לעמד בפיתוי של הגרסה העברית המתחרזת.


==========


והנה מתבשלת לה מחאה מוצדקת: "התנגשות הטיטאנים" יהיה הסרט הקופתי של סוף השבוע באמריקה, אבל מבקרי הקולנוע שם כבר מתחילים לזעוף נגד תאוות הבצע של האולפנים שרוצים להפוך הכל לתלת מימד. הדיווחים מביקורת "הטיטאנים" היא שגרסת התלת מימד – שנעשתה אחרי הצילומים, ורק אחרי קדחת "אווטאר" – נראית לא טוב. וכך, סרטי התלת מימד ה"מזויפים", אלא שנעשו בדיעבד – "אליס בארץ הפלאות", "התנגשות הטיטאנים" – זוכים לבוז תלת מימדי, בהשוואה לסרטים שנוצרו בתלת מימד מלכתחילה: "אווטאר", "למעלה", "הדרקון הראשון שלי". הנה סקוט וויינברג, והנה אן תומפסון, באותו עניין ממש. תומפסון מדווחת על גל שמתחיל להתעורר של קולנוענים שמנסים לסרב להמרת סרטיהם לתלת מימד בדיעבד, או אפילו לצלם בתלת מימד בכלל (דארן ארונופסקי, למשל). וכן ש"רובין הוד" של רידלי סקוט – שיהיה סרט הפתיחה של פסטיבל קאן – ושדווח שגם הוא יומר לתלת מימד (כי חצים עפים ישירות אלינו זה בדיוק מה שרצינו מרידלי סקוט), לבסוף יישאר בגרסה שטוחה, משיקולים של לו"ז וכסף.

נושאים: בשוטף

8 תגובות ל - “גשר”

  1. איתן 4 אפריל 2010 ב - 11:34 קישור ישיר

    לא קשור לשום דבר: אני מאוד אוהב את הבמאי הספרדי חוליו מדם. והנה, יש לו סרט חדש, "חדר ברומא" שמו. הפעם נדמה שהסרט פחות מקיף מהרגיל, ומתרחש בעצם בלוקיישן אחד, אבל זה לא אומר שהוא פחות מורכב. מהטריילר ניתו לראות שמדם כנראה חוקר את ההיסטוריה של האמנות. וכמובן את המיניות (הנשית, במקרה הזה).
    הנה הטריילר (זהירות: סקס!עירום!והרבה!)
    http://www.rtve.es/mediateca/videos/20100205/habitacion-roma-regreso-julio-medem/686393.shtml

  2. amex 4 אפריל 2010 ב - 12:15 קישור ישיר

    קוראים לו נח.

  3. יואב 4 אפריל 2010 ב - 13:22 קישור ישיר

    צר לי לפגוע בדיכוטמיה, אבל כחובב קולנוע שחושב ש"חיים בין השורות" הוא יצירת מופת קטנה, ובתור מישהו שלא ייתפס חי בקרנת "לילה במוזיאון" – אני סבור ש"גרינברג" הוא סרט נורא ואיום.

    סטילר משחק שם את אחת הדמויות המעצבנות שראיתי בקולנוע, ולא מעורר סימפטיה אפילו לרגע. סרט שבו רוב הזמן בא לך להעיף סטירה לגיבור, ושבסופו אתה מצטער שלא דרסה אותו משאית, צריך להיות משהו מאוד מיוחד על מנת להיות סרט טוב. "גרינברג" הוא לא מתקרב להיות מיוחד, ונשאר סתם סרט רע.

  4. מיכאל 22 4 אפריל 2010 ב - 15:15 קישור ישיר

    נוח באומבאך הוא גאון.
    'חיים ביו השורות' ו'מרגו בחתונה' הם סרטים כנים, רגישים, אמיצים, מצחיקים ורוויי תובנות ציניות על זוגיות וחיי משפחה.

  5. עמית איצקר 4 אפריל 2010 ב - 21:17 קישור ישיר

    גם "קיקינג אנד סקרימינג" שלו הוא סרט מצוין. את שני האחרים שהוא עשה בניינטיז אני כבר לא ממש זוכר

  6. idans 5 אפריל 2010 ב - 0:40 קישור ישיר

    אני אנצל את התגובה כאן לפרומו קטן: 'מרגו בחתונה' ו'בועטים וצורחים' ישודרו זה אחרי זה ביום שלישי ביס3.

  7. מיכאל 22 5 אפריל 2010 ב - 1:12 קישור ישיר

    מצטער, אבל 'בועטים וצורחים'
    IS NO GOOD
    באמת, סרט משעמם ונטול דיאלוגים טובים. כלומר, הם מתיימרים להיות כאלה.

  8. Sanora Mooberry 4 פברואר 2011 ב - 2:54 קישור ישיר

    You really make it seem so easy with your presentation but I find this topic to be actually something that I think I would never understand. It seems too complex and very broad for me. I am looking forward for your next post, I will try to get the hang of it!


השאירו תגובה